דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. לחץ על הדרגות השונות על מנת להגיע לערכים המורחבים עליהם.
מַעֲרָכָה (בלטינית: Phylum; ביוונית: Φῦλον) היא טקסון המשמש במיון מדעי של צורות החיים.
לפי המיון המדעי של עולם הטבע, רמות הדירוג (טקסונים) העיקריות של עולם הטבע הן: על ממלכה, ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין. מכאן ניתן לראות ש"מערכה" הוא טקסון גבוה ורחב למדי: מערכה מייצגת את ההקבצה המוסכמת הגדולה ביותר של יצורים חיים בעלי מאפיינים אבולוציונים מסוימים. עם זאת, גם המערכות מקובצות לעיתים לקבוצות, המכונות "על-מערכות" (Superphyla). באופן בלתי רשמי, ניתן להסתכל על מערכה כקבוצה שלחבריה יש מתווה גוף כללי דומה, למשל קיומן של עצמות. מיון זה מתבסס על הבדלים מורפולוגיים (צורניים), אולם מערכות נבדלות זו מזו לעיתים על סמך המבנה הפנימי שלהן. כך לדוגמה, העכבישים והסרטנים נראים אחרת, אולם שניהם משתייכים למערכת פרוקי הרגליים. לעומתם, תולעי האדמה והשרשורים, שדומים בצורתם, נמצאים במערכות שונות (תולעים טבעתיות ותולעים שטוחות בהתאמה). באנגלית קיים הבדל בין מינוח המערכות בעולם החי לבין מינוחן בעולם הצומח; בזה האחרון מקובל להשתמש במושג Divison במקום המילה Phylum, אף על פי שגם המונח האחרון נחשב לתקין לפי הנומנקלטורה הבוטנית.
היסטוריה
מערכות בעלי החיים המוכרות ביותר הן רכיכות (Mollusca), ספוגיים (Porifera), צורבים (Cnidaria), תולעים שטוחות (Platyhelminthes), תולעים נימיות (Nematoda), תולעים טבעתיות (Annelida), פרוקי-רגליים (Arthropoda), קווצי עור (Echinodermata) ומיתרניים (Chordata), שהיא המערכה שבה נמצא האדם. בממלכת החי קיימות 35 מערכות לערך, ולמרות זאת מרבית המינים נמצאים בתשע המערכות שהוזכרו. מערכות רבות כוללות רק מינים שחיים באופן בלעדי במים; מערכות אחרות מכילות הן מינים שחיים במים והן מינים שחיים ביבשה; רק מערכה אחת מכילה רק מינים שנעדרים מהמים באופן מוחלט – מערכת נושאי ציפורניים (Onychophora). המערכה האחרונה שהתגלתה היא מערכת ה-Cycliophora, שנצפתה לראשונה ב-1993; רק שלוש מערכות נתגלו במאה ה-20.
המפץ הקמבריוני (Cambrian explosion), שהתרחש לפני 542 עד 530 מיליוני שנים לערך, הביא לשגשוגן של צורות החיים על פני כדור הארץ; במהלך תקופה זו נוסדו כל המערכות המודרניות, וכן מערכות שמיניהן נכחדו מאז. עם זאת, במהלך השנים המערכות החליפו תפקידים בין אחת לאחרת. לדוגמה, במהלך תור הקמבריום השתייכו בעלי החיים הגדולים והדומיננטיים למערכת פרוקי-הרגליים, בעוד כיום בעלי החיים הדומיננטיים הם בעלי חוליות ומשתייכים דווקא למערכת המיתרניים.