ב-7 באוקטובר 2023 פרצה מלחמת חרבות ברזל בין ישראל לבין ארגוני הטרור האסלאמי חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וחזבאללה. הלחימה החלה בעקבות טבח שבעה באוקטובר מרצועת עזה, שכללה מספר רב של מקרי טבח המוני, מעשי רצח והתעללות אכזריים, חטיפת בני ערובה וקרבות ירי עם כוחות הביטחון של ישראל ועוד. מתקפת הנגד של ישראל כללה, בין השאר, הפצצה והפגזה מאסיביים של יעדי טרור ברצועת עזה. בין החטופים והנרצחים נמנים לא רק אזרחים ישראלים, אלא גם אזרחים זרים ממדינות רבות.
תגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב ומדינות מוסלמיות כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן. מספר מנהיגים מהעולם ביקרו בישראל לאות הזדהות ותמיכה.
בנוסף לתגובות רשמיות של ממשלות העולם, התנהלו בעולם מספר גדול של הפגנות. ההפגנות השונות כללו תמיכה במדינת ישראל והעם היהודי, ומנגד הפגנות הזדהות עם הפלסטינים ואף תמיכה באינתיפאדה אלימה ומאבק נגד ישראל.
לבית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) הוגשה תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם, והדיונים החלו ב-11 בינואר 2024. מספר מנהיגים ופרלמנטים לאומיים הכריזו כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה (אנ'), ביניהם אלו של ברזיל,[1] קולומביה,[2] ונצואלה,[3] קובה,[4] לבנון,[5] טורקיה[6] ובנגלדש.[7]
ביוני 2024, ישראל הוכנסה ל"רשימה השחורה" של האו"ם של מדינות וארגונים הפוגעים בילדים באזורי סכסוך.[8] באותו החודש דו"ח מטעם מועצת האו"ם לזכויות אדם האשים את ישראל ואת חמאס בפשעי מלחמה.[9] במרץ 2025 דו"ח נוסף מטעם מועצת האו"ם לזכויות אדם קבע כי ישראל ביצעה "פשעי רצח עם" ברצועת עזה, שכוללים הרס שיטתי של מוסדות רפואה, מניעת ילודה ואלימות מינית נגד גברים ונשים.[10] ישראל דחתה את ההאשמות כחסרות ביסוס[11][12] והגדירה את הדו"ח כ"עלילת דם".[13]
ב-21 בנובמבר 2024 בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) הודיע כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. משמעות הוצאת צווי המעצר היא ש-124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי יהיו מחויבות לעצור ולהסגיר את נתניהו וגלנט להאג אם ייכנסו לתחומן.[14]
לקראת סוף שנת 2024 החלו ארגונים פרו-פלסטיניים לאתר חיילי צה"ל בחו"ל במטרה שייעצרו ויחקרו אותם.
צרפת בריטניה גרמניה איטליה ארצות הברית ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילתו מעשי טבח וטרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך. "במהלך הימים הקרובים נישאר מאוחדים ומתואמים, יחד כבעלי ברית, וכידידים משותפים של ישראל, כדי להבטיח שישראל תוכל להגן על עצמה, ובסופו של דבר לקבוע את התנאים לאזור שלום ומשולב במזרח התיכון".[15]
מסמך שהוציא משרד החוץ ב-8 באוקטובר מנה 82 מדינות שתמכו באופן חד משמעי בישראל.[76]
ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[77]
פעילים תומכי ישראל קידמו תגית ברשתות החברתיות HamasisISIS# שבה הם משווים בין פעילות חמאס לבין ארגון המדינה האסלאמית.[78]
איראן איראן
טורקיה טורקיה
ערב הסעודית ערב הסעודית
מצרים מצרים
ירדן ירדן
איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
עומאן עומאן
עיראק עיראק
אלג'יריה אלג'יריה
כווית כווית
הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
הליגה הערבית מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אל-רייט קרא ל"הפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות בעזה" ושל "מעגל העימותים המזוינים בין שני הצדדים" והוסיף כי "המשך יישום המדיניות האלימה והקיצונית של ישראל הוא פצצת זמן המונעת מהאזור כולו הזדמנות רצינית ליציבות בעתיד הנראה לעין".[109]
ב-13 באוקטובר במסגרת "יום הזעם" שהכריז חמאס, התקיימו במזרח התיכון מספר הפגנות תמיכה בחמאס, במיוחד במדינות ששותפות לציר האיראני וכן במדינות עם תמיכה בארגון האחים המוסלמים. בירדן התקיימה הפגנה המונית בעמאן. מפגינים נוספים ניסו לחצות את הגבול לישראל אך נבלמו בידי צבא ירדן. הפגנות המוניות התקיימו גם בעיראק, תימן ואיראן. הפגנת תמיכה גדולה בחמאס התקיימה בלבנון בהשתתפות סגן מזכ"ל חזבאללה.[110]
ב-9 באוקטובר התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות דרישת ארצות הברית לגנות בצורה חריפה את מתקפת חמאס. סין ורוסיה נמנעו מגינוי המתקפה וקראו להימנע מפגיעה באזרחים. הכינוס הסתיים ללא החלטה.[139]
ב-14 באוקטובר הפיצה רוסיה לחברות מועצת הביטחון של האו"ם טיוטת הצעת החלטה שקוראת להפסקת אש מיידית ברצועת עזה. לפי הערכות, ארצות הברית צפויה להטיל וטו על הצעת ההחלטה, אם זו תגיע להצבעה במועצת הביטחון.[140]
ב-18 באוקטובר הטילה ארצות הברית וטו על הצעת החלטה שהגישה ברזיל למועצת הביטחון שבה דרשה הפסקת אש.[141]
ב-25 באוקטובר הטילו רוסיה והרפובליקה העממית של סין וטו על הצעת החלטה של ארצות הברית שגינתה את החמאס ודרשה את שחרור החטופים באופן מיידי. ההחלטה זכתה לרוב, כאשר המתנגדות היו רוסיה, סין ואיחוד האמירויות.
ב-27 באוקטובר התקיימה הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם, על הצעת החלטה ירדנית הקוראת להפסקת אש מבלי להזכיר את מעשי החמאס. ההחלטה עברה בתמיכת 121 מדינות כאשר 14 התנגדו להצעה (ביניהן ארצות הברית, צ'כיה, הונגריה ופרגוואי), ובנוסף 44 מדינות נמנעו, בהן רוב מדינות אירופה. בנוסף לכך, קנדה הגישה הצעת החלטה נגדית הקוראת לגנות את פעולות החמאס. ההצעה אומנם זכתה לרוב של 88 מדינות נגד 55, אך נדחתה עקב כללי הדיון הדורשים רוב של שני שלישים.[142] בין התומכות בהצעה הקנדית נמנו מדינות אירופה, מרבית מדינות דרום אמריקה, וכן הודו ומדינות במזרח אסיה.
ב-8 בדצמבר התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם, בעקבות בקשה של רוסיה ואיחוד האמירויות, במטרה להעביר החלטה על הפסקת אש מיידית. על פי הערכות, מטרת המהלך היא הפעלת לחץ על ארצות הברית להביא להפסקת אש. ארצות הברית הטילה וטו על יוזמה זו.[143] רוב מדינות האיחוד האירופי לא תמכו בהצעה הפסקת האש, כולל גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה, הולנד, המדינות הבלטיות, ודנמרק. לעומת זאת פינלנד, ספרד, אירלנד ובלגיה, ומלטה תמכו בהצעה.[30]
מיד לאחר מתקפת הפתע האפיפיור פרנציסקוס התפלל למען הקורבנות וקרא לשחרר את הילדים החטופים.[144]
בתחילת נובמבר 2024 נפגד האפיפיור עם נציגי מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים. ב-17 בנובמבר התייחס למלחמת חרבות ברזל במאמר שפורסם בעיתון לה סטמפה: "כמה מומחים בינלאומיים אומרים שלמה שקורה בעזה יש מאפיינים של רצח עם. עלינו לחקור בזהירות כדי לקבוע אם זה עומד בהגדרה הטכנית כפי שנוסחה על ידי משפטנים וארגונים בינלאומיים."[145]
לאורך כל מלחמת חרבות ברזל, היה ארגון הבריאות העולמי פעיל כחלק מן העימות. הארגון סיפק סיוע לוגיסטי ורפואי רב לפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, במצרים, ובירדן, ופרסם דו"חות ומאמרים אשר בהם הצהרות בעלות נופך פוליטי ואידאולוגי באשר למלחמה.
מיד לאחר תחילת המלחמה, ארגון הבריאות העולמי הציג את שטחי יהודה ושומרון ועזה כ-"שטחים הפלסטינים הכבושים", ויצר אתר אינטרנט ייעודי לדיון בבעיותיהם של הפלסטינים בזמן המלחמה (אך לא נוצר אתר דומה עבור ישראל או נפגעים ישראלים).[146] כן הקים ארגון הבריאות העולמי אתר ייעודי לגיוס כספים עבור הפלסטינים בעזה.[147]
משרד הבריאות גינה את WHO על הבחירה שלא לגנות טבח שבעה באוקטובר בה מחבלי חמאס וגא"פ ביצעו טבח ב-1,163[148] ישראלים ואזרחים זרים, ובין השאר תקפו אמבולנסים ורצחו רופאים, פרמדיקים וחובשים.[149] כמו כן, שלח המשרד מכתב גינוי על שתיקתו בנוגע לשימוש של חמאס בבתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא לצורכי טרור וכמגן אנושי.[150]
ב-4 בנובמבר פרסם הארגון מאמר ובו גינה "את התקפותיה של ישראל על מוסדות בריאות, שעשויות להוות הפרה של החוק הבינלאומי", וקרא מפורשות להפסקת אש.[151]
ב-5 בנובמבר 2023, הארגון פרסם דו"ח מיוחד שכותרתו "תוכנית תגובה מבצעית של ארגון הבריאות העולמי לשטחים הפלסטינים הכבושים".[152] לא נכתב דו"ח דומה עבור ישראל או ישראלים נפגעים. בדו"ח הארגון הנוגע לפלסטינים, שהיה מעודכן עד לתאריך ה-5 לנומבר 2023, נטען בין השאר כי: 41% מההרוגים בצד הפלסטיני הם ילדים, ו-45% מכלל ההרוגים הם ילדות ונשים (עמוד 2). ברצועה היו 300 אלף חולים במחלות כרוניות קשות כגון סרטן וסוכרת (עמוד 3), מתוך אוכלוסייה של כ-2 מיליון לערך. היו ברצועה בתחילת המלחמה 50,000 נשים הרות, עם כ-183 לידות ביום בממוצע (עמוד 3). הארגון לקח על עצמו טיפול בנפגעים ברצועה בזמן המלחמה (עמוד 4). חלק מדו"ח הארגון התייחס למניעת פשיעה מינית (עמוד 5), חרף העובדה שהארגון לא גינה פשיעה כזו כנגד ישראליות וישראלים בתחילת המלחמה, או כנגד שבויים ישראלים, מצד חמאס. הארגון לקח על עצמו הקמת בתי חולים ארעיים וחיזוק בתי חולים קיימים ברצועת עזה (עמודים 6, 8). שיתוף פעולה מלא עם UNRWA (עמוד 10). ביצוע פעולות דומות ביהודה ושומרון (עמוד 11). לכל המטרות הללו ואחרות, הארגון הקצה מתקציבו כ-110 מיליון דולרים (410.6 מיליון ש"ח) בין החודשים נובמבר 2023 ו-ינואר 2024 (עמוד 12). תקציב זה היווה למעשה עלייה ושדרוג של התקציב שהוצע ונתבקש בדו"ח הארגון הקודם בנושא.
ב-20 בנובמבר 2023, פרסם הארגון מאמר שכותרתו: "ארגון הבריאות העולמי מזועזע מן המתקפה האחרונה על בית החולים האינדונזי בעזה".[153] במאמר זה צוין כי "הארגון תיעד כ-335 התקפות על מוסדות בריאות בשטחים הפלסטינים הכבושים מאז ה-7 באוקטובר, ובכללותן 164 התקפות בעזה, ו-171 התקפות בגדה המערבית". המאמר קבע: "העולם לא יכול לעמוד מנגד בשקט בזמן שבתי חולים אלה, אשר אמורים להיות מקומות מפלט בטוחים, הופכים לסצנות של מוות, הרס וייאוש".
ב-21 בנובמבר 2023, הודיעו הארגון "בעצב רב על מותה של חברת הצוות שלנו, דימה עבדו-אללטיף מוחמד אל-חאג', בת 29 בשטחים הפלסטינים הכבושים, אשר בית הוריה הופצץ, ובעקבות כך נהרגו היא וכחמישים בני משפחה נוספים שלה".[154] בכתבה בה הופיע הידיעה נכתב בנוסף: "מתי זה ייעצר? אנו מתחננים שוב עם כל מי שבידיהם הכוח לסיים את העימות, לעשות זאת".
באוקטובר 2023, פרסם הארגון דו"ח שכותרתו "קריאת מימון רב-מדינתית: השטחים הפלסטינים הכבושים" ובו "קריאה משותפת של הארגון ושל מדינות נוספות, להביא לסיום המשבר בשטחים הפלסטינים הכבושים, ולגיוס 80 מיליון דולרים לתמיכה בפלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון, בירדן, במצרים ובמקומות נוספים".[155]
בדצמבר 2023, עברה החלטה בארגון להעביר לאיראן כ-76.1 מיליון אירו (310.4 מיליון ש"ח).[156] זאת חרף מעורבותה הישירה של איראן בגרימת המלחמה, ותמיכתה הישירה בחמאס וחזבאללה במהלכה.[157][158][159]
ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר הרעבה - לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולשר הביטחון יואב גלנט, ומנגד גם לראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף.[160] הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין, וב-20 במאי נודע כי השופטת המקסיקנית פסלה את עצמה מלדון בבקשה בשל ניגוד עניינים, וכי שופט צרפתי יחליף אותה.[161]
התגובות הבינלאומיות להצהרה זו נעו מתמיכה בהוצאת הצווים בקרב חלק ממדינות אירופה,[162] ועד להתנגדות מוחלטת ללגיטימיות של הצו, מצד ארצות הברית (שבעצמה, כמו ישראל, אינה מכירה בסמכות בית הדין ואינה חברה בו), והנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, אמר שמדובר ב"שערורייה", וקבע "נעמוד לצד ישראל".[163] נחשף גם כי בארצות הברית גורמים בקונגרס מקדמים חקיקת בזק דו מפלגתית אשר תטיל סנקציות על התובע, השופטים, ובני משפחותיהם, בשל בקשת הצווים האמורה.[164]
ב-21 בנובמבר 2024 בית הדין הפלילי הבין-לאומי הודיע כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. על פי בית הדין, נתניהו וגלנט אחראיים לפשעים של הרעבה כשיטת לחימה, רצח, רדיפה והכוונת תקיפות לאוכלוסייה אזרחית בכוונה תחילה. משמעות הוצאת צווי המעצר היא ש-124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי יהיו מחויבות לעצור ולהסגיר את נתניהו וגלנט להאג אם ייכנסו לתחומן. הצווים ממקמים את ישראל בקבוצת מדינות שנתפסות כמפירות של החוק הבינלאומי.[14]
לפי סקר דעת קהל שערך עיתון האקונומיסט בתחילת המלחמה, רוב הציבור בעולם מזדהה עם ישראל ותומך בה, אף על פי שברשתות החברתיות המקוונות יש יותר פוסטים פרו-פלסטיניים. סקרים של עיתונים נוספים תמכו בתוצאות הסקר של האקונומיסט.[165]
ב-14 בנובמבר השתתפו כ-290,000 בני אדם בהפגנה למען ישראל בוושינגטון די.סי..[166]
ב-26 בנובמבר השתתפו למעלה ממאה אלף מפגינים, בהם פוליטיקאים בריטיים ואנשי הקהילה היהודית, במצעד בלונדון נגד האנטישמיות המתגברת ונגד חמאס ותומכיו.[167]
ב-25 בפברואר 2024 יצאו לרחובות בברזיל מאות אלפי מפגינים בעד ישראל, וכנגד נשיא ברזיל המכהן לולה דה סילבה שהתבטא בחריפות כלפי ישראל.[168]
בעקבות טבח שבעה באוקטובר החל גל של האנטישמיות החדשה בקמפוסים של קולג'ים ואוניברסיטאות בארצות הברית, כולל כאלו של ליגת הקיסוס. האנטישמיות התבטאה בהפגנות אלימות שתמכו בטבח שביצע חמאס וכן הטרדה, בריונות ואיומים נגד סטודנטים וחברי סגל יהודים. הפגנות הסטודנטים בעד חמאס עברו בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות, וחלקן אף נמנעו מלגנות את הטבח שביצע חמאס או את ארגוני הסטודנטים שקראו לרצח עם של היהודים. בעקבות גל האנטישמיות בקמפוסים גיבש משרד החוץ של ישראל דרכים להילחם בתופעה במספר מישורים (הסברתי, משפטי, חברתי ואישי), בסיוע הקהילה היהודית ומשפיעי דעת קהל.[169]
סניפים של הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין שפועל בקמפוסים בארצות הברית הפיצו קובץ הנחיות (toolkits) שקרא ל"תמיכה אמיתית ולא רק רטורית" בחמאס, "וגיוס המוני" לשורותיו, כולל דרך מחאות וגיוס כספים.[170] הליגה נגד השמצה האשימה את הארגון בתמיכה בטרור.[171] סטודנטים ישראלים ויהודים חשו מאוימים מארגוני סטודנטים פרו-פלסטיניים ותומכי טרור שערכו הפגנות המוניות בעד חמאס ומעשי הטבח שלו וקראו לפגוע בישראל.[172] הפגנות הסטודנטים בעד חמאס עברו בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות, ודבר זה גרר ביקורת מצד תומכי ישראל עליהן על כך שסירבו לגנות תמיכה בטרור בקמפוס.[173][174][175] תורמים גדולים ופירמות עורכי דין יוקרתיות הכריזו על הפסקת התרומות לאוניברסיטאות האמריקאיות בעקבות שתיקתן מול התמיכה בטרור וההפגנות האנטישמיות, והודיעו שלא יעסיקו סטודנטים ובוגרים שהביעו תמיכה בחמאס.[176] בעקבות הביקורת נגדן והאיומים על יהודים בקמפוסים מצד מפגינים פרו-פלסטינים הודיעו אוניברסיטת הווארד, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת פנסילבניה על הקמת "כוח משימה" למאבק באנטישמיות.[177] איש העסקים והפילנתרופ ביל אקמן, בוגר הווארד, פרסם מכתב פתוח ארוך לנשיאת אוניברסיטת הווארד ובו גינה את חוסר פעולתה נגד האנטישמיות שחוו היהודים מאז מתקפת הטרור של חמאס ותבע ממנה לפעול באופן נחרץ נגד האנטישמיות, ולנקוט בצעדי ענישה נגד הסטודנטים שהיו מעורבים בתקריות אנטישמיות, בתקיפת יהודים או הביעו תמיכה בחמאס.[178][179]
ב-12 באוקטובר איגוד סטודנטים מרקסיסיטי באוניברסיטת ציריך ניסה לארגן הפגנה פרו-פלסטינית בשטחי האוניברסיטה. הם תלו פוסטרים ברחבי הקמפוס עם סיסמה "אינתיפאדה עד לניצחון".[180] ניסיון לארגן מחאה זו נבלם על ידי רשויות האוניברסיטה, אשר אסרו על המפגינים להתאסף בשטחה. משטרת שווייץ אף שלחה כוחות למוקד המצוין בפוסטר במטרה למנוע התארגנות. גם הנהלת האוניברסיטה וגם המכון הטכנולוגי של ציריך גינו את התוכן האלים של הפוסטרים.[181]
עשרות אנשי סגל מאוניברסיטת קולומביה פרסמו מכתב בו הם מגנים את חברי הסגל והסטודנטים שתמכו בחמאס ותמכו בפשעים שביצע, ואת הנהלת האוניברסיטה שהגיבה בשתיקה. הם כתבו: "באוניברסיטה אדירה כמו שלנו יש מקום לדיון נמרץ על פתרון שתי המדינות והאם הוא צודק או ישים ועל מי נושא באחריות למצב האומלל ברצועת עזה. אך אין שום תירוץ למתקפה הברברית של חמאס על ישראל, המהווה פשע מלחמה. אנו נחרדים מכך שמישהו ירצה לחגוג מעשי זוועה מפלצתיים כאלו, או כמו שעשו חברי סגל באוניברסיטת קולומביה, לנסות 'לשים את הדברים בהקשר' או לראות בהם חלק מ'הזכות להתנגד למשטר כיבוש'. האוניברסיטה לא יכולה לסבול ולהרשות אלימות, התבטאויות שמסיבות לאלימות או הצהרות של שנאה. כמו שאנו מתנגדים לכל דעה קדומה או גזענות כלפי פלסטינים או מוסלמים, אנו נחרדים מסדרת האירועים האנטישמיים שהתרחשו מאז השביעי באוקטובר".[182] בעקבות זאת, השעתה אוניברסיטת קולומביה את פעילותם של ארגוני הסטודנטים הפרו-פלסטיניים סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) וקול יהודי לשלום (JVP).[183]
ב-5 בנובמבר 2023 שידרה ארץ נהדרת מערכון שלועג לצביעותם של סטודנטים בקמפוסים של אוניברסיטאות בכירות בארצות הברית ולתמיכה שלה זוכה ארגון הטרור חמאס בקרב סטודנטים אלה. המערכון מציג באופן נלעג זוג קווירים מארגון בשם "Queers For Palestine" (קווירים למען פלסטין), שפעילים באוניברסיטת קולומביה ומתרפסים בפני פעיל חמאס (בריאיון וידאו) שמצהיר בגלוי על רצונו לרצוח יהודים ולהט"בים. שני הסטודנטים ממשיכים להאמין שאותו פעיל החמאס ושותפיו מפגינים סובלנות ומקבלים את השונה, באומרם "They are so welcoming and inclusive".[184][185]
ב-18 בנובמבר פתחה מחלקת החינוך של ארצות הברית בחקירה נגד אוניברסיטאות וקולג'ים שבהם היו מקרי אנטישמיות.[186]
ב-5 בדצמבר 2023 ערך שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן הקרנה של "סרט הזוועות" באוניברסיטת הרווארד.[187]
ב-6 בדצמבר 2023 ערך הקונגרס של ארצות הברית שימוע לאוניברסיטאות הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה בעקבות העלייה באנטישמיות בקמפוסים שלהן ושתיקת הנשיאות וההנהלה. הנשיאות נשאלו "האם קריאה לרצח העם היהודי לא מהווה הטרדה, בריונות או עבירה על הקוד האתי?" וענו "זה תלוי בהקשר" ו"אם המילים הופכות למעשים". תגובתן ספגה גינויים חריפים ודרישה מהן להתפטר. תיעוד של השימוע והתגובות אליו פורסמו באינטרנט וזכו למיליוני צפיות ותגובות רבות המגנות או לועגות לאוניברסיטאות בשל כך.[188][189] בעקבות דבריה של אליזבת מגיל בשימוע, תורם מרכזי ביטל תרומה של 100 מיליון דולר לאוניברסיטת פנסילבניה.[190] בעקבות השימוע חתמו 71 חברי קונגרס על עצומה הקוראת לחבר המנהלים של האוניברסיטאות לפטר את הנשיאות ולא להסתכן באשמת שיתוף פעולה עם האנטישמיות.[191] בעקבות תגובתה הרפה נגד האנטישמיות, סירובה לגנות את טבח שבעה באוקטובר וחוסר פעולה של האוניברסיטה נגד ההפגנות האנטישמיות – שבהן נשמעו קריאות לג'נוסייד נגד היהודים – הפסידה אוניברסיטת הרווארד למעלה ממיליארד דולר.[192][193]
בעקבות המחאה הציבורית על תגובתן של הנשיאות בשימוע, ליז מגיל נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה וקלודין גיי נשיאת אוניברסיטת הרווארד נאלצו להתפטר מתפקידן.
בינואר 2024 הגישו סטודנטים יהודים תביעה נגד אוניברסיטת הרווארד על אפליה דתית ואכיפה בררנית של חוקים נגד הטרדה ובריונות שנמנעה מלפעול נגד סטודנטים שהטרידו ואיימו על יהודים וקראו להשמדת ישראל.[194]
ב-2024 התגברה האנטשימיות באוניברסיטת קולומביה מצד פעילים פרו-פלסטינים שהתבטאה בהפגנות אלימות, הפרות סדר, מהומות, קריאות אנטישמיות לפגוע ביהודים ותקיפות אלימות נגד סטודנטים יהודים. בעקבות העלייה החדה באנטישמיות קרא רב האוניברסיטה לסטודנטים היהודים להימנע מלהגיע לקמפוס עד שהמצב יירגע בשל סיכון לביטחונם ושלומם. בעקבות העלייה באנטישמיות זומנה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק לשימוע בבית הנבחרים של ארצות הברית באפריל 2024 וננזפה על ידי הוועדה על אובדן השליטה שלה על הקמפוס, חוסר טיפול בתופעה ובאלימות המפגינים הפרו-פלסטינים, ואף הוזהרה שאם המצב יימשך ייפסק המימון לאוניברסיטה. גם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גינה את האנטישמיות באוניברסיטה והגדיר אותה כ"מסוכנת".[195] ב-17 באפריל 2024 החלה הפרת סדר אלימה של הסטודנטים הפרו-פלסטינים בקמפוס שכללה השתלטות על הקמפוס והקמת מחנה אוהלים במרכזו. בתגובה האוניברסיטה השעתה כ-100 סטודנטים והמשטרה עצרה 108 פעילים פרו-פלסטינים.[196] בנוסף, בעקבות המהומות האנטישמיות הודיעו מספר מיליארדרים על הפסקת התרומות לאוניברסיטה.[197]
בעקבות פריצת המלחמה, ידוענים, אנשי תקשורת, כתבים ואתרי חדשות ברחבי העולם תמכו בישראל וגינו את המתקפה.
מספר אמנים בינלאומיים רבים הביעו תמיכה פומבית בישראל כמו כוכבי "חברים" קורטני קוקס ודייוויד שווימר.[198][199][200] לעומת זאת חברתם ג'ניפר אניסטון הציגה גיוס לנפגעים הפלסטינים בעזה וגם לנפגעים הישראלים.[201][202][203][204]
קריס ג'נר שיתפה בעמוד האינסטגרם פוסטים המציגים את המספרים מאחורי המתקפה וסטורי נוסף של עמוד ההסברה StandWithUs.
השחקנית היהודייה-אמריקאית איימי שומר שיתפה את הפוסט של מנהלה של מדונה, גיא עוזרי, בו הסביר על המצב בישראל. השחקנית ג'יימי לי קרטיס הביעה תמיכה כשהעלתה פוסט עם דגל ישראל.[205][206] שחקן הקולנוע ומתאבק ה-WWE לשעבר דוויין ג'ונסון "The Rock" העלה פוסט תמיכה בישראל בו גינה בחריפות את מעשי הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס.[207]
בין התומכים הנוספים נמנים מדונה, ארנולד שוורצנגר,[208] נואה שנאפ,[209] קייט וולש,[210][211] מישל טרכטנברג[212] ואשלי טיסדייל,[213] ג'יי. אר. רמירז,[214] קים קרדשיאן,[215] ודוויין ג'ונסון.[216] הנסיך ויליאם וקייט מידלטון גינו את ההתקפה על ישראל.[217]
חברת פרמאונט גלובל ביטלה את טקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה 2023 שהיה אמור להתקיים בפריז ב-5 בנובמבר, בטענה שהסכסוך בישראל ובעזה "לא מרגיש כמו זמן לחגיגה עולמית".[218]
ב-23 אוקטובר, מעל 400 שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי חמאס. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס. בנוסף המכתב קורא לשחרור כל בני הערובה, בלי הבדלי אזרחות.[219][220]
ב-10 בדצמבר 2023 הכריז הבמאי והמפיק היהודי סטיבן ספילברג על מיזם לתיעוד הזוועות והפשעים נגד האנושות שביצעו הפלסטינים במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר. במסגרת הפרויקט יוקלטו עדויות של ניצולי הטבח.[221]
ב-15 בדצמבר 2023 הסכים (באופן יוצא דופן) מישל וולבק, הסופר הצרפתי, מגדולי הסופרים בעולם ואחד היוצרים המחוזרים ביותר לראיונות, לאפשר ראיון בלעדי עם תמר שבק בפריז. וולבק אמר: "עד כמה שידוע לי אינני יהודי, אני תומך בכם מסיבות מוסריות". וולבק הביע דעות נחרצות של תמיכה בישראל ובחיילי וחיילות צה"ל באופן שגם מדינאים לא עשו. הוא הביע את הערצתו להם ותמך בפעולות צה"ל בעזה, הן הנקודתיות (כירורגיות, כפי שכינה זאת) של סיכולים ממוקדים של אנשים מסוימים, והן הנרחבות של לוחמה בכל שטח רצועת עזה. הוא הצהיר: "צריך להעניש את חמאס מספיק חזק כדי שישתכנע שאי אפשר לחסל את ישראל".[222]
מספר ספורטאי עילית מהעולם הביעו את דעתם על ההתרחשויות. במשחקי היורוליג והיורוקאפ ערכו דקת דומייה לזכר קורבנות הטבח במשחקים שנערכו בשבוע שלאחריו.[223] לעומת זאת התגובות של אופ"א ופיפ"א היו מהוססות יותר. אופ"א בפגרת הנבחרות שהתרחשה שבוע אחרי המתקפה, הוסיפה דקת דומייה רק לאחר התערבות שינו זוארץ תוך כדי שהכניסו גם את פיגוע הירי בבריסל. דבר אשר הרגיז רבים מעיתונאי הספורט בישראל.[224] במחזור המשחקים שנערך שבועיים לאחר מכן בליגות המקצועניות באנגליה, נערכה דקת דומייה לזכר קורבנות שני הצדדים. בחלק מהמשחקים כמו בדרבי של ליברפול דקת הדומיה בוזתה על ידי חלק מהקהל.[225]
בין הספורטאים שהביעו תמיכה בישראל נמנים לברון ג'יימס, ניימר, ליאונל מסי, פלויד מייוות'ר, טום בריידי, צ'ירו אימובילה, טיבו קורטואה, ריבאלדו, פרנצ'סקו טוטי, גרהאם סונס, מיכאילו מודריק, דוויין ג'ונסון,[226] באדי הילד, וקונור מקגרגור.[227] בין הספורטאים שהביעו תמיכה בפלסטינים נמנים מוחמד סלאח, רולאנדו, כרים בנזמה, מסוט אוזיל, אריק קאנטונה, ארדה טוראן וקיירי אירווינג.[226]
חלק מכלי התקשורת המערביים, כמו BBC, מציגים את פעילי חמאס בתור "חמושים" (באנגלית: militants) ולא בתור מחבלים (באנגלית: terrorists). הטיעון לעניין זה הוא כי כך נשמרת האובייקטביות בדיווח - העיתונאים אינם נוקטים צד בשאלה אם מדובר בטרוריסטים או בפעילים בארגון מחתרת הנאבק למען שחרור לאומי. ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ביקר את סיקור המלחמה בתקשורת הבריטית וטען כי "חמאס אינם לוחמים, והם אינם לוחמי חופש. הם טרוריסטים". סר אפרים מירוויס, הרב הראשי של בריטניה, ביקר בחריפות את אופן סיקור הלחימה וטען כי "אם לא משתמשים במונח 'טרוריסט', פותחים חלון הזדמנויות להצדקת העניין".[228]
בעקבות הביקורת הנוקבת על הקביעה השגויה של ה-BBC שקבעה בתחילה בצורה נחרצת שישראל אשמה בפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי בעזה אף על פי שהגורם היה רקטה פלסטינית, ויחד עם ביקורת של גורמים פוליטיים בהם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ומחאות מול מטה התאגיד, נאלץ ה-BBC לשנות גישה. לאחר פגישה עם מנהל חטיבת החדשות הודיע ארגון הגג של יהדות בריטניה כי ה-BBC יפסיק להתייחס לחמאס בתור "חמושים" ויוגדר כמי שממשלות בריטניה וארצות הברית מגדירות כארגון טרור.[229]
ב-15 בנובמבר 2023 פרסם ה-BBC ידיעה שקרית שלפיה כוחות צה"ל תקפו צוותים רפואיים ודוברי ערבית בבית החולים שיפא בעזה. הידיעה השקרית התבססה על סילוף של הודעת דובר צה"ל שבה דובר דווקא על מתן סיוע לצוותים הרפואיים בידי ישראלים דוברי ערבית. כעבור מספר שעות פרסם ה-BBC התנצלות על הפרסום הכוזב.[230]
ב-9 בינואר 2024 פרסם ה-BBC התנצלות על ידיעה שקרית שפרסם ובה טען שצה"ל הוציא להורג 137 אזרחים. בהתנצלות נכתב שמקור הידיעה הוא טענת חמאס והיא לא אומתה.[231][232]
תוכנית "ארץ נהדרת" הוציאה מספר מערכונים בשפה האנגלית, בהם כתבי BBC מוצגים באור נלעג, כאשר הם מביעים עמדה פרו-פלסטינית ומתעקשים לסלף עובדות שאינן מוצאות חן בעיניהם. מערכון אחד שם ללעג את הסיקור החד-צדדי נגד ישראל ובפרט על הדיווח השגוי על הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי, בו הואשמה ישראל בלי בירור מעמיק. מערכון זה זכה לתהודה בבריטניה ונהפך לוויראלי.[233][234] ב-14 בנובמבר פרסמה "ארץ נהדרת" מערכון נוסף שלועג ל-BBC שבו המגישה רייצ'ל (ליאת הר לב) מראיינת באופן אוהד ביותר את יחיא סנוואר (אלי פיניש) ובין השאר מאשימה תינוק ישראלי שנחטף בידי חמאס ובוכה ברקע בעינויים של מניעת שינה נגד סנוואר המחזיק בו. בתום הריאיון מפנה רייצ'ל לפינה "רגע בהיסטוריה" של ה-BBC ושם, לצד תמונות ממלחמת העולם השנייה, נשמעת הקריינות: "ב-1944 וינסטון צ'רצ'יל חסר הלב סירב להפסקת אש והמשיך את רצח העם של גרמניה הנאצית - מה שהפך את הגרמנים לקורבנות - ואת בריטניה לפושעת מלחמה". גם מערכון זה הפך לוויראלי וזכה למיליוני צפיות.[235]
ב-2 בנובמבר 2024, פורסם כי קבוצה של מאות מעובדי BBC מאשימים את הרשת במכתב שנשלח מטעמם בעילום שם אל המנכ״ל בהיותה נוטה לסיקור חיובי של ישראל במלחמה.[236][237]
טבח שבעה באוקטובר והלחימה הישראלית ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל עוררו גל של אנטישמיות בעולם שהתבטא בתקריות ותקיפות אנטישמיות רבות נגד יהודים וישראל. מחאות רבות נגד ישראל נשאו אופן אנטישמי מובהק וקריאות להשמדתה של ישראל ואף לרצח כל היהודים.[238][239] כמות התקריות האנטישמיות זינקה במאות אחוזים בכל רחבי העולם.[240] ניתן לראות בכך המשך לתופעת האנטישמיות החדשה, שהחלה בעקבות האינתיפאדה השנייה בשנים 2000–2005, גם אז נלחמה ישראל בטרור הפלסטיני.
כבר במהלך טבח שבעה באוקטובר והימים הראשונים שאחריו, פרסמו ארגוני סטודנטים פרו-פלסטינים בראשות סטודנטים למען צדק בפלסטין הצהרות המשבחות את הטבח ומצדיקות אותו, לצד תמיכה בחמאס ובהשמדת ישראל. הצהרות אלו לוו בהפגנות אלימות בקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות. ההפגנות האנטישמיות בקמפוסים ברחבי ארצות הברית, קנדה ואירופה נמשכו לכל אורך המלחמה. האוניברסיטאות ספגו ביקורת רבה על כך שלא פעלו נגד האנטישמיות בתחומן ונגד חלקן אף ננקטו צעדים (כגון השימוע בקונגרס האמריקאי בדבר אנטישמיות בקמפוסים ומשיכת תרומות).
כבר למחרת הטבח, החלו אירועים "פרו-פלסטיניים" עם מוטיבים נאציים[241], אשר נמשכו לתוך שנת 2025.
ב-8 באוקטובר נופצה זכוכית של חנות כשרה בלונדון ורוססה הכתובת "Free Palestine".[242] ב-26 אוקטובר מספר סטודנטים יהודים נעלו עצמם בספריית מכללת Cooper Union במנהטן עקב חשש לפגיעה מידי מוחים פרו-פלסטיניים במכללה.[243]
דגומה לתקרית אלימה הייתה ב-29 באוקטובר בנמל תעופה בדאגסטן (רוסיה), בה המון מתפרע חיפש אחרי יהודים שאמורים היו לנחות במדינה. נשמעו קריאות אללה אכבר, נצפו דגלי פלסטין ושלטים עם כיתוב ברוסית נגד ישראל ויהודים.[244]
בפריז רוססו גרפיטי של מגן דוד על בתים פרטיים ובתי עסק שכיבול נמצאים בבעלות יהודית.[245][246] ב-4 בנובמבר נדקרה אישה יהודייה בביתה בליון, התוקף צייר צלב קרס על הדלת שלה לאחר התקיפה.[247]
ב-6 בנובמבר נהרג פול קסלר, יהודי-אמריקאי, לאחר שהוכה בראשו על ידי מפגין פרו-פלסטיני.[248]
ב-13 בנובמבר שיחקה קבוצת הכדורגל ז’רינסקי מוסטאר מהליגה הבוסנית בבעלותו של הישראלי אמיר כבירי כנגד ולז’ מוסטאר. אוהדי ולז’ מוסטאר מחו כנגד הקבוצה בבעלותו של הישראלי והניפו שלטים אנטישמיים כולל שימוש בצלבי קרס.[249]
באוקטובר 2024 מוחים פרו-פלסטינים בקמפוס האוניברסיטה היגלונית בפולין תלו שלט "יהודים לגז".[250]
בסיום משחק הכדורגל בין אייאקס למכבי תל אביב שהתקיים ב-7 בנובמבר 2024 באמסטרדם הותקפו אוהדים ישראלים על ידי עשרות פורעים פרו-פלסטיניים ותושבים ממוצא מרוקאי וטורקי[251] שתיאמו את ההתקפה יממה לפני המשחק. התקיפה המאורגנת תוארה כפוגרום אנטישמי על ידי גורמים ישראליים והולנדיים.
בדצמבר 2024 בארבע בבוקר זמן מקומי הוצת בית הכנסת "עדת ישראל" שבמלבורן. שני חברי הקהילה ששהו במבנה למרות השעה המוקדמת נמלטו והזעיקו את המשטרה, אך נגרם נזק כבד למבנה ולספרי התורה שהיו בו. המשטרה המקומית טרם קבעה סופית שמדובר בהצתה על רקע אנטישמי, אך ראש ממשלת אוסטרליה וראש ממשלת מדינת ויקטוריה יצאו בהצהרות כי מדובר בתקרית אנטישמית.[252][253] מאוחר יותר הוכרז האירוע כפיגוע טירור על מנת להקצות לו משאבים רבים יותר.[254]
חמאס מנהל מסעות דה-לגיטימציה ותעמולה ברשתות חברתיות. בעקבות המלחמה החלו תלונות בעולם על כך שחמאס מפיץ דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות. האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי X (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[255] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של רשת X, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[256] לטענת מומחים בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[257] בתגובה אמרה מנכ"לית X לינדה יאקרינו (אנ'), כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[257]
לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים, רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. גורמים נוספים המעורבים במאמץ כוללים את סוריה, לבנון ועיראק, וכן ארגוני טרור כמו אל-קאעדה והמדינה האיסלמית. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים שלהם וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[258] הנושא העלה על סדר היום את תפקידה של רשת טיקטוק שנמצאת בשליטה סינית בקידום תעמולה אנטי-מערבית ושאלת המגבלות עליה ועל רשתות חברתיות בכלל,[259][260] לפי חברת המודיעין הטכנולוגי Cyabra במאמץ התעמולה ברשתות החברתיות השתתפו מעל 40,000 בוטים והתכנים שלהם הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.[258]