ארדן נולד, גדל והתחנך באשקלון. בנם של יהודית, ילידת הונגריה ופסיכולוגית במקצועה, ואבינועם ארדן, יליד רומניה ומורה שהסב את מקצועו לעריכת דין. ארדן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. שירת בצה"ל כקצין בחיל השלישות והשתחרר בדרגת סרן.
שימש עוזרו הפוליטי-פרלמנטרי של אריאל שרון בהיותו ח"כ באופוזיציה. לאחר מכן שימש יועץ לראש הממשלהבנימין נתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרדו. כמו כן כיהן כיו"ר צעירי הליכוד.
בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-15 מוקם ארדן במקום ה-26, ולא נכנס לכנסת.
בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-16 מוקם במקום ה-28, במשבצת שיועדה לצעירי הליכוד. ממשבצת זו נבחר לראשונה לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-16 היה מהמתנגדים החריפים לתוכנית ההתנתקות ואף כינה את התוכנית והטיפול במפוני גוש קטיף "פשע ברמה לאומית". בראשית כהונתו בכנסת סירב להצעת שר החוץ, סילבן שלום, לעזוב את הכנסת לטובת תפקיד שגריר ישראל באו"ם.
במרץ 2005 נבחר ליו"ר "אל סם" ישראל - עמותה ארצית המעניקה טיפול לילדים, בני נוער וצעירים שנפגעו מצריכת סמים ואלכוהול.
בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17, נבחר ארדן במקום השני, אך ברשימת המועמדים לכנסת מוקם רביעי, אחרי יו"ר הליכוד נתניהו וסילבן שלום, אשר לו שוריין המקום השני ברשימה. בכנסת ה-17 פעל רבות בתחום חקיקה בנושא הבטיחות בדרכים ועמד בראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים. נבחר לוועדה לבחירת שופטים יחד עם ח"כ אורית נוקד וכיהן גם כיו"ר ועדת הכלכלה.
ארדן נבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. בנוסף זכה באות "הגלובוס הירוק" לשנת 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה", כאות להיותו חבר הכנסת המצטיין בפעילותו למען הגנת הסביבה.
חוק להסדרת הטיפול באריזות, המחייב מפעלים ובתי עסק למחזר 60% מהאריזות של מוצרים מייצור מקומי או מייבוא. בנוסף נאסרה הטמנת אריזות[6].
בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס הקיץ של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש ארדן על 23, ובכך היה לחבר הכנסת שהעביר את המספר הרב ביותר של הצעות חוק במושב זה.
ארדן התנגד להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל[7]. המשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח, ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרליים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי. על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור[8].
בתפקידו יזם חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות"[9]. לצד אלה קידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאזבסט[10] והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת[11]. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה[9].
בתפקיד שר התקשורת והשר הממונה על רשות השידור, הוביל ארדן מהלך לפירוק רשות השידור, שמימושו נדחה פעמים אחדות[16]. בנוסף, חתם ארדן על צו המורה לחברת "הוט" להגיע לכל נקודה בארץ, ובכך להגביר את התחרות בחברת yes באזורים מרוחקים בארץ. ארדן הוביל גם את רפורמת "השוק הסיטונאי", שבה מחויבות חברות התשתית בזק והוט להשכיר את התשתיות שלהן לחברות כמו אורנג' וסלקום ובכך קיווה להכניס תחרות לשוק הטלוויזיה[17]. על אף הניסיון הרב לקדמה הרפורמה לא הושלמה.
בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 כמעט לסוף תקופת רישיונו לשידור. סגירתו הייתה גורמת בעצם למונופול של ערוץ 2 בטלוויזיה המסחרית. על מנת למנוע זאת, יזם ארדן חוק המורה על פיצול ערוץ 2, ומעבר הזכייניות "רשת" ו"שידורי קשת" לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת[18]. חברת החדשות של ערוץ 2 הייתה אמורה להיות מוצעת למכרז, להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, ומעבר סמכויות משרד התקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעצר קידום החוק.
בנובמבר 2014 מונה לשר הפנים לאחר פרישתו של גדעון סער, וסיים את כהונתו כשר התקשורת[19].
ב-25 באוגוסט 2015 המליץ השר ארדן על מינוי תת-אלוףגל הירש למפכ"ל המשטרה[21]. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לארדן להמתין עם המינוי עד שתסתיים בדיקה של המשטרה בעניין חשדות לעברות פליליות מצד הירש, והוסיף שהבדיקה "תימשך זמן רב". בפועל נמשכה הבדיקה שלוש שנים והסתיימה בסגירת התיק מחוסר אשמה. ב-23 בספטמבר הודיע השר ארדן על הסרת מועמדותו של הירש[22]. במקומו הוא המליץ על סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך[23], והמלצה זו התממשה.
ארדן פעל להקל את ההגבלות המשטרתיות על העולים היהודים להר הבית[26].
במסגרת פעילותו כשר לעניינים אסטרטגיים קידם, בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה וגורמים נוספים, יישומון לציבור הרחב במטרה לקדם מסרים פרו-ישראלים ברשתות החברתיות[27].
ארדן החליט ב-2018 שלא להאריך את כהונת המפכ"ל אלשיך[28], והמליץ לממשלה על מינוי הניצב לשעבר, משה אדרי למפכ"ל המיועד[29], אך אדרי הסיר את מועמדתו[30].
במהלך 2019 נרצחו כ-70 אזרחים ערבים, ובעקבות זאת התקיימו מחאות בחברה הערבית על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול באלימות[31]. ארדן התייחס לאלימות בחברה הערבית ולקודים התרבותיים הנהוגים בה לדעתו, והציג את ההשקעה באכיפה במגזר הערבי[32]. הוא נפגש עם נציגי הרשימה המשותפת לגיבוש תוכנית לשיפור הטיפול באלימות בחברה הערבית[33]. התוכנית כללה מבצע מסירת נשק לא חוקי שהסתיים ב-5 בדצמבר 2019[34].
ארדן נשוי לשלומית שור[40], לשעבר דוברת עיריית בת ים, ואב לארבעה ילדים. התגורר בקריית אונו עד מינויו לשגריר באו"ם[41].
ארדן נתבע יחד עם אשתו כי ניסו לחמוק מלשלם דמי תיווך על דירה שרכשו. שמו של ארדן נמחק מהתביעה, ובנובמבר 2023 הפסידה אשתו וחויבה לשלם סך של כ-180 אלף ש"ח[42].
.jpg)
.jpg)
.JPG)
.JPG)
.jpg)
