החל משנת 2005, נקרא בית החולים על שם הרופא ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ברוך פדה שניהל אותו בשנים 1974–1976. בשנת 2022 עם הרחבתו ושדרוגו כבית חולים מרכזי מותג כ"מרכז רפואי צפון".
היסטוריה
בית החולים פוריה הוקם כתחליף לבית החולים על שם שוויצר[1] ובית החולים ליולדות של הכנסייה הסקוטית ששכנו בטבריה. בשנת 1950, בעקבות ריב בין משרד הבריאות וקופת חולים כללית בשאלה מי יזכה להקים בית חולים בטבריה, הוקצו בטבריה עלית מגרשים לקופת חולים ולמשרד הבריאות לצורך הקמת בתי חולים. במהרה התברר שהמגרש שהוקצה למשרד הבריאות שייך לפיק"א וזו סירבה לייעד אותו לבית חולים. באפריל 1952 הציע יזם שהקים את רמת פוריה, להקצות למשרד הבריאות מגרש בפוריה, כדי לעבות את השכונה. משרד הבריאות נענה להצעה, למרות מחאתו של ראש עיריית טבריה, שביקש שבית החולים יוקם בעיר עצמה, אך סירב להתחייב ללוח זמנים להקמת תשתיות חשמל ומים. וכך הונחו באוגוסט 1952 עשרה צריפים שוודיים מעץ בפוריה אולם משרד האוצר עיכב את התקציב המיועד להתקנת הצריפים, דבר שעיכב את הקמת בית החולים[2]. בראשית 1953 הכוונה הייתה להקים בית חולים למחלות לב, תוך ניצול הקרבה לחמי טבריה[3]. במהלך שנת 1954 המשיכו מחאות מצד אנשי טבריה וקופת חולים כללית נגד הקמת בית החולים בפוריה ודרישה להקים בית חולים בטבריה עילית[4][5]. הקמת בית החולים נמשכה ובאוגוסט הונחה אבן הפינה למרכז רפואי שיועד להיות יוזמה משותפת עם רופאים מארצות הברית[6].
באפריל 1959 נפתחה בבית החולים מחלקת יולדות, עם סגירת בית החולים ליולדות הסקוטי, בניהולו של ד"ר משה שלמן[7]. מחלקת היולדות הוקמה הודות לתרומות של יהודי התפוצות[8]. בשנת 1960 היו בבית החולים כ-190 עובדים ו-165 מיטות[9].
מתחילת שנות ה-60 הורגשו תורים ארוכים במחלקת העיניים[10] ובנובמבר 1964 הושג הסכם עם בית החולים הדסה עין כרם על הפעלה שוטפת של מחלקת העיניים בבית החולים פוריה, תוך הגדלת מחלקת העיניים מ-10 ל-15 מיטות[11][12]. עם זאת, בית החולים עדיין סבל ממחסור ברופאים במגוון מחלקות[13][14][15][16].
בשנת 1969 עברו שתי מחלקות ראשונות, עיניים ואורתופדיה, למבנה קבע[17][18][19]. בשנת 1972 נפתחה בבית החולים יחידה לטיפול נמרץ[20]. בשנת 1974, בעקבות קריסת גג של אחד הצריפים, הניצולת הנמוכה של המיטות בבית החולים ומספר המיטות הקטן (כ-200 מיטות), הקים משרד הבריאות ועדה לבחינת המשך קיומו של בית החולים במקומו או העברתו למקום אחר. הוועדה בחנה את האופציה של העברת בית החולים למצפה[21][19]. בעקבות פעילות הוועדה נפוצו שמועות שיש כוונה לסגור את בית החולים ובעקבות זאת קם גל של מחאות[22][23]. ביולי 1974 הצהיר שר הבריאות שבית החולים לא ייסגר[24], אולם אז התברר שיש כוונה להסב את בית החולים לבית חולים סיעודי לקשישים, תוכנית שגררה גם היא מחאות[25][26][27]. ביולי 1976 הודיע שר הבריאות שהתוכנית להסב את בית החולים נזנחה והוא ימשיך לפעול כבית חולים כללי[28]. עם זאת, בית החולים המשיך לסבול מבעיות כלכליות בגלל נצילות נמוכה שנבעה מכך שקופת חולים כללית העדיפה לשלוח חולים לבית החולים שלה בעפולה[29].
בית החולים היום
כיום מופעלים בבית החולים שירותי אשפוז, שירותים אמבולטוריים, חדרי ניתוח, ניתוחי לב וחדרי צנתור, מחלקה לרפואה דחופה, מערך לאם ולילוד הכולל טיפול נמרץ פגים וילודים, צינתורי מוח ויחידה לשבץ מוחי, מערך ילדים הכולל, קרדיולוג ילדים, מומחה ריאות, אורתופדית ילדים, נוירולוג ילדים, מרפאה לבעיות אכילה בגיל הרך. מכון דימות הכולל מכשיר MRI מתקדם, מעבדות רפואיות ומעבדות מחקר. בין מוקדי המצוינות הבולטים של המרכז הרפואי : תחום הלב וכלי דם[30], המערך לאם ולילוד, כירורגיית פה, פנים ולסתות (כולל כירורגיית ראש צוואר), והמחלקה לרפואה דחופה.
המרכז הרפואי היה הראשון מבין בתי החולים הממשלתיים אשר עבר את תהליך האקרדיטציה (2013) וזכה לקבל את מדליית הזהב, תו תקן אמריקאי של ארגון ה-JCI.
מרכז רפואי צפון כולל 355 מיטות אשפוז, 23 מיטות לאשפוז יום, 19 עמדות דיאליזה וכן 47 עריסות ילודים. בית החולים מעסיק כ-1,200 עובדים הכוללים רופאים, אנשי סיעוד, עובדים פרא-רפואיים ועובדי מינהל ומשק.[31]
בשנת 2022 מותג בית החולים ובאופן רשמי נקרא המרכז הרפואי צפון, וזאת לאחר שיפוץ כללי של כל המחלקות בבית החולים, מרפאות החוץ, וכן פתיחת מחלקות חדשות כולל הוספת מיטות לבית החולים. בית החולים עבר חידוש סביבתי והוספת מקומות חנייה, וכן מיתוגו כבית חולים מרכזי.
בשנת 2023, צפוי להפתח במרכז הרפואי "מרכז שיקום הלמסלי" - בית החולים השיקומי הראשון בצפון, והיחיד אשר נמצא צפונית לרעננה. מרכז השיקום עתיד לכלול 162 מיטות אשפוז בחמש מחלקות שונות: שתי מחלקות שיקום גריאטרי, שיקום אורתופדי, שיקום נוירולוגי ושיקום ילדים.[37]
.jpg)
