כביש 899, הידוע ככביש הצפון, הוא כביש רוחב בצפון מדינת ישראל, העובר ברובו לאורך גבול הצפון, קו הגבול הבינלאומי בין ישראל ולבנון. אורכו 63 ק"מ.
היסטוריה
הכביש נסלל בשנת 1937[1] במסגרת הניסיונות לדכא את המרד הערבי הגדול. לאחר סלילת הכביש, נפרסה לאורך תוואי הכביש גדר שכונתה "גדר הצפון" (שהעבודה עליה הסתיימה ביולי 1938), גדר שהמשיכה לאחר מכן דרומה, מאזור מצודת כ"ח אל הכנרת. לאורך הכביש הוקמו מצודות טגארט, המצויות כיום ביערה, שומרה, סאסא, אביבים ומצודת כ"ח. 16 פילבוקסים הוצבו בצידי הכביש בין המצודות. בתקופת המנדט הבריטי לא היה המעבר בכביש חופשי, והצריך רישיון מיוחד. תוואי הכביש החל ליד הכפר באסה, כיום המושב בצת והעיירה שלומי, והסתיים בנקודה הסמוכה למצודת כ"ח, תוך שהוא עובר בסמוך ליישובים הערבים הגדולים בסביבה. הכביש נסלל במרחק של מספר קילומטרים מן הגבול. גדר הצפון פורקה בשנת 1942, אך המצודות והפילבוקסים נותרו לאורך הכביש.
באוקטובר 1949 הוכללו חלקים נכבדים של הכביש באזור ביטחון שהתנועה בו נאסרה ללא היתר[2]. בשנות ה-50 היה הכביש במצב ירוד,[3] ובשנת 1960 הוחל בתיקונו באזור מושב גורן[4]. בינואר 1964 נפתח הכביש מחדש לתנועה לאחר ששופץ באופן שאיפשר לשוב ולהשתמש בו[5].
תוואי הכביש כיום מקביל ברובו לתוואי הכביש המנדטורי, אך הוא סוטה ממנו במספר קטעים. לאורך השנים עבר הכביש שיפוצים ושיפורים רבים. במספר מקומות בכביש מפנים שלטים ל"כביש הצפון הישן", לקטעים של קילומטרים ספורים בתוואי הכביש ההיסטורי, העוברים במסלול צפוני מעט מזה של הכביש הראשי הסלול כיום, ושבים ומתחברים אליו. החברה הלאומית לדרכים מכשירה מדי פעם קטעים חדשים העוברים בעורפם של יישובי הצפון, ובכך מרחיקה את הכביש מקו הגבול, ומאפשרת כניסה אל היישובים מכיוון פנים הארץ.
מספרו של "כביש הצפון" ברשת הארצית הוא כביש 899, והוא מתחיל במערב בצומת בצת שבגליל המערבי, בסמוך לחוף הים בין ראש הנקרה לאכזיב, מקום בו הוא נפגש עם כביש 4. כביש הצפון מטפס דרך בקעת שפע, חוצה את נחל בצת ליד יערה, וחולף מדרום ליישובים אבן מנחם ונטועה. הוא נפגש עם כביש 89 בצומת חירם ליד סאסא, ולאחר מכן עובר בתוואי של נחל דישון. לאחר מלכיה יורד הכביש לבקעת קדש ונפרד מקו הגבול הבינלאומי עם לבנון. לאחר מצודת כ"ח יורד הכביש בתלילות אל עמק החולה ומסתיים בצומת כ"ח, מקום בו הוא נפגש עם כביש 90.
לאורכו של הכביש מצויים יישובים רבים, מרביתם מושבים, קיבוצים ומצפים. הכביש עובר בסמוך ליישובי המועצות האזוריות מטה אשר ומעלה יוסף במערב, והגליל העליון, מרום הגליל ומבואות החרמון במזרח. בנוסף, מצויים בסמוך לו בסיסים ומוצבים רבים של צה"ל. עד לשנת 2014, כל הכביש היה בתחום עוצבת ברעם, שמפקדתה ממוקמת בשומרה במצודה שהייתה חלק מגדר הצפון. החל מ-2014, תחום האחריות של העוצבה צומצם עד לאביבים. הפלוגה שהייתה במלכיה פורקה, וצורפה לעוצבת חירם, ולכן העוצבה אחראית על הקטע הזה של הכביש.
במהלך מלחמת לבנון השנייה נגרמו נזקים לקטעים שונים בכביש, עקב נסיעת טנקים וכלים כבדים של צה"ל על תוואי הכביש. לאחר המלחמה נעשה ריבוד ותיקון הכביש, ונסלל ברובו מחדש.