תל תאו

תל תאו

מידות
גובה מעל פני הים	77 מ'
היסטוריה
תקופות	התקופה הנאוליתית, התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	33°07′48″N 35°34′11″E
(למפת אצבע הגליל מוגדלת)   תל תאו (למפת אצבע הגליל רגילה)   תל תאו (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל תאו (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום תל תאו

עין תאו ומבט על אזור התל

תל תאו הוא תל ארכאולוגי שגובהו 77 מטרים מעל פני הים. התל הוא אתר פרהיסטורי בשוליים המערביים של עמק החולה, שמונה קילומטר מדרום לקריית שמונה, ממערב לכביש 90 בקטע הכביש ראש פינה–קריית שמונה. התל ממוקם מדרום לעין תאו^[1] ושטחו כ-30 דונם. הגישה לתל היא באמצעות דרך עפר היוצאת צפונה מכביש 899 קצת אחר צומת כ"ח.

תל תאו התגלה בעת הרחבת כביש 90 על ידי הארכאולוג יוסי סטפנסקי. באתר נערכה חפירה ארכאולוגית בשנת 1986 ונחשפו בה 13 שכבות יישוב ששויכו לתקופות הבאות (מהקדום למאוחר): התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית ב', התקופה הנאוליתית הקרמית, התקופה הכלקוליתית, תקופת הברונזה הקדומה 1א', תקופת הברונזה הקדומה 2.

תולדות המחקר

מיקום האתר במפת הקרן לחקר ארץ ישראל

תל תאו התגלה על ידי מפקח רשות העתיקות, יוסי סטפנסקי, במהלך עבודות להרחבת כביש 90 ראש פינה – קריית שמונה בשנים 1985–1986. חפירות ההצלה באתר נערכו במשך שבעה חודשים בניהול הארכאולוג עמנואל אייזנברג. חלק מהכביש הישן פורק, ונסלל מעקף זמני מערבית לתל, על מנת לאפשר את חפירות ההצלה. שטח החפירות השתרע על פני 625 מ"ר. שטח חפירות ההצלה הורחב בעוד 500 מ' דרומה לכיוון צומת כח, בעקבות גילוי חרסים מהתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה המוקדמת.

בשנת 2007 נערכה במקום חפירת הצלה על ידי אמאני אבו חמיד, מטעם רשות העתיקות, לקראת הרחבת כביש 90 על שוליו המזרחיים של התל בשולי האתר. בחפירה זו נפתחו שני ריבועים בגודל של 2×2 מ' ו-5×5 מ' ואותרו בה שלוש שכבות:

• שכבה 1 – ממצאים מהתקופה הכלקוליתית ובעיקר מתקופת הברונזה הקדומה השנייה.
• שכבה 2 – ללא ממצאים.
• שכבה 3 – ממצאים מהתקופה הנאוליתית ומהקדם קרמית ב'.^[2]

סקירה כללית של האזור

תל תאו נמצא בשוליים המערביים של עמק החולה, במצר צר בין המדרונות התלולים של הרי נפתלי במערב, לביצות החולה במזרח. שלוש מאות מטרים מצפון לתל נמצא עין תאו (עין בלטה), אחד המעיינות הגדולים בעמק החולה. ייתכן וזו הייתה הסיבה העיקרית לייסוד יישוב במקום זה. שפע מקורות המים באזור, המשקעים הרבים והטמפרטורות המתונות, בצירוף יער אלונים קדום על מורדות הרי נפתלי, היוו כר גידול שופע לבעלי חיים ותנאים טובים לחקלאות.

חפירות ארכאולוגיות

תחילת החפירה בארבעה ריבועי חפירה בגודל 5X5 מטרים כל אחד, שמוקמו בטור מכיוון דרום לכיוון צפון. בהמשך הורחב שטח החפירות לכיוון מערב. שטח החפירה בתל גדול מאוד, אך כמו באתרים רבים אחרים, הולך ומצטמצם ככל שיורדים כלפי מטה. השכבות התחתונות בתל נחפרו בשטח מצומצם. תל תאו מאופיין מצד אחד על ידי שכבות ארכיטקטוניות, שניתן בקלות יחסית להבדיל ביניהן, ומצד שני השרידים התרבותיים שנמצאו שם הם מעטים ביחס לאתרים פרה-היסטוריים אחרים.

תיאור כללי של מבנה השכבות 13–1

השכבות בתל תאו מחולקות ל 4 תקופות פרה-היסטוריות עיקריות:^{[דרושה הבהרה]}

1. תקופת הברונזה המוקדמת – שכבות 3–5
2. התקופה הכלקוליתית – שכבות 6–7
3. התקופה הנאוליתית – שכבות 8–10
4. התקופה הנאוליתית פרה-קרמית שכבות 11–13.

• שכבה 1 – פני השטח (התקופה העות'מאנית); הממצא העיקרי הוא בית אבן גדול. עם זאת, ממצאים רבים על פני הקרקע שויכו לתקופות קדומות, שעליהן מפורט בסעיף 3 שלהלן.
• שכבה 2 – (תקופת ימי הביניים); נמצאו חלקי בניינים, קירות ושני חדרים.
• שכבה 3 – (תקופת הברונזה הקדומה ב); אין שרידים ארכיטקטוניים, אבל נמצאו חפצים שמתארכים את השכבה.
• שכבות 4 ו-5 – (תקופת הברונזה הקדומה א); הממצאים העיקריים בשכבות אלו הם שני קירות, קיר מבודד, ושרידים של בנין נוסף. כמו כן, נמצאו שלושה מבנים אובאליים, קבר, ולוחות אבן.
• שכבות 6 ו-7 – (התקופה הכלקוליתית); בשכבות אלו נמצאו מספר מבנים, שני קברים, חדר שככל הנראה שימש לבישול, שרידי אח ותנור, ושלוש ממגורות גליליות קטנות.
• שכבות 8, 9 ו-10 – (התקופה הנאוליתית); הממצאים העיקריים הם חלקי קיר, מספר קברים ויסודות של בניין, מספר ממגורות, שתי במות עגולות, ריכוז כלי צור ועצמות בעל חיים.
• שכבות 11, 12 ו-13 – (התקופה הנאוליתית הקדם-קרמית); נמצאו מספר קירות ושרידי מבנים ושכבת אפר.

ממצאי חרס ייחודיים

ממצאי החפירות באתר מלמדים על טכנולוגיות שונות שהשתמשו בהן במהלך התקופות לצורך יצירת כלי חרס ועיטוריהם. באתר נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה ב (שכבה 3) ביניהם: חרסים, קערות ללא שפה וקערות בהן השפה נכנסת פנימה. נמצאו גם חביות, סירי בישול, צנצנות אחסון, צנצנות קטנות וקנקנים.

באתר נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה א (שכבות 4 ו-5), שהנפוצים שבהם הם הכלים האפורים. נמצאו קערות עמוקות וקערות שטוחות, רובן עוטרו בתבליטים. נמצאו קערות מזווה, בעלות שוליים מופנים החוצה, וקערות עם שפה פשוקה. צלחות שנמצאו, היו בעלות שפה פשוקה אף הן, והגביעים בעלי ידית מעוקלת. הקדרות היו עם דופן שהתעקלה מעט בסופה.

נמצאו גם כדים חסרי צוואר ולהם שלושה סוגים:

• בעלי שפה רגילה.
• בעלי ידית אחיזה בשפה.
• בעלי שפה עבה.

בעת החפירות נמצאו על פני השטח גם אבני טחינה, אבן משחזת, אבן שלוטשה ושברי קערות. ממצאי חרסים מהתקופה הכלקוליתית (שכבות 6 ו-7) הגיעו משני מקורות גאוגרפיים:

כלי החולה: קערות חמר המעוטרות בשלושה שלבים: בשלב הראשון, כשהחומר עוד רך, חרטו את העיטור. בשלב השני, כשהחומר התקשה, צבעו אותו בצבע הרצוי. בשלב השלישי, אחרי הצריפה בתנור, עברו על החריטות בגיר לבן להדגשה.

לכלים המעוצבים היו מספר דפוסים אופייניים: קווים אופקיים ישרים או גליים, מקבץ של חיתוכים אלכסוניים זהים, עיצוב מנומר ודפוסים משולשים.

המקור השני לכלי החרס באתר הם כלי הגולן: הקערות יוצרו מחומר בזלתי אדום והמשטחים בצבע אפור חום.

כמו כן, בעת החפירות נמצאו ממצאים נוספים על פני השטח מהתקופה הכלקוליתית. ביניהם: אבני שחיקה לעיבוד מזון, קערות בזלת, ומעמדים לקערות. מרבית החרסים מהתקופה הנאוליתית (שכבות 8, 9 ו-10) יוצרו בעבודת יד מחומר בהיר עם אחוז קטן של חרסית כהה. צורות הכלים פשוטות: צורת V, חצי עיגול או עם צוואר דק. שפת הכלי פשוטה. עיטורי הכלים בתקופה הנאוליתית התבצעו באמצעות חריטה (כנראה בעזרת צדף).

ממצאים אנושיים

באתר נמצאו שרידי קבורה אנושיים, שמלמדים אותנו על מנהגי הקבורה שהיו נהוגים בתקופות השונות. נמצאו שלדים שלמים קבורים מתקופות הברונזה הראשונה והשנייה (שכבות 3–5) ומהתקופה הכלקוליתית (שכבות 6–7). נמצאו מספר קנקנים ובהם שרידים של שלדי ילדים ותינוקות מהתקופה הנאוליתית (שכבות 8–10). מהתקופה הניאולותית הפרה-קרמית (שכבות 11–13) נמצאו מספר עצמות אנושיות בודדות, כך שלא ניתן להסיק על מנהגי הקבורה באותה עת.

עצמות בעלי חיים

מתקופת הברונזה הקדומה 2 ועד לתקופה הכלקוליתית נמצאו בעיקר עצמות בעלי חיים מבויתים, ביניהן עז, כבשים ובקר. לעומת זאת, רוב העצמות מהשכבות הקדומות יותר, הנאוליתית הקרמית והקדם-קרמית שייכות לחיות בר. כלומר, תזונת התושבים התבססה על ציד ולא על בעלי חיים מבויתים.

לקריאה נוספת

• ארלין מילר רוזן, "עדויות מיקרו-בוטניות לקיומם של דגניים בשכבות הנאוליתיות של תל תאו ויפתחאל, בגליל, ישראל", מתקופת האבן, כרך כב (תש"ן/ 1989), עמ' 43-39
• Emanuel Eisenberg, Avi Gopher, Raphael Greenberg Tel Te'o, A Neolithic, Chalcolithic, and Early Bronze age site in the Hula Valley. IAA Reports 13. Israel antiquities authority, 2001, Jerusalem,

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תל תאו בוויקישיתוף

• אמאני אבו חמיד, ‏תל תאו דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 18 בדצמבר 2009

הערות שוליים

1. תל תאו באתר טבע ונופים בישראל
2. אמאני אבו חמיד, ‏תל תאו דוח סופי, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 121, 18 בדצמבר 2009