רובו של הכביש עובר באזורי יהודה ושומרון מחוץ לתחומי הקו הירוק, והנתיב שלאורכו הוא עובר ידוע גם בשם דרך ההר, "חוצה יהודה ושומרון" או "דרך האבות", בה, על פי המקרא, צעדו האבות. בשל המעקפים הרבים שנסללו לאורך הכביש, במידה רבה אין הוא חופף עוד את הדרכים ההיסטוריות.
תוואי הכביש נסלל ברובו בשלבים במהלך תקופת המנדט הבריטי, במטרה לקשר את הערים המרכזיות בגב ההר[2][3]. חלקו הצפוני נקרא אז כביש ירושלים-שכם-נצרת וחלקו הדרומי כביש ירושלים-בית לחם-חברון-באר שבע[2]. קטע הכביש שבין עפולה לנצרת נסלל על ידי גדודי עבודה עבריים בשנים 1920–1921, וסלילתו הסתיימה בינואר 1922[4].
בשנות ה-50 עד שנות ה-80 של המאה ה-20
בתקופת השלטון הירדני ביהודה ושומרון חולק הכביש לקטעים נפרדים שהיו בשליטה ירדנית ושליטה ישראלית. לקראת ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל שיפצו הירדנים את קטע הכביש מג'נין לגבול עם ישראל, ככל הנראה בסוברם בטעות שמסלול הנסיעה של האפיפיור יעבור בכביש 60, ולא כפי שתוכנן ובוצע בפועל, בכביש 66.[5]
בשנת 1980 קיבל הכביש את המספר "60", במסגרת שיטת מספור הכבישים החדשה שהחלה באותה עת[7]. על פי סיווגו ככביש ארוך ארצי (בכיוון צפון-דרום) הוא קיבל מספר דו־ספרתי זוגי, שהכביש ממערב לו קיבל את המספר "40", בהמשך תוכנן כביש ארוך נוסף ממזרח לו לאורך ספר המדבר, כביש 80 (שברובו לא נסלל לבסוף)[8].
עד סוף שנות ה-80 עבר תוואי הכביש במרכז הערים שאותן חיבר, כך לדוגמה נסיעה מירושלים להתנחלויות שמצפון לה עברה בתוך רמאללה ואל-בירה[9]. בשנת 1984 הציגה לראשונה מועצה אזורית מטה בנימין תוכנית לסלילת כביש עוקף רמאללה[10].
שינוי תוואי הכביש
בעקבות האינתיפאדה הראשונה החלו בתכנון תוואי חדש במספר מקומות, על מנת לעקוף יישובים פלסטינים. שהראשון בהם היה כביש עוקף בית לחם (כביש המנהרות).
עוקף בית לחם (כביש המנהרות)
תכנון כביש עוקף בית לחם באורך 11 ק"מ הסתיים בשנת 1989, במטרה לחבר בין גוש עציון מדרום לירושלים מצפון בתוואי ישיר, ולעקוף את העיר בית לחם ממערב[11]. תוואי הכביש המותכנן כלל שתי מנהרות, האחת באורך כ-300 מטר והשנייה באורך כ-900 מטר, שבשעת בנייתן היו הארוכות ביותר בישראל. בין שתי המנהרות גשר ארוך החוצה את העמק שבין בית ג'אלא ושכונת גילה[12]. באותה עת גם תוכנן כביש בגין בתוך ירושלים, עם חיבור לכביש המנהרות[13]. מועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי אישרה את סלילת העוקף בתחילת 1990 אולם עתירה לבג"ץ של תושבי בית ג'אלא נגד הפקעת אדמתם, עיכבה את עבודות הסלילה[14]. סלילת הכביש הסתיימה ב-1996[15]. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה ירו פלסטינים מבית ג'אלא על המכוניות שנסעו בגשר, ובעקבות כך הציב צה"ל קירות בטון על הגשר.
בשנת 2019 החלה בניית מסלול נוסף במקטע הכביש, גשר נוסף המקביל לגשר הקיים וחפירת שתי מנהרות נוספות להכפלת מספר הנתיבים[16]. בסוף 2022 נפתחה המנהרה הצפונית[17] ובמרץ 2023 נפתחה המנהרה החדשה במקטע הדרומי[18]. ב־10 ביולי 2024 נפתחו כל המנהרות לתנועה[19].
עוקף רמאללה
כביש עוקף רמאללה תוכנן במסגרת תוכנית המתאר של מטה בנימין כבר ב-1984[10], אך הוא נסלל בעקבות הסכמי אוסלו בשנת 1994, כקטע חדש של כביש 60 מזרחית לכביש הישן, שחיבר את גבע בנימין עם ואדי חרמייה צפונית לעפרה, במטרה לעקוף את רמאללה ואל-בירה שעברו לשליטת הרשות הפלסטינית[20].
כביש הר הקפיצה
שינוי נוסף בתוואי בוצע בכניסה לנצרת, בין מחלף איכסאל מדרום עם העיר נצרת מצפון העובר במנהרה דרך הר הקפיצה. אורכו של הקטע הוא שישה קילומטרים והוא נחנך ב-19 בנובמבר2008. הוא עוקף קטע מפותל ותלול שעלה אל העיר נצרת מעמק יזרעאל דרך הערוץ שממערב לנחל מזרע. עלות סלילתו של הקטע החדש עמדה על 365 מיליון ש"ח[21]. קטע הכביש החדש קרוי על שמו של רפאל איתן, ומשנודע הדבר לראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראיסי, בעת טקס חנוכת הכביש, עזב את המקום[22]. המנהרה עצמה קרויה על שם יצחק הרשקוביץ, בכיר במע"צ.
עוקף אל-ערוב
כביש 60 עבר בצמוד למחנה הפליטים אל-ערוב ובתוך הכפר בית אומר ובימי האינתיפאדה הראשונה היו בו תקריות רבות של יידוי אבנים על כלי רכב חולפים ממחנה הפליטים[23]. בדצמבר 1998, פרסם לראשונה מע"צ מכרז לסלילת הכביש[24]. במכרז זכתה חברת אחים ברזאני, לכביש עוקף באורך של כ-8 ק"מ, ובעלות של 18.5 מיליון שקל[25]. אך הכביש לא נסלל, עקב הצורך בהפקעות של אדמות פרטיות רבות מבית אומר וחלחול לצורך סלילתו. באוקטובר 2017, הבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לבכירי מועצת יש"ע, לקדם את סלילת עוקף אל-ערוב ביחד עם פרויקטים אחרים ברחבי יהודה ושומרון[26]. באפריל 2019, חתם ראש המנהל האזרחי על צו הפקעה ל-401 דונם מאדמות הכפרים בית אומר וחלחול לצורך סלילת הכביש[27]. כביש 60 הוסט לתוואי חדש, בשולי שמורת היער אל-קרן, וממזרח לבית אומר ונפתח לתנועה ב-7 ביולי2023[28]. עוקף אל-ערוב מסיט את כביש 60 כ-150 מטר מערבה ממסלולו הקודם. המנהל האזרחי מסרב לבקשות להיתרי בנייה בסמיכות לכביש ופועל באופן מוגבר למנוע בנייה בלתי חוקית בסמיכות לכביש[29].
באוגוסט 2019 התחילו עבודות להקמת רמזורים בצמתים בקטע הכביש בין ירושלים לצומת תפוח. הרמזורים הראשונים הושלמו במהלך 2020[30], בצומת אסף, צומת המשטרה הבריטית ובכניסה ליישוב עפרה. ב-2022 הושלמו העבודות בצומת שילה[31] ובצומת הכניסה ליישוב עלי;[32] במקביל החלו העבודות בצמתים האחרונים בפרויקט: בצומת רחלים, בצומת מכמש ("צומת 60", "צומת רמת מגרון") ובצומת הכניסה למרכז המסחרי שער בנימין[33].
סיכום שינויי התוואי
מאז האינתיפאדה השנייה הכביש מחולק לשני קטעים נפרדים. הראשון מתחילתו בבאר שבע ועד לצומת דותן, והאחר מהקו הירוק סמוך למוקייבלה ועד סוף הכביש באזור נצרת. בתחומי הקו הירוק שמר הכביש על התוואי המקורי, אך בתחומי יהודה ושומרון תוואי הכביש כיום שונה באופן משמעותי מהתוואי הוותיק, בעיקר על מנת לעקוף יישובים פלסטינים. בין צומת דותן והקו הירוק בסמוך לעמק יזרעאל הכביש אינו מסומן בסימון רשמי של החברה הלאומית לדרכים והוא סגור לתנועת ישראלים. בחלק שבין שבי שומרון לצומת דותן, תנועת ישראלים מתאפשרת בליווי צבאי בלבד[34].
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
החברה הלאומית לדרכים בישראל מתכננת לשדרג את הכביש בקטע שבין ירושלים לבאר שבע. לשם כך מתבצעות עבודות שיפוץ והרחבה במקטעים מסוימים, על מנת ליצור בו שני נתיבים לכל כיוון, וכן מתבצעות עבודות יישור והסדרה של הכניסות והיציאות בחלק זה של הכביש. בנוסף הוצבו רמזורים בצומת גוש עציון.
בשל היות הכביש אחד מצירי התנועה העיקריים ביהודה ושומרון, אירעו בו במהלך השנים פעולות איבה רבות, ובהן יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ואף ירי לעבר מכוניות. משנת 2001 ועד 2024 נרצחו 60 אזרחים ישראלים בעשרות פיגועי טרור:
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
