מנהרה

ערך זה עוסק במעבר תת-קרקעי מעשה ידי אדם. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מנהרה (פירושונים).

מִנְהָרָה היא מעבר תת-קרקעי מלאכותי שמחבר בין שני מקומות ומאפשר גישה מאחד לאחר.

מנהרות משמשות למטרות שונות, כגון:

תנועה של מכוניות, רכבות או הולכי רגל.
תנועה של סירות וכלי שיט.
הולכת מים.
העברה של כבלי תקשורת וכבלי חשמל (מנהרות תשתיות).
מעבר של בעלי חיים, כך שיוכלו לעקוף מכשול מעשה ידי אדם שהונח באזור המחיה שלהם ועלול להביא להכחדתם.

יצירת מנהרה

המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר של המוביל הארצי

ערך מורחב – מנהור (הנדסה אזרחית)

מנהרות נחפרות בסוגים שונים של אדמה, החל מאדמת חול רכה וכלה בסלע קשה. בהתאם לסוג האדמה נקבעת שיטת החפירה. מקובלות שתי שיטות עיקריות לבניית מנהרות: חציבה ו"חפירה וכיסוי" (Cut & Cover). בשיטת החציבה קודחים את תוואי המנהרה בקידוח אופקי בקרקע. שיטה זו דורשת שהמנהרה תהיה עמוקה מספיק ושהיא תיקדח בסלע יציב. בשיטת החפירה וכיסוי נחפרת תעלה בקרקע ולאחר מכן נבנה מעל התעלה קירוי בטון. שיטה זו מתאימה למנהרות בעומקים רדודים בעיקר לכבישים ותשתיות.

חפירת מנהרה היא פרויקט רחב היקף של הנדסה אזרחית, שעלותו נמדדת לעיתים בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים. תכנון וביצוע של מנהרה ארוכה נמשכים שנים רבות.

מניעים לחפירת מנהרה

מנהרה חוסכת במשאבי קרקע באזורים עירוניים צפופים ובעיקר לנוכח העובדה ששימושי תחבורה מחייבים הקצאה של רצועות למרווחים (קווי בנין), תעלות ניקוז לצד הדרך ועוד.
מנהרה מאפשרת עקיפת תואי שאינו נוח למעבר או מכשול כגון הר.
חציית כבישים על ידי בני אדם מתחת לפני הקרקע.
מאפשרת מעבר דרך מכשול מים, כתחליף להקמת גשר מעל למכשול זה.

שימושים:

רכבת תחתית מבוססת כולה על רשת של מנהרות, הנחפרות מתחת לעיר שבה פועלות הרכבת, כך שתנועת הרכבת לא תפריע לשימושים העל קרקעיים והם לא יפריעו לה.
העברת תשתיות כגון קווי חשמל, מים, תקשורת וביוב בלי פגיעה ושיבוש מעל פני הקרקע.
לוחמת מנהרות: מנהרה מחברת באופן מוגן מתקנים צבאיים, כך שהתנועה ביניהם לא תהיה חשופה להתקפות אויב (בקו מאז'ינו, למשל, היו מעל ל-100 ק"מ של מנהרות). מנהרה החודרת באופן סמוי מעבר לקווי האויב מאפשרת את תקיפתו בהפתעה (למשל: מנהרות לחימה ברצועת עזה).
מנהרות משמשות אסירים לשם הימלטות מכלאם (ראו, למשל, הבריחות ממחנות המעצר באפריקה).
מנהרת הברחה להתחמקות ממגבלות ומפיקוח על מעבר סחורות ובני אדם

מנהרות בעולם

המנהרה הפעילה הארוכה בעולם היא מנהרת בסיס הגוטהארד שבשווייץ. היא משמשת רכבת מהירה ואורכה כ-57 קילומטר.^[1]

השנייה באורכה היא מנהרת סייקן ביפן שאורכה 53 קילומטר. היא משמשת מסילת רכבת המקשרת בין שני איים במדינה. מנהרת רכבת ארוכה נוספת היא מנהרת התעלה שאורכה מגיע ל-50 קילומטר.

מנהרת אייקסונד היא המנהרה התת-ימית העמוקה בעולם. היא מגיעה לעומק של 287 - מטר.

מנהרות בישראל

**מנהרת אכסאל** על שם יצחק הרשקוביץ מתחת להר הקפיצה (הר קדומים) בקטע כביש 60 בין צומת אכסאל לבין 'צומת המוסכים' בנצרת

מנהרות היסטוריות

במשך שנים הייתה מדינת ישראל דלה יחסית במנהרות, ומספר פרויקטים מרכזיים המצריכים חפירתן של מנהרות נמצאו שנים רבות בשלב התכנון. בתחילת המאה ה-20 הוקמו מנהרות במסגרת מסילות הרכבת העות'מאניות: מנהרת רמין בשומרון (מסילת חיפה - שכם), מנהרה אל-חמה בערוץ הירמוך (מסילת חיפה - דמשק "החיג'אזית") ומנהרת הרכבת בראש הנקרה (מסילת חיפה - ביירות)

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה הכוללת מנהרות ברחבי הארץ - הראשונות שבהן בכביש המנהרות: ירושלים – גוש עציון.

מנהרות פעילות

מנהרות רכבת:

מנהרת הכרמלית: מנהרה של רכבת-כבל תחתית באורך של 1,800 מטר, שנחצבה בשנת 1956, מהעיר התחתית שלמרגלות הכרמל אל מרכז הכרמל שבשיא הרכס.
מנהרות גילון בקו הרכבת החדש שנבנה מעכו לכרמיאל. בקו ישנו צמד מנהרות באורך 4.5 קילומטר.
שתי מנהרות רכבת קצרות לאורך קו הרכבת מנמל התעופה בן-גוריון לתל אביב.
בקו הרכבת תל אביב - מודיעין נכרו מנהרות באזור מחלף שפירים, באזור תל ענבה בסמוך למחלף ענבה, ומנהרה נוספת באורך כ-1,600 מטר אל מרכז העיר ותחנת הרכבת התת-קרקעית מודיעין מרכז.
מנהרה בקו השרון מתחת למחלף רעננה באורך של 1.8 ק"מ
קו הרכבת המהיר לירושלים כולל מספר מנהרות רכבת ארוכות מאוד. מתוך 30 הקילומטרים האחרונים של הקו בין תחנת דניאל (ליד הפיצול לעיר מודיעין) לירושלים, 20 קילומטר הם במנהרות:
- מנהרה 1 - ממזרח לעמק איילון באורך 3.6 ק"מ
- מנהרה 2 - ממזרח לשער הגיא באורך 1.2 ק"מ
- מנהרה 3 - מתחת לפארק קנדה ולמבשרת ציון באורך 11.5 קילומטר, זו המנהרה הארוכה בישראל נכון לשנת 2022
- מנהרה 4 - מובילה מגשר עמק הארזים אל תחנת הקצה של הקו בעומק של כ-60 מטרים בין בנייני האומה לתחנה המרכזית.

מנהרות כביש:

כביש המנהרות, בין ירושלים לגוש עציון, הכולל שתי מנהרות - האחת באורך כ-300 מטר והשנייה באורך כ-900 מטר. בעת בנייתן (ב-1996) היו מנהרות אלה הארוכות ביותר בישראל.
מנהרות הכרמל, שתי מנהרות כפולות בתחתיתו של הר הכרמל, המחברות בין הצ'ק פוסט לאזור מת"ם וחוף הכרמל. המנהרה המזרחית באורך1.6 ק"מ והמנהרה המערבית באורך 3.2 ק"מ (מנהרת הכביש הארוכה בישראל). חפירת המנהרות הסתיימה והן נפתחו לשימוש הציבור בתחילת חודש דצמבר 2010.
מנהרת אכסאל על שם יצחק הרשקוביץ מתחת להר הקפיצה (הר קדומים), בכביש 60 בין צומת אכסאל לבין 'צומת המוסכים' בנצרת. באורך כ-300 מ'
מנהרה בנויה (לא כרויה) בכביש 471 מתחת לצומת הסמוך לאוניברסיטת בר-אילן.
מנהרות כביש 6:
- מנהרת חדיד באורך 450 מ' מתחת לתל חדיד, בסמוך למחלף בן שמן.
- מנהרת ניל"י באורך 350 מ' בסמוך ליישוב גבעת ניל"י, בקטע הצפוני - קטע 18.
- מנהרת יקנעם באורך 1.7 ק"מ, העוקפת את יקנעם עילית דרך רכס הכרמל ממערב לאזור התעשייה.
- מנהרת רכסים באורך 2.4 ק"מ, מצפון למחלף שער העמקים
- מנהרת איבטין באורך 600 מטר, מדרום למחלף גבעות אלונים
מנהרות בעיר ירושלים:
- מנהרות כביש 16 (שד' אריאל שרון) שנפתח לתנועה בשנת 2022: מנהרת הר נוף, באורך 1.5 ק"מ ומנהרת בית הכרם באורך 1.3 ק"מ
- מנהרת עמק הארזים בכביש מס' 1 (כביש 9 עירוני) באורך כ-400 מטר.
- מנהרות הגבעה הצרפתית (נפתחו לתנועה ב-2024) מנהרה ממערב למזרח (כביש מס'1) באורך 1.4 ק"מ, ומנהרה ממערב לצפון (שד' עוזי נרקיס) באורך 700 מ'
- מנהרת "נעמי שמר" מתחת להר הצופים בדרך למעלה אדומים באורך כ-650 מטר.
- מנהרת צה"ל בצמוד לחומות העיר העתיקה בין שער יפו לשער שכם מתחת כיכר צה"ל באורך כ 500 מ'
- מנהרה מתחת למחלף גבעת שאול בשד' בגין (50) באורך כ-550 מטר.
- מנהרות נוספות בנויות (לא כרויות) לאורך שד' בגין (50): מתחת למחלף גבעת מרדכי (320 מ') מתחת מחלף שד' גולומב (120 מ') ובבית צפאפא (185 מ')
- מנהרה מתחת לצומת גבעת התחמושת (באורך כ-190 מ')
- מנהרה בשד' שז"ר מתחת צומת בנייני האומה והקו העתידי של הרכבת הקלה (באורך 730 מ')
- מנהרה בדרך יצחק רבין ממזרח לבית המשפט העליון (באורך 120 מ')

מנהרות תשתיות ומנהרות נוספות:

תוואי המוביל הארצי כולל מנהרות אחדות, המשמשות לזרימת מים:
- מנהרת עיילבון.
- מנהרת שימרון.
- מנהרת מנשה א'.
- מנהרת מנשה ב'.
בשנת 1968 נחצבה מנהרה באורך 400 מטרים אל הנקרות של ראש הנקרה, כדי לאפשר גישה קלה אליהן. עד לחפירתה התאפשרה הגישה לנקרות רק לצוללנים מיומנים, דרך הים.
דרך אריה לובה אליאב, מנהרה מעגלית באזור שרונה והקריה בתל אביב (ב-2014 נפתח הקטע הראשון).
מנהרת ביוב 'שורק-רפאים' בקוטר של כ-6 מטר ובאורך של 2.3 קילומטר. ב-2022 נפתחה המנהרה כמנהרת אופניים - הוקם שביל אופניים דו כיווני על בסיס המהרה המשמשת את צינור המים
בשנים האחרונות נחפרו מספר רב של מנהרות תשתית (בעיקר ניקוז וחשמל) באורך כולל של עשרות קילומטרים. מנהרות אלו בוצעו בשיטה בה דוחקים אלמנטים טרומיים בקטרים של עד 3 מטר.
בתחנות רכבת אחדות יש מנהרות המאפשרות מעבר של נוסעים מתחת למסילת הרכבת. מעברים כאלו נמצאים בתחנת הרצליה, שדרות, בת גלים ועוד.
בעשורים האחרונים הוקמו כמה מנהרות קצרות בכבישים ראשיים כ"מעברים אקולוגים" מעל הכביש המשמשים חיות בר. מעברים כאלו נמצאים בכביש 6, כביש 1 ליד מחלף שורש, כביש 38 שד' בן-גוריון בראש העין ועוד.

מנהרות בביצוע

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. (הקו האדום, הקו הירוק)
הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, מנהרה באורך 1.2 ק"מ מאזור רחוב שטראוס עד שדרות גולדה מאיר.
מנהרת רכבת בקו הרכבת המקביל לכביש 431 מראשון לציון למודיעין

מנהרות מתוכננות

מסילת הרכבת כרמיאל - קריית שמונה אמורה לכלול מנהרה ארוכה מתחת הרי מירון שתחבר בין צומת חנניה לראש פינה
מסילת הרכבת לאילת תכלול 5 מנהרות באורך כולל של 9.5 ק"מ, ביניהן מנהרה ארוכה שתחילתה באזור ממשית וסופה בערבה
התוואי של תעלת הימים כולל גם מנהרות, למעבר מתחת להרים.