מִנְהָרָה היא מעבר תת-קרקעי מלאכותי שמחבר בין שני מקומות ומאפשר גישה מאחד לאחר.
מנהרות משמשות למטרות שונות, כגון:
מנהרות נחפרות בסוגים שונים של אדמה, החל מאדמת חול רכה וכלה בסלע קשה. בהתאם לסוג האדמה נקבעת שיטת החפירה. מקובלות שתי שיטות עיקריות לבניית מנהרות: חציבה ו"חפירה וכיסוי" (Cut & Cover). בשיטת החציבה קודחים את תוואי המנהרה בקידוח אופקי בקרקע. שיטה זו דורשת שהמנהרה תהיה עמוקה מספיק ושהיא תיקדח בסלע יציב. בשיטת החפירה וכיסוי נחפרת תעלה בקרקע ולאחר מכן נבנה מעל התעלה קירוי בטון. שיטה זו מתאימה למנהרות בעומקים רדודים בעיקר לכבישים ותשתיות.
חפירת מנהרה היא פרויקט רחב היקף של הנדסה אזרחית, שעלותו נמדדת לעיתים בעשרות ואף מאות מיליוני דולרים. תכנון וביצוע של מנהרה ארוכה נמשכים שנים רבות.
שימושים:
המנהרה הפעילה הארוכה בעולם היא מנהרת בסיס הגוטהארד שבשווייץ. היא משמשת רכבת מהירה ואורכה כ-57 קילומטר.[1]
השנייה באורכה היא מנהרת סייקן ביפן שאורכה 53 קילומטר. היא משמשת מסילת רכבת המקשרת בין שני איים במדינה. מנהרת רכבת ארוכה נוספת היא מנהרת התעלה שאורכה מגיע ל-50 קילומטר.
מנהרת אייקסונד היא המנהרה התת-ימית העמוקה בעולם. היא מגיעה לעומק של 287 - מטר.
במשך שנים הייתה מדינת ישראל דלה יחסית במנהרות, ומספר פרויקטים מרכזיים המצריכים חפירתן של מנהרות נמצאו שנים רבות בשלב התכנון. בתחילת המאה ה-20 הוקמו מנהרות במסגרת מסילות הרכבת העות'מאניות: מנהרת רמין בשומרון (מסילת חיפה - שכם), מנהרה אל-חמה בערוץ הירמוך (מסילת חיפה - דמשק "החיג'אזית") ומנהרת הרכבת בראש הנקרה (מסילת חיפה - ביירות)
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה הכוללת מנהרות ברחבי הארץ - הראשונות שבהן בכביש המנהרות: ירושלים – גוש עציון.
מנהרות רכבת:
מנהרות כביש:
מנהרות תשתיות ומנהרות נוספות: