קיבוץ ראש צורים נוסד בשנת 1969 על חורבות קיבוץ עין צורים אשר נפל במלחמת העצמאות. ראש צורים הוא היישוב השני בגוש עציון המתחדש שלאחר מלחמת ששת הימים.[3] המקום הוקם על קרקעות שחלקן נרכשו על ידי קק"ל[4] וחלקן נתפסו על ידי הצבא. ליד הקיבוץ שוכן כפר ערבי חרבת זכריה ולצדו אתר מוסלמי מקודש.[5]
השם ראש צורים, המזכיר את שמו של קיבוץ עין צורים (שהוקם מחדש בחבל לכיש), ניתן לו על פי הפסוק מדברי בלעם: "כִּי-מֵרֹאש צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְבָעוֹת אֲשוּרֶנוּ הֶן-עָם לְבָדָד יִשְכֹּן וּבַגוֹיִם לֹא יִתְחַשָּב" (במדבר כ"ג ט').
טקס העלייה לקרקע התקיים בט"ו באבתשכ"ט, 31 ביולי 1969, אך העלייה הממשית למקום התבצעה בג' בתשרי תש"ל, ולכן עד היום מציינים תושבי המקום את שני התאריכים. מייסדי הקיבוץ היו חברי גרעין נח"ל[6] של הצופים הדתיים, והצטרפו אליהם בני הקיבוץ הדתי שגויסו לשנת שירות שלישית לצורך חיזוק היישוב.
פרנסה
בראשית דרכו, התבסס הקיבוץ על חקלאות, אולם מפאת מחסור בקרקעות רבות מהאדמות שיועדו לעיבוד היו בשפלה בתחומי הקו הירוק.[7] לצד החקלאות התפתחה תעשייה: מפעל לפנסי רכב "אור צורים", ומשנסגר המפעל, הוקם תחתיו מפעל "מי צורים" לטיהור מים. בשנים הראשונות להתיישבות התעוררה בעיית תעסוקה לנשות הקיבוץ ולגרעין בני עקיבא (יחדיו) שחיזק את המקום, ועל כן הוקם במקום מפעל תפירה לייצור תחתונים שעבד בקבלנות משנה עבור "עדין נויפלד".[8]
בשנות התשעים סבל הקיבוץ מגל עזיבה גדול שאיים על המשך קיומו (במקום נותרו 25 משפחות בלבד), כדי לחזק את המקום הוקמה בקיבוץ שכונת הרחבה.
כיום
בבעלות הקיבוץ מספר ענפי משק: רפת חלב (העדר מונה 1000 פרות, עגלות ועגלים, ו-320 פרות נחלבות), לול תרנגולי הודו וכן גידול מטעים שונים, כרמים ליין וגידולי שדה באזור צומת אחים.
במקום מספר מוסדות חינוך, בהם אולפנת "בני עקיבא" לבנות בראשות הרב יהודה פלס ובית ספר "תלמוד תורה". רב הקיבוץ הוא הרב מרדכי ורדי המכהן גם כמלווה בקרן קולנוע שומרון.[9]