התנועה הבין-לאומית להשמדת נשק גרעיני (באנגלית: International Campaign to Abolish Nuclear Weapons; בראשי תיבות: ICAN) היא תנועה בינלאומית המאגדת ארגוני חברה אזרחית, שמטרתה לקדם את האמנה לחיסול הנשק הגרעיני. התנועה הוקמה בשנת 2007, וחברים בה 468 ארגונים מ-100 מדינות.
התנועה קיבלה פרס נובל לשלום לשנת 2017 על ”עבודתה להפניית תשומת הלב לתוצאות ההרסניות של שימוש בנשק גרעיני, ולמאמציה המשמעותיים לקידום אמנה האוסרת על נשק זה” ([1]).
מטרת התנועה לפרק את הנשק הגרעיני בעולם, בעיקר בגלל האיום ההומניטרי הנשקף ממנו. לנשק גרעיני, יחסית לנשק קונבנציונלי, יש יכולת הרס גבוהה מאוד והוא משמיד שטחים נרחבים ולא ממוקדים. פגיעתו קטלנית, ונגרם נזק רב גם לבריאותם של הניצולים. בשימוש בנשק גרעיני נפלטת קרינה רדיואקטיבית קטלנית וקשה מאוד לטיפול רפואי. קרינה זו גורמת גם נזק רב-שנים לסביבה.[2]
מייסדי התנועה קיבלו השראה מהצלחת המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, תנועה שניסחה וקידמה בשנת 1997 את אמנת אוטווה, האוסרת על השימוש במוקשים נגד בני אדם.[3]
בספטמבר 2006, זוכת פרס נובל לשלום האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית אימצה הצעה בקונגרס הדו-שנתי שלה בהלסינקי, פינלנד, לייסד תנועה בינלאומית שמטרתה פירוז הנשק הגרעיני ברחבי העולם.[4] התנועה הושקה בשני אירועים ציבוריים, האחד ב-23 באפריל 2007 במלבורן, אוסטרליה, שם גויסו כספים להקמת התנועה, והשני ב-30 באפריל 2007 בווינה במפגש של מדינות החתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. לאחר מכן הצטרפו לתנועה תנועות דומות מעשרות מדינות בעולם.
תנועת ICAN מורכבת מ-468 ארגונים שותפים ב-100 מדינות. צוות הסגל של הקמפיין ממוקם בז'נבה, שווייץ, ומשם הוא מתאם ומנהל את הקמפיין באופן שוטף.
קבוצת עבודה בינלאומית מפקחת על התנועה. ההרכב הנוכחי של קבוצת העבודה הבינלאומית כולל מספר גופי סיוע הומניטריים, בהם האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית וליגת נשים בינלאומית לשלום וחירות.
בין הארגונים השותפים בארגון נמנים "התנועה הישראלית נגד גרעין ונשק להשמדה המונית",[5][6] וכן נציגים ישראלים ופלסטינים של האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית.[7]
בין תומכיה הבולטים של התנועה נמנים חתני פרס נובל לשלום דזמונד טוטו, טנזין גיאטסו וג'ודי ויליאמס, המוזיקאי הרבי הנקוק, שחקן הקריקט איאן צ'אפל (אנ'), השחקנים מרטין שין ומייקל דאגלס והאמנית יוקו אונו.
בנובמבר 2012 מזכ"ל האו"ם באן קי-מון שיבח את התנועה ושותפיה "על עבודה עם מחויבות ויצירתיות במטרה להשיג את המטרה המשותפת שלנו - עולם ללא נשק גרעיני".[11] לפני כן הוא סיפק לתנועה ברכת מצולמת לתמיכה ביום הפעילות העולמי שלה.[12]
ארגון ICAN זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2017, ב-6 באוקטובר 2017. בהודעה לעיתונות על הזכייה נכתב "על עבודתו להסב תשומת לב להשלכות ההומניטריות הרות האסון של כל שימוש בנשק גרעיני, ובשל מאמציו פורצי הדרך להשגת אמנה עולמית שתאסור שימוש בנשק מסוג זה ... זו ההוכחה המוצקה של ועדת הנובל הנורווגית, כי ל-ICAN, יותר מכל אחד אחר, היה בשנה האחרונה בהתחשב במאמצים להשגת עולם ללא נשק גרעיני כיוון חדש ומרץ חדש".[13] הפרס יוענק ב-10 בדצמבר.[14]
לאחר הבחירה בתנועה לפרס פרסם אנשיל פפר מאמר בו טען שהתנועה חסרת השפעה ממשית: "עד היום, ההישג המרכזי שלהם הוא העברת האמנה לאיסור אחזקת נשק גרעיני השנה בעצרת האו"ם. ההצבעה על האמנה אמנם עברה לפני שלושה חודשים ברוב עצום של 122-1, אבל כל המדינות המחזיקות בעצמן בנשק גרעיני לא השתתפו בהצבעה ומעבר לערך הצהרתי, זהו מסמך ריק מתוכן ממשי. הפרס מן הסתם יסייע ל-ICAN להרים את הפרופיל הציבורי שלו ולגייס כספים, אבל הוא גם חושף כמה הפרס חסר השפעה."[15]
{{cite web}}