אז בחטאינו חרב מקדש

אז בחטאינו חרב מקדש

עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. תְּרַחֵם צִיּוֹן[1] וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם[2]:

אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל. בָּאָרֶץ חֻבְּרָה לָהּ קָשְׁרָה מִסְפֵּד. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם נָשְׂאוּ קִינָה.

גַּם בָּכוּ בְּמֶרֶר שִׁבְטֵי יַעֲקֹב. וְאַף מַזָּלוֹת יִזְּלוּ דִּמְעָה. דִּגְלֵי יְשֻׁרוּן חָפוּ רֹאשָׁם. וְכִימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְּנֵיהֶם.

הֶעְתִּירוּ אָבוֹת וְלֹא שָׁמַע אֵל. צָעֲקוּ בָנִים וְלֹא עָנָה אָב. וְקוֹל הַתֹּר נִשְׁמַע בַּמָּרוֹם. וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן.

זֶרַע קֹדֶשׁ לָבְשׁוּ שַׂקִּים. וּצְבָא הַשָּׁמַיִם גַּם הֵם שַׂק הוּשַׂם כְּסוּתָם. חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר. וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אָסְפוּ נָגְהָם.

טָלֶה רִאשׁוֹן בָּכָה בְּמַר נֶפֶשׁ. עַל כִּי כְבָשָׂיו לָטֶבַח הוּבָלוּ. יְלָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים. כִּי עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדַּפְנוּ כֻּלָּנוּ.

כּוֹכַב תְּאוֹמִים נִרְאָה חָלוּק. כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם. לָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לִפֹּל סַרְטָן. כִּי נִתְעַלַּפְנוּ מִפְּנֵי צָמָא.

מָרוֹם נִבְעַת מִפְּנֵי אַרְיֵה. כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ לֹא עָלְתָה לַמָּרוֹם. נֶהֶרְגוּ בְתוּלוֹת וְגַם בַּחוּרִים. כִּי עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרָה פָּנֶיהָ.

סִבֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה. כִּי נִבְחַר לָנוּ מָוֶת מֵחַיִּים. עַקְרָב לָבַשׁ פַּחַד וּרְעָדָה. כִּי בְּחֶרֶב וּבְרָעָב שְׁפָטָנוּ צוּרֵנוּ.

פַּלְגֵי מַיִם הוֹרִידוּ דִּמְעָה כַּנַּחַל. כִּי אוֹת בַּקֶּשֶׁת לֹא נִתַּן לָנוּ. צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ. וּבִדְלִי מָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ.

קֵרַבְנוּ קָרְבָּן וְלֹא נִתְקַבֵּל. וּגְדִי פָּסַק שְׂעִיר חַטֹּאתֵינוּ. רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵּיהֶן[3]. וּמַזַּל דָּגִים הֶעֱלִים עֵינָיו.

שָׁכַחְנוּ שַׁבָּת בְּלִבּוֹת שׁוֹבָבִים. שַׁדַּי שִׁכַּח כָּל צִדְקוֹתֵינוּ. תְּקַנֵּא לְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה. וְתָאִיר לְרַבָּתִי עָם מֵאוֹר נָגְהֶךָ:[4]

אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב. תוכנה הוא הבכי על חורבן בית המקדש. הקינה מתארת את הצער אצל שלושת האבות, משה רבנו, שנים עשר השבטים ושנים עשר המזלות.

מחבר הקינה אינו ידוע, סגנונה ותפוצתה משייכות אותה לפיוט הארץ ישראלי הקדם-קלאסי (סביב המאה החמישית או השישית). המהרי"ל ייחסה לר' אלעזר הקליר[5]. הקינה בנויה ללא חריזה, עם הרמזים רבים, ובאקרוסטיכון אלפביתי.

זמן אמירתה

הקינה נאמרת בסדר הקינות לתשעה באב במנהגי אשכנז (בליל תשעה באב), ספרד ואיטליה (בתשעה באב ביום)[6]. במנהגי אשכנז נוספה לפניה הפתיחה "עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם. תְּרַחֵם צִיּוֹן וְתִבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם", ויש נוהגים להשתמש בה גם כפזמון לאחר כל שני טורים. לחלופין, הקטע "עד אנה בכיה בציון ומספד בירושלים" משמש כפזמון, ובמחרוזת האחרונה הוא מתחלף בקטע "תרחם ציון ותבנה חומות ירושלים".

תוכן הקינה

הקינה פותחת בבכי האבות והשבטים, השמים והארץ, האבלים על חורבן בית המקדש, ומקבילה בין שנים עשר השבטים לשנים עשר המזלות, ועוברת לתאר את קינת המזלות.

יש ששיערו[7] שהקינה התחברה בעקבות דברי המדרש באיכה רבה[8] המתאר את הבכי אצל האבות ומשה רבנו בשעת חורבן בית המקדש, אמנם המדרש אינו מתאר את קינתם של המזלות, שבה עוסקת הקינה בחלקה העיקרי, כמו כן במדרש מתנהל דו-שיח בין ה' לאבות, אך בקינה מתואר בכי השבטים והמזלות, ללא תגובה מאת ה'[9].

אמר הקדוש ברוך הוא לירמיה: אני דומה היום לאדם שהיה לו בן יחידי ועשה לו חופה ומת בתוך חופתו, ואין לך כאב לא עלי ולא על בני? לך וקרא לאברהם יצחק ויעקב ומשה מקבריהם, שהם יודעים לבכות... והיה (משה) צועק ובוכה עד שהגיע לאבות העולם, מיד אף הם קרעו בגדיהם והניחו ידיהם על ראשיהם והיו צועקים ובוכין עד שערי בית המקדש.

יצוין שמזל דלי קודם בקינה זו למזל גדי, בניגוד לסדר המקובל[10].

הצער של כל אחד מהמזלות מתואר תוך שימוש בתיאורים ציוריים ומטפורות המתאימות לשמו ולדמותו, למשל:

  • מזל טלה בוכה על כבשיו, עם ישראל שנמשלו לכבש[11] ונמסרו לטבח[12].
  • מזל שור, שמסמל את הבהמה הנושאת בעול על צוארה, בוכה על כך ש"עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדַּפְנוּ כֻּלָּנוּ"[13].
  • מזל תאומים "נראה חלוק", מסמל פירוד בין התאומים הדבקים זה בזה, כי "דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם"[14], והייתה פגיעה באחווה.

בקינה מתבטא הרעיון שהחורבן היה לא רק מאורע היסטורי לאומי נקודתי, אלא אסון קוסמי, שהשפיע באופן מטאפיזי על היקום כולו, ועל כן מתאבלים עליו גם גרמי השמים. אזכור ביטול השבתות והמועדים בסוף הקינה ממשיך את אותו העיקרון, ומראה שגם סדרי הזמן נחרבו.[15][16].

ייתכן שהבחירה לפרט את גלגל המזלות בקינה קשורה בתיאוריו של יוסף בן מתתיהו על אותות שמימיים שהקדימו את חורבן המקדש, כגון כוכב בצורת חרב שנצפה מעל ירושלים. אולם, לגלגל המזלות נודע מקום רב בבתי הכנסת בתקופה זו באופן כללי: הם נזכרים גם בפיוטים מסוגים נוספים, ובמספר בתי כנסת עתיקים נמצאו עיטורי פסיפס הכוללים את גלגל המזלות (כגון בבית הכנסת בבית אלפא).[15]

מבנה הקינה ותארוכה

הקינה כתובה ללא חריזה, אך היא כן שקולה. משקל הקינה הוא "המשקל המרובע": כל טור מתחלק לשני חצאים המתחלקים לארבעה רבעים, ובכל רבע שתי הטעמות. משקל זה קיים גם בפיוטים אל אדון ואשר הניא, ואת תחילת תפילת עלינו לשבח.

מבנה זה, טורים שקולים במשקל המרובע וללא חריזה, מאפיין את התקופה הקדומה בתולדות הפיוט, המכונה במחקר "התקופה הקדם-קלאסית" ומתוארכת בקירוב למאה החמישית (סוף תקופת האמוראים ותחילת תקופת הגאונים). לכן, סביר שהפיוט נכתב בתקופה זו[17]. אם הדבר נכון, מדובר באחת הקינות הקדומות ביותר לתשעה באב המצויות בידינו. בתקופה הקדם-קלאסית לא נהגו הפייטנים לחתום את שמם בפיוטיהם, ואכן גם בקינה זו אין כל חתימה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קינות לתשעה באב (אשכנז)/עד אנה

הערות שוליים

  1. ^ על פי ספר תהלים, פרק ק"ב, פסוק י"ד: "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד".
  2. ^ על פי ספר תהלים, פרק נ"א, פסוק כ': "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם".
  3. ^ על פי לשון הפסוק במגילת איכה, פרק ד', פסוק י': "יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן".
  4. ^ בקינה זו יש חילופי נוסח רבים. הקינה הובאה כאן על פי הנוסח המקובל במנהגי אשכנז. גרסאות נוספות ניתן למצוא באתר הפיוט והתפילה, ובנוסח הקינה, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני.
  5. ^ 'מנהגי מהרי"ל', סדר תפילת ט' באב, כד. כך כתב (ייתכן שבעקבות דברי המהרי"ל) גם בשו"ת חוות יאיר סימן ריט.
  6. ^ מנהג אמירת הקינות ביום קודם למנהג אמירת הקינות בלילה, ולכן סביר שייעוד הקינה ליום תשעה באב הוא הייעוד המקורי. בנוסח אשכנז בחרו להעביר אותה לסדר הקינות לליל תשעה באב, אולי בשל תיאור המזלות והכוכבים, המתאים יותר ללילה. (אברהם ויונה פרנקל, תפילה ופיוט במחזור נירנברג, ירושלים תשס"ח, עמ' 24–25)
  7. ^ ראו בהערות ד"ר גולדשמידט לקינה
  8. ^ פתיחה, כד. ראו כאן באתר תורת אמת
  9. ^ מאיר בר-אילן, אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"א, עמ' 327–330.
  10. ^ ראו אהרן מירסקי, "גדי ודלי בכתובת עין-גדי ובפיוטי קדמונים", תרביץ מ [ג] (ניסן תשל"א), עמ' 376–384.
  11. ^ על פי ספר ירמיה, פרק נ', פסוק י"ז: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל. אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ. הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל".
  12. ^ הלשון: "עַל כִּי כְבָשָׂיו לָטֶבַח הוּבָלוּ" על פי הפסוק בספר ישעיה, פרק נ"ג, פסוק ז': "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל".
  13. ^ על פי מגילת איכה, פרק ה', פסוק ה': "עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ".
  14. ^ על פי ספר תהלים, פרק ע"ט, פסוק ג': "שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאֵין קוֹבֵר."
  15. ^ 1 2 ד"ר יהושע גרנט, קינה היא וקוננוה: אבלו של גלגל המזלות, הרצאה בערוץ "בית אבי חי", באתר יוטיוב.
  16. ^ הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, בכה תבכה בלילה, עמ' 111
  17. ^ ראו אגרות שד"ל, חלק ו עמ' 818.

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!