אַבּוּן היה משורר ופייטן עברי, שחי ופעל בקרב יהדות ספרד במאה ה-11.
סליחות ופיוטים שחיבר אבון נמצאו במחזור אביניון. שמואל דוד לוצאטו פרסם אחד מהם המתחיל במילים: "עז אל מעידים הכל באימה" בכרם חמד (ח"ד עמ' 31).
רבי משה אבן עזרא, מגדולי המשוררים היהודים בכל הזמנים, ספד לו בדיוואן שלו כאחרון המשוררים הגדולים, וחתם את שירו:
לא אחזה אור אחרי אבון / כי אם יקרות, אור וקפאון — כרם חמד, ח"ד עמ' 86
לא אחזה אור אחרי אבון / כי אם יקרות, אור וקפאון
יהודה אלחריזי (תחכמוני שער ג') מזכיר משורר בשם אבון שחי לפני שמואל הנגיד. אם מדובר באותו אדם, יש להקדים את זמן פעילותו בכמאה שנים, אך ש"י פין הניח שמדובר בשני אנשים שונים[1].
לאופולד צונץ שיער שהוא רבי אבון ב"ר שאול שהזכיר הראב"ד השני בעל ספר האשכול בשם החסיד ר' אבון ממיורקה.