ארשת שפתינו
|
אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ
אֵל רָם וְנִשָּׂא
מֵבִין וּמַאֲזִין
מַבִּיט וּמַקְשִׁיב
לְקוֹל תְּקִיעָתֵנוּ[1]
וּתְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן
סֵדֶר מַלְכֻיּוֹתֵינוּ / זִכְרוֹנוֹתֵינוּ / שׁוֹפְרוֹתֵינוּ
|
|
|
|
|
אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵינוּ הוא פיוט קצר קדום של מחבר לא ידוע הנהוג לאמרו במהלך תפילת מוסף של ראש השנה.
על אמירת הפיוט
הפיוט נאמר על ידי קהילות האשכנזים ונוסח רומניא[2] אחרי כל שלשת הברכות, והוא נאמר בנוסח איטליה רק אחרי סדר שופרות[3]. הפיוט מופיע גם בנוסח ג'רבה ובנוסח קוצ'ין אולם לא בשאר קהילות הספרדים והתימנים[4].
כאמור, במנהג האשכנזים והרומניוטים, הפיוט נאמר לאחר כל אחת משלושת הברכות האמצעיות של תפילת המוסף: מלכויות, זכרונות ושופרות, כאשר המילה האחרונה בפיוט מותאמת לברכה שאחריה היא נאמרת. לפי מנהג אשכנז המזרחי, הפיוט נאמר רק בימי חול, בהם יש תקיעת שופר לאחר הברכה, אבל לפי מנהג אשכנז המערבי אומרים בשבת "לקול זיכרון תקיעתנו/תרועתנו" במקום "לקול תקיעתנו/תרועתנו",[5] ובחלק מהקהילות כשחל בשבת אין החזן אומר את התפילה בקול אחרי שאמרוה הקהל.
הפיוט מופיע בנוסח מקוצר כבר במחזור ארץ ישראלי שנמצא בגניזה הקהירית, בה נמצא הנוסח "ארשת שפתינו יערב לפניך קול שופרותינו"[4]. הפיוט השלם מופיע בספר המנהיג של אברהם בן נתן[6].
במנהג אשכנז המערבי מקפידים לומר "לקול תרועתנו" אחרי סדר מלכויות, ו"לקול תקיעתנו" אחרי סדרי זכרונות ושופרות.[7] בנוסח הצרפתים מופיע "לקול שוועתנו".[8]
דרשות ומנגינות
דרשות שונות נאמרו על מילות הפיוט[9].
לפיוט מספר מנגינות ידועות. אחד מהם הוא ניגונו של ישראל טאוב, האדמו"ר מחסידות מודז'יץ[10][11].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בנוסח אשכנז המערבי, אומרים אחרי מלכיות: לְקוֹל תְּרוּעָתֵנוּ
- ^ מחזור רומניא, ויניציאה רפ"ג, דף שכ ע"א ואילך.
- ^ מחזור פאנו, מהדורת פאנו, רס"ג, באתר היברובוקס
- ^ 1 2 נתן פריד, מנהגים לא ידועים בתפילה, נוסח "ארשת שפתינו" לבני ג'רבה וקוג'ין, צפונות יח, בני ברק, תשנ"ג, באתר היברובוקס
- ^ מחזור ליום ראשון של ראש השנה לבני אשכנז, רעדלהיים תקצ"ב, דף עו ע"ב.
- ^ אברהם הירחי, ספר המנהיג, ירושלים תש"ל, סימן כג, באתר היברובוקס
- ^ תשב"ץ קטן, סימן קיט; מחזור גולדשמידט, עמ' מח. כיון שבמנהג זה תוקעים תשר"ת למלכיות, תש"ת לזכרונות, ותר"ת לשופרות, ואם נניח ששברים או תרועה לבד מהווים ספק תרועה, ייתכן שבזכרונות ושופרות אין תרועה כלל.
- ^ דניאל גולדשמיד, מחזור ר"ה-יוה"כ-סוכות, עמ' מז-מח, באתר היברובוקס
- ^ ראו למשל: אפרים קוניטופסקי, זיכרון אפרים, לובלין, תרס"ח, באתר היברובוקס
דבר ההתאחדות, תשמ"ה, עמוד 20, באתר היברובוקס
נתן גשטטנר, להורות נתן על המועדים - ג, בני ברק, תשמ"ח, סימן מא, באתר היברובוקס
- ^ מ. קיפניס, רבי ישראל האדמ"ור ממודזיץ ונגוניו, בתוך: לחסידים מזמור, ירושלים תרצ"ו, באתר היברובוקס
- ^ דון שבתי, מהיכל הנגינה, הצופה, 17 בדצמבר 1937
