1967 בישראל

«««  1966 1965 1964	דגל ישראל	1967 בישראל	»»» 1968 1969 1970
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1967 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1967

1967 בישראל הייתה השנה בה חגגה 19 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בשנה זו היה מלחמת ששת הימים, המתיחות שקדמה לה, וכיבוש יהודה ושומרון וחבל עזה, סיני ורמת הגולן

הנהגה

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל השלוש עשרה – לוי אשכול
• יושב ראש הכנסת השישית – קדיש לוז
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – יצחק רבין
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל

פוליטיקה

קריקטורה של דיין לאחר המלחמה

המתיחות הביטחונית טרם מלחמת ששת הימים, ותוצאות המלחמה, נתנו אותותיהן בזירה הפוליטית, הכלכלית ומעל הכל - הביטחונית. החל מאפריל התגברה המתיחות בין ישראל לשכנותיה (ב-7 באפריל התנהלו קרבות אוויר מעל רמת הגולן בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר הסורי; באמצע מאי החל נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להפעיל לחץ על ישראל, בין היתר באמצעות הכנסת כוחות לסיני, פינוי כוחות האו"ם מסיני (22 במאי), סגירת מיצרי טיראן (23 במאי) וחתימת הסכם הגנה עם ירדן (30 במאי).

בשל המתיחות, מגויסים כוחות מילואים וכמעט כל הגברים מגויסים, מצב המשפיע קשות על המצב הכלכלי, המדורדר בלאו הכי.

ב-23 במאי התמוטט הרמטכ"ל רבין בשל המתיחות למשך 48 שעות, ועזר ויצמן החליפו. ב-28 במאי החליט ראש הממשלה לוי אשכול להקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הביטחון (הוקמה סופית ב-1 ביוני). באותו ערב, נשא נאום ברדיו, בו היסס בהגיית משפט אשר תוקן בכתב יד. הנאום, שזכה לכינוי "הנאום המגומגם", מערער את אמון הציבור באשכול כמנהיג החלטי. בממשלת הליכוד הלאומית שולב לראשונה מנחם בגין בתפקיד שר (בלי תיק).

ב-5 ביוני פרצה מלחמת ששת הימים. במהלך המלחמה נכבשו שטחי יהודה, שומרון, ומזרח ירושלים (6-7 ביוני) מירדן; חצי האי סיני ורצועת עזה ממצרים (8 ביוני; ורמת הגולן מסוריה (10 ביוני). במהלך הקרבות מתרחשת (8 ביוני) תקרית ליברטי: מטוסי חיל האוויר הישראלי מפציצים ספינת ביון של חיל הים האמריקאי.

לאחר המלחמה, ב-28 ביוני מספחת מדינת ישראל את מזרח ירושלים והרמטכ"ל יצחק רבין נואם את נאום הר הצופים. מוקמת תנועה חברתית, אשר חורטת על דגלה את החזקת השטחים שנכבשו - "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ותנועה נוספת לחזרה להר הבית, "נאמני הר הבית". לעומת זאת, יש הסוברים כי יש להשתמש ב"שטחים" לקידום הסכם בין ישראל לשכנותיה, למשל באמצעות תוכנית אלון.

בתחום יחסי החוץ, המלחמה משנה את מעמדה של מדינת ישראל ודימויה הבינלאומי. ב-1 בספטמבר מכנסות מדינות ערב את ועידת חרטום, בה מנוסחים "שלושת הלאווים" ביחס לישראל: לא לשלום עימה; לא להכרה בה; ולא לעריכת משא ומתן עם ישראל. גם מדינות אחרות קוראות למדינת ישראל לסגת מן השטחים שכבשה: ב-22 בנובמבר מתקבלת החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם.

אירועים נוספים בתחום הפוליטי:

• התפצלות של גח"ל: בעקבות הדי הכישלון בבחירות 1966, פורשים שמואל תמיר, אליעזר שוסטק ותומכיהם ומקימים מפלגה בשם "המרכז החופשי"
• ב-15 באוקטובר נדקר ונפצע מאיר וילנר בניסיון התנקשות של איש חירות נגדו
• בדצמבר 1967 קיבלו מוסדות רפ"י החלטה ברוב קטן להתאחד עם מפא"י ואחדות העבודה למפלגה אחת שתקרא "מפלגת העבודה".
• לאחר שמשפחות מעולי יהדות תימן, להן נמסר כי ילדיהן נפטרו, קיבלו צווי גיוס, מתעורר לחץ ציבורי לחקירת פרשת ילדי תימן האבודים. מוחלט על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת בהלול-מינקובסקי.

צבא וביטחון

קצינים ישראלים בוחנים מטוס מיג 21 מצרי אשר התרסק בחצי האי סיני, יוני 1967

רכבי צמ"ה ישראלים בעת פינוי הריסות שכונת המוגרבים אשר הייתה במקום בו נמצאת כיום רחבת הכותל המערבי, יולי 1967

למעשה, כבר עם תום מלחמת ששת הימים הבהירו המצרים כי אינם מתכוונים לוותר על הניסיון להשיב את השטחים שאיבדו במלחמה. ב-1 ביולי, שלושה שבועות לאחר סיום המלחמה, החלו פעולות קומנדו נגד מוצבים ישראליים לחוף תעלת סואץ. התגובה הישראלית החריפה (הפגזת ערי התעלה והפיכת אלפי אזרחים לפליטים) הובילה להסלמה.

במקביל, מתמודדת ישראל גם עם ניצני הטרור הפלסטיני.

אירועים נוספים בתחום הצבאי והביטחוני:

• 7 באפריל – יום קרבות ברמת הגולן.
• 15 ביוני – אסון בית המכס העליון, בו נהרגים 11 חיילים בהתפוצצות בונקר תחמושת.
• 1 ביולי – התחולל קרב בין כוחות צה"ל לבין כוח מצרי שחצה את התעלה. בקרב נהרג חיל צהל אחד ו־13 נפצעו.
• 8 ביולי – יום קרב שבו השתתפו כוחות יבשה ואוויר. ביום קרב זה נהרגו 5 חיילי צה"ל ו-31 נפצעו^[1].
• 14 ביולי – כוחות מצריים פתחו בהתקפה כנגד כוחות צה"ל במספר מוקדים לאורך תעלת סואץ. הקרבות נמשכו יומיים.
• 8 באוקטובר – ניסיון הפיגוע הראשון בסדרת הפיגועים של ארגון פת"ח בקולנוע ציון בירושלים.
• 8 באוקטובר – שוטר משמר הגבול מחסל שני פלסטינים באזור לטרון לאחר שמשאיתם כמעט גרמה לתאונת דרכים^[2][3].
• 21 באוקטובר – טיבוע המשחתת אילת במטח טילים מספינות טילים מצריות.
• 24 באוקטובר – בתגובה לטיבוע אח"י אילת, מפגיזה ישראל את בתי הזיקוק בעיר סואץ ומחריבה אותם. למשק המצרי נגרם נזק כספי רב.
• 21 בנובמבר – תקרית אום שורט: טנקים ירדניים פותחים באש על כוחות צה"ל ממערב לנהר הירדן. בתגובה מפגיז צה"ל את מקורות הירי ומופעל חיל האוויר. לצה"ל ארבעה הרוגים כולל טייס מיסטר
• 11 בדצמבר – נוסדת החזית העממית לשחרור פלסטין.
• 29 בדצמבר – נפתחת טייסת 102 בצה"ל, טייסת העיט השנייה בחיל האוויר.

כלכלה

מטבע של לירה ישראלית אחת - מעוטר בדוגמת רימונים על פי מטבע שקל מתקופת המרד הגדול

מלחמת ששת הימים חילצה את המשק באחת ממצב המיתון שבו הוא היה שרוי באמצע שנות השישים. בסמוך לאחר המלחמה הודיע שר האוצר פנחס ספיר כי המלחמה אמנם הגדילה את הוצאות הממשלה אולם מנגד יצרה מקורות הכנסה נוספים באופן שאינו מצריך היערכות כלכלית מיוחדת. אירועים בתחום הכלכלי:

• 17 בספטמבר – נכנס למחזור מטבע של לירה ישראלית אחת.[1]

חברה ותרבות

חברי קיבוץ גן שמואל חופרים שוחות במהלך תקופת ההמתנה לקראת מלחמת ששת הימים

למתיחות של "תקופת ההמתנה", למלחמה ולתוצאותיה הייתה גם השפעה חשובה בתחום החברה והתרבות. עוד לפני פרוץ המלחמה וכיבוש מזרח ירושלים, הפך השיר "ירושלים של זהב" (שהושמע לראשונה בהפסקה של פסטיבל הזמר והפזמון במוצאי יום העצמאות, 15 במאי) ללהיט. לאחר כיבוש מזרח ירושלים, הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". מאיר אריאל כתב אף הוא מספר שירים בהשראת המלחמה, ולאחריה פרסם מיני-אלבום, "ירושלים של ברזל". שיר הנושא נכתב בהשראת השיר "ירושלים של זהב" עורר הדים רבים והדביק לו את הכינוי "הצנחן המזמר". שיר אחר המזוהה עם תקופת ההמתנה היה "נאצר מחכה לרבין" שביצע אריק לביא למילים של חיים חפר. אחרי המלחמה מוציא אפרים קישון (יחד עם הקריקטוריסט דוש) את הספר "סליחה שניצחנו".

בתחום החינוך והחברה, מוקמת ישיבת הכותל זמן קצר לאחר כיבוש הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים.

בתחום הספרות, התפרסם הספר "שיח לוחמים", אשר הכיל ראיונות עם לוחמים במלחמת ששת הימים ועורר תהודה רבה.

עוד בתחום התרבות:

• מוזיקה קלה: בפסטיבל הזמר והפזמון זוכה מייק בורשטיין במקום הראשון עם "מי יודע כמה" (למקום השני מגיע רן אלירן עם "תמיד מחדש" ולמקום השלישי הפרברים עם "תרזה יפה"), אך את תשומת הלב מושך כאמור אחד מחמשת השירים שבוצעו בהפסקה, "ירושלים של זהב"; חוה אלברשטיין מוציאה שני אלבומים, אלבום הבכורה "הנה לנו ניגון" (שיוצא שנית בשם "פרח הלילך") ו"צעצועיה של אסנת"; יוצא אלבום שירי ילדים של חיים נחמן ביאליק בעיבודי ג'אז של מוני אמריליו, אלברט פיאמנטה ובני נגרי בשם "ח.נ. ביאליק - שירים ופזמונות" ובו ביצעו את השירים יהורם גאון, אופירה גלוסקא, שולה חן וליאור ייני; להקת החלונות הגבוהים מוציאה את אלבומם באותו שם וחבר הלהקה אריק איינשטיין מוציא גם מספר מיני-אלבומים, ביניהם הראשון בו הוא משתמש בשיריו של שלום חנוך הצעיר, אותו פגש באותה שנה; הזמרת אילנית מוציאה עם שלמה צח את התקליט "אילן ואילנית", כשם הצמד שהקימו; דליה פרידלנד מוציאה תקליט מצליח לילדים, "זרעים של מסטיק"; מוקמת מקהלת הרבנות הצבאית
• ספרות ושירה: המשוררת זלדה מוציאה, לאחר 35 שנות יצירה, קובץ שירים ראשון, "פנאי"; דן צלקה מפרסם את רומן הביכורים שלו, "ד"ר ברקל ובנו מיכאל";
• קולנוע: שלישיית הגשש החיוור מופיעה בסרטים "ארבינקא" ו"השכונה שלנו"; זוהר מביים גם את הסרט "שלושה ימים וילד", על פי סיפורו של אברהם ב. יהושע. הסרט זוכה להצלחה אמנותית מרשימה - כשב-12 במאי זוכה עודד קוטלר בפסטיבל קאן בפרס ה"שחקן הזר הטוב ביותר". יצירה ספרותית נוספת מעובדת לסרט - "הוא הלך בשדות" בבימויו של יוסף מילוא; עוד יוצאים לאקרנים: סיירים (מיכה שגריר) בכיכוב אסי דיין; "השכונה שלנו", "האם תל אביב בוערת", "הנחשקת" (של ג'ורג' עובדיה, שעלה לישראל באותה שנה מאיראן)
• תיאטרון ובידור: תיאטרון הקאמרי מעלה את "הכושי עשה את שלו" של יוסף לפיד; שלישיית הגשש החיוור יוצאת עם התוכנית "סינמה גשש".
• תקשורת: "מעריב" מקים את כתב העת לנשים "את", בעריכתו של יוסף לפיד
• חתני פרס ישראל: אריה ליאו אוליצקי (רפואה); בנימין אקצין (מדעי המשפט); מרסל ינקו (ציור); עקיבא ארנסט סימון (חינוך); ואברהם שלונסקי (ספרות יפה)
• עיריית ירושלים מתחילה להעניק את אות "יקיר ירושלים"

ספורט

השחיתות בליגות הכדורגל בישראל מגיעה לשיא, והתאחדות הכדורגל מחליטה לקיים "עונה כפולה" בת שנתיים. אל מול שחיתות זו, עומדים הישגיה של נבחרת ישראל בכדורגל, אשר לראשונה מצליחה להעפיל לאולימפיאדה: אחרי ניצחון על ציילון מובטחת העלייה לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968).

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1967)

• 14 בינואר – רובי דואניאס, שחקן, תסריטאי ובמאי טלוויזיה ישראלי
• 31 במרץ – עמוס שוב, שחקן ומדבב ישראלי, מנחה בערוץ הילדים (נפטר ב-2015)
• 27 באפריל – אקי אבני, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ומנחה טלוויזיה ישראלי
• 1 במאי – יעל ארד, ג'ודוקא, זוכת המדליה האולימפית הראשונה של ישראל
• 19 ביולי – יעל אבקסיס, שחקנית קולנוע וטלוויזיה, דוגמנית, מפיקה ומנחת טלוויזיה ישראלית
• 20 באוגוסט – אתגר קרת, סופר, מחזאי, תסריטאי, קומיקסאי ופזמונאי ישראלי
• 27 בספטמבר – חיים צינוביץ', מוזיקאי, זמר, מדבב וקריין ישראלי

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1967)

נחמיה כהן

• 28 בינואר – בכור-שלום שטרית, חבר הכנסת מטעם מפא"י ושר המשטרה הראשון של ישראל (נולד ב-1895)
• 12 בפברואר – שלום זיסמן, חבר הכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים (נולד ב-1914)
• 2 באפריל – אברהם אלמליח, מנהיגי הקהילה הספרדית ביישוב, כיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה (נולד ב-1876)
• 2 ביוני – יעקב זרובבל, מראשי הציונות המרקסיסטית ומנהיג פועלי ציון שמאל (נולד ב-1886)
• 5 ביוני – נחמיה כהן, "החייל המעוטר ביותר בצה"ל" (נהרג בקרב; נולד ב-1943)
• 8 ביוני – נחום לוין, חבר הכנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל (נולד ב-1905)
• 21 בדצמבר – יעקב כ"ץ חבר הכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל (נולד ב-1906)
• יצחק אבנון, מחבר ספרי מדע פופולרי לילדים ולנוער (נולד ב-1909)
• 7 במאי – אריה אלואיל, צייר (נולד ב-1901)
• יצחק דב ברקוביץ, י"ד ברקוביץ, סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי (נולד ב-1885)
• 13 בפברואר – שלום עשת, יועצו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בימי מלחמת העצמאות (נולד ב-1914)
• אריה תגר, ראש עיריית אשקלון בין 1956 ל-1965 (נולד ב-1900)

ראו גם

• ספרו של תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, כתר, 2005.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 1967 בישראל

הערות שוליים

1. המצרים שוב תקפו את כוחות צה"ל ליד התעלה, דבר, 9 ביולי 1967 המשך
2. נפתח משפט 2 אנשי משמר הגבול, הצופה, 23 בינואר 1968
3. יוסף צוריאל, מאסר עולם לסמל ושוטר משמר הגבול שהואשמו ברצח שני ערביים מהגדה, מעריב, 10 בנובמבר 1968