חיים חפר ורחל הרמתי, 1982להקת הצ'יזבטרון בספטמבר 1949. חיים חפר יושב בשורה התחתונה בין נעמי פולני לגדעון זינגרספסל במתחם שרונה שמשמיע שירי שלום של חיים חפר כשמתיישבים עליו
במלחמת העצמאות היה חפר מייסדה ומפקדה של להקת "הצ'יזבטרון", להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח, וכתב את רוב פזמוניה. חלק מפזמונים אלה הפכו למסמלי התקופה, כמו השירים: "הן אפשר", "היו זמנים", "הפלמ"חניק מחפש את המחר", ואחרים. לאחר מלחמת העצמאות פרסם את ספרו הראשון, "תחמושת קלה", ובו פזמוניו מתקופת הפלמ"ח.
חפר נודע בדעותיו הנחרצות אותן הביע לא אחת במקאמות שלו ובאמצעי התקשורת. הוא זוהה עם תנועת העבודה והיה מקורב לשניים מבכיריה, שהיו מפקדיו בפלמ"ח: יגאל אלון ויצחק רבין. בשנים 1975 מינה אותו אלון לשמש כנספח תרבות בקונסוליה של ישראל בלוס אנג'לס, תפקיד בו שימש עד 1977.
בשנת 2002 עורר חפר סערה ציבורית, כאשר בריאיון עיתונאי אמר על עדת עולי מרוקו: "מה הביאו לנו המרוקאים? תרבות של מופלטות וכמה קברים. אולי ההתפתחות שלהם תבוא עוד מעט", לאחר מכן התנצל בפומבי בפני המרוקאים על דברים אלה, ועם זאת הביע סלידה מהזמר המזרחי: "החבר'ה האלה לא מדברים עברית נכונה, זה לא רק עוני של השפה, זה עוני של רגשות".
יצירתו
שירי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות
"בין גבולות" בביצוע "מקהלת ירושלים" בליווי תזמורת, בניצוחו של שמעון כהן. הוקלט על ידי קול ישראל ב-27.5.1964"שושנה, שושנה" של חיים חפר בביצוע חבורת זמר רן
בעת היותו בפלמ"ח החל חפר להתפרסם ככותב שירים, חלקם הולחנו על ידי דוד זהבי ואחרים וחלקם הותאמו למנגינות זרות. הוא לימד את חבריו בפלמ"ח לשיר אותם, וכך הם התפרסמו. שירו הראשון, "בין גבולות", תיאר את מבצעי הברחות המעפילים שבהם השתתף (כעבור שנים נקרא מבצע חומת מגן על שם מילות הפזמון של השיר). עוד שירים שכתב על ההעפלה ועל אנשי הפלי"ם היו "שושנה שושנה", המתאר ליווי של ספינת מעפילים (כנראה האונייה "שבתאי לוז'ינסקי"), "רותי" ("לי כל גל נושא מזכרת") ו"זמר לספינה" ("שקיעה נוגה"). כל השירים הללו נכתבו ברמזים, שכן הפעילות הייתה מנוגדת למדיניות ממשלת המנדט ששלטה בארץ. שירים נוספים שכתב באותה תקופה היו "הפינג'אן" על פי מנגינה ארמנית, המתאר את ספלון הקפה שסבב בין היושבים ליד המדורה ("סובב לו סובב הפינג'אן"), ו"יצאנו אט", המתאר יציאה לפעולה בפלמ"ח.
שורות אחדות מפזמוניו בתקופת מלחמת העצמאות הפכו ברבות השנים לסמלי התקופה:
"אל הנגב פלוגונת נשלחה עם מקלות כתחליף לרובים" ("רבותי ההיסטוריה חוזרת") – תזכורת לירידת פלוגות בלתי מזוינות של הפלמ"ח לנגב באפריל 1942 לקדם את הפלישה הצפויה של צבאו של רומל, בשיא התקופה שכונתה לימים "מאתיים ימי חרדה".
"הן אפשר ובג'יפ שעבר שאגו בחורים כי נגמר" ("הן אפשר") – ביטוי לכמיהה לשלום של לוחמי תש"ח (נכלל בתוכנית השלישית של הצ'יזבטרון "הפלמ"חניק מחפש את המחר").
"היו זמנים אז במשלט ישבנו" ("היו זמנים") – תיאור כיצד מאורעות התקופה יסופרו כעבור שנים רבות.
"היי דרומה לאילת" ("היי דרומה") – נכתב בעת הנסיעה של להקת הצ'יזבטרון לעקבה (אילת) במסגרת מבצע עובדה ומתאר את הנופים שעברו בדרך.
"הגישו פינג'אן והגידו, היש עוד פלמ"חניק כמו דודו?", ("דודו") נכתב על דוד צ'רקסקי בחייו, ולאחר נפילתו הפך לשיר זיכרון שתרם לקיבוע תדמית הפלמ"חניק בחברה הישראלית.
חלק מפזמוניו של חפר נאסרו בזמנם לשידור ברדיו, בהם: "הגנרל המקסיקני" הלועג למפקד בכיר בצבא שלא השתתף באף קרב; "הסלע האדום" – שחפר דאג בעצמו שיאסרו אותו לשידור כשראה שהוא עלול להשפיע על הצעירים לצאת לפטרה שמעבר לגבול[3]; ו"יחזקאל", שנאסר על מנת לא לפגוע ברגשות הציבור הדתי.[4]
בשנת 2020 שירו של חפר "לב חרות על אקליפטוס" הולחן לראשונה על ידי רמי קלינשטיין ויצא לאור בביצוע הזמר טל סונדק במסגרת אלבומו "שירתם".
הוא כתב גם תסריטים לסרטי קולנוע, טלוויזיה ווידאו. בין היתר כתב עם אריה להולה את התסריט לסרט "אבן על כל מיל", כתב תסריט לסרט הקצר "תיקון קטן" (1960)[6], כתב את התסריט לסרטו של אורי זוהר "התרנגול", כתב עם מנחם גולן את התסריט לסרט "קזבלן", כתב את התסריט לסרטו של נסים דיין -"גשר צר מאד" וכן לקח חלק בכתיבת התסריט לסרט "המגילה 83". בנוסף, יצר את סרטי התעודה "אוהלי פלמ"ח" (ביוגרפיות על לוחמים ועל יחידות בארגון), "הקרב על היעד" (יחד עם אורי זוהר) ו"שיבולים וחרב" (יחד עם חיים יבין), המתאר באור ביקורתי כיצד רואים נכדיהם של לוחמי הפלמ"ח את אותה התקופה.
בגן המוזיקה במתחם שרונה הותקנו ארבעה ספסלים מצוידים בחיישנים המפעילים מערכת קול שמשמיעה משירי חיים חפר כשמתיישבים עליהם. על הספסלים יש שלטים קטנים המתארים את ארבעת סוגי השירים שאפשר לשמוע שם: שירי אהבה, שירים במדים, שירי תל אביב ושירי שלום.
במסגרת מיזם הנצחת אמנים ואנשי במה בתל אביב, הוסר הלוט מעל לוחית זיכרון בכניסה לביתו של חפר ברח' ארלוזורוב 53 בתל אביב ב-29 באוקטובר2015.[10]
מסדר הלוחמים: פרקי שירה על רקע מלחמת ששת הימים, מאת חיים חפר, בלִווי ציורים מאת מרסל ינקו; הביא לדפוס: עמיקם גורביץ', תל אביב: עמיקם, 1968. (תורגם ליידיש על ידי יצחק לודן בשם: "קעמפער-פּאראד", תל אביב: עמיקם, 1968)
משפחת הפלמ"ח: ילקוט עלילות וזמר; ליקטו, ערכו, פירשו, בארו, הקדימו הקדמות, סיְּמו באחרית דבר ופה ושם גם כתבו שיר: חיים גורי, חיים חפר; סייע בידם עמיקם גורביץ'; רשם את הדמויות אריה נבון; המנגינות: גיל אלדמע), תל אביב: ארגון חברי הפלמ"ח, תשל"ד 1974 (דפוס ניידט). (מהדורה ג: ירושלים: כתר, 1976; מהדורה ד: ירושלים: ידיעות אחרונות, 1977)
ספר הפזמונים של חיים חפר; מעוטר בציורים של יוסל ברגנר, ירושלים: הוצאת ידיעות אחרונות, תשמ"א-1981.
הצ'יזבטרון, אם הלהקות הצבאיות, הקיבוץ המאוחד, רשת ג' ואקו"ם, 2007. (שירי להקת הצ'יזבטרון שכתב חפר)
הימים האחרים - משיריו היפים של חיים חפר, הד ארצי, 1997. (אוסף כפול)
יהורם גאון 79, CBS 1979. (השירים שחפר ודובי זלצר כתבו ליהורם גאון) גם את רוב פסקול הסרט והאלבום הנלווה של יהורם גאון, ״אני ירושלמי״, משנת 1971, כתבו חפר וזלצר.
חיים אישיים
היה נשוי פעמיים: אשתו הראשונה - כרמל הלפרין.[12] הוא נישא לה בשנת 1951 ואחרי כמה שנות נישואין הם התגרשו.[13]
אשתו השנייה - רותי לוי-מורחי. הוא נישא לה בשנת 1962, והם התגרשו בשנת 1980. היא ילדה את בתו היחידה מימי (מרים) חפר-רוטשטיין, שעליה כתב את השיר "ילדה קטנה".[14]
חפר התגורר במשך השבוע בתל אביב ובסופי שבוע היה נוסע לעיתים לביתו השני בכפר האמנים עין הוד.
.svg){kind=logo}
