בית החולים במעיין חרוד, 1923מרכז רפואי העמק, שנות השלושיםתצלום אווירי של בית החולים בשנת 1948
מרכז רפואי העמק (בעבר נקרא בית חולים העמק-עפולה) הוא בית חולים הממוקם בין גבעת המורה לעפולה. בית החולים החל לפעול תחת אחריות קופת חולים כללית בשנת 1924 ונחנך במיקומו הנוכחי ב-20 במרץ1930.
מרכז רפואי העמק מספק מגוון רחב של שירותים, חדרי ניתוח משוכללים, יחידות טיפול נמרץ, מכונים ומעבדות. מרכז רפואי העמק משרת אוכלוסייה של כ-500 אלף נפש מן הערים, היישובים והכפרים בצפון מזרח הארץ. המרכז הרפואי העמק מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון.
היסטוריה
בית החולים ובית היולדות במעין חרוד
עבור חברי "הקבוצה הגדולה" של גדוד העבודה, שהקימה את עין חרוד ואת תל יוסף הוקם ליד מעיין חרוד אוהל קטן שנקרא אמבולטוריה, לצורך טיפול רפואי. בהמשך הוקמו שני אוהלים גדולים שבכל אחד מהם היו 16 מיטות[1]. בהמשך הועברו החולים לצריף עץ שהכיל 22 מיטות. טופלו בו בעיקר חולי מלריה ומנהלו היה ד"ר בן-ציון הירשוביץ. ביולי 1923, על רקע הקרע בין אנשי גדוד העבודה בתל יוסף לאנשי הסתדרות העובדים בעין חרוד, הוחלט על העברת בית החולים לאחריות קופת החולים הכללית ובכך הוא הפך לבית החולים הראשון של קופת החולים. בנובמבר 1923, החל משה סורוקה לעבוד כיד ימינו של הירשקוביץ בניהול אדמיניסטרטיבי של בית החולים. בראשית 1924, עבר בית החולים באופן רשמי לבעלות קופת חולים[2]. בשלב זה הורחב בית החולים ל-32 מיטות והגיניקולוג דוד הוגו כהן שעלה מגרמניה הקים בו בית יולדות[3].
בדצמבר 1925 יצא יצחק קנב בקריאה להקמת בניין חדש לבית החולים בעמק[5]. באותו חודש החליטה מועצת קופת חולים בחיפה שיש צורך דחוף בבניית בנין לבית חולים בעמק והטילה על מרכז קופת חולים בהתייעצות עם תושבי העמק לבחור מקום לבית החולים ולהשיג אמצעים לבנייה, שהייתה מעבר ליכולת הכלכלית של קופת חולים[6]. בינואר 1926 פרסם ד"ר בן-ציון הירשוביץ מאמר בו הדגיש את הצפיפות בבית החולים בעמק ואת חוסר היכולת של בית חולים הדסה בחיפה לתת מענה לתושבי העמק[7].
פניית קופת חולים לתנועה הציונית בבקשה לסייע בבניית בית חולים נענתה בשלילה מהעדר משאבים ובגלל אי הרצון של קופת חולים להיכנס לתחומה של הדסה. כדי להתמודד עם הבעיה פנו אליעזר פרלסון, הירשוביץ ומשה סורוקה במכתב להנרייטה סולד והצליחו להביא אותה לתמוך ברעיון הקמת בית החולים. תמיכתה של סולד הביאה את הדסה, הג'וינט והסתדרות הרופאים העבריים באמריקה להקציב לבנייה 5,000 לא"י ואת קרן היסוד להקציב 3,000 לא"י, תרומת הקהילה היהודית בשאנגחאי. באוגוסט 1926 נחתם הסכם בין קופת חולים וההנהלה הציונית על הקמת בית החולים תוך שלוש שנים[8].
משום שבית החולים המקורי היה ממוקם באזור מרוחק מנתיב הרכבת ומשום שלא היה נגיש, עקב חוסר בדרכי גישה סלולות אליו, הוחלט להעבירו לאזור עפולה. עפולה שימשה כמרכז האזורי, הכילה תחנת רכבת, דרכי גישה סלולות, והייתה ממוקמת בחצי הדרך בין שני גושי ההתיישבות העיקריים באותה העת - נהלל ועין חרוד.
בית החולים בעפולה
ההכנות לבנייה החלו בשנת 1927 וטקס הנחת אבן פינה לבניין החדש התקיים ב-11 באוגוסט 1927[9].
הבניין הראשון של בית החולים במיקומו החדש למרגלות גבעת המורה, ששמו "בית ברוולד" (על שם האדריכל שתכנן אותו, אלכסנדר ברוולד), ובנין המשק שנלווה אליו מאחור ומשמש גם למחלקות פנימית ג' וכו נחנך בטקס חגיגי ב-29 באפריל1930[10]. הבניינים תוכננו כך שבכל חדר המיועד לחולים יהיה חלון מערבי לאוורור[11]. ליד בית החולים הוקמו שבעה צריפים לשיכון עובדי בית החולים[12].
בין השנים 1933–1936 הורחבו המחלקות העיקריות של בית החולים - המחלקה הפנימית, המחלקה הכירורגית, מחלקת הנשים, מחלקת היולדות ומחלקת הילדים.
בשנת 1934 הושלמה בניית אזור מגורי סגל בית החולים אשר ממוקמים בסמיכות לבית החולים. בין השנים 1934–1941 ניהל את בית החולים הד"ר מקס לבקוביץ. בתחילת שנות הארבעים ניהל את בית החולים הד"ר פטר פליישמן. בשנת 1958 התאגדו הרשויות המקומיות סביבות בית החולים לסייע בהקמת קומה נוספת עבור מחלקה כירורגית[13].
בשנת 1967 היו בבית החולים כ-300 מיטות. לקראת מלחמת ששת הימים פונו רוב האזרחים מבית החולים ונפתחו בו 285 מיטות נוספות. במהלך המלחמה טופלו בבית החולים פצועים מיהודה ושומרון, בהם 15 שבויים ירדניים[14]. בסוף 1967 הוקמו בבית החולים מרפאות חוץ[15].
בשנת 2003 מונתה ד"ר אורנה בלונדהיים למנהלת המרכז הרפואי והייתה בכך לאישה הראשונה המכהנת כמנהלת בית חולים כללי בישראל.
בשנת 2013, לראשונה בארץ, החלו לבצע במרכז רפואי העמק ניתוח קיסרי בגישה הנקראת "עור לעור".
בשנת 2019 מונה ד"ר זיו רוזנבוים, מומחה בנוירוכירורגיה ובמנהל רפואי, למנהל המרכז הרפואי העמק[17]. בראשית שנת 2022 התגלע סכסוך עבודה בין ד"ר רוזנבוים להנהלת 'כללית'. הסכסוך נדון בבית הדין לעבודה בנצרת.
^נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור – הוצאה לאור, זכרון יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 342, ערך: פרגר, יוסף "הפסכיאטר הראשון בצפון ארץ ישראל"
.jpg)
