עם קבלת העצמאות מצרפת בשנת 1960, מאוריטניה הגישה בקשה לחברות באו"ם, אך ראתה כי בקשתה נכשלה מפני שברית המועצות השתמשה בווטו שלה במועצת הביטחון. סגן שר החוץ ולריאן זורין האשים את ארצות הברית ובעלי בריתה בחבלה בכניסתה של מונגוליה לאספה הכללית במשך ארבע עשרה שנים, ובהסתמך על ידידות סובייטית עם ארצות ערב, הופסקה תהליך קבלתה של מאוריטניה.[1] בתמורה להצבעה חיובית על קבלת מונגוליה לאו"ם, ברית המועצות הסירה את התנגדותה מפני כניסתה של מאוריטניה לגוף הבינלאומי. מאוריטניה הצטרפה לאו"ם ב-27 באוקטובר1961.[2][3]
ב-20 בפברואר1973 חתמו שתי המדינות על הסכם לשיתוף פעולה בתחום הדייג במוסקבה,[4] ונחתם הסכם נוסף בנואקשוט ב-31 בינואר1981.[6] המים לאורך 754 קילומטרים (469 מיל) של החוף הארוך של מאוריטניה הם בין שטחי הדייג העשירים ביותר בעולם, ובשנת 1979 יזמה מאוריטניה את מדיניות הדיג החדשה שלה והכריזה על 200 מיל ימי (370 קילומטרים) כאזור כלכלי בלעדי. למדיניות הדיג החדשה היו שלוש מטרות: הקמת מיזמים משותפים בשליטת מאוריטניה, הקמת צי דייגים לאומי והקמת תעשיית עיבוד דגים בשליטת מאוריטנים בנואדיבו. הראשונה מיעדים אלה הביאה להחלפת הסכמי רישוי ותמלוגים עם מפעילים זרים על ידי מיזמים משותפים שהשליטו לאחרונה מאוריטנים. באופן עקרוני, מיזמים משותפים כאלה מרמזים על נתח ממשלתי של 43 אחוז, על 8 אחוזים מהמגזר הפרטי המקומי ועל נתח חוץ זר של 49 אחוזים. בפועל, השליטה המאוריטנית במיזמים אלה הייתה נומינלית. השותף הזר סיפק את כל ההון והציוד ושלט בכל הפעולות. יש לרכוש מניות ממשלתיות ופרטיות מתוך רווחי סיכון לאורך תקופות של עשרים שנה. עד 1986 החשוב ביותר בהסכמי המיזם המשותפים שהוקמו היה חברת המשאבים הימיים המאוריטניים-סובייטים (Mauritanienne-Soviétique des Ressources Maritimes - MAUSSOV). בין 1985 ל-1987, MAUSSOV היוותה כ-55 אחוזים מכלל תוצאת הייצוא וכ-20 עד 30 אחוזים מכלל ייצוא הדגים.[7]
ההפיכה ב-2005 שהביאה להדחתו של נשיא מאוריטניה מעאוויה ולד סידאחמד טאייע בזמן שהיה מחוץ למדינה, והחלפתו על ידי המועצה הצבאית לצדק ודמוקרטיה נדחתה על ידי רוסיה. רוסיה בירכה על הרפורמות של צבא מאוריטניה, ובבחירות לנשיאות ב-2007 בהן נבחר סידי אולד צ'ייכה עבדאלחי.[11] בעקבות ההפיכה ב-6 באוגוסט 2008 במאוריטניה, גינה משרד החוץ הרוסי את הפלתו של נשיא מאוריטניה, סידי אולד צ'ייכה עבדאלחי,[12] ולקחה חלק פעיל במשא ומתן שנערך בדקר על ידי קבוצת אנשי הקשר הבינלאומית למאוריטניה. היא קיבלה בברכה את חתימת הסכם המסגרת בין הצדדים המאוריטנים המתנגדים ב-4 ביוני2009 לבין קיום הבחירות לנשיאות ב-18 ביולי 2009.[13]
