מדינות שבהן הושעתה החוקה (או חוקים הקובעים את שיטת הממשל), למשל חונטות צבאיות
משטר נשיאותי הוא שיטת משטר בה הציבור בוחר את ראש הרשות המבצעת, באופן בלתי תלוי בבחירתו את הרשות המחוקקת. הבחירות לנשיאות הן בדרך כלל בחירות ישירות, אך הן עשויות להיות גם עקיפות, כמו בארצות הברית שם נבחר הנשיא על ידי חבר האלקטורים. במדינות בעלות משטר נשיאותי מכונה ראש הרשות המבצעת "נשיא", והוא משמש במקביל גם כראש המדינה. הנשיא אינו זקוק לרוב בפרלמנט כדי להיבחר או כדי להמשיך לכהן, והפרלמנט יכול להדיחו רק בהליך פרוצדורלי מיוחד הדורש רוב מיוחס ועקב עילות מסוימות.
במשטר נשיאותי ממנה הנשיא את השרים והם כפופים לו ישירות. אחד המאפיינים העיקריים במשטר הנשיאותי הוא עקרון הפרדת הרשויות. אין זיקה תפקודית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת. הנשיא יכול להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט אולם הפרלמנט יכול לעקוף את הווטו ברוב מיוחד של חברים. לרוב במשטר נשיאותי קיימת חוקה, זאת בשל היקף הסמכויות הרחב שראש הרשות המבצעת נהנה ממנו ותפקידה של החוקה הוא הגבלת כוחו של הנשיא. ללא מנגנונים של איזונים ובלמים וללא רשות שופטת בעלת עוצמה שתגן על החוקה, עלול המשטר הנשיאותי להפוך למשטר דיקטטורי.
מאפייניו העיקריים של המשטר הנשיאותי
אזרחים בוחרים את הנשיא בנפרד ואת הפרלמנט בנפרד.
נשיא אינו זקוק לאמון הפרלמנט, והפרלמנט אינו יכול להדיחו באופן שרירותי.
על-מנת לשמור על האופי הדמוקרטי של המשטר הנשיאותי ישנו צורך בחוקה אפקטיבית וברשות שופטת בעלת עוצמה.
המשטר הנשיאותי וישראל
הרעיון לבחירה ישירה של ראש הממשלה עלה לראשונה בהצעת חוק שפורסמה בשנת 1987, על ידי מספר פרופסורים למשפטים מאוניברסיטת תל אביב. הרעיון עלה לאחר הבחירות לכנסת העשירית והאחת עשרה, כשהיה מצב של שוויון בין מפלגות השמאל והימין, מה שהגדיל מאוד את כוחן הפוליטי של המפלגות הקטנות בכנסת.
הגישה הקיימת הגיעה לשפל מעמדה הציבורי בעת המשבר הקואליציוני במרץ 1990, אז התפרקה ממשלת האחדות הלאומית והמפלגות הגדולות ניסו להקים קואליציות אישיות, דבר שגרם לחברי הכנסת לעבור מגוש לגוש תמורת מינויים פוליטיים וטובות הנאה.[דרוש מקור]
הלחץ הציבורי הלך וגדל, וכך נוצרה תמיכה ממשלתית בשינוי שיטת הממשל על ידי מרבית המפלגות.
תומכי שינוי שיטת הממשל טענו כי:
השינוי יבטיח ממשלות יעילות ויציגות יותר.
השינוי יצמצם את הסחר-מכר וקבלת טובות ההנאה מצד חברי הכנסת.
השינוי יחליש את כוחן של המפלגות הקטנות.
השינוי ימנע משא ומתן קואליציוני ארוך.
השינוי יגביר את ריבונות האזרחים, שיוכלו לבחור באופן ישיר את העומד ברשות הממשלה.
מתנגדי השינוי שהיו ברובם מהקהילה האקדמית טענו כי:
השינוי יגרום לריכוז כוח פוליטי רב מדי בידי אדם אחד.
השינוי יהפוך את הבחירות לתחרות אישית, ויחליש את הממד הרעיוני בפוליטיקה.
השינוי ;יפגע בכוחן של המפלגות הגדולות בכנסת, שכן בוחרים רבים יפצלו את הצבעתם.
השינוי הוא ניסוי מסוכן, שכן שיטה זאת לא נוסתה בשום דמוקרטיה מערבית.
בשנים 1996–2001 התקיימו בישראל בחירות שכללו בחירה ישירה של ראש ממשלה.
מאז הוגשו שתי הצעות חוק נוספות העוסקות בצורת הממשל הנשיאותית: האחת היא חוק יסוד נשיא המדינה (נוסח חדש), שהוגשה ב-2003 על ידי חיים רמון והשנייה היא הצעת חוק יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי), שהוגשה ב-2006 על ידי אביגדור ליברמן.
