הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות. הקונגרס הראשון התקיים בקיץ 1947[1]. הקונגרס השני התקיים בקיץ 1957 ומאז הוא מתקיים אחת לארבע שנים, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים[2]. הרעיון המקורי של קונגרס עולמי בתחום מדעי היהדות הועלה בשנות העשרים על ידי הרב פרופ' משה שור[2].
הקונגרס הוא הכינוס הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר בתחומו, משתתפים בו כאלף חוקרים מרחבי העולם. הוא מיועד לאנשי אקדמיה, למורים, לסטודנטים ולקהל הרחב של שוחרי הדעת, והוא מציע שפע של פעילויות מדעיות, תרבותיות וחברתיות במגוון רחב של נושאים ושפות. במסגרת הקונגרס מתקיימים אירועים אמנותיים, סיורים, יריד ספרים ודיונים ציבוריים בתחומי המחקר. המושבים של הכינוס עוסקים במכלול תחומי המחקר במדעי היהדות ובהם: חקר המקרא וארכאולוגיה; תולדות עם ישראל; ספרות חז"ל ומשפט עברי; הלכה; מחקרי גניזה ומגילות קומראן; מחשבת ישראל; קבלה; ספרות עברית וספרויות היהודים; לשון עברית; יידיש, ערבית יהודית ולאדינו; אמנות יהודית; תיאטרון וקולנוע; חקר השואה, ציונות והחברה היהודית בזמננו.
הקונגרס מתחלק למספר "מדורים", לפי תחומי העניין. בכל מדור מתקיימות בחלק מימי הקונגרס הרצאות מליאה, רחבות היקף ובעלות אופי חגיגי, בהן בדרך-כלל מצוין יובל חשוב (לחוקר או חיבור יסודי במדעי היהדות) ומוצגים מחקרים הנוגעים לנושא המרכזי. רוב הפעילות המחקרית מתקיימת בקבוצות קטנות יותר ("מושבים"), בהם מציגים חוקרים את מיטב מחקריהם. לכל מושב יו"ר ושלושה–ארבעה מרצים. בחלק מהמושבים מתקיים פאנל (דיון מומחים בפני הקהל) או שיח שאלות ותשובות. אורך מושב ממוצע בקונגרס הוא שעתיים. במסגרת הקונגרס השבעה-עשר (2017) התקיימו 945 מושבים.
על פי המסורת הנהוגה באיגוד העולמי למדעי היהדות מאז הוקם, הרצאות הקונגרס מוצאות לאור כאסופה המחולקת על פי חטיבות הקונגרס. מאמרי הקונגרס העולמי השלושה-עשר התפרסמו במסגרת פרויקט 'לקט' ברשת האינטרנט. מאמרים בעקבות הקונגרס הארבעה-עשר ראו אור בשלושה כרכים. דברי הקונגרס העולמי החמישה-עשר עלו לאתר האיגוד.