טל אילן נולדה בקיבוץ להב בנגב. את השכלתה היסודית והתיכונית רכשה בבתי הספר של קיבוצה וכן באנגליה, בה שהתה שתי תקופות כילדה וכנערה עקב עבודתו של אביה, ד"ר עמיצור אילן. את הדוקטורט סיימה ב-1991 באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור נכתבה על 'נשים יהודיות בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית - רומית (332 לפנה"ס - 200 לפנה"ס)' בהנחיית פרופ' מנחם שטרן ופרופ' ישעיהו גפני. עם השלמת לימודיה פרסמה מחקרים רבים וזכתה להכרה בינלאומית. בנוסף, הוזמנה ללמד באוניברסיטאות הרווארד, ייל, הסמינר היהודי התאולוגי בניו יורק, פרנקפורט ואולדנבורג, בגרמניה, טריניטי קולג' בדבלין (אירלנד) ומכללת ליאו בק בלונדון. היא גם לימדה כמורה מן החוץ במכון שכטר למדעי היהדות ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז 2003 היא מכהנת כפרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטה החופשית של ברלין. כמו כן נטלה אילן חלק במבחר תוכניות טלוויזיה היסטוריות ברשת BBC ועוד.[5]
טל אילן דוברת עברית, אנגלית וגרמנית שוטפת. היא מתגוררת בירושלים עם פרופ' יוסי גרפינקל ולהם שני בנים[6].
מחקריה
אילן כתבה 13 ספרים, ערכה ארבעה ספרים נוספים, וכן ערכה שבעה כרכים בסדרת "הפירוש הפמיניסטי לתלמוד". היא כתבה 74 פרקים ומאמרים בקבצים אקדמיים, 38 מאמרים אקדמיים, וכמה וכמה ערכים אנציקלופדיים וביקורות ספרים. רובם המוחלט של פרסומים אלה ראו אור באנגלית ובגרמנית. בנוסף תרגמה אילן לעברית ארבעה ספרי מחקר.[1] מתוך היבול השופע הזה נציין כאן רק מספר עבודות בולטות שלה:
מגדר
אילן בוחנת סוגיות מגדריות במקרא, בספרות ההלניסטית, בספרות התלמודית ובספרות הרבנית לדורותיה וכן בחומר אפיגרפי ופפירולוגי, ברבות מעבודותיה וספריה, ביניהם:
נשים בספרות הבית השני, המבוסס על הדוקטורט שלה (באנגלית)[7]
שלי ושלכם - שלה הוא: דליית היסטוריה של נשים מתוך ים התלמוד (באנגלית)[8]
השתקת המלכה: ההיסטוריה הספרותית של שלומציון המלכה ונשים יהודיות אחרות (באנגלית)[10]
פירוש פמיניסטי למסכתות תענית[11] וחולין (באנגלית)[12].
במחקריה אלה אילן משתמשת בתיאוריה פמיניסטית כדי לפרש את הטקסטים שהיא דנה בהם, תוך שהיא בוחנת את המסורת הטקסטואלית, הפרשנות המסורתית והמחקר המודרני, ומעלה שפע אפשרויות קריאה חדשות והצעות היסטוריות וטקסטואליות מקוריות. רעיונותיה אלה קודמו במיוחד במפעל "הפירוש הפמיניסטי לתלמוד הבבלי" שהיא היוזמת והעורכת שלו. לפירוש עצמו הקדימה טל שני כרכי מבואות רבי משתתפים ובהם פירטה את שיטתה[13].
ב-2020 יצא לאור (בינתיים רק בגרמנית אך מתוכנן לצאת גם באנגלית, איטלקית וספרדית) ספר שערכה (ואף תרמה בו שני מאמרים) על דמותן של הנשים המקראיות בספרות חז"ל. הספר יצא בסדרה שאותו עורכת אירמטראוד פישר (Irmtraud Fischer) על דרך התקבלותם של נשים ומגדר מקראיים בספרות היהודית, הנוצרית והמוסלמית לדורותיה[14].
אונומסטיקה
מפעלה של אילן, לקסיקון שמות יהודים בעת העתיקה המאוחרת: 330 לפנה"ס - 650 לספירה (שהתבסס תחילה על עבודת המ.א. שלה שכתבה באוניברסיטה העברית ב-1982), כולל ארבעה כרכים אותם כתבה עם מספר שותפים[15]. הם מונים את כל היהודים הידועים בשמם המתועדים במקורות, החל מכיבושיו של אלכסנדר מוקדון בסוף המאה ה-4 לפנה"ס ועד לכיבוש הערבי במאה ה-7 לסה"נ, ומחולקים בין יהודי ארץ ישראל (כרכים 1 - 2), יהודי הגולה המערבית (כרך 3) ויהודי הגולה המזרחית (כרך 4). הם בוחנים את מקור השמות שבהם עשו היהודים שימוש, התפוצה והפוטנציאל שלהם לחקר חיי היהודים בתקופה זו. בסך הכל נמנים בכרכים אלה מעל 15,000 יהודים.
יוספוס וחז"ל
בשני כרכי הפרויקט "בין יוספוס לחז"ל" שאותו כתבה אילן בשיתוף עם פרופ' ורד נעם ואחרים, מובאים שורה של מחקרים מעודכנים ומעמיקים על כל המקבילות שהוצעו בין יוספוס ובין חז"ל. זוהי עבודתה העיקרית של אילן בעברית[16].
פפירולוגיה
אוסף הפפירוסים על יהודים ויהדות במצרים: 330 לפנה"ס - 700 לספירה, שאותו כותבת אילן בשיתוף פעולה עם פרופ' נח חכם ואחרים, ושממנו הופיע עד כה הכרך הראשון מתוך שלושה (2020)[17], הוא פרויקט המשך למפעלם של פרופ' אביגדור צ'ריקובר ושותפיו משנת ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, בו נאספו 520 הפפירוסים ממצרים המזכירים יהודים במהלך התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בכרך הראשון בפרויקט החדש פורסמו כ-120 תעודות שפורסמו לאחר חתימת ספריו של צ'ריקובר, ובכרכים הבאים יפורסמו עד כ-300 תעודות נוספות. החומרים הכלולים בפרויקט זה נכתבו על גבי פפירוסים, אוסטרקונים, קלף וקמעות ממתכות שונות[18].
ועוד.
ב-2009, בעת ביקורה במערת אליהו שבחיפה, עמדה אילן על כך שעשרות הכתובות היווניות באתר (ועוד מספר מצומצם של כתובות עבריות וכתובת לטינית אחת) טרם פורסמו. ב-2012 פרסמה אילן ביחד עם סטודנט שלה את הכתובות הקריאות מן המערה בנספח לספר השמות שלה, כרך 2.
טל אילן וורד נעם, בשיתוף מאיר בן שחר, דפנה ברץ ויעל פיש, בין יוספוס לחז"ל, כרך א - האגדות האבודות של ימי הבית שני; כרך ב - אגדות החורבן, יד בן צבי, תשע"ז
Tal Ilan, 1995. Jewish Women in Greco-Roman Palestine: An Inquiry into Image and Status (Texte und Studien zum Antiken Judentum 44) Tübingen: Mohr Siebeck. Reprint: 1997. Paperback edition. Peabody MA: Hendrikson
Tal Ilan, 1999. Integrating Jewish Women into Second Temple History (Texte und Studien zum Antiken Judentum 76) Tübingen: Mohr Siebeck. Reprint: 2001 - Paperback edition. Peabody MA: Hendrikson
Tal Ilan, 2002. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity: Part I – Palestine 330 BCE-200 CE (Texte und Studien zum Antiken Judentum 91) Tübingen: Mohr. Siebeck
Tal Ilan, in collaboration with Thomas Ziem, 2008. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity: Part III – The Western Diaspora 330 BCE-650 CE (Texte und Studien zum Antiken Judentum 126) Tübingen: Mohr. Siebeck
Tal Ilan, in collaboration with Kerstin Hünefeld, 2011. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity: Part IV – The Eastern Diaspora 330 BCE-650 CE (Texte und Studien zum Antiken Judentum 141) Tübingen: Mohr. Siebeck
Tal Ilan, 2020. Die Königin und die Apostolin: Jüdische und christlische Philologie die Frauen zum Schweigen bringt (Franz Detische Vorlesung 20; 2018), ed. Manuel Vogel und Lutz Doering, Münster: Institutum Judaicum Delitschianum
Tal Ilan and Noah Hacham in collaboration with Meron M. Piotrkowski and Zsuzsanna Szántó, 2020. Corpus Papyrorum Judaicarum Volume 4, Magness Press, Jerusalem; De Gruyter Oldenbourg, Berlin
Tal Ilan, 2022. Queen Berenice: a Jewish female icon of the first century CE. Leiden: Brill, ISBN 9789004511033
מאמרים נבחרים בעברית
טל אילן, "שיטה בטעויות היסטוריות של יוספוס", ציון נא (תשמ"ו), עמ' 357–360
טל אילן, "שמות החשמונאים בימי הבית השני", ארץ ישראל יט (ספר מיכאל אבי יונה) (תשמ"ז), עמ' 238–241. (פורסם מחדש בתוך אוריאל רפפורט וישראל רונן [עורכים], מדינת החשמונאים [ירושלים: יד בן צבי והאוניברסיטה הפתוחה], עמ' 479–486)
טל אילן, "אשנב לרשות הרבים – נשים יהודיות בימי בית שני", בתוך יעל עצמון (עורכת) אשנב לחייהן של נשים יהודיות בחברות יהודיות (ירושלים: מכון זלמן שזר, תשנ"ה), עמ' 47–62
טל אילן, "יחסו של בן סירא לנשים וקבלתו בתלמוד הבבלי", מדעי היהדות 40 (תש"ס), עמ' 103–112
טל אילן, "ציד מכשפות באשקלון", בתוך אבי ששון, זאב ספראי ונחום שגיב (עורכים) אשקלון – עיר לחוף ימים (תל אביב: הוצאת ארץ), עמ' 135–146
טל אילן, "ספרות חז"ל ולימודי נשים", בתוך רינה לוין מלמד (עורכת), הרימי בכח קולך: על קולות נשיים ופרשנות פמיניסטית בלימודי היהדות (תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2001), עמ' 48–56
טל אילן, "ירושלים של זהב" בתוך טובה כהן (עורכת), אשה בירושלים – מגדר, חברה ודת (רמת גן: הוצאת בר-אילן, תשס"ב) עמ' 33–46
טל אילן "כתובת יהודית/שומרונית ביוונית על מכסה סרקופג מאתר בלתי-ידוע", ארץ ישראל לב (ספר יוסף נוה) (תשע"ו), עמ' 1–3
טל אילן, "נשים ורעב בבבל – גרסה עלומה של אגדה בתלמוד", בתוך מאיר בן שחר, ג'פרי הרמן ואהרון אופנהיימר (עורכים), בין בבל לארץ ישראל – שי לישעיהו גפני (ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2016), עמ' 51–64
^"Prof. Tal Ilan". www.geschkult.fu-berlin.de (בגרמנית). 2010-05-18. נבדק ב-2020-06-04.
^Tal Ilan, 1995. Jewish Women in Greco-Roman Palestine: An Inquiry into Image and Status (Texte und Studien zum Antiken Judentum 44) Tübingen: Mohr Siebeck. Reprint: 1997. Paperback edition. Peabody MA: Hendrikson
^Tal Ilan, 1997. Mine and Yours are Hers: Retrieving Women's History from Rabbinic Literature (Arbeiten zur Geschichte des antiken Judentums und des Urchristentums 41) Leiden: Brill. 346 pp.
^Tal Ilan, 1999. Integrating Jewish Women into Second Temple History (Texte und Studien zum Antiken Judentum 76) Tübingen: Mohr Siebeck. Reprint: 2001 - Paperback edition. Peabody MA: Hendrikson.
^Tal Ilan, 2006. Silencing the Queen: The Literary Histories of Shelamzion and other Jewish Women (Texte und Studien zum Antiken Judentum 115) Tübingen: Mohr Siebeck. 315 pp.
^Tal Ilan, 2008. A Feminist Commentary to the Babylonian Talmud, Volume II.9: Massekhet Ta‘anit. Tübingen: Mohr Siebeck. 340 pp.
^Tal Ilan 2017. A Feminist Commentary to the Babylonian Talmud, Volume V/3: Massekhet Hullin. Tübingen: Mohr. Siebeck. 671 pp.
^Tal Ilan, Tamara Or, Dorothea M. Saltzer, Christiane Steuer, Irina Wandray (eds.), 2007. A Feminist Commentary to the Babylonian Talmud: Introduction and Studies. Tübingen: Mohr Siebeck; Tal Ilan, Monika Brockhaus, Tanja Hidde (eds.), 2012. Introduction to Seder Qodashim: A Feminist Commentary on the Babylonian Talmud V. Tübingen: Mohr Siebeck.
^1. Tal Ilan, 2002. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity: Part I – Palestine 330 BCE-200 CE (Texte und Studien zum Antiken Judentum 91) Tübingen: Mohr. Siebeck.
2. Tal Ilan 2012. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity: Part II – Palestine in Late Antiquity 200-650 (Texte und Studien zum Antiken Judentum 148) Tübingen: Mohr.
3. Tal Ilan, in collaboration with Thomas Ziem, 2008. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity: Part III – The Western Diaspora 330 BCE-650 CE (Texte und Studien zum Antiken Judentum 126) Tübingen: Mohr. Siebeck.
4. Tal Ilan, in collaboration with Kerstin Hünefeld, 2011. Lexicon of Jewish Names in Late Antiquity: Part IV – The Eastern Diaspora 330 BCE-650 CE (Texte und Studien zum Antiken Judentum 141) Tübingen: Mohr. Siebeck.
^טל אילן וורד נעם, בשיתוף מאיר בן שחר, דפנה ברץ ויעל פיש, בין יוספוס לחז"ל, כרך א - האגדות האבודות של ימי הבית שני; כרך ב - אגדות החורבן, יד בן צבי, תשע"ז
^Tal Ilan and Noah Hacham in collaboration with Meron M. Piotrkowski and Zsuzsanna Szántó 2020. Corpus Papyrorum Judaicarum Volume 4, Magness Press, Jerusalem; De Gruyter Oldenbourg, Berlin.