ישראל ישראל
צה"ל
שירות הביטחון הכללי משטרת ישראל
חמאס חמאס
5 חיילי צה"ל פצועים, 4 אזרחים פצועים קל ולמעלה מ-20 נפגעי חרדה, נזק קל לרכוש כגון מבנים, כלי רכב, חממות וכלים של צה"ל.
מעל 257 מחבלים הרוגים (153 מתוכם במנהרות שקרסו) ומעל 200 אזרחים הרוגים, מעל 260 פצועים (25 מתוכם במנהרות שקרסו), נזק רב לרכוש.
הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (ספטמבר 2014 עד מרץ 2018) הם סדרה של עימותים שהתרחשו בין ישראל לחמאס, הגורם השולט ברצועת עזה, החל מגמר מבצע צוק איתן, ועד לחודש מרץ 2018, אז החלו הפלסטינים בסדרת הפגנות ומהומות אלימות על גדר המערכת סביב רצועת עזה בארגון חמאס.
לאחר מבצע צוק איתן בקיץ 2014 השתרר שקט יחסי משני צדי הגבול. על פי המרכז למורשת המודיעין מרכז המידע למודיעין ולטרור, הייתה ירידה דרסטית בירי הרקטות לישראל. בסך הכל נורו בשנה הראשונה לאחר המבצע 12 רקטות לכיוון הנגב המערבי ועוטף עזה. הייתה זו השנה השקטה ביותר מאז עלה חמאס לשלטון ברצועת עזה ב-2007 ועד לאותה שנה. כשנה לאחר המבצע ציין שר הביטחון לשעבר, משה יעלון: "חמאס מפגין מחויבות להפסקת האש".[1] ברוב המוחלט של ירי הרקטות במהלך תקופה זו סניף ארגון המדינה האסלאמית ברצועת עזה נטל אחריות על ירי הרקטות.
שקט זה הופר מדי פעם:
בראשית 2015 נשמר השקט באופן יחסי, ובחודשים אפריל ומאי[3] היה אירוע שיגור רקטות אחד בחודש. בחודש יוני עלה קצב השיגורים והיו חמישה אירועים. בחודש יולי שוב היה אירוע שיגור אחד בלבד.[4] כל הרקטות נפלו בשטחים פתוחים או בשטח הרצועה. בתגובה לכל אחד מהשיגורים תקף צה"ל יעדי טרור ברצועה.
באוגוסט וספטמבר גבר קצב השיגורים, וכיפת ברזל יירטה מספר רקטות מעל ערי ישראל.
באוקטובר, בנוסף לירי הרקטות, נערכו הפרות סדר המוניות בגבול הרצועה בהן הפלסטינים ניסו לפרוץ את הגדר ולחדור לשטח ישראל.
מאז גילוי המנהרה באפריל, פעל צה"ל מאסיבית סביב גדר הרצועה במטרה למצוא עוד מנהרות שחודרות לשטח ישראל. חמאס טען שצה"ל עבר את הגדר במהלך פעילותו וחדר לשטח הרצועה וראה בזה הפרת הסכם הרגיעה שנחתם בסיום מבצע צוק איתן[35] ובפעם הראשונה מאז חמאס ירה לעבר כוחות צה"ל, דבר שהוביל להסלמה. לעומת זאת, בישראל הסבירו את ירי החמאס כניסיון לסכל חשיפת מנהרת טרור שחודרת לתוך שטח ישראל, מנהרה שאכן נחשפה ב-5 במאי בידי כוחות הנדסה קרבית.
בנוסף לכך אירעו בחדשים אלה מספר ניסיונות שיגור רקטות שהתפוצצו בשטח הרצועה ומספר תקריות גבול.
עלייה בירי הרקטות בחודש זה.
הסלמת דצמבר
בתחילת דצמבר חלה עלייה בירי הרקטות לישראל לאחר הכרזת נשיא ארצות הברית על הכרה בירושלים כבירת ישראל על ידי ארצות הברית. צה"ל הגיב בתקיפת מטרות טרור ברצועת עזה.
ההסלמה שהחלה בדצמבר נמשכה גם בחודש ינואר
בדצמבר 2017 חלה עלייה בירי הרקטות לישראל לאחר הכרזת נשיא ארצות הברית על הכרה בירושלים כבירת ישראל על ידי ארצות הברית. צה"ל הגיב בתקיפת מטרות טרור ברצועת עזה. בינואר ירדה כמות השיגורים, ובאמצע החודש השמידה ישראל מנהרת טרור מתחת למעבר כרם שלום.
בחודש פברואר, במקביל לירי רקטות מתמשך מאז דצמבר, החלו ניסיונות של פלסטינים לחדור לשטח ישראל מהרצועה.
הסלמת מרץ. במקביל לניסיונות של מחבלים להניח מטעני חבלה על גדר המערכת, בחודש זה החלה צעדת השיבה הגדולה. מדי סוף שבוע.
החל מסוף מרץ החלו הפלסטינים בסדרת הפגנות ומהומות אלימות על גדר המערכת סביב רצועת עזה בארגון חמאס. בחסות המהומות בוצעו גם פיגועי טרור וניסיונות לחבל בגדר ולחדור לשטח ישראל. צה"ל נערך בכוחות מתוגברים ופרש עשרות צלפים שירו לעבר מחבלים ומתפרעים מסכני חיים.
ב-30 במרץ היום הראשון של "צעדת השיבה הגדולה" ברצועת עזה. הפלסטינים דיווחו כי לפנות בוקר צה"ל ירה פגז טנק לעבר מספר חשודים בסמוך לגבול וחיסל אדם בן 28. נטען כי ההרוג הוא חקלאי. באירוע אחר כוח צה"ל ביצע ירי לעבר שני חשודים בצפון הרצועה אשר התעסקו עם תשתית ביטחונית של גדר המערכת. הפלסטינים דיווחו על שני נפגעים באירוע הזה. ככל הנראה, מטרת האירועים האלו הייתה ניסיון להניח מטענים. בצהריים הפלסטינים דיווחו על 16 הרוגים מהבוקר בעימותים עם צה"ל בגבול, ועל למעלה מ-1,400 נפגעים. באירוע אחר 4 מחבלים ניסו לבצע פיגוע ירי לעבר הכוחות המוצבים סמוך לגדר. צה"ל סיכל פיגוע זה וחיסל את ארבעת המחבלים.[128]
שיא העימותים על הגדר התרחש ב-14 במאי, "יום הנכבה" ויום העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים, בו עשרות אלפי פלסטינים התפרעו על הגדר, ניסו לחבל בה ולחדור לישראל, ולבצע פיגועי טרור בחסות המהומות. צה"ל הגיב בירי צלפים, ממנו נהרגו 63 פלסטינים, מהם 50 מחבלי חמאס ועוד 3 מחבלי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[129] 1,200 נפצעו ועוד רבים סבלו משאיפת גז מדמיע.[130]
בחודשים יוני-אוגוסט הסלימו העימותים וארגוני הטרור הפלסטיניים החלו בהפגזה ארטילרית של מאות פצצות מרגמה ורקטות על ערים ויישובים ישראליים במטחים מרוכזים. ישראל הגיבה בהפצצות של למעלה ממאתיים מבני ותשתיות טרור באמצעות מטוסי קרב, ובין השאר חיל האוויר הישראלי השמיד 4 מפקדות גדודיות של חמאס, רב-קומות של משרד הפנים של חמאס, מספר מנהרות טרור ומפעל לייצור דיפון בטון למנהרות.
האירועים נמשכים מאז, וכוללים גם שיגור עפיפוני תבערה ובלוני תבערה ונפץ מרצועת עזה לישראל במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה ואלפי דונמים של שדות ועצי חורש נשרפו. בנוסף לירי צלפים לעבר המפגינים הגיב צה"ל בירי טנקים לעבר עמדות חמאס וג'יהאד אסלאמי והפצצות של מטוסים ומסוקים.
היקף ההרוגים והפצועים הפלסטינים בהפגנות הוא הגבוה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז מבצע צוק איתן. נכון ל־22 בדצמבר 2018, נהרגו באירועים 230 פלסטינים. מתוך ההרוגים כשליש הם אנשי זרועות צבאיות או מנגנוני ביטחון של ארגוני טרור, מעל חצי בעלי זיקה לארגוני טרור, וכשישית אזרחים חסרי זיקה ארגונית.[131] כמו כן, נפצעו כ־22,000 פלסטינים, מאש חיה שנורתה על ידי חיילי צה"ל ומשאיפת גז מדמיע. לצה"ל חייל הרוג אחד ועשרה פצועים.
נפילת רקטות ופצצות מרגמה בשטח ישראל שנורו מעזה לאחר מבצע צוק איתן:
הערה: ירי תמ"ס בלתי מזוהה מציין ירי תלול מסלול שלא זיהו או לא פרסמו האם הוא פצצת מרגמה או רקטת קרקע-קרקע.
בתום מבצע צוק איתן נותרו ברצועת עזה גופותיהם של שני חיילי צה"ל שהוכרזו בידי ישראל כחללים, אורון שאול והדר גולדין. מגעים חשאיים להחזרת הגופות טרם הניבו פרי. בנוסף מוחזקים ברצועת עזה ארבעה ישראלים לוקים בנפשם, שנכנסו לרצועת עזה בזמנים שונים לאחר מבצע צוק איתן[132]: אברה מנגיסטו, הישאם שעבאן א-סייד, ג'ומעה אבראהים אבו ענימה ואלמוני בן 20 (בן לפלסטיני תושב עזה).
תקופת הרגיעה שלאחר המבצע נוצלה על ידי שני הצדדים להיערכות לעימות הנרחב הבא. לטענת ישראל, חמאס השתמש בחומרי בנייה, שישראל העבירה לשם שיקום הרצועה, לבניית מנהרות לחימה.[133]
ב-2017, החלה ישראל בבניית מכשול תת-קרקעי נגד מנהרות ברצועת עזה. במאי 2018 החל משרד הביטחון בבניית מכשול ימי נגד חדירות מחבלים, מדרום לחוף זיקים.
באוקטובר 2020 נחל המכשול הצלחה כאשר חסם מנהרה שנבנתה על ידי חמאס, המנהרה הושמדה על ידי כוחות צה"ל וכלל לא נכנסה לשטח ישראל.
מצרים מצרים (צבא מצרים) • איראן איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)