אני חושב שאתה מגזים. פעמיים קטגוריה יישוב אתה צודק. אבל הורדת מלחמת העולם השנייה זה דבר אחר. 1,300 איש היו שבויי מלחמת העולם השנייה. !!! Daniel Ventura 00:09, 23 ביולי 2007 (IDT)תגובה
עוד לא התעמקתי בקטוגריות של המזרח. חסרים שם, ובכל הקטגוריות הרבה ערכים ותתי קטגוירות. לדוגמה - פיצול קטגוירות כלי נשק (כלי נשק לפי מדינה, כלי נשק לפי סוג - אווירי, יבשתי וכו') והכנסתם לזירות המתאימות.
לדעתי כדאי לפצל את הזירה של אסיה לדרום מזרח אסיה - יפאן נגד סין והבריטים בעיקר מול האוקיינוס השקט. אני לא יודע איך מעבירים ערכים של קטגוריה - יש דרך אוטומטית לעשות זאת. אחד המפעילים? יוני?
מסכים מאה אחוז עם זירת אוקיינוס אטלנטי
שים לב שגם קטגוירות אישים צריכה שינויי שמות (בטעות כתבתי אישים אמריקאיים - במקום סתם אמריקאים, ואנשי צבא ברית המועצות צריכים להיות באמת אנשי הצבא האדום - לא כולם היו רוסים).
קטגוריית אישים חסרה מאוד כמובן
קרבות - כדאי לעשות קטגוריה קרבות בחזית זאת וזאת. כך גם אפשר יהיה להפריד לקרבות יבשתיים, ימיים ואויריים לדוגמה.
שים לב לפולין במלחמת העולם השניה, לדעתי שווה לעשות דבר דומה למדינות נוספות מידנות שכבר כעת אפשר לעשות להן דבר דומה הן גרמניה, רומניה, ארה"ב, ארץ ישראל, צרפת, בריטניה, ברה"מ, יפן, איטליה לפחות.
אתה צודק במאה אחוז. לא אומרים 'צום קל', כי המטרה של הצום היא להתענות. אז אם הוא יהיה קל, לא עשינו בזה כלום. אני אארכב לך את הדף בדקה הקרובה. eytanar • שיחה • תרומות16:21, 24 ביולי 2007 (IDT)תגובה
שלום לך, ראיתי שאתה יוצר קטגוריות חדשות ורציתי להמליץ לך שבזמן יצירת הקטגוריות תוסיף קישור לקטגוריה בשפות אחרות (או לפחות באנגלית, הרובוט ידאג לעדכונים) בזמן היצירה. הדוגמה ששמתי לב אליה היא en:Category:People of the American Civil War המתאימה לקטגוריה:אישים במלחמת האזרחים האמריקנית. יתרון נוסף שגיליתי (מעבר לעצם הקישור) הוא שעל ידי השוואה לאנגלית מוצאים לפעמים ערכים הקיימים בעברית שצריכים להיכלל בקטגוריה אבל נשכחו ממנה בשוגג. בברכה, DGtal 11:26, 31 ביולי 2007 (IDT)תגובה
תודה, אני מנסה קודם לדאוג למבנה הקטגריות ורק אחר כך לדאוג לבינויקי בגלל שלפעמים יש שגיאות או מחשבות על שמות הקטגוירות (שלא יהיה שם מוטעה באנגלית). אני מסכים לגבי ערכים נשמטים שמופיעים באנגלית - בעבר שאלתי לגבי יכולת לכלי שיאפשר להסתכל בקטגוריה \ערך בשפה אחת, אבל לראות קישורים אדומים \כחולים בשפה אחרת (להסתכל על הקטגוריה באנגלית ולראות איזה ערכים קיימים או לא בעברית) - זה לא נראה לי קשה מידי לביצוע אבל אנשים אמרו לי שלא צריך דבר כזה. אני מאוד צריך דבר כזה. רעיון למי לפנות כדי לבקש? האזרח דרור11:31, 31 ביולי 2007 (IDT)תגובה
אין לי מושג בתכנות ויקי, כך שכדאי לשאול בדלפק הייעוץ או במטא. אם כבר הזכרת מבנה קטגוריות, אז יתרון נוסף הוא שכשמשווים לשפות אחרות רואים את שיטת החלוקה שלהם. לפעמים מדובר בחלוקה ייחודית שאפשר להתווכח איתה ולא לקבל אותה, אבל לעיתים קרובות היא די סטנדרטית למבנה הויקיפדי ויכולה לתת רעיונות. אציין שהוספת הבינויקי לא לוקחת זמן רב ומצריכה סה"כ פתיחה של 3 חלונות במקביל וקצת "העתק הדבק". בהצלחה, DGtal 11:42, 31 ביולי 2007 (IDT)תגובה
צריך להרחיב על הרקע לגיוס. בארה"ב זה היה סיפור ענק. האיש דחה חוזה של $6M עם אריזונה קרדינלס כדי לשרת בעירק. הוא נחשב שם פטריוט אמיתי ומושא להערצה. כרגע רוב הערך זה "דו"ח משטרה צבאית". חגי אדלר20:15, 17 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
אני מצטער שזה קצרמר, אבל כרגע, האיש וסיפורו לא הכי מעניינים אותי בעולם. הייתי שמח להרחיב על שקלטון, פנקרהסט הצעירה, קרסטין אמנפור, או גנדי לפניו. האזרח דרור23:04, 17 באוגוסט 2007 (IDT)תגובה
שלום, אני מניח שאתה לא צריך אותי בשביל לדעת שהדעה שחצי מבעלי החיים יכחדו תוך 100 שנים היא קיצונית מאוד (מדובר בבין 600,000 ל-1,000,000 מינים). אפשר להביא דעות כאלה בצירוף סימוכין, אבל מן הראוי להביא גם דעות מקובלות יותר במחקר. pacman - שיחה20:36, 30 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
הי פקמן. האמת היא שאני לא מאוד יודע. אני לא מומחה בתחום. הנה מה שכתוב : "לפי הדו"ח כל מין רביעי של יונק, כל מין שמיני של ציפור ושליש ממיני הדו-חיים נמצאים כיום בסכנת הכחדה. מתוך 12 אלף מיני הצומח הנכללים בספר האדום, נתונים יותר משני שלישים תחת איום ממשי." צרף את זה ואת העובדה שמערכות ביולוגיות תלויות בקשר הדדי בין מינים, שהן קורסות באופן מעריכי (כלומר ההתחלה איטית יותר מההמשך) ושוילסון הוא לא איזה ארחי פרחי - ותקבל דעה שהיא בהחלט לא משהו שקל לדחות אותו - בטח בלי לקרוא את הספר שלו. אם יש לך דעה נגדית של מישהו בר סמכה - זה יהיה טוב לשים אותה כהנגדה. אי אפשר למחוק אותו סתם על סמך רושם עמום שיש לי או לך. האזרח דרור21:37, 30 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
שכחת דבר אחד - רוב רובם של בעלי החיים הם פרוקי רגליים, שכמעט ואינם נתונים בסכנה. אם מחצית מבעלי החיים יכחדו, פירוש הדבר שכל היונקים, העופות והזוחלים יכחדו, וזאת עם עוד בערך 500,000 מיני פרוקי רגליים. pacman - שיחה21:43, 30 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
לא שכחתי. ולמעשה רוב המינים של היצורים החיים הם לא של רב תאיים אלא חד תאיים (ואליהם אנחנו באמת לא יודעים הרבה). פרוקי רגליים רבים נמצאים בתוך נישות ייחודיות, אני לא יודע איך אתה מגיע למסקנה שהם לא בסכנת הכחדה עתידית. וגם לא איך לזה שאם מחצית מהמינים (לא בעלי החיים עצמם,) יכחדו , זה אומר משהו על יונקים לדוגמה (במיוחד שהכחדה ביערות הגשם לאו דווקא משפיעה חזק מידי על הכחדה בישראל).
מה שידוע הוא גם שהוצאה של בעל חיים במעלה שרשרת המזון משפיעה חזק יותר מאשר הוצאה של בעל חיים בתחתית השרשרת - בגלל שהגודל של מחזורים של רבייה-הרג נהיה קיצוני יותר (מקרה האיילים והזאבים בצפון אמריקה) .
ועוד - כשמערכת אקולוגית נכחדת - נכחדים בדרך כלל רוב המינים שלה - במיוחד אם יש לחץ גם במערכות שכנות. וזה כולל פרוקי רגליים.
בקיצור - אני לא מומחה לזה, ואני לא יכול להגיד על רגל אחת שהדעה של וילסון היא טיפשית. אני כן יכול להגיד שהוא היה מספיק בטוח בעצמו בשביל לכתוב על זה ספר - ואני לא הולך לפסול את זה רק בגלל תחושה של מישהו. אם יש טענה נגדית - זה טוב מאוד - אני לא רוצה להטעות מישהו. אם לא, אז וילסון אמר את זה, והקורא צריך להזהר לא להאמין לכל מה שמישהו אומר - ומצד שני אין לנו ממש בסיס לסתור דעה זו עד כדי הסתרה שלה, כאילו לא נאמרה כלל. האזרח דרור22:27, 30 בספטמבר 2007 (IST)תגובה
לא התייחסתי ליצורים חיים בכלליות, אלא רק לממלכת בעלי החיים. מובן שישנם גם חוקרים שהערכותיהן כאלה, אבל רצוי גם להביא הערכות אופטימיות יותר (אני מאמין שאתה מסכים שיש כאלה...). אגב, אולי תרצה לערוך או לעבור (במידתיות ובנייטרליות...) על הפרק "לווייתנאים בשבייה בארגז החול שלי, שרובו מבוסס או מועתק מהערך דולפינריום. pacman - שיחה12:28, 5 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
שלום דרור. בדבריך בשיחה זו יש משום הפרת "הסכם הפרדת הכוחות" בינינו, לפיו לא נתערב זה בעריכותיו של זה. בערך המוטה קבוצת אחווה אין לך בעלות, וכל עריכותיך בו הינן שיוכו לקטגוריה "אנרכיזם". אין כל סיבה שתתערב בשיחה, בניגוד למוסכם בינינו. לי היה נוח מאוד בחודשים האחרונים בהם לא ניהלתי עמך את הוויכוחים שהיו מאוד לא נעימים לשנינו בימים עברו. ועתה לא רק שאתה מתערב בויכוח ביני ובין אודוניאן בערך זה, אלא גם שאתה עושה זאת, כהרגלך, תוך שיוכי לקטגוריה אידיאולוגית מסויימת, כשכבר סוכם בינינו שאין לך מושג מהן דעותי בנוגע לעניינים אלו. עניתי לך בקצרה בדף השיחה, על מנת שלא להשאיר את הדברים ללא תגובה, ואני מבקש ממך לשוב ולכבד את שהוסכם, ולא להתערב בעניינים אלו. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 13:22, 14 בינואר 2008 (IST)תגובה
הסכמנו לא לערוך איש את רעהו, לא זכור לי שהסכמנו לא לדבר באותו דף שיחה. אני מניח שמצב בו אני שותק (כי אני נמצא במקומות אחרים) ואתה כותב (כי אתה פה) זה סוג של מצב שאפשר להגיד שהוא נוח (לך). אני כותב את הדברים לפי הרושם שאני מקבל מדבריך - לא יותר ול פחות. למה נראה לך לגיטימי שיש צורך שאתה לא תשאיר את הדברים ללא תגובה ודבר זה אינו סימטרי? האזרח דרור13:26, 14 בינואר 2008 (IST)תגובה
תגיד, מה המקור לפיו שינית בערך ג'ון דילינג'ר את השמלה האדומה לשמלה כתומה. המקור שלי הוא האתר הרשמי של ה-FBI, ויקיפאינגליש ואתר "Crime Library" שבהם אין שום סימוכין לעניין השמלה הכתומה. חוצמזה, לדעתי יש עוד המון ערכים מעניינים שניתן ליצור מהתקופת השפל של ה- שנות ה- 30...
Plugnumber18:24, 28 בינואר 2008 (IST)תגובה
אני לא יודע אם אתה מכיר את מיזם תרגום השבוע (m:Translation of the week). בקצרה, זהו מיזם של קבוצת ויקיפדים לתרגם ערך אחד כל שבוע מאחת הוויקיפדיות לכל השפות האחרות (כמעט תמיד מאנגלית). התנאים הבסיסיים לבחירת ערך לתרגום שיהיה קצר, קל לתרגום, ויוביל לתרגומים של נושאים נוספים. המטרה המוצהרת היא לגוון את הנושאים בכל הוויקיפדיות. אני בדרך כלל משתדל לתרגם בעצמי או לפנות לוויקיפד אחר על פי תחומי העניין שלו.
הערך שנבחר הפעם הוא en:Fairtrade Town. הנושא אומנם מעניין אותי, אבל לא נראה שאוכל להגיע אליו השבוע. מלבד זאת נראה לי שאין כל הגיון לתרגם ערך זה מבלי לתרגם לפחות גם את en:Fairtrade certification. מכיוון שהנושא נראה לי בתחום העניין שלך, האם תוכל לתרגם אותו (ועדיף אותם)?
בעקרון אתה צודק, בפועל מקבלים 2 קצמרים. ויקיפדיה היא דבר דינאמי, ואפשר לפצל דברים ולאחד (כשיהיה מספיק תוכן בערכים). בכל מקרה אין לי העדפה חזקה לכאן או לכאן. האזרח דרור - שיחה00:14, 29 בפברואר 2008 (IST)תגובה
היי, כתבתי ערך חדש. הוא עדיין עם תבנית עבודה, אבל בעקרון דיי סיימתי. לפני שאני מוריד את התבנית, אני אשמח אם תעבור עליו, ותשפר ותתקן מה שנראה לך לנכון. אם אתה חושב שהוא לא נייטרלי, אז זה גם חשוב לתקן. תודה. Odonian 22:59, 18 במרץ 2008 (IST)תגובה
היי דרור, זיגפריד להמן נמצא ברשימת המעקב שלי ונכחתי בקטגוריה החדשה שיצרת. לא עיינתי בערכים אחרים אבל בערך הנ"ל אין כל אינדיקציה שזהו מקומו. האם בכוונתך להגדיר קריטריונים להכללה בקטגוריה, ובאופן פרטני להוסיף לערכים ולהצדיק את השיוך? Wierzba • שיחה • מחכה לך פרס • 19:18, 18 ביוני 2008 (IDT)תגובה
מחקתי אותו מהקטגוריה, וכן כתריסר "פציפיסטים" נוספים כמרטין נימולר כותב הספר "מהצוללת אל דוכן המטיפים", או ורה לין, אחת מהבדרניות החשובות של החיילים הבריטים במלחמת העולם. איני יודע על סמך מה הייתה ההוספה ההמונית של אנשים לקטגוריית פציפיזם, אבל אבקשך להביא סימוכין בכל פעם שאתה עושה זאת. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 06:00, 19 ביוני 2008 (IDT)תגובה
בערך משפט בן שמן כתוב - לחץ כבד הופעל על ממשלת בריטניה מצד הסוכנות היהודית ואישים בעלי שם ברחבי העולם ובראשם אלברט איינשטיין. מאסרו של ד"ר להמן, שהיה ידוע כפציפיסט מושבע וכאיש "ברית שלום", שם ללעג את פסק הדין והדבר הובא לדיון בבית הנבחרים הבריטי.
באשר לערכים האחרים, אם כתוב על אנשים שהם פציפיסטים, (או שיש אינדיקציה משמועתית לכך מפעילותם- כמו כתיבת ספר מרכזי בנושא) הנחתי שמה שכתוב נכון. הם לא צריכים להיות פציפיסטים כל חייהם, כשם שאדם נחשב מתמטקאי גם אם היה כזה רק חלק מחייו ולא כל חייו.
נימלר - נכון, אבל נכון גם שכתוב "לאחר המלחמה הטיף לקבלת אשמה משותפת של העם הגרמני על פשעי הנאצים כדרך לכפרה, ונודע גם כפציפיסט אשר חיפש קשרים עם מזרח אירופה." האם מה שכתוב אינו נכון?
ורה לין - צודק, טוב שתיקנת.
פיט סיגר היה, ואחר כך שינה את דעותיו. זה מותר לאדם לא?
למה מחקת ארתור שופנהאואר (גרמנית: Arthur Schopenhauer) (22 בפברואר 1788 - 21 בספטמבר 1860) פילוסוף גרמני, בעל השקפות פציפיסטיות וקוסמופוליטיות, שתורתו שימשה כשלב חשוב בהתפתחות הפילוסופיה האירציונלית.?
העלית מספר שאלות בדף. לכולן עד האחרונה יש לי תשובות ואסמכתאות. כתבתי לך שבתוך מספר ימים תקבל אותן. טינפת את הדף בתעמולה, בלי קשר לתגובתי. אני רוחש כבוד לקוראי הוויקיפדיה העברית, ומסיבה זו מגיע להם, ולא רק לך, שתקבל תשובה על הערך, שהוא מומלץ. כל עוד לא תוסר התעמולה, וכל עוד לא תתחייב לדיון נטול אידיאולוגיה בנושא זה, שהוא נושא טכני במדע המדינה, לא אשיב לך. את דעתך על מדע המדינה הבאת כבר בשיחה: חובש רחוב, שם כתבת: "מדע המדינה" הוא לא מדע. זה כינוי נחמד למה שאומרים בלשון מכובסת "מדעי החברה". ובלשון הלא מכובסת שלי (בלבד) - ערמות של מילים בלתי מבוססות, הנחת כללים אוניברסלים על סמך דעות קדומות, הסתכלות חלקית (ומוטעה) על מערכות מורכבות, ושימוש במשלים דביליים.". הערך, שהוא ערך טכני בנוגע לנושא במדע המדינה, נכתב על ידי המשתמשים היותר בקיאים כאן. אני, שאני בעיצומם של לימודי התואר השני בדמוקרטיה, אורי, דורית ומורט. אם הדיון ייסוג שוב ושוב לתעמולה מתוך זלזול בי ובקוראיו, אין לי כל רצון לקיימו. אני מצפה ממך כי תנקה את הדף מהתעמולה שהכנסת לתוכו, וכי תנהל את הדיון ראשית מתוך כבוד לדיסציפלינה המדעית שבמסגרתה הוא נכתב, ושנית מתוך רצון להרבות את ידיעות קוראיו, ולא לנגח יריב אידיאולוגי. ללא תשובה חיובית, לא אשיב לך תשובה שכן כל תשובה שאשיב לך שם תהיה מבוססת על ידיעתי באותן ערמות מילים בלתי מבוססות. לשיטתי, ועד כמה שאבין לשיטת הוויקיפדיה, הערך, שהוא ערך טכני במדע המדינה, צריך להתבסס על הדיסציפלינה של מדע המדינה. כל נסיון לשנותו מהותית, ולהחדיר בו את התעמולה שלך, המבוססת על בוז למדע זה, ייתקל בהתנגדות. לדיון צריכים להיות כללים ברורים. צריך לקבוע אותם לפני שמתחילים. תעמולה - בחוץ. מדע - בפנים. כבוד למדע צריך להיות הבסיס לדיון. אחרת אין בו כל טעם. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 15:29, 1 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
למדע יש כללים די ברורים. "מדע המדינה" ושאר מדעי החברה אינם מדע (לפחות היום וכנראה בחלקם גם בעתיד הנראה לעין), אלא דבר נפרד (שאוהב להשתמש בשם "מדע" כקישוט). זו לא עמדתי בלבד, (שתי התרבויות). ויהיה לך קשה לשכנע אותי אחרת. אתה כמובן יכול לנסות.
הערך מתאר מונח טכני מתוך מדעי המדינה - אבל מרגע שהמונח הזה מוגדר, הוא לא "שייך" יותר באופן בלבדי לספרות של מדעי המדינה, ואין שום סיבה להגביל את הדיון בו רק לספרות משם. תאוריית הבחירה הציבורית לדוגמה באה במקור מתוך תחום המחקר וההגות (לא מדע) הכלכלי. עדויות בעד או נגד טענות המופיעות בערך, וכן כותבים בנושאים קשורים (לדוגמה הגות בנושא גלובליזציה והשפעתה על דמוקרטיה ליבראלית) - אינם צריכים להופיע רק מתוך שדה מחשבה והגות צר. אם אתה חושב אחרת אתה יכול להעלות דיון עקרוני במזנון.
אגב, אחת הטענות היא שבמדעים אמיתיים אין בעיה לשלב הגות מתוך תחומים אחרים - הדברים הם משלימים. כלכלה נמצאת במצב האומלל בה רוב ההגות בה אינה מצליחה לעשות זאת (לדגומה הנחת הראציונליות ופסיכלוגיה). - ככל שתחום הוא באמת יותר מדעי, כן אין לו סיבה לחשוש מפני השלמה על ידי תחומי מדע אחרים.
שום מדע אמיתי לא מפחד מפני עדויות של עיתונאים ואנשי אחרים שנותנים עדות. אם אנשים מעידים שהם רואים צלחות מעופפות המדען יתמודד עם זה וינסה לראות האם מדובר באמת או פנטזיה.
יש לי כבוד מסויים לרעיון המדע - ולכן אני סקפטי כלפי "מדעי המדינה".
לדיון צריכים להיות כללים ברורים. צריך לקבוע אותם לפני שמתחילים. - מסכים
הכבוד הראשוני צריך להיות כלפי השותפים בדיון, כל דיון שהוא.
זה לא אומר שהם צריך להיות בעל אותם הנחות כמו שלך.
ההנחות הראשוניות הן שיש חשיבות לדברים שנכתבו לדברים בהגות של מדעי המדינה, אבל יש חשיבות גם לדברים אחרים - במידה ואפשר לבסס אותם על עדויות אמינות או על מחקר וכו'.
הערך הוא ערך העוסק במדע המדינה. לא אקיים כל דיון עם מי שכותב שזה אינו מדע. אין לנו כל בסיס לדיון. האסמכתאות המבוקשות הן מכתבי אנשים העוסקים במדע המדינה, ואלו אינן לטעמך. אין לנו כל בסיס משותף לדיון. אבקשך שלא לפגוע בערך. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:04, 1 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
מתוך הערך מדע - "יש המצמצים את משמעותו של המושג "מדע" למדעי הטבע בלבד, המתבססים על תצפית וניסוי. יש הכוללים במושג גם פעילויות מתחום מדעי החברה המתבססות על תצפית וניסוי. " - אתה שייך כנראה למחנה השני , אני לראשון.
לא לטעמי לכתוב טענות איש קש כמו "האסמכתאות המבוקשות הן מכתבי אנשים העוסקים במדע המדינה, ואלו אינן לטעמך." - זה לא מה שאני כתבתי.
אתה פוגע בי אישית, במדע לו אני מקדיש זמן רב מזמני, ובמשתמשים רבים נוספים כאן, שרגשותיהם כלפי מדעי החברה הם כשלי. אין לי כל בסיס לדיון אתך. אבקשך שלא להכניס תעמולה לערך או לדף השיחה, וכן לא להכניס כל שינוי מבלי שיש לו אסמכתא. המדובר בערך מומלץ שנכתב ונבדק על ידי אנשים בעלי ידע אקדמי בתחום הרלבנטי, הוא מדעי החברה בכלל ומדע המדינה בפרט. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 17:26, 1 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
כתבת "אבקשך שלא לפגוע בערך" - הערך אינו אתה, ולא ה"מדע" שלו אתה מקדיש זמן רב מזמנך ולא כל דבר אחר.
האם אתה הדובר של משתמשים אחרים כאן?
אסמכתה צריכה להיות קודם כל לטענות שיש כבר בערך ושהן אינן ברורות מאליהן.
במקום להתלות באילנות גבוהים, אתה יכול לענות על השאלות באופן ענייני.
"המדובר בערך מומלץ שנכתב ונבדק על ידי אנשים בעלי ידע אקדמי בתחום הרלבנטי, הוא מדעי החברה בכלל ומדע המדינה בפרט." - אם כך לא יהיה בעיה לענות על שאלות המופיעות בדף השיחה. האזרח דרור - שיחה17:42, 1 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
לאחר דבריה של דורית בדף שיחתה, בחרתי לענות לך. עניתי בקצרה ותוך הבאת אסמכתאות. אין בכוונתי להפוך את דף השיחה של הערך המומלץ לדיון הרגיל עמך, בו לכל טענה נזרקות ארבע סיסמאות. אודה לך אם לא תטריד אותי בעניין זה יותר, לא תפגע בערך במטרה להפוך אותו פרוספקט תעמולתי לדעותיך, ותשתדל לנסח את דבריך באופן המביע כבוד בסיסי לעיסוקי הזולת, אפילו אם הם מעבר להבנתך. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 06:04, 2 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
שלום דרור, חיפשתי מידע על החברה דרך גוגל ונתקלתי בזה. יהיה נחמד אם תעלה את הערך גם כאן, נראה לי שההתאמה הנדרשת לוויקיפדיה היא קצרה ומהירה. תודה, odedee • שיחה11:17, 7 בספטמבר 2008 (IDT)תגובה
שלום, ראיתי שאתה כתבת את הערך במקור. לפי הכתוב, הסופות שהתרחשו היו תוצאה של מדבור וכו', תהליכים ארוכים למדי, אבל הסופות התרחשו בתקופה די קצרה - 8 שנים בלבד. כדאי להרחיב בערך מה הביא להפסקת התופעה. תודה, odedee • שיחה15:18, 30 ביולי 2009 (IDT)תגובה
שלום אני מבקש את עזרתך, בשחזור והבאה להצבעה בערך, לאבינדב בגין קשר לגנדי וקרישנמורטי ופסילתו לדעתי מונעת בעיקר מסיבה פוליטית תודהPitp - שיחה13:00, 3 ביוני 2010 (IDT)תגובה
שלום!
זה עתה סיימתי תרגום (ארוך!) מאנגלית של הערך קיימות במסגרת מיזם תרגום ה-70, ואיכשהו עליתי על זה שגם שם וגם בערך אקולוגיה חברתית שאתה תרגמת יש תרגומים לעברית של אותו טקסט באנגלית: "The plundering of the human spirit by the market place is paralleled by the plundering of the earth by capital".
אצלך כתוב: "הגזל של רוח האדם על ידי השוק הינו מקביל לשוד של כדור הארץ על ידי ההון" ואצלי: "השוק בוזז את רוח האדם, וכמוהו בוזז הקפיטל את כדור הארץ". אני חושבת שזאת הזדמנות מצוינת להתנצח בינינו קצת (ברוח טובה וקונסטרוקטיבית, כמובן) ולהוציא תחת ידינו תרגום משותף שיהיה טוב יותר משני הראשונים. אז הנה אני כבר מאמצת את ה"הון" שלך במקום ה"קפיטל" שלי. מה דעתך? עפרה הוד - שיחה17:45, 30 במרץ 2011 (IST)תגובה
שלום, כאשר מוסיפים מקורות מאתרים חיצוניים (כמו במתווה הגז) הדרך המומלצת לעשות זאת היא באמצעות הערות שוליים, יחד עם ציון הכותב וכותרת הכתבה (לדוגמה {{הערה|שם הכותב, [URL כותרת הכתבה], שם האתר}} ולא [URL]). דרך מאוד נוחה להוסיף הערות שוליים כאלו היא באמצעות העורך החזותי, וללחוץ על "ציטוט" ושם להדביק את כתובת אתר האינטרנט - כשכל יתר הפרטים מתמלאים אוטומטית. בברכה, ערן - שיחה06:48, 9 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
ראשית, הרשה לי בבקשה לברך אותך על חזרתך לוויקיפדיה. שנית, טרם הספקתי להביע את הערכתי להרחבה שביצעת בערך מתווה הגז, אז אני מנצל הזדמנות זו לעשות כן. כל הכבוד! גילגמש • שיחה13:18, 25 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים.
כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, ובנוסף, כעת יש ביכולתך לערוך דפים ברמת "הגנה מוגברת", לבדוק כמה עורכים עוקבים אחרי כל דף (דרך "מידע על הדף" בתפריט הימני, או בעזרת סקריפט מספר 33 בויקיפדיה:סקריפטים), ולראות את תוכן הדף מיוחד:דפים שאינם במעקב.
תודה על ההבהרה לגבי "השמנת יתר חולנית" - ראיתי שיש כמה מאמרים על זה בעברית - לא יודע מה הכינוי של מצב זה באנגלית. ומאיפה ההגדרות לקוחות?
3 הערכים האלה מבובלים, מבלבלים, לא מעודכנים וסובלים מבעיות רבות:
נתחיל מהמשפט הבא בערך "השמנה" - "השמנת יתר חולנית (Obesity) היא מצב קיצוני של השמנה, בו ההשמנה עלולה לגרום לתחלואה ואף מוות." אבל Obesity מוגדרת לא כ-BMI מעל 40 , אלא כ BMI מעל 30!!!
For adults, WHO defines overweight and obesity as follows:
overweight is a BMI greater than or equal to 25; and
obesity is a BMI greater than or equal to 30.
[1]
הערך מבלבל בין משקל-יתר, השמנה, השמנת יתר, ולא מספק הגדרות ברורות, המקורות בעייתיים.
הערך מבלבל בין "השמנה" במובנה העברי הפופלרי (אדם שמן) לבין ההגדרות המקובלות על ארגון הבריאות העולמי - משקל יתר עם BMI של מעל 25, השמנה \השמנת יתר - מעל 30 .
חלק מהבעיה היא אולי בכך שלא קיים מקור מוסמך למונחים בעברית. ד"ר איתי גל מדבר בכתבה הבאה על "השמנת יתר" [2] , אבל הוא מסתמך על הפרסום של הCDC, מתייחס ל-obesity - האם obesity צריכה להיות מתורגמת ל"השמנת יתר" או "השמנה"?
מחשבונים של קופות חולים מכבי ולאומית מסכימים על כך שמעל 25 זה משקל יתר. אבל מעל 30 מוגדר "השמנה" [3]- לא "השמנת יתר" , אשר בלאומית מגדירים אותה מעל 35.. במכבי כל דבר מעל 30 זה השמנה - בלי להתייחס ל"השמנת יתר". [4] רציתי להסתכל מה אומר משרד הבריאות - לא הצלחתי בינתיים להכנס לאתר שלהם..
טעות נוספת בערך.
"ההגדרות המקובלות (מקובלות על מי)? לרמת השומן לפי ה-BMI הן":
BMI קטן מ-18.5 מייצג תת-משקל
BMI בין 18.5 ל-24.9 נחשב למשקל תקין
BMI בין 25.0 ל-29.9 נחשב לעודף משקל קל
BMI בין 30.0 ל-39.9 נחשב לעודף משקל רב
BMI גדול מ-40.0 נחשב להשמנת יתר חולנית
זה לא נכון - מעל 25 - משקל עודף. מעל 30 - השמנה או השמנת יתר . או אם יש תרגום אחר מוסמך יותר. הערך הנוכחי לא נכון ומטעה.
ממתי השמנה היא מסוכנת? האם משקל עודף מסוכן או לא?
לפי פרסום של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, IARC, מוערך כי בשנת 2013 משקל עודף והשמנה (obesity) הובילו למוות מוקדם של 4.5 מיליון אנשים ברחבי העולם. לפי הערכות קיימות עודף השמנה תורם עד ל9% מעומס הסרטן בקרב נשים באירופה, צפון אמריקה והמזרח התיכון. הסיבות העיקריות להשמנה נובעות בעיקר מאורחות חיים הקשורות בצריכה אנרגיה עודפת (הרגלי אכילה לא בריאים, תזונה לא בריאה) ובמידה פחותה יותר מחסור בפעילות גופנית. הסוכנות קבעה כי יש מספיק עדויות לקבוע קשר בין עודף שומנים בגוף - כולל משקל יתר, והשמנה ועלייה במשקל לבין לפחות 13 סוגים שונים של סרטן. [5]
לסיכום - הגדרות לא ברורות, ללא מקורות , החלפות בין הגדרות ומידע לא עדכני. דורש שכתוב עמוק..
באתר משרד הבריאות מצאתי רק שהשמנה = BMI מעל 30. , ויקי רפואה מגדיר , עודף משקל 25-30, השמנת יתר - מעל 30, השמנת יתר חולנית - מעל 40. רוב הספרות שאני רואה מהשנים האחרונות מתייחסת לסיכונים של עודף משקל והשמנה. גם רוב המידע הוא על השמנה (BMI 30 ומעלה)
דרור שלום. ראיתי שהוספת פסקה שבה ציינת ששיעור ההכרה בפליטים בישראל הוא נמוך בהשוואה לאירופה. נשאלת השאלה האם זו מדיניות מכוונת ? או שאולי הדבר נובע מזה שמבקשי המקלט מגיעים למעשה ממצרים שם לא נשקפת להם סכנה. אך באירופה הפליטים מגיעים בסירות ישירות מאזורי הסכנה. כך או כך הסיבה צריכה בתוך הפסקה שערכת. אייל ההמ - שיחה09:44, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה
הפסקה מקורה בערך על מבקשי מקלט. לא כתוב שם שום דבר על מבקרי מקלט באירופה. כתוב "בזמן שבשאר מדינות העולם ". האם זו מדיניות מכוונות? צריך לשאול את ממשלת ישראל. מי קבע שבמצרים לא נשקפת להם סכנה? לאירופה מגיעים פליטים סורים מטורקיה. שהיא לצורך העניין "כמו מצרים" - כלומר מדינה שאינה "אזור הסכנה". פליטים אחרים נוסעים מלוב או מרוקו (שאינן מדינות המוצא שלהן) אל איטליה. איני יודע מה הסיבה שממשלת ישראל נוקטת את המדיניות שלה. שהממשלה תנמק. האזרח דרור - שיחה10:34, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה
פליטים מסודן או מאריתאירה כמעט לא מגיעים לשום מדינה בטיסה. הם הולכים ברגל או נוסעים במשאיות. לכן הם כמעט תמיד עוברים מדינה אחרת (למעט פליטים מסודן למצרים) לפני שהן מגיעים למדינות כמו מצרים, ישראל, או מדינות אירופה. האזרח דרור - שיחה10:37, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה
שלום רב. ליתר ביטחון, אני מבקש לוודא שאתה יודע שכאשר יש התנגדות לעריכה שלך אינך יכול לחזור עליה. אנא אל תעשה זאת. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 11:35, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה
לא זכורה לי תבנית כזאת. מה שכתבת שמוחקים בלי נימוק חסר כל בסיס וחבל שאתה מתדרדר לטענות שקריות. דנו איתך באריכות בדף השיחה, מותר לאחרים לחלוק עליך כפי שאתה חולק עליהם. נרו יאיר • שיחה • י"ד בשבט ה'תשע"ח • 12:09, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה
לא עניתם לדוגמה מדוע יש למחוק יחס של חברה דתית מודרנית כלפי אלימות נגד נשים, אבל לשמור על היחס של החברה הדתית המודרנית כלפי חינוך. אני מציע שנמשיך לדון שם במקום כאן. ;האזרח דרור - שיחה12:36, 30 בינואר 2018 (IST)תגובה
שים לב לזה. כאנציקלופדיה אנחנו נדרשים לדבר בשפה ברורה, ומדוייקת המושג לגנוב, מייצג נטילה בכוח של דבר מידי בעליו. קשה להסתדר איתו בקטע המדובר בפי האנשים "גנבתי את הרמזור, או משהו כזה. אפשר להשתמש בביטוי התגנבות אבל זה כבר מליצי מדי. תודה! • בקרה וייעוץ • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ח • 16:32, 31 בינואר 2018 (IST)תגובה
אגב אלו הנתונים שהופיעו בסרטון של הכתבה - לגבי מהגרים מארירתיה - אחוז ההכרה בפליטים הוא - בהולנד 92%, בגרמניה 91%, בשבדיה 90%, ביוון מדינה שאליה מגיעים פליטים רבים מרחבי המזרח התיכון והקווקאז מאשרים 64% מתוך הבקשות של אריתארה. בישראל אושרו 0.05%. עד אותה שנה אושרו 0% מתוך המהגרים מסודן, למרות המצב בדרפור. האזרח דרור - שיחה10:06, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה
הבאת כאן שלל נתונים, אבל לא ממש ענית לשאלתי. מאיזה ערך העתקת את זה, ומדוע צירפת לזה מקור שלא אומר את הנתונים האלה? נרו יאיר • שיחה • כ' בשבט ה'תשע"ח • 13:44, 5 בפברואר 2018 (IST)תגובה
כפי ששמת לב, עריכה שביצעת בדף "הסתננות מאפריקה לישראל" בוטלה על ידי אחד המשתמשים באתר. למרות זאת, חזרת וביצעת אותה עריכה פעם נוספת.
חזרה על עריכות שבוטלו עם נימוק לביטול, ללא דיון בדף שיחה, איננה מקובלת ואסורה בוויקיפדיה.
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
אז, מה מותר ורצוי לעשות? הנה הסבר קצר: (בתמונה: ההתנהלות האידיאלית)
אם לדעתך ישנה טעות בערך או שהעריכה שביצעת הייתה נאותה, ניתן לנמק זאת בדף השיחה של הערך. לקבלת חוות דעת נוספות, תוכלו לתייג בעלי ידע או להפנות לדיון מלוח המודעות.
דרור, החזרתי עכשיו לגירסה יציבה. אם תמשיך במלחמת עריכה איאלץ לפנות למפעילים, כדי שהם יסבירו לך כיצד מתנהלים כאן. כנראה הגיע הזמן. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 13:47, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה
זה לא מתאים לבוררות. אם אתה רוצה תציע בדף השיחה את שתי הדעות ותזמין דעות נוספות בלוח המודעות. למעשה כבר התפשרתי עם אזכור של כמה מקרים פרטיים, למרות שהערך לא מביא במקביל מקרים פרטיים של פשעי מסתננים. כנראה שהפשרה לא מספיקה לך, אתה רוצה לקבל הכול, ורק בצד אחד של המטבע. כן פירוט נרחב של פשעים נגד מסתננים, לא פירוט פשעים של מסתננים. נרו יאיר • שיחה • י' באדר ה'תשע"ח • 13:55, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה
בערך של יהודי צרפת לדוגמה יש אזכור של כמה מקרים פרטיים ואין בכלל אזכור לפשעים שלהם. הדבר נעשה מסיבה מצויינת והיא שיש הבחנה בין פשיעה על רקע פלילי לבין פשיעה על רקע שנאת זרים \ גזענות. אין שום "פשרה" בכך שאתה עורך דברים בצורה חד צדדית (בצורה שנראית לך הגיונית) ומשאיר חלק מהדברים שכתבתי ולא מוחק הכל. מצחיק שאתה מדבר על "צד אחד של המטבע" כאשר חלק גדול מהערך מציג רק צד אחד שלו האזרח דרור - שיחה14:13, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה
אתה מתנגד לאיזכורים פרטיים של מקרי אלימות נגד מתסננים אבל לא מציע ניסוח כללי. זה ש"ענית לי כבר מזמן" לא גורם לטיעונים שלך להיות משכענים - אתה מנסה להיות גם צד בויכוח וגם בורר אחרון זה לא עובד. האזרח דרור - שיחה14:38, 25 בפברואר 2018 (IST)תגובה
שלום. קראתי את התוספת שלך בערך מבצע על כנפי נשרים, אני חושב שפסקה ברמת פירוט כזו, שהיא למעשה אחת הארוכות בערך, לא נמצאת במקומה כלומר יש למצוא מקום מתאים יותר בין אם בערך על מחנה ראש העין או על ראש העין אבל הנושא של הפסקה הדן בתחום צר של החיים במחנה ספיציפי (ולא המחנה היחיד בו עברו עולים מתימן בעלייה שבנדון) אין לה מקום בערך אלא אולי כפסקה קצרה עם הפניה לדיון ופירוט מורחב בערך מתאים. אוסיף שההשענות על מקור אחד בלבד מכובד ככל שיהיה אבל בעייתי מבחינות רבות פוגם גם הוא באמינות הכללית של הפסקה. אני מבקש שתשקול לצמצם משמעותית את התוספת ובמידת האפשר להעביר את עיקרה לערכים מתאימים יותר. נטעדי - שיחה11:03, 7 במרץ 2018 (IST)תגובה
יש משהו בדבריך, אבל אני רוצה לנמק. ראשית האורך והפרוט - הנושא חשוב מאד היות והוא מהווה רקע חשוב להבנת הנושא של העלמות ילדי תימן. אחרי שקוראים את העדות הדבר מהווה הסבר אפשרי (שגם היה מקובל על וועדות החקירה השונות) מדוע נעלמו ילדים רבים כל כך, או שאלות אחרות כמו - מדוע נעלמו ואו מתו ילדים דווקא ממוצא תימני? בלי המידע שיש בפסקה זו קשה להבין דברים מהותיים לגבי המבצע כולו ולגבי המשך החיים של עולי תימן בישראל.
ניתן וכדאי כמובן להרחיב את הנושא - לדבר על המצב במחנות נוספים (עדויות יש בוועדות החקירה ובעיתונות) . לגבי אמינות - אפשר להסתכל בערך ילדי תימן על המקורות של וועדות החקירה - בעיתונות של אותה תקופה. כך לא נדבר רק על ראש העין. ממליץ לקרוא לדוגמה סיכומים של וועדת קדמי בנושא - לפי מה שקראתי הדברים תואמים את מה שהרופא מתאר.
תודה על התשובה המהירה. ברשותך אני רוצה לצמצם את הדיון שלנו לערך הרלוונטי. במסגרת זו אין ממש מקום (לעניות דעתי) לפסקה מעמיקה ועוד אחת שמציגה פן אחד במחנה אחד ממקור אחד. שאלת ילדי תימן מוזכרת בערך במידה ראויה מאחר ופרשיה זו כמו שאלת הקליטה בכללה היא מחוץ לתחום הערך ומשמש כהרחבה. כל שאר השיקולים והנימוקים בנוגע לילדי תימן, מחנות העולים וועדת החקירה אינם נכללים בערך שבנדון מעבר למה שנכתב. אני חוזר ומבקש שתעביר את הפסקה לערכים מתאימים או על הד"ר הנכבד או ערך שעוסק במחנות העולים ועדיף ערך שעוסק במחנה העולים ראש העין. נטעדי - שיחה12:20, 7 במרץ 2018 (IST)תגובה
הוספתי כעת עוד מידע מהערך על ילדי תימן. זה לא שפרק הרפואה כל כך גדול, אלא שהיבטים אחרים של העלייה והקליטה כמעט ואינם מכוסים - לדוגמה קשיי עבודה, חינוך ולימוד השפה (מעבר למחלוקת על החינוך) תרומות בגדים והיבטים נוספים- חלקם מופיעים בעיתונות של אותה תקופה. האזרח דרור - שיחה12:38, 7 במרץ 2018 (IST)תגובה
ושוב שלום האזרח. מסיבה לא ברורה התוספות שלך הולכות וגדלות ביריעה הולכת ומתרחבת המתרחקת מהעיסוק של הערך. הנקודה שלי היא שמחנות העולים עלצכל האספקטים שלהם אינם חלק מהערך על עליית כנפני נשרים או כל עליה אחרת אלא חורגים מהנושא במידה כזו שאין מקום אלא באיזכור והפניה לערך רלוונטי. גם תשובתך שאין ערך על הד"ר או מחנה העולים נראת לי מתחמקת, אם אין ערך אתה יכול לכתוב אותו. אני חוזר ומבקש שתתיחס לערך האנציקלופדי ככזה. אם המידע על קליטת העולים בארץ חסר אפשר להוסיף אותו במקום הרלוונטי גדש כפול על רלוונטיות או לכתוב ערך שחסר. אם לא הצלחתי לשכנע אותך אפנה בלוח המודעות לקהל הכותבים שיביעו את דעתם ובמידה ונקודת השקפתי תתקבל עלול הטקסט המקיף שכתבת להמחק. נטעדי - שיחה12:54, 7 במרץ 2018 (IST)תגובה
השאלה היא מתי ההקיף של הערך נגמר. האם יש להתייחס רק למבצע עצמו (עד לנגיעת הגלגלים בקרקע?) או גם להיבטים שנבעו ממנו כמו הקליטה של העולים בישראל - ראה לדוגמה העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 . זה עניין של השקפה. בערך הזה יש טעם נוסף לסיום - היות וההלבטים העיקריים מהמבצע נגעו לקליטת העולים בישראל. כרגע אין ערכים אחרים מתאימים יותר ולדעתי לא בהכרח נכון לפתוח ערכים כאלה. האזרח דרור - שיחה14:17, 7 במרץ 2018 (IST)תגובה
אני מצטער. השאלה היא לא "מתי ההיקף נגמר" הלולאה הלוגית הזו לא מביאה לשום מקום. השאלה היא מה רלוונטי לפי הבנתי שאלת תנאי החיים בארץ ושאלת ילדי תימן אינם חלק ישיר מהערך וככאלה זכאים לאיזכור מתומצת ולא לתפוס חלק ניכר מהערך בדומה לפרק הרקע המתאר את הרקע לעליה בכללותו גם פרק הקליטה הוא פרק נפרד, היגיון מבני שנשמר בכל הערכים בנושא עליה (מלבד הערך על העליה מבריהמ בשנות ה 90). נושא ניהול מחנות העולים והתנאים בו איננו רלוונטי אלא נושא נפרד שלפי הבדיקה שלי מכוסה בפירוט ובאופן מורחב בערך על פרשת העלמות ילדי תימן שהוא גם כן נושא קשור אך נפרד. כך שלא רק יש שאלת רלוונטיות אלא גם כפילות. נטעדי - שיחה15:20, 7 במרץ 2018 (IST)תגובה
דעתי שונה. לדעתי ערך על נושא מסויים, לדוגמה אירוע, כולל לא רק מידע עליו עצמו אלא גם על הגורמים לאירוע וגם על ההשלכות שלו. בערכים על "עליה לישראל" יש מקרים שבהם מפרטים הרבה על מה שהתרחש אחרי שעלו לישראל ויש כאלה שבמדברים על "מבצע" שבהם כמעט אין שום אזכור. "הגיון מבני בכל הערכים" הוא בעיני פחות חשוב מערך אחר - "תן לקורא את כל המידע הרלוונטי והחשוב בנושא". בפרשת ילדי תימן הוא ערך ענק וגדול ואין בו מקום לפרוט על כל קשיי הבריאות של העולים במחנות. האזרח דרור - שיחה15:26, 7 במרץ 2018 (IST)תגובה
הרקע שלי הוא יותר מכיוון של כלכלה ואוקלוגיה ופחות מכיוון של תכנון ערים. אני מניח שאנשים בקבוצת הפייסבוק "עירוניות מתחדשת בישראל" יוכלו לענות על זה או מעמותת מרחב. שמעתי את השמות לה קורבוזיה ו"הזרם הנאו קלאסי" והמודרני (באדריכלות) אבל איני בקיא בהבדלים בין הזרמים מלבד ההבדל בינם לבין הזרם של עירוניות מתחדשת שמנסה למצוא פתרונות אחרים כמו בנייה מרקמית ולפעמים מגדלים אבל בדגם מעט שונה - צפוף יותר - בחלק מהמקומות (ליד מרכזי תחב"צ). האזרח דרור - שיחה17:19, 5 באפריל 2018 (IDT)תגובה
שלום, לדעתי כדאי להוסיף לערך באקו ויקי על בנייה מרקמית פסקת ביקורת שתדגים מהן הביקורות על השיטה ומדוע אנשים מסוימים חושבים שהיא גרועה. זה חסר לי מאד בערך הזה ספציפית. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אה, וגם שווה להוסיף בערך על בניית מגדלים כי אפשר לפתור לפחות חלק מהבעיות עם רובוטיקה. אין לי מקורות בהישג יד ולא זמן לפרט כרגע אבל צריך להוסיף על זה מידע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
שלום רב. אם אינך יודע אני מבקש להזכיר שהוחלט לא לקשר קישורים חדשותיים ל"הארץ" בגלל חומת התשלום באתר. אנא שים לב לזה, כדי שלא לגרום עבודה מיותרת לך ולאחרים. נרו יאיר • שיחה • ב' באייר ה'תשע"ח • 16:14, 17 באפריל 2018 (IDT)תגובה
אני לא רואה שום החלטה שאומרת שצריך להוריד קישורים חדשותיים להארץ, זו אולי פרשנות יצריתית שלך. לדוגמה דוד שי "כאשר מדובר בידיעת אקטואליה שגרתית, שכמוה יש בעוד אתרים, עדיף לבחור מקור שאינו בתשלום" - זה ברור מאליו. זה רחוק מאד מהסרת ידיעות שאין להם מקור אחר. האזרח דרור - שיחה13:37, 24 באפריל 2018 (IDT)תגובה
שלום. אני שמח לראות שאתה מרחיב את הערך הנ"ל. רציתי רק להפנות את תשומת לבך לכך, שאתה נוטה להשתמש בלשון הווה במקום בלשון עבר בתיאור המאורעות. מדובר בכל זאת בפרשה שהתרחשה לפני 70 שנה. איש שלום - שיחה17:58, 9 בינואר 2019 (IST)תגובה
תודה רבה, גם כך אני מנסה לסכם דברים רבים לידי משפטים קצרים, ולעיתים השפה נופלת קורבן, מה גם שדקדוק אינו הצד החזק שלי. תודה על תשומת הלב- אשמח לתיקונים. האזרח דרור - שיחה18:18, 9 בינואר 2019 (IST)תגובה
שלום דרור, מלבד ההערה על שימוש בזמן הווה, הרלונטית גם לעריכתך בערך הזה, אני חייב לתהות לגבי המקור שהשתמשת בו לגבי פרשת אלטלנה. מדובר במאמר ישן מאד, שהתפרסם בעיתון מפיו של אחד הצדדים שהעיד על עצמו. אין לצפות שיהיה אוביקטיבי ולא ניתן להתיחס אליו כאילו היה מאמר של היסטוריון. כמו בערך על אלטלנה, אני מצפה שגם בערך על אלון תשתמש בניסוחים כגון "לדברי אלון". את האירועים בפרשה יש לתאר מתוך סקירה היסטורית של היסטוריון, לא מפיו שלח אחד המשתתפים. Liad Malone - שיחה15:40, 10 בינואר 2019 (IST)תגובה
יש משהו שנוי במחלוקת? כשאלון מעיד שהוא קיבל את הפיקוד או ביקש לירות בתותח - זה לא נראה דבר סביר שהוא ישקר לגביו. רוב מה שאלון כתב שם, מסתדר עם מה שכתב גם נקדימון, ומה שנכתב במקומות אחרים. האזרח דרור - שיחה
עד כה, חלק גדול מהכיסוי של הפרשה *לא* כלל מאמרים של היסטוריונים. מצאתי אזכורים למחקרים הבאים, אבל הם לא מופיעים כלל בערך :[6]
פרופ' יחיעם ויץ "ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית" (2002)
ד"ר אופירה גראוויס־קובלסקי, "הצודקים והנרדפים: מיתוס, טקס, סמל ותעמולה בתנועת החרות 1965–1948" (2009), עבודת דוקטורט
ד"ר שלומי רזניק, ("האצ"ל - ממחתרת למפלגה 1948–1947", עבודת דוקטורט
האם אתה משוכנע שהדיאלוג "מנון" שאת תוכנו הוספת לערך משקף את הגותו של סוקרטס ולא את זו של אפלטון? קרוב יותר לומר שהוא משקף את שיטת הפעולה של סוקרטס ולא את דעתו, וככזה הוא ראוי למקום קטן הרבה יותר בערך. בכל אופן יהיה מועיל אם תוסיף מקור, שנת תרגום וכו'. בברכה, אבי גדור - שיחה22:51, 7 במרץ 2019 (IST)תגובה
זה באופו כללי נכון לגבי כל מה שנאמר על סוקרטס, כפי שנאמר כבר בערך. המקור הוא תרגום של מנון לאנגלית שתרגמתי לעברית מתוך ויקי טקסט. האזרח דרור - שיחה18:09, 10 במרץ 2019 (IST)תגובה
שלום רב האזרח דרור! אני שמח לראותך בוויקיפדיה. אני תוהה: מה אתה רוצה לעשות עם ערכים על האלפים לפנה"ס. נראה שאתה הופך אותם לרשימות מורחבות. לדעתי, זה כיוון שגוי שינעל את הערכים במקום לא טוב. ראה למשל את הערך המאה ה-20. הוא טוב יותר כי הוא מספק ניתוח מעמיק על המאה הזאת. לדעתי, כדאי לבנות את הערכים האלה בצורה שונה. אני לא נגד טבלה כרונולוגית וכדאי לחשוב איך לשלב את הדברים, אבל אני חושב שמדובר בערכים עם פוטנציאל ניכר. היתי מציע לבנות את הערכים האלה לפי תרבויות, אזורים ותקופות (כמו תקופת הברונזה במזרח התיכון וכו'). גילגמש • שיחה18:32, 23 ביולי 2019 (IDT)תגובה
מסכים איתך, כרגע אני תורם לערכים אלה פשוט על ידי הוספקת קצת עובדות שאני מגלה פה ושם. כלומר הבאת הדברים הבסיסיים ביותר (גם חסרים שם תרבויות שהיו במצב קדום יותר - ציידים לקטים או תרבויות חקלאיות מוקדמות). אגב המאה ה-20 חסרים שם תהליכים חשובים כמו : התפתחות המיקרו-ביולוגיה והרפואה (מוזכר, אבל חלש מידי), עליית הפרוגריסיבים בארה"ב (ירידת הברונים השודדים), השפל הגדול, דה-קולוניזליציה (מוזכרת באופן קצר מידי), פמיניזם, ייצור המוני, ליבלרליזם, רעיונות האקולוגיה, להט"ב, השינוי המשמעותי בחינוך ילדים ובהשכלה בכלל, מאבק השחורים באה"ב והשפעתו על קהילות לא לבנות בעולם, עליית הלאומיות והלאומנות, המאבק בגזענות, מאבק הלהט"ב, הגלולה והשפעתה על מבנה המשפחה ועל תפיסת המיניות, התפתחות העיתונות הרדיו והטלוויזיה והשפעתם על הכלכלה והחברה, השפעת המכונית על מבנה הערים, התחממות עולמית, הכחדה המונית , קיינסניזם נאו ליברליזם, הסכמי סחר בינלאומיים, מהפכת המחשוב, עליית חשיבותו של ההון בפוליטיקה ובתקשורת ועוד. חסרים היבטים של התפתחות הטכנולוגיה והמדע והשפעתם על הפוליטיקה ועל התרבות. (נניח השפעת התעופה על גלובליזציה תרבותית, מכונת הירייה על המלחמות, הגלולה שכבר הזכרתי, פרסום המוני ופסיכלוגיה על תרבות הצריכה בשנות 1920 ועוד)האזרח דרור - שיחה
היי, ראיתי שכתבתם ערך על מקדונלדס, בשר מעובד, תחלואות לב, בעיות בריאות, סרטן, ודברים נוספים הקשורים לכך. אז חשבתי שהערך הנ"ל יתאים גם. יאצקין52 - שיחה15:06, 25 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה
תודה, ממליץ להכיר את "כלכלת השמנה" ו"פוליטיקה של המזון בארצות הברית" "עיצוב להרזייה" ו"אומת המזון המהיר" - לשם רקע על המוסדות הפועלים בנושא (למרות שמדובר בערכים לא ממש טובים -הם נותנים מושג כשלהו). האזרח דרור - שיחה17:04, 25 בספטמבר 2019 (IDT)תגובה
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-We_sent_you_an_e-mail-2020-09-25T18:51:00.000Z","replies":["c-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z-We_sent_you_an_e-mail"],"text":"We sent you an e-mail","linkableTitle":"We sent you an e-mail"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-We_sent_you_an_e-mail-2020-09-25T18:51:00.000Z","replies":["c-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z-We_sent_you_an_e-mail"],"text":"We sent you an e-mail","linkableTitle":"We sent you an e-mail"}-->
Hello האזרח דרור,
Really sorry for the inconvenience. This is a gentle note to request that you check your email. We sent you a message titled "The Community Insights survey is coming!". If you have questions, email surveys@wikimedia.org.
קצת מאוחר להתייחס שם. הדף שהתייסחת אליו נמחק. קצת קשה לתת זכויות יוצרים, כאשר היוצרים משתנים מיום ליום. מה גם שהמקור המשותף לשני המקומות (לדוגמה הגדרות בסיסיות בתחילת ערכים) הוא לפעמים בויקיפדיה האנגלית או מקורות אחרים. יש לך פתרון? אגב, גם בויקיפדיה לא מציינים זכויות יוצרים והיו מקרים שבהם הועתקו תכנים מתוך אקו ויקי לויקיפדיה - היות וקשה לציין את זה מבחינה טכנית - גם לא הזכירו זכויות יוצרים.כמו כן - אתה מוזמן להרשם ולתקן את מה שלדעתך טעון תיקוןהאזרח דרור - שיחה11:00, 4 בספטמבר 2021 (IDT)תגובה
שלום, אני מניח ששמת לב שהקישורים החיצוניים אמנם "כחולים" אך לא "לחיצים" (השתמשת בתבנית {{Sfn}}, שמשמשת ליצירת הערת שוליים קצרה, המקושרת להערת שוליים אחרת). 87.69.242.8808:57, 24 באפריל 2023 (IDT)תגובה
לפי ההתרשמות מעריכותיך, נראה שיש לך ידע מקיף בקיימות. היענותך לתרומה מהידע שלך בענף עשויה להעלות את הרמה בתחום זה.
אופן נאות לתרומת הידע יכול להתבצע בהצטרפות לפרויקט בעלי ידע. ההצטרפות מתבצעת על ידי שיבוץ שמך בדף תבנית:בעלי ידע/קיימות ובכך לקבל התראה בכל פעם שמישהו מתייג את בעלי הידע שבקיימות. אם יש עוד תחומים שנראה לך שתוכל לתרום בהם, אתה מוזמן כמובן לשבץ את שמך גם בהם. תוכל לראות כאן את רשימת התחומים המלאה, או - לפי חלוקת נושאים ובצירוף שמות בעלי הידע הקיימים כבר - כאן.
אודות המיזם בקצרה: שאלות רבות בדפי השיחה של מרחב הערכים או בהכה את המומחה וכדומה נותרות לעיתים ללא מענה מצד הידע היסודי יותר שהן דורשות. כמו כן הרבה דיונים מתנהלים בלא שמעורבים בהם אלו מבין המשתמשים שמבינים יותר בעניין. בעת העלאת השאלה והתנהלות הדיון, ואף בכלל, לא תמיד יודעים וזוכרים מי יכול לעזור בזה. לפעמים בכלל אין דיון. יש איזו עריכה שחשודה בהשחתה ואין מי שיכול לאשר או לפסול אותה. צריך שיתמזל כדי שבדיוק יעבור במקום מישהו שמבין בזה באמת כדי לספק מענה הולם. פרויקט זה קורא לכל מי שיש לו ידע ועניין בתחום מסוים מעבר לידע הכללי והממוצע שיש לשאר המשתתפים כאן, שיבוא ויתייג את שמו, ואז יוכל לסייע במקרים הנ"ל ועוד. התיוג מאפשר מענה גם לאחר זמן ללא שהמתייג והמתויג מכירים ויודעים זה על זה.
פרטים נוספים ניתן למצוא בדף המיזם.
נשמח מאוד בהצטרפותך. איך שלא יהיה, אם אתה רואה תועלת מיוחדת במיזם, אנא חווה זאת בהצדעה כאן. זה עשוי להועיל בקידום המיזם.
היי,
אני מבקש שתעבור על כל העריכות שלך מהבוקר: נדרשת הגהה. התחלתי לתקן, אבל אז ראיתי שיש דברים שעדיף שתתקן / תערוך בעצמך. אלדד • שיחה07:21, 31 במאי 2023 (IDT)תגובה
כן תודה, נאלצתי להפסיק באמצע.. האזרח דרור - שיחה כמו כן אני לא בטוח לגבי היקף החומר שיש שם - האם לשמור אותו שם (ההקשר של המנעות מקטיף דובדבנים בצורה רחבה יותר) או להעביר את זה לערכים כמו השיטה המדעית האזרח דרור - שיחה07:33, 31 במאי 2023 (IDT)תגובה
לא יודע, לפי שיקולך. בהמשך אעבור שוב על מה שערכת, כי עדיין נדרשת שם הגהה. אבל בהחלט תיקנת חלק מהדברים שהבחנתי בהם מקודם. אלדד • שיחה08:22, 31 במאי 2023 (IDT)תגובה
תודה רבה. אשמח אם תוכל. יש שם תרגום לא מוצלח של blinded observations שמתייחס לסמיות (כפולה) ולא ידעתי בדיוק מה לעשות בו היות ומדובר בציטוט.
החלטתי להשאיר היות והוא מצין לא רק את ההקשר הצר של קטיף דובדבנים אלה גם את הרקע הכללי של זה ואיך אנשים עלולים לבצע את זה (בצורה לא מודעת לפעמים) - במסגרת איסוף , שקילה או הצגה של עובדות. האזרח דרור - שיחה08:31, 31 במאי 2023 (IDT)תגובה
הי,
תודה על כתיבת הערך. נראה לי שעדיף כמה שפחות להתמקד באירועים ספציפיים מהעיתונות ויותר לתת מידע המסכם את התופעה. על כן הסרתי את העריכה על "השתלטות על מכרזי בניה". בברכה, Kershatz - שיחה14:48, 11 ביוני 2023 (IDT)תגובה
שלום, אני רואה את עריכותיך הרבות בנושאים הקשורים לאימפריה האשורית החדשה, תודה עליהן!
אני מבקש רק לנסות להקפיד יותר לצרף מקורות. אני רואה שהמידע שאתה כותב בערכים אכן אמין; אינני יודע אם מקורו בידע אישי או במקורות אקדמיים (כמובן שהמצב הרצוי הוא השני), ואם המקור הוא במקורות אקדמיים, אבקשך לצרפם לעריכותיך לטובת כולנו. תודה, פעמי-עליון - שיחה14:39, 14 ביוני 2023 (IDT)תגובה
תודה, כרגע אני בעיקר רק מבצע "ויקי-הוליזם" - כלומר לוקח מידע שכתוב במקום אחר - לדוגמה באשור ומעביר את מה שרלוונטי ממנו לתוך הערך הנ"ל , כנ"ל מתוך ערכים אחרים. כך שתהיה יותר תאימות בין הערכים השונים הנוגעים לאותם דבר. כמו כן אני מנסה לקחת מידע מערכים שונים ולהכניס אותו לתוך ערכי האלפים והשנים. לפעמים אני גם מתרגם. מנסה להכניס מקורות כשאני יכול. תודה על תשומת הלב האזרח דרור - שיחה21:41, 14 ביוני 2023 (IDT)תגובה
אני ממליץ לא לשכפל מידע, אמין ככל שיהיה, אם אין לו מקור (כמו שעשית פה). ספציפית בנוגע לאימפריה האשורית החדשה, הכתובות המלכותיות המפורטות מאוד של המלכים פורסמו בסדרת ספרים נהדרת ([8][9][10][11][12][13]), ויהיה לך קל מאוד למצוא את רוב פרטי המידע שם.
לגבי הספרים עצמם: אני יכול לשלוח לך את השני אם אין לך גישה אליו (הוא בגישה מוגבלת), כל השאר בגישה חופשית. אני ממליץ לשם הנוחות להוריד אותם למחשב כ־pdf, אך בהוספת הערות שוליים תמיד להוסיף עם קישור; אתה יכול להעתיק את התבנית מהערך על המלך (כך אני עושה) ולחסוך את רוב הטרחה. פעמי-עליון - שיחה20:17, 16 ביוני 2023 (IDT)תגובה
אני דווקא הצלחתי להתמצא די בקלות בספרים... הם כתובים נהדר, עם סיכום הכתובות, המקור והתרגום המלא. האינדקס בסופם מפורט ויוכל לעזור לך למצוא את כל האזכורים על כל ממלכה, עיר או דמות, וברוב הספרים תוכל גם לעשות חיפוש דיגיטלי של מילה. מקווה שיעזרו לך כמו שעזרו לי, פעמי-עליון - שיחה23:30, 17 ביוני 2023 (IDT)תגובה
שלום לך האזרח דרור ותודה על המייל המפורט ששלחת לי בנושא ארכיאולוגיה והיסטוריה מקראית ובנושאים נוספים. אתייחס תחילה למייל ואחר כך לתכניו.
איני יודע אם אתה מודע לכך שכאשר אתה שולח מייל למשתמש אחר, הוא רואה את כתובת המייל שלך (למרות שאתה עדיין אינך רואה את שלו), ואם היא כוללת את שמך האמיתי המלא הוא רואה גם אותו. כמובן, אשמור מידע זה לעצמי.
מאידך, אם אני עונה לך במייל, גם אתה תראה את כתובת המייל שלי. כאן המקום לחזור ולציין כי הניק שלי בוויקיפדיה כלל וכלל אינו שמי האמיתי, למרות שלעיתים נוטים להתייחס אלי כאל אדם ששמו האמיתי הוא אבי סתיו, אדם שאינו קיים למיטב ידיעתי ומכל מקום איננו אני, ולפנות אלי בשם אבי, ולשם הנוחות אין לי בעייה עם זה. כיוון שעודני רוצה להישאר בניק בלבד, לא אוכל לענות לך במייל. בנוסף, כל הנושאים שהעלית הינם חשובים ביותר וראוי היה שכל ויקיפד.ית יקרא אותם; להלן התייחסותי החלקית.
כמעט בכל הערכים העוסקים בהיסטוריה מקראית ובארכיאולוגיה מקראית, גישה תורנית מסורתית, לעיתים אפילו נאיבית, מופיעה ולעיתים היא בלבד, ומכל מקום ברור שהכותב המקורי יצא ממנה. יש כאן מקום רב מאד לתיקון, שהתכוונתי לעשות אבל אירועי השנה האחרונה גוזלים את רוב זמני וכמעט שאיני מגיע לכך. ראוי גם לזכור שכל דעה שיש לה סימוכין במקור שהוויקיפדיה מכירה בו הינה לגיטימית, גם כשמדובר להבנתי בהבלים גמורים מכל בחינה.
מה שניתן לעשות הוא לאזן עם גישה מחקרית ראויה, לוודא שאינה מופיעה כסרח עודף בסוף הערך אלא מייד אחרי (או לפני) הגישה התורנית, ולוודא ששם הערך מבטא זאת. ראה למשל עריכותי האחרונות לערך עברים. כאמור אני עצמי מוגבל בזמני, אבל אתה יותר ממוזמן לבצע עריכות כאלה ולתייג אותי כדי שאוכל, ככל שיתאפשר לי הזמן, לאשר כי זוהי הגישה המחקרית הנפוצה או לתקן אותך, ואולי להוסיף מראי מקום. נראה לי שגם @פעמי-עליון שכתב לך למעלה יוכל אולי לעזור לעיתים. AviStav - שיחה17:33, 22 ביוני 2023 (IDT)תגובה
אשר להתנהלות הוויקיפדיה העברית בהצבעות שלעיתים לובשות אופי אידאולוגי או אף פוליטי אני מסכים שראוי לשנותה, אבל כנראה תקופה סוערת זו אינה הזמן המתאים לכך, וגם לפניה לא הצליחו בכך. דומני ש@איתמראשפר רוצה גם הוא לקדם זאת. AviStav - שיחה17:36, 22 ביוני 2023 (IDT)תגובה
לגופם של הנושאים עליהם שאלת:
3. הכרונולוגיה ואמינות הסיפור המקראי: העוגן הכרונולוגי הראשון לתקופת המלוכה הן הכתובות האשוריות המזכירות עת עמרי ואחאב. לגבי התקופה שמאז ואילך יש כרונולוגיה די בדוקה וגם רוב הכתוב בספר מלכים מבוסס על מעשים שהיו, אם גם מנקודת מבט ספציפית ולעיתים פרובינציאלית. מכאן ואחורה אין ודאות לגבי אמיתות רשימות מלכי יהודה וישראל למרות שייתכן כי הן מבוססות; אין ודאות לגבי קיומה אי פעם של ממלכה מאוחדת כביכול מממנה התפצלו ישראל ויהודה; יש ספק מסויים בעצם קיומו של שלמה המלך, וספק מבוסס לגבי זמני המלוכה הטיפולוגיים שלו ושל דוד; יש חוסר בהירות לגבי תקופת השופטים ודי ברור שחלקם פעלו במקביל אם בכלל; כיבוש הארץ בידי יהושע או בכל דרך אחרת הופרך מכל וכל, וכך גם יציאת מצרים ככל שמדובר באירוע היסטורי לאומי מכונן, וכן תקופת האבות שאת הערך המזעזע עליה אני מנסה לשפר בימים אלו. הספר המוסמך לעניינים אלו הוא לרוב ראשית ישראל, ערך שאת רובו כתבתי אני, אם כי בנושאים מסויימים ובפרט לגבי ימי דוד ושלמה עמדותיו שנויות במחלוקת.
רב תודות. לטעמי כדאי למצוא "ערכי עוגן" ולנסות לשפר אותם. ערכים כאלה יכולים להיוות קודם כל תאור המתדולוגיה וההיסטוריה של אריכאולוגיה מקראית, ביקורת המקרא, חקר תעודות חיצוניות, ואולי שדות נוספים כמו אנתרופלוגיה, פענוח שפות, מחקר היסטורי באמצעות DNA וכדומה. זה יכול לתת בסיס טוב להרבה ערכים אחרים בתחומי תוכן.
מאמץ אחר כדאי בעיני הוא ביסוס ויקיפידי לדברים שהם בקונצזוס מחקרי. כלומר אם אומרים "קיים קונצזוס מחקרי על X" אז להביא מספר רפנסים לחוקרים שונים בתחום, במיוחד אם אפשר מ"מחנות" שונים כדי לבסס את זה. אם יש תאור של מה נמצא בקונצנוס ומה במחלוקת (ורצוי גם - מה בערך היקף או עוצמת הראיות של המחנות - אם כמה מחנות שווים או קבוצת מיעוט קטנה) - אז כבר עשינו התקדמות גדולה שאפשר לבנות עליה עוד .לדוגמה ראשית ישראל מציע כמה טענות כאלה - צריך לאסוף סביב כל אחרת מהן מספיק רפרנסים.
בשמחה, אשתדל בקרוב. שים לב שלעיתים קרובות הערכים המקבילים באנגלית הרבה יותר מדויקים ויש בהם גם הרבה הפניות מחקריות שניתן להשתמש בהן. אולי יש ערכים ששווה פשוט לתרגם, אם אינם כלל בעברית.
3.3 מהמאה ה-9 לפנה"ס יש כאמור כרונולוגיה טובה ומדוייקת של המלכים והאירועים ההיסטוריים. יש רדיומטריה והיא מסייעת קצת בתיארוך אתרים, אבל הרבה פעמים הזיהוי הקראמי לא פחות טוב. בתקופות שלפני כן הכרונולוגיה ועצם קיום האירועים והדמויות ההיסטוריות מוטלים כאמור בספק. לרדיומטריה אין עדיין משקל מכריע בארכיאולוגיה המקראית.
3.4 שנות מלכות מלכי ישראל ויהודה נשענות כאמור על עוגנים כרונולוגיים בטוחים של מלכי אשור ובבל, שהעוגנים שלהם עצמם הם לרוב תצפיות אסטרונומיות שתיעדו בזמנם וניתן לתארכן במדוייק. זה נכון גם לגבי הכרונולוגיה המצרית. יש קצת מרווח טעות בתארוכים המקראיים (המהימנים לתקופה זו) משום שלעיתים מלכים מלכו במקביל, עקב עוצרות למשל, אבל זה בקטנה.
3.5 בתארוכים רדיומטריים פחות עסקתי אבל יש ספרות ונתונים רבים. שוב, חפש באנגלית.
הקביעה שציטטת לגבי הכרונולוגיה המצרית נכונה רק בחלקה. היא נקבעה לפני זמן רב על סמך הזריחה ההליאלית (צמוד לזריחת השמש) של הכוכב סיריוס, שמציינת בערך את ראשית גאות הנילוס בתקופה שלפני סכר אסואן, וזו ראשית השנה המצרית. כיוון שהמצרים לא הוסיפו רבע יום לשנת השמש שלהם, כל 4 שנים חל פיגור של יום, וכל 1,460 שנה הסתיים מחזור שלם של פיגור. כאשר דיווחו על מאורע אסטרונומי זה בתאריך מסויים (לפי שנות מלכות), ניתן מייד לתת לו תאריך מוחלט בפלוס-מינוס של שנה-שנתיים בערך. ומדי פעם יש גם תצפיות אסטרונומיות אחרות.
אין זה נכון שכרונולוגיית המזרח הקדום מחוץ למצרים, כולל א"י, נקבעה רק או אפילו בעיקר לפי זה. היא נקבעה גם ולעיתים בעיקר לפי תצפיות במסופוטמיה ובעיקר תצפית מסויימת בכוכב נוגה בתופעה שמתרחשת פעם ב-64 שנים, ובהתאם יש כרונולוגיה נמוכה, בינונית וגבוהה (בהפרשים של 64 שנים) לתקופת הברונזה התיכונה.
כרונולוגיה של המזרח הקדום הוא ערך מורכב לכתיבה. אני מנחש שיש באנגלית וכדאי לתרגם.
הר עיבל: נקודה כאובה, שמעורבים בה גם שיקולים אידאולוגיים ופוליטיים. @איתמראשפר ואנוכי ניהלנו שם קרב מאסף, אני איזנתי במידת האפשר את הערך, אבל אי אפשר לא לתת במה למי שמצטטים את זרטל, למרות שהוא בדעת מיעוט ואף דעת יחיד במחקר.
4.1 כיבוש הארץ בידי יהושע, ובכלל, הופרך מכל כיוון אפשרי; יש חוקרים שעדיין מהססים לומר זאת בפה מלא. את הנימוקים אביא כשאתפנה לטפל בערכים, או לבדוק את עריכותיך. - באופן כללי הספר ראשית ישראל נותן תמונה מהימנה של מצב המחקר ושל הקונצנזוס המחקרי כך שאתה יכול להסתמך עליו לשם אוריינטציה (ועל הערך שכתבתי עליו, כאמור), למעט לגבי ימי דוד ושלמה שם יש מחלוקת שטרם נפתרה.
הדימוי של ערכים מקראיים כאילו עברו פצצה אטומית (פונדמנטליסטית) נכון מאד. צריך לנסות לאזן כמה שאפשר, ודברים לא נכונים ובלי אסמכתא שוויקיפדיה מקבלת, למחוק; עדיין יישארו הרבה שטויות עם "אסמכתאות".
א. אשמח אם תשלח לי בבקשה את השאלות המקוריות במכתב לגבי כרונולוגיה (לא שלחתי עותק לעצמי).
ב. ההסבר שלך מאיר עיניים וקשה להגיע עליו מתוך הערכים שיש כיום בנושא . מסתבר שיש ערך כזה וכבר תורגם כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק אם כי אין בו מקורות והוא כמעט קצרמר , ההסבר שלך לא מופיע שם. בקיצור - אני מתכוון 1. להביא מקורות 2. להרחיב ולהבהיר 3. לנסות להפוך את הערך ל"ערך עוגן" מתוך ערכים אחרים.
אני רואה שתויגתי פה, תודה :) אם להגיד את האמת, אני נוטה להסכים שכן התקיימה ממלכה מאוחדת, אולי לא במימדים המתוארים במקרא, אך גם לא ממלכה של "השייח' דוד" באזור חברון בלבד; אולם, כמובן שאין לכך הוכחה חותכת, וייתכן מאוד שאני טועה. אני מסכים שכיבוש יהושע מופרך לחלוטים, והעלייה ממצרים לא היתה אירוע לאומי כמובן, אלא מתבססת על איזה־שהוא זכר קדום של כמה משפחות שעלו ממצרים, והן אולי משבט מנשה (לא סתם יש ברשימות השושלת המקראיות שמות מצריים) – אךבוודאי לא כל השבטים מקורם במצרים, אלא רובם מקורם בשבטים כנעניים/אמוריים בדלניים בסוף תק. הברונזה המאוחרת.
אציין שלא כל מידע שמובא עם מקור צריך להישאר. בנושאים מדעיים, והיסטוריה היא נושא כזה (גם אם לדת יש עניין בנושאים היסטוריים מסוימים), יש רשימת איכות מקורות, ומקור שאיננו מהאיכותיים ביותר יכול להיות מוסר מהערך אם הוא לא מגיע לרמה של שאר המקורות שמובאים בו (אם מסירים מקור כזה מוטב לנמק בתקציר העריכה או בדף השיחה); ואפילו מקור מחקרי מהרמה הגבוהה ביותר, אם הוא ישן או מנוגד לקונצנזוס, יכול להיות מוסר. אבל עצם העובדה שמידע מובא עם מקור לא הופך את קיומו בויקיפדיה לבלתי הפיך!
באופן כללי אני שמח מאוד לראות את הדיון פה, דיון מדעי תקין בנושא ארכאולוגיה לבנטינית בויקיפדיה הוא נדיר במיוחד. מהפעילות שלי פה עשוי להיוצר הרושם שאני מתמקד בפיניקים באופן כמעט בלעדי, אך המציאות די שונה, ולא כל עיסוקיי בהיסטוריה באים לידי ביטוי בעריכות –לכן אתם מוזמנים לפנות אליי לשאול אם יש לי רעיונות או מקורות (יש לי לא מעט) להרחבות בכל נושא בארכאולוגיה לבנטינית, אשמח מאוד לעזור לכם בכך
תודה רבה. לא הכרתי את רשימת המקורות. בכל מקרה עמדתי היא שמקור מחקרי ברמה גבוה \ מקובלת צריך תמיד להיות מצויין בערך כלשהו- 1. כמקור לקונצזוס \ דעה רווחת בקרב מחנה מדעי מסויים כיום. אט 2. כחלק מתוך פרק על היסטוריה של המדע לגבי אותו תחום. בעיני אחד הדברים הכי מועילים להבנת נושאים מורכבים (להט"ב, סיגריות/ שינוי אקלים/ אסטרונומיה. מחלות מדבקות ועוד) זה הפרק על השינוי שחל בעמדות החוקרים. ואילו הצגת נושא כלשהו "מן המוכן" (כך חושבים המדענים!) עלול לעשות לפעמים נזק (ארץ שטוחה, הכחשת אקלים, טענות של חברות טבק לפיהן טבק אינו מסוכן\ אינו ממכר). על ידי חוסר הכרות עם דעות ישנות שנדחו. האזרח דרור - שיחה19:12, 25 ביוני 2023 (IDT)תגובה
על פי מדיניות האתר ובהתאם לחוק, אין להעתיק תוכן שמופיע במקורות אחרים ולהעלותו לכאן, אלא אם קיבלת רשות מפורשת בכתב לעשות זאת, או שיצרת את התוכן בעצמך, ולך זכויות היוצרים. הערך טיוטה:מהפכה משטרית בישראל שערכת חשוד כמפר זכויות יוצרים (ראה/י ויקיפדיה:זכויות יוצרים), שוויקיפדיה מקפידה מאוד על שמירתן. נראה שמקור הטקסט נמצא בדף זה. אם התוכן המועתק שייך לך, או אם ברשותך אישור מתאים מבעלי התוכן, יש לפעול על פי ההנחיות בדף ויקיפדיה:OTRS.
המשך תרומה לוויקיפדיה על ידי העלאת חומר שאינו מועתק יתקבל בברכה.
שלום, מה הכוונה "והשתייכה למעלג החברתי"? לפי גוגל (שאני לא סומך עליו) זה אמור להיות "וביקשה (או "רצתה" או "שאפה") להשתייך לאליטה הספרותית". חזרתי • ∞ • שיחה08:19, 15 באוגוסט 2023 (IDT)תגובה
ראיתי דברים שהוספת, תודתי נתונה לך על כך.
ברצוני להסב את תשומת ליבך לכך שדובר צה"ל פירסם סידרה של תיעודים של שימוש שחמאס עשה במבנים/מכולות/שקים של אונר"א לצורך אחסון אמל"ח. זו אמנם לא אשמה ישירה (לכאורה) של אונר"א, אבל אין ספק שיש לדבר חשיבות, לא בכל יום תשתיות של סוכנות פליטים משמשת ארגון טרור רצחני. אם תמצא את הזמן להוסיף את זה - אודה לך מאוד. מגבל - שיחה08:29, 10 בדצמבר 2023 (IST)תגובה
תודה, קישור? אגב לדעתי ויקיפדיה העברית יכולה לשפר ערכים הקשורים באנטישמיות וגזענות במיוחד במזרח התיכון. ראה לדוגמא רדיפת קופטים במצרים, או אנטישמיות בעולם הערבי זה מתקשר לנושא אפילו רחב יותר - הפער בין הערכים המובילים בעולם הערבי \ מוסלמי לבין העולם המערבי והפער בתפיסה של נושא זה (לדוגמה תת יצוג לנושא של אימפראילזים ערבי או תרומת הערבים והטורקים לעבדות). כנ"ל יחס לנשים. האזרח דרור - שיחה08:37, 10 בדצמבר 2023 (IST)תגובה
אין ספק, יש עבודה רבה שצריכה להעשות בשלל תחומים בנושא. תודה שהסבת את תשומת ליבי.
היי,
ראיתי שערכת את הערך. אתה יודע אולי למה הכוונה במשפט הבא, שמופיע בתחילת הערך:
רשויות אכיפת החוק בבל ויוון פשטו על ביתה של סגנית נשיא האיחוד האירופי... וכו'.
תודה רבה מראש, אלדד • שיחה10:21, 12 בינואר 2024 (IST)תגובה
שלום דרור, כדאי מאוד לעשות 'הצגת שינויים' לפני שמירה, שים לב למשל לזה: בעריכתך זו שחזרת תיקוני דקדוק שביצע משתמש לפניך (כנראה כשהיית באמצע עבודה על העריכה הבאה ולכן דרסת את עריכתו) והחזרת את השיבושים שנותרו בדף עד שסידרתי זאת כעת. לפני כן הכנסת קטגוריה מוזרה לאותו ערך (שוחזרה כבר). כל זה יכל להימנע אם היית משתמש ב'הצגת שינויים' ומוודא שנכנסו רק שינויים שרצית בהם. תודה על כל העריכות שלך והמשך יום טוב! ביקורת - שיחה19:47, 15 בפברואר 2024 (IST)תגובה
שלום. אני מוצא שפעולתך להסרת ערכים וקטגוריות מהקטגוריה הנ"ל נעשתה ללא דיון מספיק, בחיפזון וללא מחשבה מספקת והיא מזיקה. יואב ר. - שיחה - 09:46, 21 במרץ 2024 (IST)תגובה
א. בחיפזון לא - שכן קיימת הודעה על צורך בפיצול בקטגוריה כבר זמן רב (כמה שנים?), וגם דיון מפני כמה חודשים.
ב. מה זה ללא דיון מספיק? יש שם דיון ארוך שבוצע כמה פעמים. אתה מוזמן להזמין עוד אנשים אליו.
ג. אתה מוזמן להוסיף ערכים וקטגוריות אם אתה חושב שיש לכך הצדקה - בהנתן שיש קטגוריה "מדע" ובהנתן שיש גם תבנית על צורך בפיצול בגלל עומס יתר.
דרור שלום, ראיתי שאתה מוסיף את הקטגוריה אדם למגוון ערכים. שים לב שלפעמים הם כבר מקוננים בתוך הקטגוריה הזו, ולכן אין צורך לקטלג גם אותם. SigTif • שיחה16:39, 23 באפריל 2024 (IDT)תגובה
לפעמים יש קטגוריות נכד שהן בעלות רלוונטיות גדולה יותר לקטגוריה הסבתא מאשר קטגוריית האם לכן לדעתי כדאי למרות הבעיה של קטלוג כפול. זה עוד יותר נכון לגבי ערכים. הערך אנתרופולוגיה רלוונטי מאד לקטגוריה אדם, זה מסורבל מאד להגיע אליו דרך קט:מדעי החברה-> קט:תחומים במדעי החברה-> קט:מדעי ההתנהגות -> קט:אנתרופולוגיה-> אנתרופולוגיה . האזרח דרור • שיחה11:23, 24 באפריל 2024 (IDT)תגובה
שלום, זה מכבר מטרידה אותי בעיית זיהום האויר ממטוסים. היום חשבתי על זה – למה לא משתמשים בספינות אויר במקום במטוסים? גם הן מזהמות? או שאולי הן פחות בטוחות?
אני חושב שהבעיה המרכזית היא לא בטיחות אלה 1. עלות (ספקולציה) 2. מהירות טיסה נמוכה יותר . בטיחות דווקא נראית כהדיוט משופרת עם שימוש בהליום. 3. נעילה טכנולוגית - צריך מישהו עם כמה מיליארדים כדי לפתוח קו ספנות מתחרת. בכל מקרה הנה שתי תוצאות שלא קראתי שטוענות שזה יכול להיות עם טביעת רגל פחמנית נמוכה יותר [14], [15] לא יודע הרבה מעבר לזה. אולי מומחי אנרגיה תעופה יודעים יותר. האזרח דרור • שיחה08:42, 30 באפריל 2024 (IDT)תגובה
הי דרור, בפסקה היסטוריה כתוב "מתחרה מול התנועה הפופליסטית ומול כוחות רדיקליים כמו התנועה הקומוניסית". האם הכוונה ל"הקומוניסטית"? לא תיקנתי כי אולי יש מונח שלא שמעתי עליו. תודה, Pixie.ca • שיחה🎗23:03, 20 במאי 2024 (IDT)תגובה
העניין הוא שערכים חדשים ללא מקורות אמורים לעבור לטיוטה, עד שיוסיפו להם את המקורות הנדרשים. הרעיון הוא לצמצם את התופעה הלא רצויה של כתיבת טענות שלא ניתן לבדוק אותן. ראה ויקיפדיה:העברה לטיוטה: "אם עולה למרחב הערכים ערך חדש שרובו ככולו של המידע בו מגיע ממקור לא ידוע (כלומר, לא מתורגם מערך אחר בו יש הערות שוליים; לא מבוסס על מקורות; מבוסס על מקורות ברמה נמוכה במיוחד), הפעולה הרצויה היא להחזירו לטיוטה ולהנחות את הכותב/ת להמשך הטיפול בערך." אם זה עדיף בעיניך, אפשר לעשות זאת. SigTif • שיחה12:02, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה
אם זה המצב אז צריך לרשום בתקציר העריכות שהדף (או חלקו) תורגמו מהערך באנגלית. כרגע זה רשום כאילו נכתב דף חדש. למיטב זכרוני, יש צורך להתייחס לתרגום מאנגלית גם מטעמים של זכויות יוצרים. SigTif • שיחה12:07, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה
וזה באמת גרוע ביותר . איך אוכל לדעת אם המידע הזה מהימן? אני לא יודעת מי כתב אותו, מה הרקע שלו, והאם הוא מוטה. יש הרבה ערכים ותיקים שמצבם רע מבחינת מקורות, אבל הוחלט שלא לאפשר למגמה הזו להמשיך, ולכן שינוי המדיניות בהקשר לערכים חדשים (עד בני חודש). יוצאים מן הכלל הם כפי שאמרת, ערכים שתורגמו מאנגלית, ואז גם אם אין בהם הערות שוליים, אפשר לכאורה לחזור אליהם ולבדוק את הערות השוליים המקוריות. בעיני זה לא מספיק טוב, אבל זה מה שהוחלט עליו. קשה לשנות הרגלים שהתקבעו לאורך זמן רב, אבל כמות העורכים החדשים הולכת ועולה, לא כולם מתבססים על מקורות איכותיים וקשה לסמוך באופן עיוור על עורכים מבלי לראות מה המקורות בהם השתמשו.
אני בעד. הוספתי קצת הערות שוליים. באופן כללי אני חושב שערך הוא "בשל" רק עם עורך אחר עבר עליו, קרא שוב, מקורות וכו'. ביחס לחשיבות הסדר , לדעתי יש "חור" בלב ויקיפידה בהקשר של מדע, מדעי החברה, והיסטוריה פוליטית. זה לפעמים משפיע גם על ערכים שהיו אמורים להיות איכותיים (לפי חשיבותם וכמות העיסוק בהם ראי נניח הערך "חמאס", או אלקטרון. האזרח דרור • שיחה12:31, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה
מסכימה איתך. בתחומים שלי (פסיכולוגיה) זה מה שאני מנסה לעשות. במקביל, ביקשתי להיות מנטרת ואני עוברת על כל הערכים החדשים כדי לראות אם יש התייחסות כלשהי למקורות - בהערות שוליים או בקישורים חיצוניים. תודה על השיחה העניינית. SigTif • שיחה12:33, 13 ביולי 2024 (IDT)תגובה
שלום, כבר תיקנתי היום בצהרים; אם יש עוד קישורים כאלה – אתה מוזמן להעתיק ולתקן. בכל מקרה – אסור לצרף אסמכתאות שלא קראת אותם ובדקת שהם תקינים ורלוונטיים (אני מניח שאם כן קראת – לא היית מצרף קישור "מת"). חזרתי • ∞ • שיחה23:57, 12 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
מסכים. מה לגבי עדכון או העתיקה של תוכן מערך אחד בויקיפדיה העברית לערך אחר? אם כאשר מעתיקים פסקה שיש לה 3 רפרנסים מערך לערך, צריך למחוק את כל 3 הרפנרנסים? אלא אם קראת אותם בעצמך? יש דיון או החלטה בנושא זה? האזרח דרור • שיחה06:07, 13 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני לא יודע האם יש תשובה ישירה לשאלה שלך; ראה דיונים קודמים:
לדעתי – אם משתמשים במקור כלשהו – לא משנה מהיכן לקחת אותו: מוויקיפדיה, מהאינטרנט באופן כללי או מחומר מודפס – יש לוודא רלוונטיות. לגבי העתקת/העברת קטעים מערך לערך – לדעתי רצוי לבדוק שהקישורים החיצוניים לפחות תקינים, ולתת קרדיט בתקציר. אולי תעלה במזנון את השאלה הספציפית של העתקת פסקאות עם מקורות. חזרתי • ∞ • שיחה08:29, 13 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
תודה לך על כתיבת 10 ערכים מדף לטיפול דחוף, יישר כוח! אנחנו שמחים שעורכים נוספים נותנים כתף לפרויקט החשוב הזה. לאור ההערכה שלנו לתרומה המכובדת שלך, מוענקת לך מדליית הכסף שלנו!
בברכה,
האזרח דרור שלום, תודה על כל התרומות שלך לוויקיפדיה ועל כתיבת ערכים חשובים וגם דחופים,
והאחרון בהם תהליך ביולוגי שהיה בארכיון של התבנית לטיפול דחוף.
לפי בדיקה לא מעמיקה שעשיתי, מתוך כ-230 ערכים שכתבת, לפחות 10 ערכים היו בתבנית:לטיפול דחוף או שהיו ראויים להיות שם. אשמח להעניק לך בהמשך את עיטור הזהב על כתיבת 15 ערכים דחופים. אשמח גם אם תנהל רשימת ערכים שכתבת או תכתוב מהתבנית לטיפול דחוף והארכיון שלה, לצורך הענקת עיטורים נוספים. בהצלחה בהמשך הדרך! אגסי - שיחה – האם הצלבתם מידע2?18:30, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
תודה רבה ! כלל לא ידעתי, אשים יותר לב למדור.. לדעתי יש "חור" גדול בערכים כמו מדעי הטבע, הקשר בין מדעי החברה ומדעי הטבע, היסטוריה של המדע. מן הסתם מדובר במאות או אלפי ערכים האזרח דרור • שיחה14:13, 16 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני לא יודע, זה פשוט עניין של סגנון של אנשים התגובות שלי בדרך כלל קצרות, תנסה לקרוא שוב את דבריך ותבדוק היכן ניתן לקצר. אתה כותב דברים של טעם אך משתמשים פחות קוראים אותם בשל אריכותם.
שלום רב, הסתכלתי על הבאנר שמפורסם על ההצבעה לתפקיד הביורוקרט, ולחצתי על תודה על משהו שכתבת רק על מנת לנסות האופציה הזאת. לא ראיתי שתודה נשלחת באתר. תוכל להסביר לי איך זה עובד? Baruch nir • שיחה17:44, 24 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
אני לא בטוח לגמרי בעצמ, אבל אם אתה שולח תודה, המערכת שואלת אותך אם לשלוח תודה ציבורית ואם כן אז אני רואה את זה כהודעה אצלי , למעלה בצד שמאל. מה שאכן קרה במקרה שלך. ראה כאן לפרטים נוספים. האזרח דרור • שיחה18:26, 24 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
סיבת העיטור: על כניסותיך הרבות לערכי אבולוציה ועל תיקוניך העיטור מוענק במסגרת המיזם "תעבירו את זה הלאה". נשמח אם תצטרף לשרשרת הפרגונים, ותעביר הלאה את התבנית לשני עורכים נוספים (או יותר) שאתה מעריך, באמצעות העתקת טקסט זה לדף השיחה שלהם והוספת סיבה: {{תעבירו את זה הלאה3|סיבה=*יש להזין סיבה כאן*}}