אני לא רואה בכך חוסר אחידות, אלא התאמה של המילה "חזית" לשם החזית. כך למשל אני כותב "דיוויזית הרגלים ה-1", לעומת "הדיוויזיה המשוריינת ה-1" (התרגום הנכון של המונח באנגלית), או "הארמייה ה-1", לעומת "ארמיית הגווארדיה ה-1", או "ארמיית הפאנצר ה-1", וכן הלאה. אני ממש לא חושב שיש עם זה בעיה. איש שלום - שיחה19:58, 17 ביוני 2013 (IDT)תגובה
שלום שלום, קיבלתי הפניה אליך לגבי ביקורת עמיתים על הערך המחודש שאני כותב על אלקיביאדס. כלומר, ברצוני לבקש ממך לערוך ביקורת על הערך. הערך מבוסס על עבודה סמינריונית שכתבתי על חייו, והגשתי במסגרת תואר ראשון בהיסטוריה כללית. כרגע, אני מתעסק ב"הדבקת" כל הערות השוליים מהעבודה לערך עצמו. תוך כדי אני עורך את השינויים הנחוצים לויקיזציה. דוגמת הוספת קישורים פנימיים, מחיקת שמות מקור ביוונית משמות המקומות והאנשים, בירור שמות מקובלים בויקיפדיה לאנשים ומקומות שינוי סגנון ניסוח ועוד. אשמח אם תוכל להביט בעבודה נעשתה עד כה, ולהעביר ביקורת ואף לערוך במידת הרצון, את החלקים שבעיניך אינם "ויקיפדיים" מספיק. הדבר יעזור לי רבות כדי להשלים את העבודה והעברת הערך למרחב הראשי. תודה רבה גארפילד - שיחה07:32, 25 ביולי 2013 (IDT)תגובה
הי איש שלום, השינויים שהכנסת בערך רבים מאד. עם חלקם אני מסכים, עם חלקם אני לא מסכים בכלל. אני חושב שאתה מנסה למחוק את כל הניסוחים שאין להם סימוכין מדויקים. באופן כללי אני מסכים עם הגישה הזו, אבל לא תמיד. היו כמה דברים שעשית שאני לא מסכים אתם. כמקודם (אני מתכוון לשיחה שניהלנו בדף השיחה שלי), אני מציע שנעביר את הדיון הזה לדף השיחה של סקיפיו עצמו, ונתקדם שם. גארפילד - שיחה10:49, 11 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
בניגוד לגילגמש, שאלת המקורות למה שכתבת במסגרת הערך לא כל כך מעסיקה אותי, ולא זו הסיבה לשינויים שהכנסתי במסגרת הערך. טיפלתי בעיקר בניסוחים לקויים ומסורבלים, ובמשפטים שחזרו על עצמם. למיטב זכרוני, השינוי העובדתי היחיד שהכנסתי לערך הוא בהערכת הכוחות היריבים שהשתתפו בקרב זאמה. עברתי על המקורות הקיימים בנושא, והתברר לי שאין הסכמה בין החוקרים לגבי נושא זה, וההבדלים בין ההערכות השונות הם גדולים מאוד (למשל הערכת כוח הרגלים בצבאו של חניבעל נעה בין 36 ל-58 אלף חיילים). אני מציע, שבדף השיחה של הערך תפרט את הנקודות בהן לא הסכמת עם התיקונים שלי, ונמשיך משם. בכל מקרה, אני מנסה רק לשפר, ואם יש לך בעיה עם עריכה שלי, אין לי התנגדות שתחזור לנוסח המקורי שלך. בתקווה לשיתוף פעולה פורה בעתיד. איש שלום - שיחה19:30, 11 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
הי איש שלום, עברתי על כל העריכות שלך, סקרתי אותן ופתחתי דף שיחה על הנושא בערך של סקיפיו, אתה יכול למצוא את הערותי פה:שיחה:פובליוס קורנליוס סקיפיו אפריקנוס. אשמח אם תעבור עליהן, ותגיב שם על הנושאים שהעליתי. דרך אגב, אם יש לך מקורות נוספים שניתן להוסיף לערך - אני אשמח אם תעשה זאת. כל מקור נוסף יהיה נהדר. (בעיקר אני מתייחס להערתך על המקורות למספרי' החיילים בקרב זאמה). גארפילד - שיחה09:08, 13 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
תודה על ההצעה. העניין שלי בהיסטוריה צבאית כלל תמיד גם של העת העתיקה, אך לא נראה לי שבעתיד הקרוב יהיה לי זמן לקרוא את המקורות שברשותך. איש שלום - שיחה20:12, 13 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
הי איש שלום \, אני רואה שמעסיקים אותך בפרויקטים אחרים. האם הערך במצבו הנוכחי כל כך גרוע שאם היה עולה כך למרחב הערכים היית מעבירו לטיוטה? אם לא, אני מעוניינת להעבירו, תמיד אפשר להמשיך לערות במרחב הערכים כשיהיה לך זמן. מה דעתך? חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך21:13, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
לא מגזים כלל. ערך בהיסטוריה צבאית צריך לעמוד בסטנדרט קפדן במיוחד בהתחשב בקרבתו לציפור נפשנו. עברתי עליו פעם נוספת, מלבד תיאור חלקי של חלקו של סולה וקצת בעיות עם מאריוס וקצת בעיות שקשורות לגיוס לצבא הרומי בתקופה, הערך בסדר. צריך לתקן מקורות. גילגמש • שיחה16:17, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני שמחה שיש לך ציפור הנפש. אבל אתה לא יכול דרוש מערכים העוסקים במלחמות סטנדרטים קפדניים יותר מערכים אחרים בויקיפדיה כתנאי סף להעברת ערך למרחב הערכים. אתה תמיד מוזמן לשפר במרחב הערכים. כרגע יש ערך קצר הרבה יותר במרחב הערכים. לא ברור לי מה נדרש לתקן במקורות. יש בעיה בהערת שוליים אותה אתקן. אני אאחד את הערך עם הדף שמרחב הערכים. תודה שעברת על הטיוטה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה ממשיך16:30, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מצטער שהזנחתי את המשך הכתיבה מחדש של הערך לטובת משימות אחרות. לדעתי הערך (בחלק שעדיין לא עברתי אליו) עדיין במצב גרוע למדי, אבל אין לי התנגדות לאחד אותו עם הערך הקיים, בתקווה שבעתיד אוכל לגייס את כוחות הנפש לכתוב אותו מחדש מהיסוד. הבעיה עם הערך היא לא המחסור במקורות, אלא רמת הכתיבה הירודה, בלשון המעטה, של מחבר הטיוטה, וחוסר יכולתו להשתמש כהלכה במקורות העתיקים (סלוסטיוס) שעמדו לרשותו לצורך כתיבת הערך. איש שלום - שיחה17:13, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
שלום, אני צריך עזרה בערך, אני מכווה שאתה תוכל לפחות לתת לי כיוון. אני מנסה למצוא נתונים סטטיסטיים לגבי הרכבת כמה אספקה הגיעה, כמה אבידות היו במטוסים. יש לי ספר (STOPPED AT STALINGRAD) עם מידע נרחב אבל כל הנתונים הסטטיסטיים שם מטופטפים בצורה ספורדית כדי לשרת את הסיפור הדרמטי שקרה מאחורי הקלעים... יש לך מושג אולי היכן אפשר למצוא מידע כזה. כבר חיפשתי בגוגל ב-JSTOR מה לא...
שלום. לצערי העניין שלי בזירה האווירית במלחמה בחזית המזרחית הוא מוגבל, והידע שלי הוא בהתאם. אני מניח שאתה מכיר את ספריו של Christer Bergstrom העוסקים בלוחמה האווירית בחזית המזרחית. אני חושב שהוא המקור המוסמך ביותר לנושא זה. לפחות שניים מהספרים שלו עוסקים בקרב סטליטנגרד. תשאל את משתמש:גילגמש אם יש ברשותו לפחות אחד מהספרים של ברגסטרום, ואם הוא יכול להעביר לך. הוא העביר לי בזמנו קישור למספר ספרים ברוסית העוסקים בזירה האווירית בקרב קורסק. בהצלחה. איש שלום - שיחה01:56, 9 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
תודה רבה, לא בצלחתי למצוא מקורות זמינים של ברגסטרום, אף על פי שאני משתמש באחד מהספרים שלו, לא מצאתי את הספרים על סטלינגרד. בקשר לגלגמש הוא שלח אותי אליך... בכל מקרה יש לי מספיק מידע לטובת הערך, פשוט לא המידע שרציתי... תודה רבה... Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית08:08, 13 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
תודה על ההצעה חן, אבל אין לי דרופבוקס, וגם אין לי מספיק זמן לקרוא ספרים באנגלית. אגב, החלטתי לכתוב מחדש את הערך קרב חרן. הקרב המדהים הזה בהחלט ראוי לערך מכובד יותר. איש שלום - שיחה11:13, 22 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
חבל. זה באמת ספרים מאוד מעניינים. אתה גם לא חייב לקרוא את כולם. אני לא קורא את כל הספרים שיש לי (יש לי כמה אלפים רק על המחשב). זה משמש אותי לרפרנס איכותי. לגבי הדרופ בוקס ממש לא קשה להתקין את זה או שאני יכול לשלוח לך בדואר רגיל כמו שעשינו בעבר. גילגמש • שיחה07:15, 23 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
אין לי ידע מיוחד בנושא, ולדעתי גם אין חשיבות לשאלה האם חוסייני קיבל דרגה של קצין בוואפן אס אס. הרי אין מחלוקת ביחס לשיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, והסיוע שלו בגיוס מוסלמים בוסניים לשורות האס אס. גם אם הוא קיבל דרגה של גרופנפיהרר מדובר בדרגת כבוד בלבד ואין מחלוקת על כך שהוא לא פיקד בפועל על שום יחידת אס אס. עצם קבלת הדרגה הצבאית אינה אומרת דבר (למשל, גם הרופא האישי של הימלר קיבל דרגת גרופנפיהרר). בחיפוש שעשיתי בויקיפדיות אחרות לא מצאתי התייחסות כלשהיא לנושא. איש שלום - שיחה01:29, 23 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
אספתי חומר בשיבל הערך שלי ונתקלתי גם בזה: [1] זה חלק אחד מתוך סדרת כתבות על יוליוס קיסר, אך הפרק הזה מוקדש לקרסוס. יש עוד פרק שמוקדש למהומה הפוליטית ברומה (דפדף שם). גילגמש • שיחה18:47, 25 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
תודה, אבל ראיתי שיש המון חומר על הקרב בקישורים המופיעים בסוף הערך בויקי האנגלית. ככלל, מדובר בקרב מדהים, שמדגים כיצד ניתן להביס כוח רגלים עדיף באמצעות הפעלה נכונה של כוח פרשים קטן, אך מאומן היטב. קח בחשבון, שצבאו של קרסוס לא היה קטן בהרבה מהצבא הרומאי שמחץ את "המרד הגדול" ביהודה, והוא הושמד כמעט לחלוטין ע"י עשרת אלפים פרשים פרתים. איש שלום - שיחה22:36, 25 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
בקישור המצורף (שנראה לי אמין מאוד) קראתי שהנבטים בגדו בקרסוס וכך מנעו ממנו את חיל הפרשים שלהם. לדעתי, קרסוס עשה כמה טעויות טקטיות קשות. הקרב אכן מראה שימוש ראוי של שילוב פרשים כבדים עם קשתים רכובים נגד חיל רגלים כבד. גילגמש • שיחה23:25, 25 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
לפי פלוטרכוס, הארמנים הציעו לקרסוס סיוע צבאי, שכלל 16 אלף פרשים, אך הוא היה כל כך בטוח בנצחונו, שדחה את הצעתם. מכיוון שקרב חרן היה ההתנגשות המשמעותית הראשונה בין הרומאים לאמפריה הפרתית, נראה שקרסוס לא היה מודע לעוצמתו של הצבא הפרתי ולטקטיקות הלחימה שלהם. למעשה, הלגיונות הרומיים היו חסרי ישע בלחימה נגד הפרשים הפרתיים ללא סיוע כוח פרשים חזק משלהם. כידוע לך, המחסור בפרשים "טבעיים" (דוגמת הפרשים הנומידיים/הפרתיים) היה מאז ומתמיד נקודת התורפה של הצבא הרומאי. איש שלום - שיחה23:42, 25 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
כן, זה נכון. במיוחד אחרי הרפורמה של מריוס שביטל את יחידת הפשים המסופחת ללגיון ובכך חיסל למעשה את חיל הפרשים הרומי המקורי. אני שוקל לכתוב את הערך "הלגיון המריאני" כחלק מכתיבת הערך על כיבוש גאליה, אבל לא בטוח שאוכל מפאת קוצר הזמן. גם ככה עוד לא סיימתי את הערך הראשי. אגב, ממליץ על מערכת הפורומים של RAT החבר'ה שם ממש רציניים. גילגמש • שיחה23:45, 25 בנובמבר 2013 (IST)תגובה
הוספתי פרק חדש "רקע גאופוליטי" וכתבתי בו כרגע רק חלק אחד "האימפריה הפרתית" כדי לתאר את המצב הפנימי ששרר באימפריה הפרתית ערב הפלישה. אוסיף בהמשך פרק נוסף "הרפובליקה הרומית" כדי לתאר את המצב ברומא עצמה וסיבות אפשריות לרצונו של קרסוס לצאת מזרחה (טיפת באופן חלקי בנושא וכתבת פסקה בתוך פרק "רקע והכנות" שאותו שיניתי ל"הכנות" כדי לפנות את השם "רקע" לכותרת ראשית שתתאר את כל המרכיבים של הרקע. לדעתי, כדאי להזיז את הפסקה לפרק הלא קיים "הרפובליקה הרומית" כדי להמנע מכפילות.
כמו כן, ביטלתי את ההצעה שלך לשמו של סורנה בגלל שמצאתי בספרד של קמברידג' ששמו אינו ידוע. אני די סומך על הספר הזה כי מדובר בהוצאה מכובדת מאוד אז ביטלתי. שינתי גם את הצדדים הלוחמים בטבלה והוספתי קצת מראי מקום בטקסט. אתה גם מצטט בהרחבה את הגוזמאי הזה פולוטארכוס שמתאר באריכות ובנדיבות את הפמליה של סורנה. לדעתי, פלוטארכוס פשוט ממציא, כהרגלו, את הדברים.
כמו כן, מצאתי סתירה - הספר טוען שהקשת הפרתית כן מסוגלת לחדור את השריון של הלגיונר. הספר מסתמך על מאמר שפורסם בשנת 37 ואני חושב שהוא פשוט לא מעודכן, אז לא שיניתי. אני מעריך שקשת זו לא מסוגל לחדור את שריון השרשראות של הלגיונר, במיוחד אחרי שראיתי סרטונים ביו טיוב (בלי קשר לקרב שלך) שמתארים שריון מימי הביניים ויכולת העצירה שלו. החץ אכן חודר את השריון אם השריון ממוסמר ללוח עץ, אבל אם השריון נלבש על בגד רך, השילוב של הבגד והשריון די עוצר את החץ, במיוחד שהחץ חודר רק אם הוא פוגע פגיעה ישירה בזווית של 90 מעלות - אירוע נדיר יחסית בקרב ורוב החצים בלאו הכי פוגעים בזווית וניתזים מהשריון בלי לגרום לו נזק. מה שכן, חשוב להוסיף מראה מקור לטענה לא טריוויאלית זו. גילגמש • שיחה12:51, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
ביחס לשמו האמיתי של סוראנה, מצאתי את המידע במאמר מאת מחבר בשם שאפור סוראן-פהלאוו, שפורסם בשני כתבי עת העוסקים בהיסטוריה איראנית עתיקה (ראה תוצאות בגוגל לערך Surena). כדאי שתעיין בו. בכל מקרה, אין מחלוקת על כך ששמו של המצביא הפרתי לא היה "סוראנה", אלא מדובר בשיבוש של השם, המבוסס על שם בית האב אליו הוא השתייך, בית "סוראן". אתה יכול לתקן את הערך בהתאם. איש שלום - שיחה14:48, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
כן, על כך אין ספק. ההקבלה לגיבור הפאומה? רוסטאם נשלל על ידי הספר שהסתכלתי בו או לכל הפחות נטען שאין מספיק מידע כדי לקשר אותו אליו. אני יכול לשלוח לך אותו. זה ספר מסדרת קמברידג' ולכן אני מאמין לו. אני לא מבין הרבה בהיסטוריה אירנית ולא דובר פרסית אז אני די מוגבל במובן זה. הכי טוב לשאול מישהו אנסה לבדוק אולי משתמש:גארפילד יכול לברר לנו אצלו במחלקה לגבי העניין ובתקווה לספק מקור טוב יותר מזה שיש לי. גילגמש • שיחה15:10, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
מה שחסר לי בעיקר בערך היא מפה המתארת את מהלכי הקרב. לצערי, אין מפה של הקרב בויקישיתוף, וחבל. אגב, לגבי ה"גוזמאי" (כלשונך) פלוטרכוס, הפרטים שהוא מוסר ביחס לגודל הפמליה של סוראנה, הם הפרטים היחידים המצויים בידינו לגבי גודל צבאו של האחרון, וכל המחקרים המודרניים של הקרב מסתמכים עליהם. אני הצעתי בערך להתייחס עליהם בזהירות. איש שלום - שיחה16:15, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
חבל מאוד שזה המקור היחיד. אני לא מחבב את הכותב הזה. מפה כזאת לא בעיה לייצר על בסיס מפות קיימות, צריך פשוט לבקש להוסיף את מסלול הכח הרומי בסדנה. גילגמש • שיחה16:17, 7 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
שלום, איש שלום. אם אתה מוצא לכך מעט פנאי בזמן הקרוב, אני אשמח אם תוכל להציץ בעבודה שאני עושה על ערך זה ותציע מעט ביקורת ותובנות לגביו. מעבר לכך, אם יש לך רצון לעזור לי בכתיבתו, אני יותר מאשמח אם תוכל אולי לקחת תת-פרק שמעניין אותך או להוסיף אחד שכזה ולכתוב עליו. תודה מראש ושבוע טוב. Jakednb - שיחה23:45, 14 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
היי ג'ק. אם הבנתי נכון, הערך שלך אמור לכלול, מלבד פירוט הסד"כ של הצבא הסורי ותוכנית המתקפה שלו, גם תיאור המהלכים העיקריים של הצבא הסורי במהלך המלחמה. בקטע האחרון, אני מבין שאתה נמצא רק בתחילת הדרך, כך שקשה לי לבקר/לתקן את הערך. אני מבין שהחלטת לחלק את תיאור מהלכי המלחמה מהצד הסורי לשני פרקים עיקריים - הלחימה בשטח רמת הגולן (6-10 באוקטובר), והלחימה סביב המובלעת הישראלית בשטח סוריה (11-23 באוקטובר). בעיקרון זה נראה לי נכון. אני אעבור על מה שכבר כתבת, ואנסה לשפר. אין לי התנגדות לנסות לקחת על עצמי תת פרק במסגרת תיאור מהלכי המלחמה של הצבא הסורי. אתה צריך לשים לב לכך שתהיה חפיפה מסויימת בין מה שתכתוב בערך, לבין הערך קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן. איש שלום - שיחה17:26, 15 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
תודה רבה לך על ההערות. אני יותר מאשמח אם תוכל לכתוב אולי את החלק על "הלחימה סביב המובלעת", קשה לי להאמין שאני אצליח לסיים את הערך בזמן מבלי מעט עזרה. שוב תודה רבה ושבוע טוב. Jakednb - שיחה15:30, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
יש לי ידע מועט יחסית לגבי השלב השני של המערכה בחזית הסורית, ולכן אם כבר, אני מעדיף לעסוק בשלב הראשון של המלחמה (6-10 באוקטובר). בכל מקרה, אני לא יכול להתחייב, שיהיה לי זמן לעסוק בזה בעתיד הקרוב. אני מעדיף לתקן/לשפר פרקים שכבר נכתבו על ידך, כפי שעשיתי בפרק המבוא לערך. ייתכן שעדיף להתרכז בכתיבת הערך ברצינות, ללא קשר לתחרות "מקצרמר למובחר", כדי שלחץ הזמן לא יפגום ברמתו של הערך. איש שלום - שיחה17:25, 16 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אין לך מה לחשוש, אני לא מזלזל ולא ממהר לגבי ערך זה, אם לא אספיק אז זה גם בסדר מבחינתי. התיקונים והשיפורים שלך עוזרים לי מאוד, כך שבכל מקרה תודה. Jakednb - שיחה08:04, 17 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
הוספתי כמה הערות שוליים ופניתי לאורי לגבי התעתיק לשמות הנהרות. לדעתי הערך מוכן לדיון המלצה, רק צריך להוסיף קצת הערות שוליים. גילגמש • שיחה06:32, 24 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
אני שמח שאתה חושב, שהערך ראוי להיות מומלץ, אבל אני עדיין חושב שכדאי להמתין קצת לפני העברתו לדיון המלצה, הן כדי לתת לי זמן לערוך בו תיקונים/שיפורים אחרונים, ובעיקר כדי לטפל בצורה רצינית יותר בנושא הערות השוליים. איש שלום - שיחה20:31, 24 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
קל מאוד, כמו כל דף. צור דף משנה ארכיון 1 ותעתיק לשם את התוכן הישן. הכנס לכל דף שיחה של משתמש ותיק (למשל דף השיחה שלי) וראה דוגמה במצב עריכה עם קישור לארכיון. בראש הארכיון יש להציב תבנית {{ארכיון}} כשהארכיון יתמלא צור ארכיון 2 וכך הלאה. גילגמש • שיחה17:55, 30 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
המפה טובה, לאו דווקא כתחליף למפת האמפריה הרומאית, אלא כתוספת לה (אולי במסגרת הפרק "צעדים מקדימים לפלישה הרומאית"). הבעיה היחידה, מלבד הצורך בתרגום לעברית, היא שהמפה מציגה את אורסואינה (צפון מסופוטמיה) כשטח השפעה של רומא, בעוד שערב הפלישה הרומאית היא הייתה כנראה ממלכה וואסלית של האמפריה הפרתית, ולכן הפלישה הרומית לשטחה נחשבה כהכרזת מלחמה על הפרתים. איש שלום - שיחה16:54, 31 בדצמבר 2013 (IST)תגובה
סיימתי חלק א' בערך הטריאומווירט הראשון. כתבתי את הרקע ותיארתי את הטריאומווירים ואת המתנגדים העיקריים. הוספתי קצת מידע על התנהלותו של הטריאומווירט. הקפדתי להרחיב על הסיבות ליצירתו של הטריאומווירט. עכשיו ברור למה הוא נוצר? אם לא אז תגיד בבקשה מה לא ברור ואנסה לעדכן. נכון לכרגע חסר מידע על השנים 55-50 (הקונסולט המשותף של פומפיוס וקראסוס וקריסתו של הטראומווירט). אני מתכוון לכתוב את הערך על מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר ואז אנתח שם את הסיבות לחציית הרוביקון ואחר כך אעדכן את הטריאומווירט. בכל אופן, עכשיו הנושא ברור? גילגמש • שיחה04:37, 3 בינואר 2014 (IST)תגובה
הסיבות ליצירת הטריאומווירט ברורות למדי, מה שלא ברור לי לגמרי, זה מדוע פומפיוס וקרסוס היו זקוקים לקיסר כשותף מלא בברית הפוליטית ביניהם. הם יכלו פשוט לקנות את שירותיו הפוליטיים, כפי שנהגו "לקנות" טריבונים מסויימים שפעלו בשירותם. עם זאת, ההסברים שלך עוזרים להבנת תמונת המצב הפוליטית ברומא בתקופה הנדונה. אגב, לא נכון לכתוב שקיסר בא "ממוצא צנוע יחסית". נכון שהענף של בית האב היוליי עליו הוא השתייך, לא זכה להישגים פוליטיים משמעותיים, ושמשפחתו ביזבזה את הונה וירדה מנכסיה (עובדה שגרמה לסבא של יוליוס קיסר להסכים להשיא את ביתו למאריוס, שהיה "איש חדש"). אבל יוליוס קיסר היה בכל זאת בן לאחד מששת בתי האב הבולטים והוותיקים ביותר בקרב האריסטוקרטיה הרומאית, ולכן יחוסו המשפחתי היה מכובד ביותר. רק השאפתנות האישית שלו היא שדחפה אותו לחבור לסיעה הפופולארית בפוליטיקה הרומאית. הוא יכול היה להשתלב ללא קושי בקרב האופטימטים ששלטו בסנאט. איש שלום - שיחה13:59, 3 בינואר 2014 (IST)תגובה
כן, אתה צודק, צריך לנסח מחדש כדי להסביר שחרף המוצא המפואר בדורות האחרונים המשפחה לא הגיעה להישגים מכובדים. לגבי למה היו צריכים - לא היו צריכים. הוא דחף את עצמו. הם רצו מישהו שיקדם את העניינים שלהם, הוא קידם. על הדרך קידם את עצמו. חשוב לזכור שמדובר בברית מהסוג שהיו נפוצות ברפובליקה הרומית - אמיקיטיה. כתבתי את זה במפורש. כלומר, מדובר בברית אד-הוק שנוצרת בין פוליטיקאים בלי שיש לזה השלכות חוקתיות. במחקר המודרני נהוג לכנות אמיקיטיה זו בשם "טריאומווירט". בעת העתיקה לא כינו את זה כך. טריאומווירט אמיתי (שלטון של שלושה) הוא הטריאומווירט השני, שקיבל גושפנקא רשמית דרך חקיקה. גילגמש • שיחה14:06, 3 בינואר 2014 (IST)תגובה
ברור שקיסר דחף את עצמו להיות שותף בטריאומווירט, השאלה היא, מה אילץ את שני השותפים הבכירים בברית, לקבל אותו כשותף מלא. הם הרי יכלו לזרוק אותו לאחר ששירת את האינטרסים שלהם במהלך הקונסולאט שלו בשנת 59 לפנה"ס, ולמרות זאת המשיכו לתמוך בו ולהגן עליו לאורך חלק ניכר מתקופת כהונתו כפרוקונסול בגאליה. לטעמי, הנושא עדיין לא ברור עד הסוף. איש שלום - שיחה14:14, 3 בינואר 2014 (IST)תגובה
אל תשכח שיוליה, בתו של קיסר, היתה נשואה לפומפיוס. הברית אכן החלה להפרם ולכן קיסר כינס את כולם בלוקה (ראה: ועידת לוקה 56 לפנה"ס) שם הוא הציע לשני שותפיו לרוץ לבחירות בשנת 55. קראסוס קיבל את שלו בשנת 54 ונסע למזרח ומת שם ואילו פומפיוס התנפח כמו אווז רק שיוליה מתה והוא התחיל לסגת מקיסר עד שעבר סופית למחנה האופטימאטים בשנת 49. גילגמש • שיחה14:48, 3 בינואר 2014 (IST)תגובה
אם כל הכבוד לאהבה שרכש פומפיוס לאשתו יוליה, ביתו של קיסר, אני מפקפק אם היא מילאה תפקיד משמעותי במערכת השיקולים הפוליטיים שלו. זה פשוט לא תואם את "רוח התקופה". לדעתי, פומפיוס הפך בהדרגה לאויבו של קיסר משום שהאחרון התחזק מדי בעקבות הצלחותיו במלחמות בגאליה, והפך לאיום על מעמדו והשפעתו של פומפיוס ברפובליקה הרומית. ייתכן שהוא גם קינא בהצלחתו, כפי שקינא בהצלחות הצבאיות של לוקולוס לפני שהדיח אותו מתפקידו כמפקד הצבא הרומי באסיה הקטנה. איש שלום - שיחה23:57, 4 בינואר 2014 (IST)תגובה
"הפרשים הפרתים לא היו מסוגלים אמנם לכבוש מחדש את הערים בצפון מסופוטמיה, אך הם החריבו את האזורים הכפריים סביבם. הכוח העיקרי של הצבא הפרתי, תחת פיקוד המלך אורודס ה-2, נועד לפלוש לממלכת ארמניה עם פתיחת עונת הקרבות (אביב 54 לפנה"ס) במטרה למנוע אפשרות של התקפה דו-ראשית על פרתיה (מארמניה ומסוריה), לרתק את הצבא הארמני, כדי שלא יוכל לספק סיוע לצבאו של קראסוס, ולהעניש את מלך ארמניה על שיתוף הפעולה שלו עם הרומאים"
אולי התכוונת לאביב 53?
ועוד קטע:
בתחילה נראה היה שמתקפת הנגד מצליחה, הפרשים הפרתים הפסיקו את תנועת האיגוף שלהם, פנו עורף ונמלטו, כאשר כוחותיו של פובליוס מנהלים אחריהם מרדף נמרץ. אולם ברגע שכוח התקיפה התרחק מהגוף העיקרי של הצבא הרומאי, שבו הפרשים הפרתיים על עקבותיהם, כיתרו אותו מכל עבריו והחלו להמטיר עליו חיצים. הפרשים הגאליים של פובליוס ניסו לתקוף את הגוש של הפרשים הכבדים הפרתיים, בנסיון לאלץ אותם להגיע לקרב מגע, והאחרונים הגיבו בהסתערות נגד. התחולל קרב קשה בסופו נהרגו רוב הפרשים הגאליים, משום שהמיגון שלהם היה קל יחסית ליריביהם והם היו מצוידים בכידונים קצרים בלבד, בעוד הקטפרקטים הפרתים נשאו רמחים ארוכים, ושרידיהם נסוגו חזרה אל הרגלים הרומיים, כשהם נושאים עימם את פובליוס קראסוס, שנפצע קשה בקרב.
לדעתי התיאור שגוי - הפרשים הגאלים היו חמושים לרוב בחרבות ולא בכידונים קצרים (אם כבר אז חניתות). אני חושב שהתבוסה נבעה מהמיגון הפרתי ולא מההבדל באורך הכידון לעומת הרומח. יתכן שדם היתרון המספרי הפרתי שיחק תפקיד מכריע. הרי יש 1,000 קטפרקטים ועוד אלפי פרשים קלים לעומת 1300 פרשים גאלים, רובם בעלי מיגון קל. גילגמש • שיחה 06:24, 11 בינואר 2014 (IST)
גילגמש • שיחה06:12, 11 בינואר 2014 (IST)תגובה
לגבי העניין הראשון אתה צודק, יתוקן. לגבי הקרב של הפרשים הגאליים עם הקטפרקטים הפרתיים, לפי תיאורו של פלוטרכוס הם נשאו "חניתות קצרות וחלשות", שהתקשו להבקיע את השריון של הפרשים הפרתים. הקטפרקטים הפרתים נשאו רומחי פרשים באורך כ-4 מטר. אתה עצמך מציין בערך מלחמת גאליה, שהפרשים הגאלים נשאו לעיתים חניתות. בספר על הפרשים בעת העתיקה, הנמצא ברשימת הקריאה, המחבר נותן ניתוח מפורט של הקרב, ומציין שהפרשים הגאליים נשאו "כידונים" קצרים. סביר להניח שההבדל הזה בנשק העיקרי היה משמעותי לתוצאות הקרב. איש שלום - שיחה15:10, 11 בינואר 2014 (IST)תגובה
הם אכן נשאו לעתים חניתות, אבל הנשק העיקרי שלהם הוא החרב הארוכה. אני לא בטוח שרומח הוא בהכרח הרבה יותר טוב מהחרב ועד כמה הוא עולה על החנית הקצרה, במיוחד בהתחשב באופן החזקת הרומח בתקופה זו - החזיקו אותו קרוב לוודאי מעל הראש ולא מתחת לבית השחי בגלל העדר הארכוף. בספרות מתוארים קטפרקטים שהחזיקו את הרומח בשני ידיים בעת ההסתערות לצד הסוס, במקביל לקרקע. פלוטארכוס הוא גוזמאי ולא היסטוריון צבאי. לא היתי סומך עליו בפרטים הקטנים האלה. אני בספק אם הוא עצמו החזיק רומח פרשים אפילו פעם אחת בידיו. אני מציע פשוט להוריד את הקטע על כידונים. זה בלאו הכי לא עקרוני ולפי דעתי גם לא מדויק. גילגמש • שיחה15:27, 11 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני חושב שאתה טועה. תיאור קרב הפרשים אצל פלוטארכוס נראה הגיוני למדי, והמחקרים המודרניים העוסקים בקרב קיבלו אותו ללא עירעור, והיסתמכו עליו. אני לא יודע בדיוק באיזו צורה הוחזק הרומח על ידי הקטפרקטים הפרתים (גם החוקרים המודרניים חלוקים בשאלה זו), אבל אין לי ספק שהאורך הרב שלהם העניק להם יתרון משמעותי על פני יריביהם הגאליים. לפי פלוטרך, רוב הסוסים של הפרשים הגאליים נפגעו מהרמחים הפרתיים עוד לפני שהאחרונים הצליחו להגיע לטווח מגע עימם. נכון שפלוטארכוס אינו היסטוריון צבאי, אך לפחות חלק מהחוקרים המודרניים של הקרב סוברים, שהוא הסתמך על עדות של היסטוריון מקומי שנכח בשדה הקרב, או לפחות קיבל דיווח מפורט על מהלך המאורעות. תיקנתי את הפיסקה העוסקת בקרב הפרשים, אבל אני לא חושב שתהיה מרוצה מתיקונים שהכנסתי. איש שלום - שיחה17:28, 11 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני בטוח שפלוטארכוס השתמש בדיווח של מישהו שנכח במקום או בדיווח של מישהו שהכיר את האירועים. הוא עשה כך פעמים רבות. יחד עם זאת, אני לא מעריך אותו כל כך. משתמשים בו כי אין שום דבר אחר, אז לא נותרת ברירה. לגבי עדיפות הרומח על החנית (ולא כידון, כידון הוא כלי הטלה) - זה תלוי בצורת הלחימה. הרומח טוב להסתערות הראשונית. לאחר ההסתערות הראשונה, הרומח הופך לנטל. הוא ארוך וכבד וקשה להזיז אותו מצד לצד. זאת אחת הסיבות שהרומח נעלם כמעט לחלוטין משדות הקרב האירופאים והוכנס מחדש רק בימיו של נפוליון.
לגבי התיקון שלך - אני דווקא מרוצה ממנו. עכשיו זה כתוב טוב יותר, רק צריך להחליף את הכידונים בחניתות. היסטוריונים עתיקים מבלבלים פעמים רבות בין כלי נשק שונים ומבחינתם כל מוט עם חוד בקצהו הוא חנית/רומח/כידון והם מחליפים פעמים רבות בין המונחים בצורה חופשית לחלוטין.
הרומח הוא אכן הנשק המועדף על הפרש הכבד אבל זה לא בגלל היתרון הגלום בו, אלא בגלל צורת הלחימה - פרשים כבדים תוקפים בגוש דוהר שמטרתו שבירת מערך היריב. בשביל זה הרומח מצוין. אל תשכח - אין לפרסים אוכפים ואין ארכוף. אני די בטוח שהרומח שלהם דומה מאוד לקסיסטון של ההייטרוי - כזה שנשבר במכה חזקה. העניין הוא שברגע שפרש כבד דוהר לעבר מטרה ונועץ בה את הרומח יש רתע חזק מאוד. אם אין לו אוכף טוב וארכוף הוא יתקשה להשאר על הסוס. לכן, רמחים כאלה נשברו פעמים רבות בהתנגשות.
אגב, הטענה ליתרון הרומח נפוצה גם בקשר לקרבותיו של אלכסנדר הגדול. נטען שניצחונותיו בקרבות איסוס וגרניקוס הושגו בין היתר בגלל הרמחים (לפרסים היו חנתיתות קצרות) ולכן בקרב גאוגמלה הפרסים חימשו חלק מהפרשים שלהם ברמחים, אם כי זה לא עזר להם כמובן. גם שם אני סבור שהסיבה היא לא כל כך הרומח עצמו, אלא הטקטיקה שהרומח מכתיב - דהירה בגוש מלוכד ושבירת שורות האויב. גילגמש • שיחה18:17, 11 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני שמח שאתה מרוצה מהתיקונים שהכנסתי לפיסקה. אין לי ספק שבקרב מגע בטווח קצר לחנית יש יתרון על הרומח. אין לי גם בעיה להחליף "כידון" ל"חנית" אם אתה בטוח שהפרשים הגאליים לא השתמשו בכידוני הטלה (כמו, למשל, הפרשים הנומידיים). אגב, אני חושב שתוך זמן קצר הערך יהיה מוכן לדיון המלצה. איש שלום - שיחה19:08, 11 בינואר 2014 (IST)תגובה
הם לא השתמשו בכידוני הטלה. יש לראות בפרשים גאלים ובפרשים האיבריים "פרשים בינוניים", כלומר פרשים המוגנים בשריון שנלחמים בגושים צפופים, אך חסרי מיגון המכסה את כל הגוף, כולל ה סוס ומסתערים בתבנית דמוי טריז המאפיין את צורת הלוחמה של הפרשים הכבדים. בסך הכל מדובר בפרשים לא רעים שיכולים, בתאוריה, לגבור על כל דבר כמעט, למעט הפרשים הכבדים כמו שהוצג היטב בקרב חרן. אני לא יודע כיצד נערכו הקטפרקטים הפרתים, אבל די בטוח שגם הם אימצו מבנה דמוי טריז כלשהו. לדעתי, הערך מוכן כבר עתה. אם אתה רוצה, תוסיף עוד כמה הערות שוליים. גילגמש • שיחה05:03, 12 בינואר 2014 (IST)תגובה
לא ידוע לי דבר על מגפת טולרמיה בקרב חיילי הצבאות היריבים בקרב סטלינגרד, אבל לפני מספר חודשים ראיתי תוכנית על קרב סטלינגרד בערוץ ההיסטוריה, בה דובר על מגיפת טיפוס, שפגעה בחיילים הסוביטיים והגרמנים בסטלינגרד, כנראה כתוצאה מתנאי החיים הקשים בעיר ההרוסה. בתוכנית סופר שהסובייטים הצליחו להתגבר על המגיפה באמצעות חיסון חדש, שפותח על ידי רופאה שנשלחה לעיר לטפל במגיפה. אני לא יודע אם יש קשר בין הדברים. איש שלום - שיחה17:31, 12 בינואר 2014 (IST)תגובה
אני לא זוכר את שם הרופאה, ואני מפקפק אם כדאי להתייחס לזה במסגרת הערך. אין ספק שתנאי החיים הנוראים בסטלינגרד, במיוחד בקרב החיילים הגרמנים המכותרים בכיס סטלינגרד בחודשים האחרונים של הקרב, וחוסר היכולת לדאוג לנקיון החיילים, גרמו לתחלואה רחבה ולהתפרצות מגיפות (ביוור מתייחס לכך בהרחבה בספרו), בדומה למה שקרה במספר מערכות במלחמת העולם הראשונה (למשל, בקרב ורדן).
אם אתה רוצה לתייג אותי בדיון כלשהו, שים לב בבקשה שהכינוי נכתב באותיות לטיניות ורק החתימה היא באותיות עבריות. כשאתה מכניס אותיות עבריות לקישור, אני לא מקבל הודעה. גילגמש • שיחה20:21, 26 בינואר 2014 (IST)תגובה
שלום איש שלום. בדיון ברשימת ההמתנה על הערך הנ"ל ציינת שלערך יש בעיית מקורות. האם אתה חושב שמדובר בבעיה מהותית כך שהערך לא עוד לא יכול לעבור להצבעה? אם כן, אפנה ללירדון ואבקש ממנו להתייחס לדברים ולנסות לתקן בהתאם. Yoav Nachtailer - שיחה16:19, 10 בפברואר 2014 (IST)תגובה
כפי שכתבתי ברשימת ההמתנה, לדעתי, בעיית המקורות איננה הבעיה העיקרית ממנה סובל הערך. יחד עם זאת, אני חושב שמדובר בבעיה רצינית, ואני בהחלט מצפה מלירדון לפחות להתייחס למה שאני וגילגמש כתבנו בעניין זה. איש שלום - שיחה17:47, 10 בפברואר 2014 (IST)תגובה
קראתי את המקורות המצריים המופיעים בנספחים לערך, והתרשמתי שהם מספקים תיאור בעיקר של השלבים הראשונים של הקרב (עד להתקפת הנגד של רעמסס). לא ברור לי מהו המקור לתיאור שלבי הסיום שלו, כולל גל התקיפה השני של הצבא החיתי (אולי המקור הם ציורי הקיר של הקרב, המופיעים במקדשים המצריים). לכן אני מתקשה להבין את מהלך הארועים המדויק, ולא אוכל לעזור בכתיבה מחדש של הערך, כפי שרציתי. אגב, לפי הכתוב באחד המקורות המצריים, כוח המארב החיתי תקף את מרכז שדרת המסע של גייס רע, ולא את זנבה. תיקנתי את הכתוב בהתאם. איש שלום - שיחה23:37, 11 בפברואר 2014 (IST)תגובה
התרגום של הפואמה והבוליטן מופיע בקישורים לערך, וקראתי אותם. אני אשמח אם תעביר לי את תרגום הכתובות לאנגלית, או תוסיף אותו לקישורים בסוף הערך. אגב, יש ברשותי ספר ישן של יגאל ידין בשם תורת המלחמה בארצות המקרא לאור הממצאים הארכיאולוגיים, שכולל הגדלות של ציורי הקיר המצריים המתארים את הקרב. מעניין מאוד. איש שלום - שיחה00:01, 12 בפברואר 2014 (IST)תגובה
מצטער, איבדתי את כתובת המייל שלך. אני רוצה שתשתלח לי את המאמר, ומקווה שיש לך את כתובת המייל שלי (מתחיל ב-svorayh). אגב, כתבתי עכשיו מחדש את הפרק בערך העוסק בקרב בתוך המחנה המצרי על בסיס כתובות הקיר המצריות ומספר מאמרים שקראתי ברשת. תראה אם זה נראה לך. אני עדיין לא מבין על מה מסתמכים כל המחקרים, כשהם מתארים את השלבים המאוחרים של הקרב (למשל, היכן כתוב שהמלך החתי שלח אלף מרכבות לתגבר את כוח התקיפה הראשון). שני המקורות הכתובים המצריים מתארים רק את השלבים הראשונים של הקרב. אתה יכול לעזור לי בפתרון התעלומה ? איש שלום - שיחה13:46, 15 בפברואר 2014 (IST)תגובה
כתובת המייל שלך לא מוגדרת דרך השרת ואני לא רוצה לחשוף את המייל שלי. נסה להגדיר את המייל שלך ותוכל לשלוח לי מייל דרך המערכת ואז אוכל להחזיר לך מייל עם המאמר גילגמש • שיחה14:04, 15 בפברואר 2014 (IST)תגובה
אני מניח שהמאמר שמתרגם את המקורות המצריים יענה לך. יש שם את הפואמה, הבוליטן וכתובות המקדש. קח בחשבון שחלק ניכר מהערך זה ניחוש מושכל. אחרי הכל, הפואמה זה לא בדיוק המקור ההיסטורי המדויק ביותר. גילגמש • שיחה15:34, 15 בפברואר 2014 (IST)תגובה
קראתי את כל שלושת המקורות, כולל כתובות המקדשים. אני ממליץ גם לך לקרוא אותם. אין בהם שום התייחסות לגל תקיפה חיתי שני. הם מתארים רק את התקפת הנגד של פרעה (לבדו, ללא כל סיוע), שהניסה את החתים חזרה לנהר האורונטס, ואת התפקיד שמילא כוח "נערין" בהדיפת החתים מהמחנה המצרי. מעבר לכך אין בהם דבר. בנוסף לכך, עיון בשלושת המקורות מלמד על הבדלים ניכרים ביניהם ביחס לתיאור השתלשלות הארועים לפני הקרב ובמהלכו. לפחות אחד המאמרים שאתה הבאת מצביע על ההבדלים הנ"ל. למשל, לפי המקור השלישי (כתובות המקדשים) החתים התקיפו רק את המחנה של גיס אמון, כאשר זה עדיין לא הושלם, וכאשר הגייסות של רע ופתח עדיין היו בדרכם צפונה. לפי מקור זה, פרעה ניצל רק בעקבות הגעת כוח "נערין" לשדה הקרב. בקיצור, קשה מאוד לגבש תמונה ברורה וחד משמעית של מה שהתרחש בקרב על סמך המקורות העתיקים הזמינים, והמחקרים המודרניים מבוססים במידה רבה על ניחושים והערכות של מה שאירע שם. איש שלום - שיחה16:38, 15 בפברואר 2014 (IST)תגובה
תודה יואב. אני מבקש להמתין עם ההעברה לדיון המלצה עוד שבוע לפחות. יש לי מספר ערכים להכחיל בתת הפרק העוסק בממלכת ארמניה, ואני עדיין מקווה למצוא מפה טובה מספיק, שניתן יהיה על בסיסה לסמן את מסלול ההתקדמות והנסיגה של צבאו של קראסוס. איש שלום - שיחה17:26, 27 בפברואר 2014 (IST)תגובה
עסה מה שהצעתי: צייר מפה עם עט על דף, צלם בפלאפון ותעלה לסדנה - הם כבר יערכו על בסיס זה משהו נורמלי. אפשר לתת להם מפת בסיס ריקה של צפון מסופוטמיה - לדעתי זה עשוי לעבוד. תשאל בסדנה (אולי את עיצובית) אם הדבר הזה אפשרי. גילגמש • שיחה17:31, 27 בפברואר 2014 (IST)תגובה
לגבי הוספת מפה המתארת את מהלכי הקרב עצמו, ויתרתי על זה בינתיים (גם אין לי סמארטפון). לגבי מפה גדולה יותר, המתארת את מסלול התנועה של קראסוס, יש מפה בקנה מידה גדול של סוריה בימינו שניתן אולי להשתמש בה. אני עדיין מנסה למצוא מפת מפורטת של צפון מסופטומיה בתקופה הרלוואנטית בויקישיתוף. תראה בכל זאת אם אתה יכול לגייס מישהו למאמץ המלחמתי, ואני אשלח לו מפות של מהלכי הקרב המופיעות ברשת (פשוט צריך לעשות חיפוש בגוגל של battle of carrhae). איש שלום - שיחה17:42, 27 בפברואר 2014 (IST)תגובה
באתרים ברשת המופיעים בקישורים בסוף הערך יש מפות טובות. באתר Rimske Legie (במסגרת המאמר "קרב קאראהה והקשתים הפרתיים") יש מפה טובה של המיקום המשוער של הקרב ביחס לערים הקרובות, ואילו באתר Rivers from Eden במסגרת המאמר על הקרב מופיעה מפה (לא מדוייקת כל כך) המציגה את מסלול ההתקדמות של צבאו של קראסוס, וכן 3 מרשמי קרב המציגים את שלושת השלבים העיקריים של הקרב (לפי פלוטארכוס). השאלה אם אפשר להשתמש בצורה כלשהיא במפות הנ"ל כדי ליצור מפות בסדנה לגרפיקה? איש שלום - שיחה19:16, 27 בפברואר 2014 (IST)תגובה
אני חושב שכן. הרי עובדות הן עובדות. בתנאי שלא משתמשים במפה עצמה, אלא רק נעזרים בה כדי ליצור קובץ אחר, אני חושב שאין עם זה בעיה. גילגמש • שיחה19:18, 27 בפברואר 2014 (IST)תגובה
מה דעתך להוסיף הערות שוליים לקרב קורסק? בסך הכל זה ערך מצוין שאפשר להפוך למומלץ עם מאמץ לא גדול במיוחד. רוב הערך כתוב כבר ולא נראה לי שנדרש משהו גדול נוסף. חסר בעיקר החלק האווירי. זה לא רק קרב השריון הגדול בהיסטוריה, זה גם אחד מקרבות האוויר הגדולים - יש שם בערך 5,000 מטוסים משני הצדדים, זה לא מעט. גילגמש • שיחה10:03, 5 במרץ 2014 (IST)תגובה
יש בעיה. כתבתי את הערך על בסיס מספר מקורות ברשת, שחלקם נחסמו לגישה בינתיים. בספרים, שתורגמו לעברית יש מעט חומר, ורובו כבר לא מעודכן. אני מעדיף לנוח בינתיים על זרי הדפנה של קרב חרן. תודה על ההצעה. איש שלום - שיחה16:44, 5 במרץ 2014 (IST)תגובה
ככה אה? נסיגה טקטקית אה? טוב בסדר, בסדר. ננסה לאגף עם משתמש אחר :)
שלום, התחלתי לעבוד על מפה להתקדמות של קראסוס בחרן, על בסיס המפה הזו. חתכתי רק את החלק שנחוץ ממנה. אילו ערים הן בעלי חשיבות להצגה על המפה מלבד חרן, אדסה, אנטיוכיה וזאוגמה? Infidel - שיחה20:20, 12 במרץ 2014 (IST)תגובה
ראשית, תודה רבה על היוזמה. ניסיתי למצוא מפה בקנה מידה גדול יותר של אזור הקרב, אבל לא מצאתי מפה כזאת ללא בעיית זכויות יוצרים. חשוב להציג על המפה גם את הערים טיגרנוקרטה וארטאקסטה (Artaxata) בארמניה, וכן את הערים נציבין (ניסיביס), ניקופוליס והייראפוליס (Hierapolis). כל הערים הנ"ל, למעט האחרונה, מופיעים בערך, או בערכים הקשורים אליו. חשוב גם להציג את שמות כל המדינות/האזורים המופיעים במפה. לאחר שתעלה את המפה לסדנה לגרפיקה (או לדף השיחה שלך), אני אבקש ממך להוסיף לה עוד 2-3 שמות ישובים/אזורים שלא מופיעים בה, ואז נוכל לסמן עליה את מסלול ההתקדמות והנסיגה של הצבא הרומאי. איש שלום - שיחה22:46, 12 במרץ 2014 (IST)תגובה
אני לא חושב שהיא נהרסה, אבל כנראה שחשיבותה ירדה לאחר נפילת האימפריה הפרסית. בכל מקרה צריך יהיה לסמן את מסלול הדרך הנ"ל, זאוגמה-חרן-נציבין, על המפה החדשה שניצור, בנוסף למסלול ההתקדמות המשוער של צבאו של קראסוס, שהוא שונה לדעתי. איש שלום - שיחה23:18, 12 במרץ 2014 (IST)תגובה
רציתי לשלוח מייל ושוב שכחתי את הכתובת שלך. למה אתה פשוט לא מגדיר מייל במערכת? אשמח אם תתן לי אותו. זה לא משהו שאני רוצה לכתוב בדף שיחה פומבי. גילגמש • שיחה08:38, 25 באפריל 2014 (IDT)תגובה
אמרתי לו לפנות אליך, אבל אתה יכול לפנות אליו גם. מדובר במשתמש:Ijon. הוא טען שזה די ארוך אז לא יודע אם יהיה מוכן לתרגם. האדם השני שחשבתי עליו (וטרם פניתי) הוא משתמש:שמחה הוא גם התרברב שהוא יודע לטינית אז שישלם עכשיו דיווידנד :) גילגמש • שיחה13:37, 25 באפריל 2014 (IDT)תגובה
שלום איש שלום, אמנם נהוג בדרך כלל לדון בנושאים כאלו בדף השיחה של הערך, אבל לתחושתי מדובר בנושאים שוליים, ואין צורך להכביד על דף השיחה. רציתי להתייעץ - שינית את השמות של הפרקים כדי שיהיו פחות "סנסציוניים". אני מסכים עם העריכה הזו באופן כללי. אולם במהלך עריכתך, שינית את שם הפרק "סקנדל דתי באתונה-פרשת המיסטריות" ל"אלקיביאדס וההאשמות בחילול קודש באתונה". לדעתי המושג "פרשת המיסטריות" הוא מוכר מאד, ויש לו התייחסות רבה בכתביהם של חוקרים נחשבים (כגון פרייס, קגן ורודס). לכן אני מציע שהכותרת תהיה "אלקיביאדס ופרשת המיסטריות" או "אלקיביאדס והאשמות חילול הקודש באתונה - פרשת המיסטריות". מה דעתך? (הבעיה פה היא שההצעה הראשונה תהיה לא מובנת למי שלא מכיר את הסיפור, והכותרת השניה היא ארוכה מאד) נושא נוסף - אני מעוניין להוסיף לכל הכותרות את השנה בתחילת הכותרת (כפי שהתחלתי בעבר להוסיף לכותרות הראשונות). הסיבה לכך, היא שבסיפור כל כך פתלתל, יש חשיבות להשאיר את הקורא מסונכרן עם הזמן הכרונולוגי. מה דעתך? סוגיה שלישית - מחקת הערה שהיא רובה ככללה אדפטציה לדברים שקגן טוען בספרו בפרק על "אלקיביאדס בשירות ספרטה". החזרתי את רוב הטקסט (עם שינויים קלים) והכנסתי אותו לתוך הערת השוליים - אשמח לדעתך על כך. ובמידה ולא אמרתי עדיין - תודה רבה רבה רבה על העזרה והליווי וההגהה של הערך. העיניים שלך רעננות יותר משלי, ואתה עושה שינויים מבורכים בטקסט שלפעמים גורמים לי למבוכה של "אני כתבתי את זה ככה?!?". אז תודה. ישר כוח. גארפילד - שיחה08:45, 1 במאי 2014 (IDT)תגובה
גארפילד שלום. ראשית, תודה על המחמאות והפירגון. אין לי התנגדות לשינוי שם הפרק ל"אלקיביאדס ופרשת המיסטריות", למרות שהבנתי שהוא הואשם לא רק בפרשה זו, אלא במגוון רחב של האשמות בחילול קודש. לגבי תוספת השנים לשמות הפרקים, אני חושב שזה רעיון לא רע (מקריאת הערך קשה למשל להבין באיזה שנים התרחשו המאורעות המתוארים בו, לפחות בין השנים 410-415 לפנה"ס), אם כי הביצוע יכול להיות בעייתי. למשל, יש לך שני פרקים (או תת פרקים), שעוסקים באותה תקופה, מסע המלחמה לסיציליה וקבלת ההחלטה לצאת אליו. לגבי הטענה של קגן ביחס לסיבות לנכונות הספרטנים לקבל את אלקיביאדס לשירותם, אני חושב שהיא מנוסחת בלשון מסורבלת ובלתי מובנת (לפחות לי), ולכן חשבתי שכדאי לוותר עליה. אני שמח שלפחות החלטת להעביר אותה להערות השוליים. אני אשתדל להמשיך לעבור על הערך בסוף השבוע. איש שלום - שיחה18:20, 1 במאי 2014 (IDT)תגובה
הי איש שלום, הוספתי את השנים לפרקים השונים בערך. אתה מוזמן להסתכל ולהחוות את דעתך. לגבי שם הפרק "אלקיביאדס וההאשמות בחילול קודש באתונה" - בגדול אתה צודק. אלקיביאדס הואשם לא רק בפרשת המיסטריות, אלה גם בפרשה שבה נטען כי הוא וחבריו השתכרו בביתו, וביצעו באופן היתולי פרוטוקול של טקס דתי. דבר שנחשב לחילול קודש דרמטי באתונה של אותה תקופה, שכן פולחן דתי יכול לקרות אך ורק במקדשים שיועדו לכך. לכן אני נוטה לקבל את גרסתך ולהשאיר את זה ככה. לגבי ההערת שוליים של קגן - אשמח אם תגיד מה דעתך עליה, כי שיניתי את הנוסח שלה, כדי שהיא תהיה ברורה יותר. המשך שבוע טוב, גארפילד - שיחה14:03, 4 במאי 2014 (IDT)תגובה
אני הייתי מוסיף את השנים לאחר הכותרת של הפרק. לדוגמא "אלקיביאדס בשירות ספרטה (412-415 לפנה"ס)", או "אלקיביאדס בשירות הפרסים (411-412 לפנה"ס)", כפי שעשית במבוא לערך (תקופות בחייו של אלקיביאדס). לגבי הערת השוליים של קגן, לטעמי, היא עדיין מאוד לא ברורה. לא ברור, למשל, מה הקשר בין הטענה, שמדיניותו של אלקיביאדס גרמה לאתונה כשלונות אסטרטגיים (על מה מדובר? הרי בשלב בו הוא עבר לשירות ספרטה, עדיין לא היה ידוע, שהמשלחת האתונאית לסיציליה תיגמר בכישלון), לבין הנכונות הספרטנית לסמוך עליו ולקבל אותו כיועץ. אני סבור, שהסיבה לכך שהספרטנים היו מוכנים לקבל את אלקיביאדס לשירותם ברורה למדי. מדובר היה באדם מוכשר מאוד, בעל השפעה רבה באתונה, וידע רב על תוכניות המלחמה של אתונה, שנאלץ להימלט מאתונה, כדי להציל את חייו. סביר להניח, שההנהגה הספרטנית השתכנעה, שהוא מונע על ידי שאיפת נקם במולדתו, שבגדה בו, ולכן ניתן יהיה לנצל אותו לצרכיה של ספרטה. איש שלום - שיחה23:17, 4 במאי 2014 (IDT)תגובה
שלום איש שלום, אם יש לך זמן אז אתה יכול לעבור על שאר הפרקים בערך, עד פרק התחלת הקרב שאני עדיין עובד עליו. ועוד דבר, בערך כתוב ואני מצוטט: "התעמולה הסובייטית טענה שבעלות הברית ביקשו להקדים את מתקפת החורף שלהם. אין זה נכון מכיוון שסטלין תכנן לפתוח במתקפה בסביבות ה-10 בינואר." ומהמקור שניתן לכך הוא ספרו של אנטוני ביוור -נפילת ברלין. אין לי את הספר הזה, אבל אני זוכר שקראתי במקום כלשהו שבעלות הברית כן פנו לסובייטים בבקשה להקדים את המתקפה שלהם. אני פשוט לא מצליח להיזכר איפה זה היה. מה דעתך בעניין? Infidel - שיחה03:29, 8 במאי 2014 (IDT)תגובה
למיטב זכרוני, אכן הייתה פניה רשמית בדרגים הגבוהים ביותר לסטלין להקדים את מועד המתקפה המתוכננת בחזית המזרחית (מבצע וויסלה-אודר). לא ידוע לי אם פתיחת המתקפה ב-12 בינואר הייתה מתוכננת מראש, או לא, אבל בזכרונות צ׳רצ׳יל מופיע מכתב שלו לסטלין, הכולל הבעת תודה עבור הקדמת מתקפת החורף הסובייטית. לגבי ביוור, אני לא מעריך אותו כמקור אמין במיוחד. הוא אינו חוקר היסטוריה רציני. איש שלום - שיחה20:49, 8 במאי 2014 (IDT)תגובה
אשמח מאוד אם תעבור על הערך ותעיר את הערותיך המלומדות. העברתי את הערך לרשימת המתנה לקראת המלצה. הערך הוא 1 מתוך 4 ערכים שאמורים להיות מכונסים תחת ערך הגג "מלחמותיו של אלכסנדר הגדול" (שלושת האחרים הם: מערכה בבלקנים, כיבוש האימפריה הרפסית ופלישה להודו). בגלל גודל הערכים וההבדל המהותי בגאוגרפיה ובשיטת הלחימה החלטתי לפצל את הערך הראשי "מלחמותיו" ל-4 ערכים כי אי אפשר להציג לקורא ערך של מאות K עם רקע גאוגרפי מפותל ומסובך. הערך "מלחמותיו" אמור לכלול, על פי התכנית, תקציר של ארבע המלחמות, הסברים על השינויים בצבא, השפעת השינויים על החברה המוקדונית (במיוחד על האצולה) והסבר לפתיחתו של העידן ההלניסטי. כמו כן, יכלול הערך, על פי התכנון, גם פרק על שילוב הפרסים בניהול האימפריה ומידע על האימפריה עצמה. בשלב מאוחר יותר (אם ישאר כח) אשתדל לטפל בנושאים לא צבאיים באישיותו של אלכסנדר כמו אישיות, אגדות, מורשת וכו'. כל זה כחלק ממתיחת הפנים לערך הראשי "אלכסנדר הגדול". גילגמש • שיחה06:34, 2 ביולי 2014 (IDT)תגובה
היי. מעיון ראשוני, הערך החדש שלך נראה מפורט ומרשים, אשתדל למצוא את הזמן לעבור אליו בצורה מעמיקה יותר. אני מבין, שבתור מעריץ קנאי של אלכסנדר הגדול, פגיעה בו או מתיחת ביקורת עליו, משולה לפגיעה ב"ציפור הנפש". איש שלום - שיחה00:52, 4 ביולי 2014 (IDT)תגובה
שלום חן. טוב לשמוע ממך. לדעתי נותרו לא מעט תיקונים והרחבות שצריך לבצע בערך, אבל אין לי התנגדות להעביר אותו לדיון המלצה, בתקווה שבינתיים אני אצליח למצוא את הזמן (ותעצומות הנפש) לטפל בבעיות שנותרו. איש שלום - שיחה23:44, 7 באוגוסט 2014 (IDT)תגובה
דוד שלום. אחרי שאסיים את העבודה על הערך החדש (ועדיין יש עליו הרבה מאוד עבודה לפני שיגיע לרמה משביעת רצון), אשקול אם יש צורך בקיצור הפרק הרלוואנטי בערך. אתה מוזמן לעבוד על הערכים של שתי מתקפות הנגד הסובייטיות (מבצע קטוזוב ומבצע רומיאנצב), אבל אני מבקש שלא תכתוב תקציר, אלא תרחיב ככל האפשר על סמך המקורות הקיימים בשפה הרוסית. בתודה מראש. איש שלום - שיחה17:49, 24 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
יש שם כמה תוספות... יש גם 2-3 מהעשור האחרון. זה לא החומר הטוב ביותר שניתן למצוא על הקרב הזה, אבל זה לא רע. אפשר לנסות לחפש גם במאגרי מידע אוניברסיטאים. גילגמש • שיחה08:19, 25 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
שלום איש שלום,
הצבת בעבר תבנית {{בעבודה}} על הערך הפלישה המונגולית לאזור הים הכספי, וזמן מה לא ערכת אותו.
לנוחותך, ישנה רשימה שמתעדכנת באופן תדיר, שמרכזת את הערכים עליהם הצבת את התבנית ואותם לא ערכת כבר תקופה.
ניתן למצוא רשימה זו כאן.
יש לשים לב: אם טעיתי, והתבנית הונחה על ידי אחר/ת, אשמח להודעה בדף שיחתי. ניתן לבטל את ההודעה בעתיד על ידי הוספת שם המשתמש בדף הזה.
בברכה, OfekBot - שיחה09:34, 24 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה
היי חן. כרגע אין לי את האנרגיה להתעסק איתו. הוא זקוק ללא מעט תיקונים ולהרחבה משמעותית של תיאור השלבים המאוחרים של הקרב (אחרי ה-24 בדצמבר). אם אתה מעוניין להעביר אותו לדיון המלצה אין לי התנגדות. תמיד אפשר יהיה לטפל בו בהמשך. איש שלום - שיחה11:41, 1 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
אשמח אם הוא יועמד למומלצות. עבדנו עליו מאוד קשה. לדעתי הוא גדול מספיק, ומהלכי הקרב בו מפורטים אפילו יתר על המידה, אז זה לא צריך להוות מכשול. Infidel - שיחה13:03, 1 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
אבל איש שלום טוען שלא כך הדבר. אני רוצה להבין: איש שלום, אתה רוצה להוסיף ערכים מורחבים? לערוך את הערך כך שחלק ממנו יועבר לאותם ערכים מורחבים? או שהחוסרים הם בליבת הערך? אציין עוד שטרם קראתי אותו כי אני מחכה שתסיים לעבוד עליו ואז אקרא במכה. גילגמש • שיחה16:18, 1 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
תיאור הימים הראשונים של המתקפה הגרמנית אכן מפורט מאוד (אם כי גם בו יש מקום לשיפור. במיוחד לגבי המערכה בגזרה המרכזית לאחר סיום קרב סן-וית), אבל תיאור השלבים המאוחרים יותר של הלחימה, החל מה-24 בדצמבר, ומתקפת הנגד של בעלות הברית בארדנים עדיין דורש תיקונים רבים והרחבה ניכרת. ניתן אולי לפתור את הבעיה באמצעות יצירת ערך מורחב, או מספר ערכים מורחבים, שיעסקו בשלב זה של הלחימה (למשל מתקפת הנגד של הארמייה השלישית (פאטון) וכ"ו). לצערי אני כבר עברתי הלאה (כרגע אני עוסק במרד חמלניצקי), ואין לי מספיק מוטיווציה לחזור לעסוק בכתיבת הערך, או ערכי המשנה שלו. לכן אין טעם לעכב את העברת הערך לדיון המלצה. לדעתי, גם במצבו הנוכחי הוא לא נופל מערכים מומלצים אחרים העוסקים במלחמת העולם השנייה, ואף עולה על חלקם. איש שלום - שיחה19:13, 1 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
בדוק בבקשה את תיבת הדרופ בוקס שלך ותעביר למחשב שלך את הקבצים. העברתי לך ספרות על הצבא הפולני בתקופה הרלוונטית, ספרות על הקוזאקים וספרות רקע. בחר מה מתוך זה אתה צריך. אל תשכח לרוקן את התיבה לאחר שתראה את הספרים. גילגמש • שיחה21:59, 1 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
היי חן. אם יש לך ספר/ים שעוסקים/נוגעים באופן ספציפי בקרב, אשמח אם תעביר לי. לגבי ההעברה לרשימת המתנה יש בעיה. אני אמנם הרחבתי מאוד את הערך ושיפרתי אותו, אבל הבסיס נשאר של infidel. הוא תרגם את הערך בשלמותו מויקי אנגלית, כולל מראי המקום, כך שכרגע אין בהכרח התאמה בין הכתוב בערך לבין הערות השוליים. איש שלום - שיחה17:49, 6 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
כדאי שנמחוק את הערות השוליים שנוגעות לחלקים שערכת איש שלום. אבל כדאי להשאיר את אלו בפרקים שלא ערכת (כמו הרקע ולאחר הקרב נדמה לי) כדי שישארו מעט אסמכתאות בערך. Infidel - שיחה23:44, 6 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
לא הייתי ממהר למחוק את הערות השוליים. הן כוללות גם מספר הערות שוליים שאני הוספתי, ואולי ניתן יהיה להשתמש בחלק מהן, אם מישהו יהיה מוכן לקחת על עצמו את המשימה של התאמת הערות השוליים לכתוב בערך. כשכתבתי מחדש את הערך הסתמכתי בעיקר על ספרו של טורנבול, על ניתוח הכרוניקות הפולניות והליטאיות העוסקות בקרב (המקורות הראשוניים) ועל מספר מאמרים המופיעים בקישורים החיצוניים לערך. אני חייב להודות שמהלך המאורעות בקרב עדיין לא ברור לי לחלוטין, ויש הרבה סימני שאלה לגבי מה באמת התרחש שם. לצערי אני חושב, במצב הנוכחי הערך עדיין אינו בשל להגשה לדיון המלצה. איש שלום - שיחה00:51, 7 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
כן. כאשר הרחבתי את הערך נעזרתי בקטעים מתוך הספר הנ"ל, ועכשיו קיבלתי ממך את הספר בשלמותו. לצערי הספר מותיר לא מעט שאלות פתוחות לגבי מהלכי הקרב. אני מעדיף להסתמך בעיקר על המקורות הראשוניים העוסקים בקרב, אבל עקב בעיות תרגום קשה לי לקרוא ולהבין אותם. כרוניקה אחת כתובה בלטינית ("כרוניקה קונפליקטוס") והשנייה בליטאית. רק לכרוניקה של יאן דולוגוש קיים תרגום סביר לאנגלית. איש שלום - שיחה14:09, 7 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
הפנית אותי בעבר למשתמש:Ijon לצורך התרגום של הכרוניקה מלטינית, אבל הוא לא הגיב לפניה שלי (ראה דף שיחה שלו מאפריל). אולי אם תפנה אליו שוב באופן אישי זה יעזור. הכרוניקה לא כל כך ארוכה, ומבחינתי מספיק שהוא יתרגם רק את החלק שעוסק בקרב עצמו. איש שלום - שיחה18:14, 7 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
מה בדיוק צריך ממני? תרגום של Bychovco kronika? אני מסוגל לקרוא את השפה, אבל לצערי הרב ממש אין לי זמן להשקיע בתרגום של הכול. מה שיותר חשוב הוא שאני לא מבין למה המסמך הזה בכלל מצוטט שם, כי מרפרוף קצר זה נראה כמו מאמר על כרוניקה שכוללת תיאורים של הרבה יותר מהקרב הזה. היה מתאים לצטט אותו בגרסה העברית של הערך en:Bychowiec Chronicle, אילו היה כזה. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה19:54, 8 בנובמבר 2014 (IST)תגובה
עמיר שלום. הקישור למאמר העוסק בכרוניקה הליטאית בערך, לא הוכנס על ידי, אלא על ידי משתמש אחר. אני מעוניין רק בקטע העוסק בקרב גרונוולד במסגרת הכרוניקה הנ"ל. אם אתה יכול להגיע לקטע הזה, אולי דרך הקישור לכרוניקה המצוי בסוף הערך en:Bychowiec Chronicle, ולתרגם אותו מרוסית/ליטאית לעברית, אודה לך מאוד. בשלב ראשון, כדאי לשים את הקטע בשפת המקור בקישורים החיצוניים לערך. כיוון שמדובר בכרוניקה, אני חושב שיהיה הכי פשוט למצוא את הקטע העוסק בקרב, באמצעות איתור השנה בה הוא נערך (1410 לספירה) בתוכה.
ראית את הערך? הוא עומד לדיון המלצה. אשמח אם תעיף מבט ותעיר הערות. הכותב פרש לתקופת מה מוויקיפדיה (הוא עושה את זה מדי פעם), כך אני מטפל בערך שלו. גילגמש • שיחה06:28, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה
שלום, ראיתי את הערך, אך מכיוון שאני לא מתעניין במיוחד בנושא, לא מצאתי לנכון להעיר הערות לגביו. אל פניו הערך נראה מפורט מאוד (אולי מפורט יותר מדי) ומתועד היטב מבחינת המקורות. בהחלט ראוי להפוך לערך מומלץ. איש שלום - שיחה23:44, 8 בדצמבר 2014 (IST)תגובה
בנוסף, גיליתי עכשיו שיצא ספר חדש אצל הרוסים שתורגם לאנגלית: [3] למרבה הצער לא זמין בגוגל ספרים. אולי בהמשך ניתן יהיה להשיג אותו. יש לי גרסה רוסית, אם תרצה להשתמש בתרגום גוגל: [4]. גילגמש • שיחה14:30, 3 באפריל 2015 (IDT)תגובה
כפי שכתבתי לך בפעם הקודמת שהעלית את הנושא, יש בערך בעיה עם מראי המקום. אני הרחבתי אותו מאוד, בעיקר בחלק העוסק בתיאור הקרב עצמו, אבל השארתי את מראי המקום המקוריים, הלקוחים למעשה מהערך הקיים בויקי באנגלית. במקור, הערך תורגם על ידי אינפידל מויקי באנגלית. עד שנושא מראי המקום לא יטופל לא ניתן לדעתי להעלות את הערך לדיון המלצה. כשכתבתי מחדש את הערך התבססתי בעיקר על מקורות ברשת (המופיעים בקישורים החיצוניים בסופו) ועל המקורות הראשוניים (הכרוניקות הפולניות) שעמדו לרשותי. אגב, כל מאמצי לקבל תרגום נורמלי מלטינית של אחת משתי הכרוניקות הפולניות העוסקות בקרב(Cronica conflictus) לא הניבו פירות, למרות שפניתי לכל מי שהמלצת עליו. איש שלום - שיחה23:04, 6 במאי 2015 (IDT)תגובה
חבל מאוד. יש לך אולי ערך אחר שכתבת או שמישהו אחר כתב ואתה חושב שהוא מתאים להמלצה? כמעט שהגעתי לתחתית החבית עם הערכים הפוטנציאליים להמלצה. אני חושש שלא יהיה מה להציג ברשימת ההמלצה בעוד חודשיים - שלושה. גילגמש • שיחה20:21, 9 במאי 2015 (IDT)תגובה
ככלל אני חושב, שאנחנו נוטים להיות ליברלים מדי בהפיכת ערכים למומלצים, ושחלק מהערכים שעברו דיון המלצה בחודשים האחרונים אינם ראויים לכך. מצד שני, אני חושב שטעית בהתנגדותך להפיכת הקרב על הבליטה לערך מומלץ. למרות הבעיות שעדיין קיימות בערך, לדעתי, הוא מתאים לקבלת מעמד מומלץ יותר מכמה ערכים מומלצים בתחום ההיסטוריה הצבאית. גם הערך על הפלישה לנורמנדי מתקרב למצב של כשירות לדיון המלצה. הייתי רוצה, שהערך שכתבתי על מבצע מארס יהפוך לערך מומלץ, אך גם בו, כמו בערך קרב קורסק יש בעיה של מחסור במראי מקום. איש שלום - שיחה23:54, 9 במאי 2015 (IDT)תגובה
איזה ערך בתחום ההיסטוריה הצבאית לא עומד בסטנדרטים? לדעתי, אנחנו די קפדניים. קרב על הבליטה הוא מצוין, אבל הוא לא שלם. גם ג'ייק חשב ככה. אולי תשלים את החלקים החסרים שם? רז'ב נראה לי ממש קצר יחסית לקרב גדול כל כך. לא קראתי בעיון, אבל 50K לקרב שגודלו דומה לסטלינגרד? גילגמש • שיחה05:00, 10 במאי 2015 (IDT)תגובה
כמו כן, אנחנו מעלים תמיד ערכים מומלצים ישנים לדיוני הסרה בגלל שלל בעיות, העדר מקורות כלל או העדר מקורות מחקריים, העדר פרק קריאה נוספת, חוסר בגוף הערך וכיוצא באלה. עקוב בבקשה אחרי עמוד ההצבעה והשתתף בהצבעות השונות. גילגמש • שיחה05:28, 10 במאי 2015 (IDT)תגובה
היי, אחרי חודשים ארוכים של עריכות, אני חושב שלמעלה מ-90 אחוז מהערך גמור, ואני רוצה כבר לסיים איתו. הייתי רוצה שתעבור עליו ותיתן את הערותיך החשובות. אתייג גם את גילגמש שיתן את נקודת מבטו. Infidel - שיחה17:01, 13 ביוני 2015 (IDT)תגובה
תעיף בבקשה מבט בערך הזה. בכוונתי להציגו בעמוד הראשי. נכתב במקור על ידי סטודנט של אורי אמיתי מאונ' חיפה. שיפרתי והרחבתי אותו היום. גילגמש • שיחה19:54, 23 ביולי 2015 (IDT)תגובה
מעיון חטוף בערך התרשמתי שהוא עדיין זקוק לעבודת עריכה והגהה סיגנונית לא מעטה. אשתדל למצוא לכך את הזמן. אגב, בערך נעשה שימוש במונח סטראפ ביחס למושלים המוקדוניים של המחוזות השונים באימפריה של אלכסנדר. נראה לי שנכון יותר להשתמש במונח "מושל". מה דעתך? איש שלום - שיחה00:16, 24 ביולי 2015 (IDT)תגובה
הערך בוודאי זקוק עדיין לעריכה. בכוונתי להרחיב אותו מעט עם ספר שמוקדש למלחמות הדיאדוכים. למה אתה לא אוהב את המילה סטראפ לא הבנתי. גילגמש • שיחה05:57, 24 ביולי 2015 (IDT)תגובה
נברתי עכשיו שעה וחצי בג'ייסטור ומצאתי עוד כמה מאמרים על הנושא, כך שנראה לי שארחיב את הערך לפי מה שאפשר. צריך לקרוא אותם ולבדוק מה רלוונטי לפרדיקס אז אל תערוך בינתיים כי הטקסט ישתנה כנראה. גילגמש • שיחה07:21, 24 ביולי 2015 (IDT)תגובה
למיטב ידיעתי, סטראפ הוא המונח היווני המתייחס למושלי המחוזות (סטרפיות) באימפריה הפרסית האחמנית. אני יודע שהחלוקה לסטרפיות נשמרה גם לאחר נפילת האימפריה הפרסית. השאלה היא האם גם ביחס למושלי המחוזות היוונים/המוקדונים באימפריה של אלכסנדר השתמשו באותו מונח? איש שלום - שיחה13:19, 24 ביולי 2015 (IDT)תגובה
"אחשדרפן" הוא המונח בשפה העברית המופיע בתנ"ך. "סטראפ" הוא התעתיק היווני למונח בו השתמשו הפרסים, אבל למיטב הבנתי הוא מתייחס למושלי המחוזות הפרסיים. לא ברור לי אם היוונים המשיכו להשתמש באותו מונח ביחס למושלים מטעמם בתקופה שלאחר נפילת האימפריה הפרסית. לכן העדפתי להשתמש במונח הניטרלי "מושל". איש שלום - שיחה14:00, 24 ביולי 2015 (IDT)תגובה
לפי דעתי המונח העברי הוא בכלל פחה (מושל פחווה). אני מודה שאני לא בקיא בכל השפות העתיקות האלה. אפנה לאסף ברטוב שמבין יוונית עתיקה כדי שיסייע בגיבוש מדיניות סופית בנושא זה. הוא עולה שוב ושוב והגיע הזמן לקבל החלטה סופית בעניין זה. גילגמש • שיחה14:10, 24 ביולי 2015 (IDT)תגובה
השם הפרסי המקורי הוא "חשטרפוון" בעברית תרגמו את זה כאחשדרפן, והיוונים תרגמו את זה כ-"סטראפס" (מגן המלכות), מכאן הגיעה המילה סטראפיה. כל סטראפיה חולקה לפחוות שעליהם משל פחה, כך שסטרפיה היא גם מונח יווני. על כל פנים בספרות האקדמאית כיום מקובל לכנות סטרפים גם את המושלים של פרס וגם את המושלים המוקדוניים. בראנד - שיחה16:43, 26 ביולי 2015 (IDT)תגובה
שלום חגי, עמותת ויקימדיה ישראל מקיימת לראשונה סקר בקרב עורכי ויקיפדיה העברית. הסקר נועד לקבל תובנות בנוגע לחוויית העריכה במיזם, מתוך כוונה לעזור לקהילת העורכים להמשיך לשפר את גרסתה העברית של האנציקלופדיה החופשית וכן, את תהליך יצירתה. נודה לך מאוד אם, כמי שפעיל בוויקיפדיה העברית מזה זמן רב, תסכים לענות על השאלון, באמצעות הקשה על הקישור הבא:
הקישור שלך לסקר.
הקישור המופיע פה לשאלון הוא אישי והודעה זו הושארה עבורך באופן ספציפי.
לתשומת לבך, הסקר אינו מתבצע על גבי שרתי קרן ויקימדיה, אלא באמצעות מערכת "Qualtrics", אשר אושרה לשימוש על ידי הקרן. למען הסר ספק, גם אם ההזמנה אישית, כל המידע בסקר נאסף בצורה אנונימית, כך שלא ניתן לקשר בין עורך מסוים לתשובות שמסר. בנתונים שייאספו לא יעשה כל שימוש מעבר למחקר עצמו, אשר ניתוח תוצאותיו יהיה זמין לקהילת העורכים לאחר סיום איסוף המידע.
הסקר נבחן ונמצא נגיש לאנשים עם מוגבלויות. הוא זמין למענה גם דרך מכשירים ניידים.
בכל שאלה או בעיה, לפני המענה על הסקר או במהלכו, הנך מוזמן ליצור קשר עמי, לירון דורפמן, בכתובת המייל Lironwikimedia.org.il או בטלפון 050-5453913 .
שלום לך, איני יודע אם מילאת את סקר העורכים שהזמנה אליו השארתי לך לעיל, אולם אם טרם יצא לך לעשות זאת, רצוי להקיש על הקישור בהקדם. ממספר סיבות, הקישור לסקר פעיל למשך שבוע בלבד. אם חלף שבוע מההזמנה לסקר, לא ניתן יהיה להכנס אליו באמצעות אותו קישור. היה וטרם ענית על הסקר, ברצונך לעשות זאת ונתקלת בבעיה, ניתן תמיד ליצור עמי קשר ואשמח לדאוג לטיפול בנושא (אם הפנייה נעשית דרך דף זה, יש "לתייג אותי" כדי שלא אפספס). Ldorfman • שיחה17:14, 27 באוגוסט 2015 (IDT)תגובה
היי, ערכתי את השינויים בתבנית בהתאם לספרו של נאש, תראה אם יש לך הערות (נשארו מעט תיקונים טכניים, אז אל תתייחס אליהם). בניגוד לתבנית בערך האנגלי, הקורפוס ה-11 של שטרמרמן הוא תחת ארמית הפאנצר ה-1. כמו כן ציינתי בראש התבנית שההיררכיה נכונה ל-28 בינואר. Infidel - שיחה16:48, 1 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
אני חושב שבנקודה זו, הטבלה בספר של נאש מוטעית. במקור הקורפוס ה-42 השתייך לא"פ 1, ואילו הקורפוס ה-11 השתייך לארמייה ה-8. אך לאחר השלמת הכיתור הסובייטי, גנרל שטמרמן, מפקד הקורפוס ה-11, קיבל פיקוד על כל הכוחות הגרמניים בכיס קורסון, כולל הקורפוס ה-42, והוא היה כפוף למטה הארמייה ה-8, ופעל על פי הנחיות פיקוד הארמייה. נאש עצמו, בפרק העוסק בפריצה החוצה של הכוח הגרמני, כותב ששטמרמן היה בקשר עם מטה הארמייה ה-8, ולא עם מטה א"פ ה-1, דבר שגרם לשורת אי הבנות (משום שקורפוס הפאנצר ה-3, אליו היה אמור לחבור, השתייך לארמיית הפאנצר ה-1). לסיכום, לעניות דעתי, יש לשייך את הקורפוסים ה-11 וה-42 לארמייה ה-8 בתבנית שלך, כדי שהיא תהיה תואמת לכתוב בערך. חוץ מזה אין לי הערות. אני מקווה שתמצא זמן להכין תבנית דומה גם עבור הצד הסובייטי בהקדם. איש שלום - שיחה22:47, 1 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
בסדר, אז אם כך אולי כדאי למחוק את התאריך בראש התבנית (28 בינואר), לא?
לגבי התאריך, אני חושב שכדאי להשאיר אותו, כי זה היום בו הושלם כיתור כיס קורסון. לגבי תבנית סדר הכוחות של הצד הסובייטי, אתה יכול גם לשים תבנית דומה למה ששמת בערך קרב קורסק, כלומר, פירוט סדר כוחות לפי חזיתות. אבל גם מה שהצעת זה טוב. איש שלום - שיחה17:26, 2 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
אהלן, ישנן כמה אי התאמות בסד"כ הסובייטי בין הספר של נאש לגלנץ. בחזית האוק' ה-1 לדוגמה, שלוש דיוויזיות (136, 167 ו-359) נמצאות תחת הארמיה ה-27 אצל גלנץ ובארמיית הטנקים ה-6 אצל נאש. יש עוד שניים שלושה הבדלים, אז מה דעתך, על מי עדיף להסתמך? Infidel - שיחה21:17, 6 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
אי ההתאמות נובעות מכך, שכוחות מסוימים סופחו לכוחות אחרים במהלך הקרב. למשל, הקורפוס ה-47 של הארמייה ה-27 (שכולל את שלושת הדיוויזיות שציינת) סופח במהלך הקרב לארמיית הטנקים ה-6, ולכן הוא מופיע בסד"כ שלה אצל נאש. ככלל, סדר הכוחות המופיע בספר של גלנץ ואורנסטין מדויק יותר, אבל פחות נוח לקריאה ולהבנה. אתה יכול להסתמך עליו. רק צריך לציין, שמדובר בסד"כ נכון ל-1 בפברואר 1944. אתה יכול להוסיף לסד"כ של החזית האוקראינית הראשונה את "ארמיית הטנקים השנייה", אבל להוסיף הערה בסוגריים, שהיא הגיעה ב-4/2/44 (כפי שנכתב בספר של נאש). איש שלום - שיחה16:28, 7 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
סליחה שאני נדחף, אבל במקרה יצא לי לראות את זה לפני כחודש וזה בהחלט נחמד (במיוחד שני המרצים הראשונים). הייתי ממליץ גם על ההרצאה הזו- [7] של גלנץ, מאוד מעניינת. Infidel - שיחה23:06, 28 בנובמבר 2015 (IST)תגובה
עדיין לא. זה יקח עוד לא מעט זמן. אני צריך להתעמק בפרק העוסק בפריצה החוצה של "כוח שטמרמן", ולהוסיף לערך עוד מספר פרקי רקע. למשל, "תנאי קרקע ואקלים באזור קורסון". תתאזר בסבלנות. איש שלום - שיחה17:48, 7 בינואר 2016 (IST)תגובה
שלחתי. להבא, תגדיר את המייל שלך במערכת: לשם כך כנס ל'העדפות' למעלה בצד שמאל, ב'פרטי משתמש' תרד למטה ל'אפשרויות דוא"ל' ותכניס את המייל שלך. Infidel - שיחה23:49, 21 בינואר 2016 (IST)תגובה
כן. העברתי את התיאור המפורט של הרכב צוות קרב פייפר לערך המשנה המורחב. אנחנו מנסים לצמצם את גודלו של הערך המרכזי. מצטער על העיכוב בתשובה. איש שלום - שיחה21:08, 26 בינואר 2016 (IST)תגובה
זה ערך של שמחה שפרש בינתיים מהכתיבה באתר. לא יודע אם יצא לך להכיר אותו, הוא כתב ערכים רבים על היסטוריה ימית. בכל אופן, הוא פרש כאמור אז אני מנסה למצוא מישהו לביקורת עמיתים לערך זה לפני העברתו לדיון המלצה. אשמח לשמוע את דעתך. גילגמש • שיחה14:25, 5 באפריל 2016 (IDT)תגובה
מקריאה שטחית הערך נראה מתאים להעברה לדיון המלצה, אבל עדיף שתפנה למשתמשים המתמחים בלוחמה ימית, כמו למשל קלונימוס. אני לא מתעניין בנושא, ולא מבין בזה הרבה. איש שלום - שיחה23:42, 8 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
אני חושב שיש ליצור 8 ערכים נוספים לגבי החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. ערך לכל עונת לחימה עיקרית: קיץ 1941, חורף 1941, קיץ 1942, חורף 1942 וכך הלאה. זה כי ללחימה בעונת חורף בחזית זו מאפיינים בולטים משלה. מה דעתך? אני לא מציע את זה לחזית המערבית כי הייתה שם התקפת חורף רצינית אחת בלבד (בבליטה) אז זה חסר תועלת. גילגמש • שיחה08:08, 21 באפריל 2016 (IDT)תגובה
אני לא חושב, שנכון לחלק את המערכה בחזית המזרחית לפי עונות לחימה. נדמה לי שכבר עסקת בנושא בעבר במסגרת דף השיחה של החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. מה למשל, עם הלחימה בעונות האביב והסתיו? לאיזה ערך יש לשייך מבצעים צבאיים, שנערכו בעונות אילו (למשל, "מתקפת הבוץ" המפורסמת של קונייב במרץ 1944, או קרב קורסון-צ'רקאסי)? יש גם לזכור, שהחל מ-1943 הצבא הסובייטי ניהל מבצעיים התקפיים בכל עונות השנה, ולא רק בחורפים. כך שלא קיימת הבחנה ברורה בין עונות השנה מבחינה זו.
ככלל, יש עדיין המון עבודה על ערכים הקשורים לחזית הסובייטית במלחמה. חלקם לא נכתבו כלל (למשל, מבצע מקרה כחול, או מבצע ויסלה-אודר), וחלקם נכתבו כתקציר, או ברמה בסיסית ביותר (כמו למשל מבצע בגרטיון או קרב דנייפר). אנחנו בויקי בעברית, נמצאים בשלב מאוד התחלתי בתחום זה. אני חושב, שכדאי שתיזום פתיחת פרויקט מקיף לכתיבת/שיפור ערכים הקשורים לחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. כמובן, אשמח לקחת חלק במיזם חשוב כזה.איש שלום - שיחה10:46, 21 באפריל 2016 (IDT)תגובה
אבדוק מה אפשר לעשות לגבי מיזם כזה. מיזם מלחמת העולם הראשונה הוא מוצלח למדי ונכתבו מאות ערכים במסגרתו. יתכן שניתן להפנות חלק מכוח האדם ההוא למלחמת העולם השנייה. גוני עמל רבות על החזית הפסיפית ויתכן שניתן לגייס אותו גם לזירה זו. אבדוק אם אפשר להקים מיזם כזה. מיזם כזה הוא עסק מורכב כי יש פה אלפי ערכים נדרשים (דגמים שונים של כלי נשק, מצביאים, יחידות, קרבות, אזורים גאגרפיים, מדינאים ועוד). גילגמש • שיחה13:10, 21 באפריל 2016 (IDT)תגובה
אין ספק שמדובר במיזם נרחב ומורכב, שידרוש זמן רב. אבל אם נצליח לכתוב ערכים ברמה סבירה על כמה עשרות מבצעים/קרבות מרכזיים, שנערכו במסגרת החזית המזרחית, דיינו. אגב, שיהיה לך חג שמח ! איש שלום - שיחה13:38, 21 באפריל 2016 (IDT)תגובה
הערך כתוב היטב, לעניות דעתי. הבעיה העיקרית היא העדר מראי מקום (הערות שוליים). אם מישהו יהיה מוכן לקחת על עצמו לטפל בבעיה הנ"ל, ניתן יהיה להגיש אותו לדיון המלצה עם תיקונים/שיפורים קלים. איש שלום - שיחה23:49, 10 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
לא קראתי את הספר הנ"ל, אבל אני לא חושב, שהעובדה שהמחבר הוא מכחיש שואה ידוע, אמורה למנוע שימוש במחקריו המוקדמים, כמקור היסטורי אמין, בייחוד נוכח העובדה, שניתנה לא גישה חופשית למסמכים החשאיים הבריטיים העוסקים בנושא. צריך רק לקחת בחשבון, שמדובר במחקר מיושן למדי (מ-1964), ויש להניח שלמחבר לא הייתה גישה לארכיונים הגרמניים בזמן כתיבתו. אני מניח שיש לא מעט מחקרים מעודכנים יותר, העוסקים בנושא פיתוח הטילים הגרמניים לטווח ארוך במהלך המלחמה. איש שלום - שיחה14:10, 17 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
הערך על ה-V3 בויקי באנגלית, משתמש במחקר של אירווינג כמקור, ובביבליוגרפיה שלו מופיעים מספר מקורות שלא נעשה בהם שימוש בערך בויקי שלנו. בכל מקרה, אני לא רואה סיבה לא להשתמש במידע המופיע בספר של אירווינג. יש שם מידע על פרויקט ה-V3, ועל מאמצי בעלות הברית לחסל אותו. איש שלום - שיחה14:42, 17 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה
תודה לך על עריכתך בדף. "תבוא כל יום" . רציתי רק לציין שתי הערות לתשומת לבך אודות עריכתך:
היה השלב הסופי במהלך הכנעתה של ירושלים בזמן המרד הגדול לעומת היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול: המרד עדיין לא הסתיים בזה. לקחו עוד 3-4 שנים עד לנפילת מצדה. מעוזם האחרון של המורדים.
המצור הסתיים בכיבושה המוחלט של העיר לעומת המצור הסתיים בכיבושה של העיר: חשוב להדגיש את הכיבוש החדש שהיה כבד יותר מהמצב לפני המרד, בו היה מעט אוטונומיה יהודית.
דיכוי המרד הגדול הושלם באופן מעשי בנפילת ירושלים. לאחר כיבוש העיר עזבו רוב הכוחות הרומיים, שהשתתפו בדיכוי המרד, את ארץ ישראל, ונערך הטריומף ברומא, שציין את הניצחון הרומי. לגיון אחד הושאר בפרובינקיה יהודה, כדי לטהר את שרידי המורדים שנותרו במדבר יהודה ובעבר הירדן (מכוור). כיבוש מצדה לא היה יותר מהערת שוליים במסגרת המכלול של דיכוי המרד הגדול.
אין מושג כזה "כיבוש מוחלט". לפני פרוץ המרד, ירושלים הייתה אמנם תחת שלטון רומאי, אך הרומאים התייחסו אל פרובינקיית יהודה יותר כאל מדינת חסות מאשר כאל שטח כבוש, וכפי שאתה מציין, האוכלוסייה היהודית נהנתה מאוטונומיה מוגבלת במספר תחומים גם תחת שלטון הנציבים הרומיים. פומפיוס השתלט על ירושלים ועל הממלכה החשמונאית כמעט ללא התנגדות. לאחר כיבוש העיר וחורבנה בתקופת המרד הגדול, תושבי העיר שלא נהרגו במהלך הכיבוש, נלקחו בשבי והפכו לעבדים, וכמעט לא נותרה בירושלים אוכלוסייה יהודית. איש שלום - שיחה00:12, 15 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
המידע על השתתפות יחידות מהלגיון העשירי במסע המלחמה של גאלוס, מופיע הן במקור שלך (לפני התיקונים שהכנסתי בפרק) והן בערך המרד הגדול, שם יש את פירוט היחידות שנכללו בצבאו של גאלוס, וכתוב שהוא כלל, בין השאר, 2000 חיילים מהלגיון העשירי. סביר להניח, שהיחידות מהלגיון העשירי השתתפו בניסיון הכושל לכבוש את ירושלים ובנסיגה המבוהלת שבאה בעקבותיו. איש שלום - שיחה13:27, 18 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
אני בסך הכל ניסיתי לנסח מחדש ולתמצת את מה שאתה כתבת במסגרת הפרק. אתה הזכרת את המעורבות של הלגיון העשירי בתבוסת צבאו של גאלוס. אם אתה חושב שזה מיותר, אין לי בעיה שתשמיט את זה. אתה הכותב הראשי של הערך, אני רק מנסה לתקן ולשפר אותו. איש שלום - שיחה19:53, 19 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
עבודת המקדש המשיכה להתנהל למרות מאבק-הדמים שלא פסח על משתתפיה: אבני הבליסטראות והחצים שנורו בידי הקטפולטות של יוחנן התעופפו אל העזרה והמזבח, פגעו בכוהנים ובמקריבי הקורבנות, ואלה נפלו הרוגים לפני קרבנותיהם שלהם.
לגבי הלגיון העשירי, בהתאם לבקשתך השמטתי של האזכור של חלקו בתבוסה של קסטיוס גאלוס. לגבי הקטע העוסק בהשפעת מלחמת האחים בירושלים על עבודת הכוהנים בבית המקדש. לעניות דעתי, זה קטע מיותר ובלתי רלוואנטי לתיאור המצור על ירושלים. גם כך הערך לוקה בפירוט יתר, ואני מנסה, בנוסף להגהה הסגנונית, לקצר ולתמצת אותו ככל האפשר, ולכתוב אותו בשפה אקדמית אובייקטיבית. בכל מקרה, ההחלטה הסופית היא שלך. איש שלום - שיחה 23:27, 21 בנובמבר 2016
אני חושב שגם ככה אתה מקדיש מקום רב מדי לתיאור מלחמת האחים בתוך ירושלים במסגרת הערך. לדעתי יש להזכיר רק פרטים, שהייתה להם השפעה משמעותית על תוצאות המצור הרומאי, כגון שריפת מחסני המזון של ירושלים, שפגעה בכושר העמידה של התושבים והלוחמים בתוך העיר הנצורה. המידע לפיו מלחמת האחים בין פלגי המורדים פגעה, בין השאר, בכוהנים המשרתים בבית המקדש, אינו רלוונטי לתיאור המצור, שכפי שכתבתי למעלה, עמוס גם כך בפרטי פרטים. אם אתה רוצה, אתה יכול לכתוב ערך משנה מורחב, שיעסוק במלחמת האזרחים בתוך ירושלים, ולכלול הפניה לערך זה במסגרת הערך הראשי. איש שלום - שיחה19:27, 22 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
זו תהיה עבודה מורכבת, אבל אשתדל למלא אותה (אולי לקראת סיום הערך הנוכחי. גילגמש, לא להלחיץ ;-)...). כבר כמה ערכים יצאו /יצאו והתרחבו מערך זה, במישרין או בעקיפין (חורבן בית שני, המרד הגדול, ירושלים בתקופת בית שני, סיקריקון, ועוד. עכשיו נולד עוד אחד: מלחמת האזרחים בירושלים (70)... אולי נפתח פורטל...) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ הצטרפו לרשימת המומחים19:44, 22 בנובמבר 2016 (IST)תגובה
לצערי, המייל ששלחת לדוא"ל שלי לא כולל קובץ, שניתן לפתוח אותו, אלא רק הפניה למה שכתבת בדף השיחה שלי. בכל מקרה, אני מעריך, שאם ספרו של בר-כוכבא מזכיר את עניין אובדן נס הלגיון של הלגיון ה-12, הוא מסתמך על מה שנכתב אצל סווטוניוס. למיטב ידיעתי אין מקור ראשוני אחר, שמעלה טענה דומה. איש שלום - שיחה21:16, 25 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
אני רק אומר, שהוא, כמו חוקרים מודרניים אחרים, הסתמך על מה שנכתב אצל סווטוניוס. אני הסברתי בהרחבה, במסגרת דף השיחה של נס הלגיון ובערך עצמו, מדוע מדובר, לעניות דעתי, במקור ראשוני מפוקפק, שיש להתייחס בזהירות לסיפור המופיע אצלו בנוגע לאובדן נס לגיון במהלך תבוסת צבאו של גאלוס. איש שלום - שיחה21:31, 25 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
גילגמש, כעת אני תופס מה קורה פה. שוב הטעות הקבועה, לא פרופסור בר כוכבא, אלא ד"ר בר כוכבא. כבר מאז לא חיבבת את ספרו, קל וחומר במקרה זה שדרוש מקור שדש בעניין החשוד. מראש לא ציינתי אלא בסיום הדברים ש"גם ראיתי במחקר מי שהביא את נפילת הנס באותו מאורע". כשראיתי את דבריך כי אתה סומך על הדברים כפי שהם, זקפתי גבותיים. עכשיו אני שם לב איפה הטעות. אז אתה יכול למחוק את כל הדברים... אני לא באתי להסתמך בזה אלא על סווטניוס. כמה שניתן. במקרה זה אף אני לא בונה הרבה על בר כוכבא (למרות שבדלפק היעץ של הספריה נתנו אותו כמקור ראשון לספר על התקופה). אינני יודע אם נכנס לנקודה זו לעומק. אין ברירה אלא להשאיר זאת כך שהדברים הם רק לטענתו של סווטניוס. להביא מקור נוסף לכך מדברי בר כוכבא זה מגוחך. לא התכוונתי לציין אליו אלא לשם כך שאנו יכולים לציין זאת אצלנו, ולו כדעה יחידה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים!22:28, 25 בדצמבר 2016 (IST)תגובה
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-EGalvez_(WMF)-2017-02-21T19:28:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Your_feedback_matters:_Final_reminder_to_take_the_global_Wikimedia_survey-2017-02-21T19:28:00.000Z","replies":["c-EGalvez_(WMF)-2017-02-21T19:28:00.000Z-Your_feedback_matters:_Final_reminder_to_take_the_global_Wikimedia_survey"],"text":"Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey","linkableTitle":"Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey"}-->
Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-EGalvez_(WMF)-2017-02-21T19:28:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Your_feedback_matters:_Final_reminder_to_take_the_global_Wikimedia_survey-2017-02-21T19:28:00.000Z","replies":["c-EGalvez_(WMF)-2017-02-21T19:28:00.000Z-Your_feedback_matters:_Final_reminder_to_take_the_global_Wikimedia_survey"],"text":"Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey","linkableTitle":"Your feedback matters: Final reminder to take the global Wikimedia survey"}-->
(Sorry for writing in English)
Hello! This is a final reminder that the Wikimedia Foundation survey will close on 28 February, 2017 (23:59 UTC). The survey is available in various languages and will take between 20 and 40 minutes. Take the survey now.
If you already took the survey - thank you! We won't bother you again.
About this survey: You can find more information about this project here or you can read the frequently asked questions. This survey is hosted by a third-party service and governed by this privacy statement. If you need additional help, or if you wish to opt-out of future communications about this survey, send an email through EmailUser function to User:EGalvez (WMF). About the Wikimedia Foundation: The Wikimedia Foundation supports you by working on the software and technology to keep the sites fast, secure, and accessible, as well as supports Wikimedia programs and initiatives to expand access and support free knowledge globally. Thank you! --EGalvez (WMF) (talk) 21:28, 21 בפברואר 2017 (IST)תגובה
נדמה לי שקראתי מאמר על שכירי חרב יהודים, שלחמו בשרות צבאות שונים (הצבא הפרסי, צבאות הלניסטיים) במזרח הקרוב בעת העתיקה. אולי מאת מרדכי גיחון או יהודה ואלך. ראה למשל בערך על האי יב במצרים. למיטב ידיעתי עדיין אין ערך שעוסק בנושא זה בויקיפדיה, ואולי הגיע הזמן ליצור ערך שיקרא יהודים/שכירי חרב יהודים בצבאות העת העתיקה. איש שלום - שיחה02:19, 16 באפריל 2017 (IDT)תגובה
אני לא חושב, שניתן להבין את זה מהערה. מדובר בנוהל מקובל של הצבא הרומי, שהוזנח משום מה על ידי חיילי הלגיון העשירי, והם שילמו על כך את המחיר. איש שלום - שיחה00:45, 22 ביוני 2017 (IDT)תגובה
אני שמח שיצרת איתי קשר. כפי שאמרתי לענת ציזלינג, אני חושב שכדאי להוסיף לערך מידע על החומרים המצויים בארכיון בית שטורמן, והתחומים בו הוא עוסק, וכן מידע על האודיטוריום באולם הכניסה המוקדש למשפחת שטורמן. אשמח לענות על כל שאלה שיש לך לגבי הדרך הנכונה להוסיף ולשפר את הערך וכללי הכתיבה בויקיפדיה. אני אמשיך לעבוד על הערך, לשפר אותו, ולתקן את הטעון תיקון לדעתי. איש שלום - שיחה18:02, 6 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
אני חושבת שבשלב זה לא כדאי להוסיף מידע על האוספים והחומרים הארכיונים מאחר והארכיון לצערי לא מתוחזק ולא פתוח לקהל. כאשר הארכיון יתפקד יהיה נכון להוסיף את הנתונים האלה לערך.
לגבי האודיטוריום מקבלת את הערתך ומעבירה אותה הלאה מאחר ואני בשבוע הבא מסיימת את תפקידי בבית שטורמן. בכל אופן המון תודה על העזרה
--Bait shturman - שיחה10:46, 7 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
תודה רבה על הפירגון. אשמח אם תוכל לעבור על הערך מדי פעם (אני רק בתחילת העבודה עליו) ולתקן שמות מקומות ונתיבי מים (למשל תעלת שיו ועוד) בהתאם לתעתיק העברי הנכון של השמות ההונגריים. אני מודה, שאני מתקשה להתמודד עם השמות בשפה ההונגרית. בתור התחלה, אני מבקש שתאמר לי כיצד נכון לכתוב את שמו של אגם Valence (ולנס, ולנסי, ולנסה), וכיצד יש לבטא את שמה של העיר, הנמצאת מדרום-מערב לקצה הדרומי של האגם הנ"ל. אתה מוזמן לתקן את שמות המקומות ביוזמתך, ולכתוב בדף השיחה של הערך. איש שלום - שיחה18:43, 21 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
אגב, אם אתה מכיר את הטופוגרפיה של האזור בין ימת בלטון ואגם ולנסה, אתה מוזמן לתקן את מה שכתבתי בנושא, או להוסיף לתיאור שלי. במקורות שלי אין מספיק מידע בנושא זה. איש שלום - שיחה19:00, 21 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
זה די פשוט, תכלס. s מתועתקת תמיד ל-ש (לכן sio = שיו); sz מתועתקת ל-ס. c זה צ (ולכן ולנצה). לאיזו עיר התכוונת? Zalakaros = זָלָקרוֹש. לגבי הטופוגרפיה באזור האמור אין לי הרבה יותר מידע, מדובר באזור מישורי למדי. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן17:25, 23 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
היי,
כפי שכתבתי, לא הצלחתי לאתר ספרות ייעודית לקרב זה. אולי תרצה ספרות כללית על מלחמת העולם השנייה? לחלופין, אני יכול לחפש לך מקורות ברוסית ותתרגם בעזרת מכונת תרגום. גילגמש • שיחה13:58, 25 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
חיפשתי באמאזון, ודווקא יש לו מעט ספרים שעוסקים בקרב. בין השאר, יש ספר של אלכסיי איסייב (Aleksey Isaev), שתורגם לאנגלית (Tumb of the Panzerwaffe), והופיע ברוסית ב-2010, וספר מאת גאורג מאייר (Georg Maier), ששימש כסגן ראש המטה של ארמיית הפאנצר השישית, בשם "דרמה בין בודפשט לווינה". עוד לא החלטתי אם לקנות/להוריד אותם. אם אתה יכול להשיג את הספר של איסייב ברוסית, אשמח עם תשלח לי אותו. ספרים העוסקים במצור על בודפשט, ובנסיונות החילוץ הגרמניים (מבצעי קונרד 1,2 ו-3), כוללים בדרך כלל גם פרקים העוסקים במתקפת אגם בלטון. איש שלום - שיחה17:07, 25 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
הינה לינק להורדת הספר של איסייב. [11] באיזו שפה נכתב הספר של מאייר ומה שמו? כאן יש כמה מאיירים אבל אני לא בטוח שאחד מהם רלוונטי עבורך. כנראה שצריך לבצע חיפוש מעמיק יותר [12]גילגמש • שיחה08:24, 28 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
הקובץ קצת גדול. יש צורך להשתמש בתכנה להעברת קבצים. לחלופין נסה את הקישור הזה: http://dlx.b-ok.org/genesis/287000/31ef1ef0f9ba39a2f334031571d53795/_as/[Aleksei_Isaev,_Maksim_Kolomiec]_Razgrom_6-i_tanko(b-ok.org).pdf זה אמור להפתח (צריך להמתין זמן מה עד שהמחשב יסיים לטעון את הדף). לאחר מכן אתה אמור להוריד את הקובץ (ללחוץ על החץ שמצביע כלפי מטה, אצלי זה בפינה הימנית העליונה). לא חובה להוריד ואפשר לקרוא ישר מהדף האינטרנטי אבל אז תצטרך לשמור אותו. אם שוב לא תצליח להוריד, אעביר לך דרך דרופ בוקס. גילגמש • שיחה20:40, 28 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
ראשית, יש לי דרופ בוקס. שלחת לי כבר לא מעט ספרים ומאמרים דרכו. ניסיתי את האתר בקישור האחרון ששלחת לי, אבל הוא דורש משום מה את פרטי כרטיס האשראי שלי (כדי לאפשר הורדה בחינם?), וזה נראה לי חשוד. שוב תודה על המאמצים שלך לשלוח לי מקורות לכתיבת הערך. איש שלום - שיחה21:47, 28 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
הצלחתי להוריד את הקובץ דרך הקישור הלפני אחרון ששלחת לי, אבל האפשרות של התרגום האוטומטי, שקיימת בטבלט שלי, לא מופיעה משום מה. לא יודע איך להפעיל אותה. מצטער שאני מאותגר טכנולוגית. איש שלום - שיחה 22:11, 28 בנובמבר 2017 (IST) איש שלום - שיחה22:11, 28 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
יתכן שהקובץ גדול מדי עבור התרגום. אני מציע שתתרגם עמוד עמוד. סמן את העמוד והדבק אותו במכונת תרגום. אני בדרך כלל משתמש בגוגל טרנסלייט. אני מקווה שהאיכות תהיה טובה. יש להם כמה ר"ת שהם משתמשים בהם אם לא תבין אותם נסה להריץ אותם בגוגל או תשאל אותי. אני מכיר את כולם פחות או יותר. (במיוחד אם זה יהיה בהקשר של משפט) גילגמש • שיחה22:26, 28 בנובמבר 2017 (IST)תגובה
ניסיתי לתרגם קטע קצר מהספר בגוגל טרנסלייט. עשיתי העתק הדבק, אבל הקטע לא הופיע במכונת התרגום. יכול להיות שקיימת בעיה בקובץ. אולי אני אאלץ בסוף להוריד את הספר בתשלום. בינתיים אני משתמש במקורות ברשת. איש שלום - שיחה17:28, 1 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני לא יודע מה הבעיה הטכנית שהתעוררה אצלך. אני לא בטוח שהורדה בתשלום תפתור את העניין (אלא אם תקבל ספר מתורגם). מה קרה כשניסית להעביר את הטקסט לחלונית התרגום? איך סימנת את הטקסט ואיך ניסית להדביק אותו? גילגמש • שיחה19:37, 1 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
הספר של איסייב קיים באמזון באנגלית, כך שאין בעיה להוריד אותו. לגבי התרגום מרוסית, פשוט סימנתי קטע ועשיתי קונטרול+C. אחר כך נכנסתי לגוגל תרגום ועשיתי קונטרול+V, אבל כאמור הקטע שסימנתי לא הופיע. איש שלום - שיחה22:22, 1 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני חושב שפשוט לא העתקת טוב. תנסה עוד כמה פעמים. אני בטוח שתצליח. נסה עוד שני ספרים שמצאתי (אין לי מושג מה איכותם):
[15] ו[16]. אני מקווה שחלונית ההורדה תפתח לך. גילגמש • שיחה06:45, 2 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
שם לב לא לשנות את התמשמעות העובדתית של תיאור הקרבות בשינויי הסיגנון. שרמן היה פקודו ובן בריתו של גרנט, מדובר היה במאבק פוליטי. בקרב צ'מפיון היל אתה עושה שינויים מרחיקי לכת, תוודא שאתה מכיר את כל העובדות. בזהירות בבקשה. Yoavt - שיחה21:05, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
קודם כל, אני מקבל את ההערה שלך, ואשמח לקבל ממך ביקורת בונה גם בעתיד. לגבי מערכת היחסים בין גרנט לשרמן, אני לא בטוח שהשימוש במונח בן ברית מתאים כאן, למרות הקירבה בין שני האישים. אחרי הכל, שרמן שירת תמיד תחת פיקודו של גרנט. אולי תוכל להרחיב בנושא זה, ולהסביר לי למה אתה מתכוון. לגבי קרב צ'מפיון היל, התקשיתי במקצת להבין את מהלך האירועים מהתיאור שהופיע בערך, ולכן התעמקתי בערך העוסק בקרב בויקיפדיה באנגלית (אגב, תודה על הקישור שסיפקת בגוף הערך, זה מאוד שימושי ונוח), ושכתבתי את תיאור הקרב על בסיס מה שנכתב שם. נראה לי שגם אתה הסתמכת בעיקר על אותו מקור. תקן אותי אם אני טועה. בהזדמנות חגיגית זו, אני מבקש שתבהיר לי מה בדיוק קרה עם הדיוויזיה של לורינג בעקבות הקרב. מדוע היא לא יכלה להצטרף לנסיגת הכוח העיקרי של פמברטון לכיוון ויקסבורג ? הרי לפי התיאור שלך, אחת מהבריגדות של לורינג שימשה כמשמר מאסף לנסיגת צבאו. אני חושב שגם במסגרת הערך כדאי שתרחיב מעט בנושא זה, משום שמדובר בשליש מהכוח הסדיר של פמברטון, והעדרותו החלישה באופן משמעותי את הכוח שעמד לרשות האחרון במהלך המצור על ויקסבורג. איש שלום - שיחה22:44, 21 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
בנוסף, קראתי עוד שני ספרים על המערכה הזו, אחד של באלארד (Ballard) ואחד של קורן (korn) שמופיעים במקורות. בנוסף, יש תיאור טוב של כל הקרבות באטלס של קנדי ובאטלס של מק'פרסון. תשתדל לא לשנות פרטים בהשתלשלות הקרבות ללא סימוכין כי השקעתי הרבה מאמץ בדיוק היסטורי. למשל, את צמפיון היל לא תקפו שתי דיוויזיות של פק'פרסון אלא אחת של מק'פירסון ועוד אחת של מקלירננד. ועוד כהנה וכהנה... יש כ"כ הרבה פרטים שם... שלפעמים הצימצום ההכרחי בערך כזה מסתיר אותם. לגבי מערכת היחסים בין שרמן לגרנט, חשוב להבין את הרקע של המאבקים על המנהיגות של הזירה הצבאית ההיא. אני ממליץ לך לקרוא זה מרתק. צבא ארצות הברית בעת ההיא היה משהו אחר לגמרי מצבא מודרני או צבאות סדירים כפי שאנחנו מכירים מאירופה. מקלירננד היה גנרל פוליטי - פוליטיקאי ללא ניסיון צבאי שקיבל היתר מלינקולן לגייס כמה דיוויזיות חיילים מהאיזור שלו ולצאת להלחם בזירה, ללא תיאום עם הפיקוד העליון או עם גרנט. זה היה דפוס פעולה נפוץ במלחמה ההיא וקרה בעוד מספר מקומות. מקלירננד רצה להשתלט על הזירה המערבית, והמאבקים בינו לבין גרנט היו מרים. מערכת היחסים בין קצינים בעת ההיא היתה גם פוליטית, וגם מבוססת על נאמנות חברית. במובן הזה מערכת היחסים בין שרמן לגרנט היא מיוחדת במינה. כתוב בערך שמקלירננד "גנב" את הגייס של שרמן ןאח"כ גרנט "גנב" כמה דיוויזיות למקלירננד, מקלירננד הפך כפוף לגרנט במערכה, ואח"כ הודח על ידי גרנט בעיקבות (בין היתר) בחישות פוליטיות שערך... הספר של פוט מתאר את מערכות היחסים בין הדמויות בצורה מרתקת, ומה שמובא בערך הוא רק קצה הקרחון. דוגמא נוספת היא, כשכתבתי שגרנט נכנס עם הכוחות לג'קסון והכוחות חגגו, לא גרנט חגג... זה בגלל שגרנט לא נטה לחגיגות וכבר תכנן את השלב הבא לכיוון צ'מפיון היל. יש כל מני סיפורים על חיילים שחגגו, תלו את דגל הכוכבים והפסים בראש בית המחוקקים, ניצלו את הבארים הנטושים, וכו'... צריך להזהר לא לשנות את משמעות המשפט. Yoavt - שיחה00:18, 22 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
לגבי הדיוויזיה של לורינג, היא השאירה את טילגמן לחפות על הנסיגה ונסוגה דרום מזרחה (הדיוויזיה של טלגמן נמחקה והוא נהרג). היא נתקה מגע מהזירה והתארגנה, ובלילה ניסתה לחבור לכוחות פמברטון שנסוג לגשר נהר ביג בלאק, כדי להגיע אליו היה על לורינג לנוע צפונה ולחצות את בייקר'ס קריק, אולם עד אז כוחות הצפון כבר השתלטו על הגשר השני (הגשר בו חצתה דרך ריימונד את בייקר'ס קריק) ותפסו את כל המרחב. לורינג יצא במסע דרומה, מזרחה ואז צפונה וחבר אל ג'ונסטון מצפון לג'קסון לאחר כשבוע. אני ארחיב כאשר אכתוב מתי שהוא את התיאור של קרב צ'מפיון היל... Yoavt - שיחה00:29, 22 בדצמבר 2017 (IST)תגובה
אני ממליץ על הערוץ של הבחור הזה. יש לו הרבה חומר מעניין. אני לא בהכרח מסכים לכל מה שהוא אומר אבל יש לו תובנות מעניינות. מציע לך להרשם לערוץ שלו. גילגמש • שיחה09:36, 6 במרץ 2018 (IST)תגובה
חגי תודה על ההשקעה שלך בערך. אתה מאושש את מהות הויקיפדיה - שיפור הערך על ידי תרומת משתתפים. התיקונים והתוספות מבורכים. אל נא תחדל יש תמורה לפועלך. בהערכה! קודקוד צהוב - שיחה10:29, 30 ביולי 2018 (IDT)תגובה
שלום איש שלום. מה שלומך? בזמנו הוספת מידע לערך קרב שילה, לגבי הדיוויזיה האבודה של לו וואלאס. אשמח אם תשלח לי את המקורות לתוספת, אם עדיין הם ברשותך, כדי שאוכל לצרפם לערך. הרבה תודה, קלונימוס - שיחה12:39, 9 ביולי 2020 (IDT)תגובה
קלונימוס שלום. לצערי אני לא זוכר את המקורות המדויקים בהם השתמשתי בזמנו (ב-2017). אבל לאחר שעשיתי חיפוש מחודש, אני ממליץ לך על מאמר העוסק בנושא הדיוויזיה של וואלס בקרב שילה, שפורסם על ידי אוניברסיטת מערב קנטאקי, וכולל מפות המבהירות את נתיב התנועה של הדיוויזיה. הגעתי אליו דרך חיפוש תוצאות בגוגל על gen lew wallace. המאמר הוא התוצאה האחרונה בעמוד הראשון של החיפוש. מקריאת המאמר עולה, שגם התיאור שלי של מסלול התנועה של וואלס, לא היה מדויק לחלוטין. אני ממליץ עליו מאוד. שמח לשמוע ממך שוב. איש שלום - שיחה23:50, 9 ביולי 2020 (IDT)תגובה
אגב, עיון באבדות צבא הצפון במהלך קרב שילה (ראה בסדר הכוחות של צבא הצפון בויקיפדיה באנגלית) מגלה, שהדיוויזיה של ווד מהארמייה של גואל, כמעט לא ספגה אבדות במהלכו (4 פצועים). מכאן שהדיוויזיה לא השתתפה באופן פעיל בקרב, וכדאי לציין את זה בערך. איש שלום - שיחה00:34, 11 ביולי 2020 (IDT)תגובה
אם צריך מאמר תמיד אפשר לפנות אלי או לסטודנט פעיל אחר עם גישה חופשית לספריה אקדמית. גם לוויקיפדים שאין להם קשר לאונ' יש גישה למאגרי מידע אוניברסיטאים - הקרן חילקה בזמנו כמה מאות מינויים, נראה לי שגם אצלנו בוויקי העברית קיבלנו כמה. גילגמש • שיחה20:23, 11 ביולי 2020 (IDT)תגובה
המאמר שהצעתי לקולונימוס הוא לדעתי מקור טוב מאוד, שהוא יכול להשתמש בו כמראה מקום לפרק העוסק בתנועת הדיוויזיה של וואלס ב-6 באפריל. זה מה שהוא ביקש ממני.איש שלום - שיחה20:40, 11 ביולי 2020 (IDT)תגובה
לגבי חוברת אוספרי - כתוב לי בבקשה את שמה המלא של החוברת ואבדוק אצלי. אני יכול לחפש לך חומר לפי בקשה ספציפית. כרגע נראה שנמצא פתרון אבל בעתיד אפשר לפנות אלי לשיתוף מקורות מחקריים. אם תהיה אפשרות, אמצא לך. גילגמש • שיחה21:58, 11 ביולי 2020 (IDT)תגובה
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-We_sent_you_an_e-mail-2020-09-25T18:51:00.000Z","replies":["c-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z-We_sent_you_an_e-mail"],"text":"We sent you an e-mail","linkableTitle":"We sent you an e-mail"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-We_sent_you_an_e-mail-2020-09-25T18:51:00.000Z","replies":["c-MediaWiki_message_delivery-2020-09-25T18:51:00.000Z-We_sent_you_an_e-mail"],"text":"We sent you an e-mail","linkableTitle":"We sent you an e-mail"}-->
Hello איש שלום,
Really sorry for the inconvenience. This is a gentle note to request that you check your email. We sent you a message titled "The Community Insights survey is coming!". If you have questions, email surveys@wikimedia.org.
שלום לך, ראיתי עכשיו את הערך דראגוט המכיל ביטויים עמומים רבים, כמו "ספינות", "גליאות", "גאליות", "גאליה" וכדומה. כשאני מחפש בויקיפדיה גאליה אני מגיע כמובן לערך אחר לחלוטין... לדעתי מדובר בתרגמת מהערך האנגלי. האם תוכל לדייק (ולקשר) ביטויים אלו? בברכה, ידידיה צבאן • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תשפ"א • 11:05, 2 בנובמבר 2020 (IST)תגובה
שוב תודה. אני אעיין בערך, אבל אני פחות מתעניין בחקר הציונות או בתולדות תנועת העבודה, אם כי גם אני, כמוך, רואה בעצמי סוציאל-דמוקרט. איש שלום - שיחה18:03, 20 במרץ 2021 (IST)תגובה
אני לא חושב, שנכון להשתמש בתרגום לעברית של שמות המבצעים הנ"ל באנגלית, כשם שאף אחד לא מעלה בדעתו להשתמש בתרגום לעברית של "מבצע אוברלורד". אני לא מומחה לאיות שמות מאנגלית, אבל לא יכול להיות, שחלק מהמבצעים מופיעים בשמם באנגלית, וחלק בתרגום לעברית (למשל, "מבצע הסכמה"). צריך אחידות בשמות הערכים. איש שלום - שיחה19:37, 19 באפריל 2021 (IDT)תגובה
אני הייתי מציע "מבצע נייסטי/נייסיטי", "מבצע טרבראש", ו"מבצע אגרימנט". איש שלום - שיחה 19
שלום רב, איש שלום. אולי בגלל שמחקתי משהו מאדולף היטלר, נזכרתי לפתע בקרב סטלינגרד. הוספתי את הציטוט הידוע (ראה עריכתי האחרונה בערך) ומלא הפאתוס של סגן ויינר, אודות העיר שהייתה לגיהנום והכלבים השוחים בוולגה, שמוזכר בכל כך הרבה ספרים. הסתקרנתי והתחלתי לחפש את מקורו. מי שהביאו לראשונה במערב היה כנראה אלן קלארק ב"מבצע ברברוסה" מ-65'. אלא שחיפשתי את המקור הגרמני, בהנחה שישנו. מצאתי קטע יומן של ויינר בעיתון של גולים גרמנים במקסיקו, ב-1942 (עמ' 120 בדפדפן כאן), אך זה איננו הידוע. את כל עניין הכלבים השוחים אכן איתרתי בתרגום הגרמני לספרו של קונסטנטין סימונוב אודות הקרב (85-86 בדפדפן כאן). אלא שסימונוב מצטט את יומנו של ויינר רק במשפט קצר, "אלוהים למה שבקתנו", וכל הקטע הספרותי המרשים על כלבים וגיהנום הוא פרי עטו שלו. ייתכן שהטקסט של סימונוב הוא עיבוד חופשי לכתוב ביומן, וייתכן שלאלן קלארק הייתה גישה למסמך המקורי, אי-שם בארכיב הסובייטי, והוא אכן מצטט ממנו. אך נראה לי סביר יותר שקלארק התבלבל ולא שם לב לסגירת המרכאות, מאשר שקצין גרמני מותש (שסגנונו בקטע היומן שאכן ניתן לייחס לו, מהעיתון במקסיקו, איננו מרשים ביותר) היה בעל כשרון ספרותי כה מופלג. הצלחתי למצוא את המקור הרוסי לספרו של סימונוב, אך רוסית אינני יודע כך שאינני יכול לבדוק את המקור.
מכל מקום, מאחר שאתה היסטוריון צבאי וגם מתעניין בתחום, תהיתי אם יש לך מה לעשות עם המידע הזה. אולי אף לפרסם משהו (לאחר בדיקה מקיפה כמובן) ולפגוע במוניטין הספרותי של לויטננט ויינר. בכל מקרה, רציתי לתעד את החיפוש שערכתי. שא ברכה, AddMore-III - שיחה00:15, 2 במאי 2021 (IDT)תגובה
למיטב ידיעתי, לאלן קלארק לא הייתה גישה לארכיונים הסובייטיים, והספר שלו היה מבוסס כמעט לגמרי על מקורות מערביים (גרמניים). לעצם העניין, השאלה אם מדובר בציטוט מדוייק של מה שנכתב ביומנו של ויינר, ומהו המקור הראשון שבו הופיע הציטוט, לא ממש מעניינת אותי. אני לא הייתי מוסיף את הציטוט לערך, משום שלדעתי מדובר באובר דרמטיזציה של הקרב. גם צ'ויקוב מביא בספרו על הקרב מספר ציטוטים מיומנים וממכתבים של חיילים גרמניים שלחמו (ונהרגו) בסטלינגרד, כדי להציג את הייאוש שחשו החיילים הגרמניים שהשתתפו בלחימה, ככל שהתמשך הקרב בתוך העיר, ולהוכיח את טענותיו לגבי האבדות העצומות שספגו כוחות הציר במהלך הלחימה. אולם מחקרים עדכניים העוסקים בקרב מלמדים, שהאבדות שספגה הארמייה השישית במהלך חודשי הלחימה בתוך העיר (באוקטובר ובנובמבר 42) היו פחותות בהרבה מהאבדות, שספגו כוחותיה במהלך הלחימה על דרכי הגישה לסטלינגרד (באוגוסט ובמחצית הראשונה של ספטמבר), ולא ניתן להשוות אותם לאבדות שספג הצבא הגרמני בפרק זמן דומה במהלך קרבות שונים במלחמת העולם הראשונה (למשל קרב ורדן), כפי שהיה נהוג במחקרים מוקדמים שעסקו בקרב. אין ספק, שהפלוגות הרובאיות (החיילים הקרביים) בדיוויזיות הגרמניות שהשתתפו בלחימה בסטלינגרד, ספגו אחוז גבוה של אבדות, ונשחקו ככל שהתמשכה הלחימה, אבל הצגת הלחימה בסטלינגרד כגהינום מבחינת החיילים הגרמניים שהשתתפו בה, כנראה מוגזמת. איש שלום - שיחה21:30, 2 במאי 2021 (IDT)תגובה
אני מתכוון להוסיף לערך פרק מסקנות ולקחים. לדעתי, הסיבות העיקריות לכשלון היו תוכנית מורכבת מדי עם יעדים בלתי מציאותיים, הערכת חסר של כוחות האויב באזור טוברוק, והעדר פיתרון לשליטה האווירית של כוחות הציר בשמים מעל זירת הקרב. לטענת לנדסבורו, הייתה גם בעיה של העדר סודיות מספקת, שגרמה לדליפת פרטי המבצע המתוכנן לידי האויב. לגבי ה-sig, לנדסבורו נמנע בכוונה משימוש בשמות האמיתיים של משתתפי המבצע. ככלל, הספר שלו הוא מקור בעייתי, שפורסם כבר ב-1956. איש שלום - שיחה09:39, 11 במאי 2021 (IDT)תגובה
בוקר טוב. שמחתי מאוד לראות, שהתחלת לעבוד על הערך החשוב (והמוזנח) הזה, לאחר שהנחתי את הבסיס לכתיבתו מחדש. בכוונתי לעבור על העריכות שלך, כדי לשפר ולהרחיב אותן במידת הצורך. מציע שתפנה גם לעורכים נוספים, שכבר פניתי אליהם בעבר בדף השיחה של הערך, כדי להצטרף למאמץ המשותף. איש שלום - שיחה09:32, 20 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה
תודה רבה על ההיענות. הייתי שמח בכלל להתגייסות של עורכים להרחבת הערכים השונים על המערכה בנורמנדי, כגון הקרב על קן (שצריך לתת ערכים נפרדים לכל המבצעים שנערכו במהלך הקרב), מבצע קוברה, וכן להשלמת ערכים חסרים. בברכה. על הטוב - שיחה21:29, 21 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה
אני מבין, שהעריכות שביצעת בערך מבוססות על תרגום של הערכים העוסקים בנושא בויקי באנגלית. גם אני פניתי לאותם ערכים בויקי באנגלית ובגרמנית, וערכתי תיקונים והרחבות בחלק מהפרקים שכתבת על בסיסם, ועל בסיס הידע האישי שלי בנושא. אני מקווה, שהתיקונים שביצעתי יהיו מקובלים עליך. באופן כללי אני לא אוהב "תרגמת", אבל בשלב זה של כתיבת הערך, זה כנראה בלתי נמנע. איש שלום - שיחה22:38, 21 באוגוסט 2021 (IDT)תגובה
הכוונה שלי הייתה, שאתה תתחיל בכתיבת כל הערכים, כולל מבצע אורנוס ומבצע טבעת, ולאחר מכן אני אתחיל לעבוד עליהם, כדי לשפר ולהרחיב את הבסיס שיצרת. בנוסף, אני שב ומזכיר לך את בקשתי, שתוסיף קישור לערכים הקיימים בויקי באנגלית, לארמיות הרוסיות השונות המשתתפות במלחמה באוקראינה (הפלישה הרוסית לאוקראינה). נראה לי שזה יהיה די פשוט בשבילך מבחינה טכנית. בשלב מאוחר יותר אני מעוניין ביצירת ערך משנה מורחב, שיעסוק בסדר הכוחות של הצדדים היריבים במערכה באוקראינה. למיטב זכרוני, זה תחום ההתמחות שלך. איש שלום - שיחה22:35, 11 באפריל 2022 (IDT)תגובה
בדף שיחה על הערך כתבת שמצאת אתר טוב שמציג את התפתחות המערכה באוקראינה על גבי מפות גוגל; רציתי לשאול, האתר הזה בעברית? ואם כן איך מגיעים אליו? - לא הוספת קישור... אני אשמח אם תעדכן או שתשלח לי באופן אישי. תודה!טנק יו - שיחה22:15, 11 באפריל 2022 (IDT)תגובה
שלום. האתר הוא בשפה האנגלית, ושמות הישובים מופיעים שם ברוסית ובאנגלית, אך שמות חלק מהישובים הגדולים יותר מופיעים בעברית וברוסית. אתה צריך פשוט לכתוב בחיפוש גוגל, Russian Ukrainian war - Google my maps, ותיכנס למפה. היתרון של המפה הוא, שהיא מעודכנת על בסיס יומיומי, וניתן להגדיל אותה, כך שניתן לאתר גם מקומות ישוב קטנים, וכך לעקוב מקרוב אחרי התפתחות המערכה הצבאית. למשל, אם מעניין אותך לעקוב אחרי התפתחות המתקפה הרוסית מדרום לעיר איזיום (Izium), או של התקפות נגד אוקראיניות באזורים אחרים, נוח מאוד לעשות את זה באמצעות עיון במפה. נסה ותהנה. איש שלום - שיחה22:56, 11 באפריל 2022 (IDT)תגובה
Mujaddara, plato típico de Siria. La Gastronomía de Siria se refiere a los estilos y costumbre culinarias de los habitantes de Siria. Junto con las gastronomías del Líbano, Jordania y Palestina conforman la conocida como cocina levantina. Se puede decir que posee ciertas influencias de la cocina mediterránea y sobre todo de cocina egipcia. La cercanía de la frontera con Turquía hace que algunos platos y formas de preparación sea muy parecida. Platos famosos Una de las preparaciones m...
Вяземський Олександр Олексійович Народився 14 серпня 1727(1727-08-14)Помер 19 січня 1793(1793-01-19) (65 років)Поховання Благовіщенська церква Олександро-Невської лавриdГромадянство Російська ІмперіяНаціональність РосіяДіяльність політикAlma mater Перший кадетський корпус (Санкт-Петербур
Mau HoduInformasi pribadiMeninggal1999Pendudukan Indonesia di Timor TimurPartai politikFretilinKarier militerPihak Timor LesteDinas/cabang FalintilMasa dinas1975—1999Pertempuran/perangPendudukan Indonesia di Timor TimurSunting kotak info • L • B Mau Hodu Ran Kadalak (singkatnya Mau Hodu atau Mau Hudo), sebenarnya José Amancio da Costa (meninggal 1999) adalah pejuang kemerdekaan Timor Leste.[1] Latar Belakang Mau Hodu memiliki empat saudara lelaki dan lima saudara...
Artikel ini perlu diwikifikasi agar memenuhi standar kualitas Wikipedia. Anda dapat memberikan bantuan berupa penambahan pranala dalam, atau dengan merapikan tata letak dari artikel ini. Untuk keterangan lebih lanjut, klik [tampil] di bagian kanan. Mengganti markah HTML dengan markah wiki bila dimungkinkan. Tambahkan pranala wiki. Bila dirasa perlu, buatlah pautan ke artikel wiki lainnya dengan cara menambahkan [[ dan ]] pada kata yang bersangkutan (lihat WP:LINK untuk keterangan lebih lanjut...
نيكولاي نيكراسوف معلومات شخصية الميلاد 10 ديسمبر 1821(1821-12-10) الوفاة 8 يناير 1878 (56 سنة)سانت بطرسبرغ سبب الوفاة سرطان القولون مواطنة الإمبراطورية الروسية الحياة العملية المدرسة الأم جامعة سانت بطرسبرغ الحكومية المهنة شاعر، وكاتب[1]، وكاتب سير ذاتية، ونا...
This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Lady Killer Wham-Bam Rook – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (October 2023) (Learn how and when to remove this template message) Lady Killer Wham-Bam Rook☖ pieces in hand: –987654321 香桂 金 金銀桂香1 飛 銀 ...
Municipality in Rio Grande do Sul, BrazilSilveira MartinsMunicipality FlagSealLocation within Rio Grande do SulSilveira MartinsLocation in BrazilCoordinates: 29°39′S 53°35′W / 29.650°S 53.583°W / -29.650; -53.583Country BrazilStateRio Grande do SulPopulation (2020 [1]) • Total2,374Time zoneUTC−3 (BRT) Silveira Martins is a municipality in the state of Rio Grande do Sul, Brazil. See also List of municipalities in Rio Grande do...
Albert Einstein, 1921 Albert Einstein's religious views were that he was an agnostic. They have been widely studied and often misunderstood.[1] Albert Einstein stated I believe in Spinoza's God.[2] He did not believe in a personal God who concerns himself with fates and actions of human beings, a view which he described as naïve.[3] He clarified however that, I am not an atheist,[4] preferring to call himself an agnostic,[5] or a religious nonbeliever....
Prime minister of Iraq from 1920 to 1922 This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Abd Al-Rahman Al-Gillani – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (April 2018) (Learn how and when to remove this template message) Abd Al-Rahman Al-Gillani1st Prime Minister of IraqIn office11 November 1920 ...
1949 film by Clarence Brown Intruder in the DustDVD coverDirected byClarence BrownScreenplay byBen MaddowBased onIntruder in the Dust1948 novelby William FaulknerProduced byClarence BrownStarringDavid BrianClaude Jarman Jr.Juano HernándezCinematographyRobert SurteesEdited byRobert KernMusic byAdolph DeutschDistributed byMetro-Goldwyn-MayerRelease date November 22, 1949 (1949-11-22) (United States) Running time87 minutesCountryUnited StatesLanguageEnglishBudget$988,000[...
Coordenadas: 41° 53' 17 N 12° 28' 54 E La Bocca della Verità, em Santa Maria in Cosmedin. La Bocca della Verità ou A Boca da Verdade é uma imagem esculpida em mármore pavonazzo de uma face humanoide que fica no pórtico de Santa Maria in Cosmedin, em Roma, Itália. Acredita-se que a escultura tenha sido parte de uma fonte romana antiga ou, talvez, um tampão de bueiro, e retrate um entre vários possíveis deuses romanos,[1] provavelmente Oceano. A maior parte dos romano...
Mersin StadyumuFormer namesMersin Olympic StadiumLocationYenişehir, Mersin, TurkeyExecutive suites24Capacity25,497[1]ConstructionBroke ground1 February 2012Opened20 June 2013 (Mediterranean Games)23 March 2014 (Mersin Idman Yurdu)Construction cost100 Million EuroTenantsMersin İdman Yurdu (2014–2019)2013 Mediterranean Games The Mersin Stadium, is a multi-purpose stadium in Mersin, Turkey. Completed in 2013, it was the new home ground for Mersin İdman Yurdu, replacing the old Tevfi...
American lawyer (1943–2016) Michael RatnerBorn(1943-06-13)June 13, 1943Cleveland, Ohio, U.S.DiedMay 11, 2016(2016-05-11) (aged 72)New York City, New York, U.S.EducationBrandeis University (BA)Columbia University (JD)RelativesEllen Ratner (sister)Bruce Ratner (brother)Max Ratner (uncle) Michael Ratner (June 13, 1943 – May 11, 2016)[1] was an American attorney. For much of his career, he was president of the Center for Constitutional Rights (CCR), a non-profit human rights liti...
Book by Ephraim George Squier Library of Congress image used as the frontispiece for the 150th Anniversary re-issue of Squier and Davis' Ancient Monuments of the Mississippi Valley Ancient Monuments of the Mississippi Valley (full title Ancient Monuments of the Mississippi Valley: Comprising the Results of Extensive Original Surveys and Explorations) (1848) by the Americans Ephraim George Squier and Edwin Hamilton Davis is a landmark in American scientific research, the study of the prehistor...
New Zealand ethnologist Harry SkinnerCBE DCMBornHenry Devenish Skinner(1886-12-18)18 December 1886New Plymouth, New ZealandDied9 February 1978(1978-02-09) (aged 91)Dunedin, New ZealandAwardsParker Memorial PrizePercy Smith Medal (1925)Hector Memorial Medal and Prize (1926)Andre Medal (1936)Honorary LittD Otago (1962)Scientific careerFieldsAnthropology; ethnologyInstitutionsOtago MuseumUniversity of OtagoHocken Library RelativesWilliam Skinner (father) H.D. Skinner Annex of Otago Muse...
American speechwriter (born 1977) For other people named Ben Rhodes, see Ben Rhodes (disambiguation). Ben RhodesDeputy National Security Advisor for Strategic CommunicationsIn officeJanuary 20, 2009 – January 20, 2017PresidentBarack ObamaPreceded byPosition establishedSucceeded byMichael Anton Personal detailsBorn (1977-11-14) November 14, 1977 (age 46)New York City, New York, U.S.Political partyDemocraticSpouseAnn NorrisChildren2RelativesDavid Rhodes (brother)EducationRice Un...
Compact car produced by Fiat Motor vehicle Fiat SienaOverviewManufacturerFiatAlso calledFiat Grand SienaFiat Petra (India)Fiat Palio Sedan (Mexico)Pyeonghwa Hwiparam (North Korea)Dodge Forza (Venezuela)Dodge Vision (Mexico)Zotye Z200 (China)Fiat Perla (China)Fiat Palio Weekend (China) (2001-2003)Production1996–2022Body and chassisClassSubcompact carBody style4-door sedan5-door station wagonLayoutFront-engine, front-wheel-driveChronologyPredecessorFiat DunaSuccessorFiat CronosDodge...
The Ocean Race Datos generalesDeporte VelaLema Round the worldDatos históricosFundación 1973Datos estadísticosCampeón actual 11th Hour RacingMás campeonatos Países Bajos (3) (país) Conny van Rietschoten (2) (patrón) Stu Bannatyne (4) (tripulante)Más participaciones Stu Bannatyne (8) (tripulante) Bouwe Bekking (8) (tripulante) Pierre Fehlmann (5) (patrón)Otros datosSitio web oficial www.oceanrace.com[editar datos en Wikidata] La vuelta al mundo a vela, actualmente denominad...