טחנת קמח בשמורהנוף בשמורהסלע ה"עמוד" בשמורהגולגולת "האדם הגלילי" שנמצאה במערה בשמורה, וכיום מוצגת במוזיאון ישראל בירושלים.
שמורת נחל עמוד היא שמורת טבע הסובבת את נחל עמוד ונקראת על שמו. השמורה נמצאת בגליל, והוכרזה ב-10 בפברואר 1972. כמו כן, השמורה משתרעת על פני שטח של 8,906 דונם, ומקובל לחלק את השמורה לשני חלקים: החלק העילי והחלק התחתון לפי חלקי הנחל. בשמורה נמצא שילוב של טבע עם מיני חי וצומח רבים ומגוונים ושל מורשת האדם לאורך תקופות שונות.
היסטוריה
בחלק העילי של השמורה, בקטע נחל שאורכו כ־2.5 ק"מ, נמצאות 18 טחנות קמח, מתוך 26 הטחנות בנחל כולו. מקבץ טחנות הקמח בחלק זה של הנחל הוא הגדול ביותר בארץ, כנראה בגלל הסמיכות לצפת. לצד שרידי הטחנות השתמרו גם שרידי גשרים ואמות המים שהוליכו אל הטחנות, אך נמצאו בתהליכי התמוטטות. בטחנות הקמח שבשמורה נראה כי הטחנות החלו לפעול במאה ה־16 וחדלו לפעול במאה ה־20, כאשר טכנולוגיות מודרניות החליפו את כוח המים.
כמה מהמבנים שימשו במאה ה־16 מבטשות. לאחר גירוש ספרד הביאו יהודים לצפת טכנולוגיה חדשה שסייעה להם בייצור אריגי צמר איכותיים. יהודי צפת ייצרו מתקני בטישה שפעלו בכוח מי נחל עמוד, ולמתקני הבטישה הם קראו "בטאן". תור הזהב של מבטשות צפת נמשך שלושה-ארבעה דורות בלבד, ולאחריהם עברו מבני המבטשות הסבה לטחנות קמח רגילות.
בחלק התחתון של השמורה נמצאות המערות הפרהיסטוריות "שובך", "עמוד", "הגולגולת" ו"אמירה", הנמצאות בחלקו התחתון של הנחל ומהמערות החשובות ביותר במחקר הפרהיסטורי של ארץ ישראל והמזרח התיכון. במערות נמצאו שכבות מגורי אדם קדמון המתוארכות לכ־150,000 שנים לפני זמננו. שבר הגולגולת שנמצא במערת זוטיה הוא הקדום ביותר מסוגו המוכר כיום בארץ, והוא שויך לשלב המעבר שבין האדם הניאנדרטלי להומו ספינס.
גאולוגיה
אחד המבנים הגאולוגיים הראשיים ביותר בשמורה הוא "העמוד" שעל שמו נקרא הנחל, ומשם שם השמורה. "העמוד" הוא זקיף של אבן גיר שגובהו 20 מטר. תהליכי בליה הפרידו את גוש הסלע הזקוף מהמצוק הסמוך, והוא ניצב בדד בערוץ הנחל.
בראשית דרכו מתחתר נחל עמוד בתפר שבין סלעי הקירטון הרכים של הרי צפת (תקופת הסנון) לבין סלעי גיר דולומיט הקשים של הר מירון (תקופת הקנומן). הנחל עוקב אחר קו התפר ולכן זורם מצפון לדרום, שלא כמו רוב נחלי ישראל הזורמים ממערב למזרח. באזור זה הנחל יוצר ערוץ רדוד, וכך נוצר פרוזדור חשוב ביותר למעבר מיני בעלי חיים מצפון לדרום.
בהמשך הנחל מתחתר בסלעי גיר קשים מגיל קנומן עליון. באזור זה מתנקזים ערוצי הנחלים שכווי, מירון, סתר ושמאי, ונוצר בו קניון שקירותיו מתנשאים לגובה 150 מ' מעל לערוץ הנחל.
החלק התחתי של נחל עמוד עובר בין סלעי גיר קשה מגיל האיאוקן התיכון. מסלע זה יוצר מצוקים זקופים משני צדי הערוץ. פעילות קארסטית שהתרחשה לאורך קווי שבירה גרמה להמסת הסלעים ולהיווצרות מערות גדולות שנמצאו בהן ממצאים פרהיסטוריים רבי-חשיבות. כאן גם ניצב ה"עמוד". סמוך לעמוד נובע עין עמוד, מעיין עונתי המזרים את מימיו בחורף לפלג שאורכו כמה מאות מטרים.
בבקעת גינוסר, המעובדת כולה, נחל עמוד נראה כתעלה, עד שהוא נשפך לכנרת.
החי והצומח
החי
עולם החי בשמורה עשיר מאוד בזכות שפע המים, הצמחייה הרבה והמצוקים הגבוהים. בשמורה ובסביבתה נותר רצף של שטחים פתוחים המאפשרים קיום יציב של אוכלוסיות בעלי חיים מגוונות. בתחום השמורה חיים מיני בעלי החיים הבאים:
בשמורה נמצא מצוק רם המשמש לקינון עופות דורסים. בשנת 1864, תיאר הכומר וחוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם קינון של מאות נשרים, כמה פרסים, בזי צוקים ויוני סלע במצוקי נחל עמוד. בעבר קיננו במצוקים גם עיטים ניציים. גם כיום, אף שדורסים רבים ברחבי ישראל נפגעו, מצוקי הנחל משמשים אתר קינון חשוב לדורסים. בדצמבר 2010, נצפו עד 50 נשרים הלנים במצוק נחל עמוד מדי לילה בלילה, וכן דורסים מזדמנים אחרים, כמו עוזנייה ועיט זהוב. בשנה זו נבנו במקום תשעה קינים של נשרים. מיני דורסים נוספים המקננים או שוהים באזורי המצוקים של נחל עמוד הם עקב עיטי, בז אדום, בז מצוי, עיט ניצי, רחם, עוזנייה שחורה וחִוויאי.
הצומח
בשמורה התפתחה צמחייה עשירה: בחלק העילי ישנו חורש ים-תיכוני סבוך, ובחלק התחתון של הנחל, סמוך לכנרת ישנו חורש פתוח. כ-50 ממיני צומח בשמורה נדירים, וחלקם אף אנדמים לישראל.
לכל אורכו של נחל עמוד ויובליו מתקיימות כ-12 חברות צומח והמעברים ביניהן חדים למדיי, ואפשר להבחין בהם בקלות על פי חילופי המסלע, הגאומורפולוגיה והרום. בין חברות הצמחים נמצאות:
