מלונות עין בוקק. בחזית התמונה נראים מצד בוקק וקטע מכביש 90קטע חוף בעין בוקק (לפני שיפוץ וניקוי החופים ב-2015/16)האתר בליל ירח מלא
עֵין בּוֹקֵק הוא מתחם התיירות והבילוי העיקרי בצידו הישראלי של ים המלח. המתחם נמצא בתחומי המועצה האזורית תמר, ושוכן לחופי בריכה 5 באגן הדרומי של האגם, בגובה של 392 מטרים מתחת לפני הים. מלונות עין בוקק הוקמו על מניפת הסחף של נחל זוהר, בין חוף האגם ממזרח וכביש 90 ממערב, ואורכו של האתר הוא כקילומטר וחצי מצפון לדרום. המקום קרוי על שם מעיינות עין בוקק שבנחל בוקק.
האתר
החפירות של מרדכי גיחון לא מצאו עדות ליישוב במקום בתקופת בית ראשון. בתקופת בית שני היה במקום אזור מעובד באורך של כ-3 קילומטר ורוחב של 400 מטר, בנוי טרסות. שמריהו גוטמן תיאר את האזור ככולל חצרות־שדה מוקפות קירות אבנים, שבתוכם חלוקת משנה שנועדה לסייע בהשקיית השדות. בחפירות נמצאו בריכות אגירה, שני אמות מים ועדות לניצול מי שיטפונות.
גוטמן זיהה בגדה הדרומית של נחל בוקק שרידי בקתות כפריות, ששימשו כנראה למגורים ומבצר שאבני הפינה והפתח שלו הם בסגנון "הורדוסי" טיפוסי. מעל למבצר נמצא מעיין של מים מינרליים חמים, ששימש כנראה כמקום מרפא ומבנה גדול שיכל לשמש כאכסניה או למגורים משותפים[1]. מרדכי גיחון כתב שהמקום היה חווה חקלאית מלכותית שיושבה ככל הנראה באריסים יהודיים. הוא מצא במקום מטבעות מתקופת אלכסנדר ינאי ועד לימי אגריפס הראשון. כן נמצאו במקום מבנים ומתקנים לעיבוד צמחי מרפא וככל הנראה גידלו במקום צמחי מרפא כמו נרדימון, צרי ואפרסמון. החווה נחרבה בימי המרד הגדול[2].
במעלה ההר חקר גיחון מצודה שנבנתה במאה הרביעית ושימשה עד סוף התקופה הביזנטית. במצודה נמצאו פפירוסים שאחד מהם כלל ביוונית מידע על הלוואה לאחד האיכרים[2].
"מעין אום באריק, הוא עין בוקק — מקום בעל חשיבות מימי קדם ונקודת מעבר ממזרח ים המלח, מן "הלשון" אל החוף המערבי ואל הרי חברון וירושלים. שרידי המצודה על צלע הר אחד ושארית חומות ובריכות מים מעידים על כך. המים הטובים מפכים מבין נקיקי הסלעים שבמערב, כ־70 מטר מעל פני ים המלח, ומכאן חשיבות משנה לפינה זו בישימון."
"והנה הכניסה הרומאנטית לנחל בוקק — אום בע'ק בערבית. כאן, במעמקי קניון אדיר, בין קירות־סלע זקופים, פורצים מים, המהווים מפלים קטנים. עין בוקק הוא המקור היחיד של מי־שתייה בין סדום ועין־גדי, ולא ייפלא שכל המטיילים בסביבה היו מתעכבים בנקיק זה ...אך ה"רומאנטיות" תיפגם בקרוב, כשבמקום אשדות המים יקום כאן מפעל מים להספקת מפעל האשלג"...
ביולי 1952 פורסם בעיתונות הרעיון להקים במקום חוות גדנ"ע[5]. בינואר 1954 פורסם בעיתונות על המצאות כמות גדולה של ביטומן באזור[6]. לקראת סוף 1954 הוקם במקום מחנה מחקר של מחצבי ישראל לבירור הכדאיות לחציבת ביטומן באזור[7]. אנשי המקום ביצעו קידוחים להערכת כמות הביטומין[8]. בקידוחי חיפושי הנפט בהר מצדה שנעשו באותה תקופה השתמשו במים מעין בוקק[9].
בנובמבר-דצמבר 1955 קיים שמריהו גוטמן יחד עם כ-60 נערי גדנ"ע מקיבוץ נען[10] סקר ארכאולוגי באזור[11]. במרץ 1956 תיאר אפרים תלמי את המקום[12]:
"מחנה החוצבים והחוקרים, שהיה נטוי כאן לפני זמן מה, איננו. שרדו רק גלי האבנים המסויידות וסימני המחנה שפורק. ליד צינור־המים הנטוי מן המעיין, בחגווי הסלעים למעלה, עומר חייל ועושה מקלחת מדברית ...המים זורמים בשפע ומציפים את הדרך. אך כאן אפשר גם לבזבז מים, שזורמים הם מהמעיין ללא שימוש. פעם היה כאן מחנה סוללי הדרך מסדום לעין־גדי. אחר כך ישבו כאן חוקרי "מחצבי ישראל" שבדקו את הבאטומין שנתגלה כאן, כדי לעמוד על דרך ניצולו של חומר־גלם זה להפקת כוח ומאור. עתה אין כאן מאומה. המחנה איננו. נשארו רק סימניו והצינור שהונח נשאר לשרת כל עובר ושב וכל מכונית הזקוקה ללגימה."
בשנת 1957 הוחל בניסיון לגדל ירקות על עשרה דונם בעין בוקק[13], על ידי איתן ישראלי[14]. גידול הירקות הראה הצלחה חלקית[15], אך בהיעדר מימון להכשרת הקרקע על ידי שטיפתו ממלח וסיקולו[16], ותחרות בשאבים עם בית המרפא היוזמה גוועה[17].
בשנת 1960 עזב דוד זוהר מקיבוץ עין גדי את הקיבוץ ועבר לגור לבדו בעין בוקק. הוא עבד כשומר בית המרפא ובמקביל סיקל את האדמה ונטע מטע תמרים וירקות. הוא התגורר בתוך אוטובוס ישן[18]. צבועים רעבים במקום השומם טרפו את כלבו[19]. בסוף 1961 סורבה בקשתו לפתוח במקום בית קפה בגלל העדר שירותים סניטריים מתאימים[20]. באוגוסט 1962 הוא התחתן ואשתו הצטרפה אליו במגורים במקום[21]. זוהר פתח במקום קיוסק שמכר שתייה קרה, לה קרא "מינוס 401"[22]. לקראת סוף 1963 קיבל הוראת פינוי מהחברה לפיתוח ים המלח[23] ולאחר מאבק משפטי[24][25] הוא התפנה מהמקום[26][27].
בני נוער ומטיילים אחרים בדרך למצדה נהגו לטבול במי המעין בחמי זוהר. גם נשיא המדינה, יצחק בן-צבי נהג לטבול במעיין ולצורכו הונח במקום צריף מעץ[28].
במאי 1956, לאחר שבדיקות של מי המעיין בחמי זוהר הראו שיש להם תכונות מרפא, הוחלט על הקמת בית מרפא בקרבת מקום[29]. בהיעדר מים מתוקים בחמי זוהר, הוחלט שבית המרפא יוקם בעין בוקק והסעות יובילו את המתרחצים מבית המרפא אל חמי זוהר[30].
ב-21 במרץ 1957 נחנכה בעין בוקק בריכה, והונח אבן פינה לבית ההארחה של מרכז המרפא[31]. בחמי זוהר הוקם מבנה בית מרחץ עם חמישה חדרים ובעין בוקק נבנו ארבעה צריפים לצורך בית המרפא[32]. למרות הבטחות חוזרות ונשנות שהבנייה תושלם בעתיד הקרוב[33], בית המרפא נחנך רק ב-24 בדצמבר 1958[34]. בינואר 1959 הוחל בהנחת צינור מים מהמעיין לבית המרפא[35]. בית המרפא פעל בהפסד ועלויות הקמתו היו גבוהות בהרבה מששיערו בתחילה. בין השאר הרכבים ששימשו להסעת המתרחצים הרבו להתקלקל[36].
באוגוסט 1960 קבעה ועדת רופאים מומחים שיש למעיינות סגולות מרפא, במיוחד למחלות עור, לחץ דם, שיגרון וקצרת[37].
קופת חולים הכללית ויתרה על ניהול המקום ובשנת 1963 זכה בנץ פרידן במכרז לניהול בית ההארחה[38][39].
מלונות מודרניים
מלונות ים המלח מקו המים
כבר בשנת 1955 ביקשה קבוצת משקעים אמריקניים להקים מלון בעין בוקק על פי תוכנית של הארי לוי, שהפעיל את מלון קליה עד 1948[40].
בשנת 1961 נטען שהארי לוי, אז הבעלים של מלון השרון, מתכוון להקים בעין בוקק מלון מודרני[41]. ביוני 1964 פורסם שבכוונת חברת "עיינות" שניהלה את מלון מלכת שבא באילת להקים בעין בוקק מלון מודרני[42]. מתוכניות אלו לא יצא דבר.
בשנת 1967 קיבל יוסי אדלר, צעיר בן 24 ממשפחת מלונאים בצפת זיכיון להקמת מלון גלי זוהר בעין בוקק. הוא חבר לקבלן גדעון בן צבי[43] וביחד הם החלו בבניית המלון בשנת 1968[44]. ב-23 ביולי 1969, לאחר תקופת הרצה[45], נחנך המלון שנוכחות שר התיירות משה קול[46]. מלון שני, מלון "עין בוקק", נבנה בשנת 1970[47] ונפתח בראשית 1971. שני המלונות זכו להצלחה רבה[48] ובעקבות זאת הוגשו בקשות רבות להקמת מלונות נוספים[49]. אחד הזרזים לפיתוח המקום היה פתיחת מקטע הכביש בין עין פשח'ה לעין גדי, אשר איפשר הגעת נוסעים מירושלים למקום ללא עיקוף. כך פורסם המקום כ"חוף הים של ירושלים".[50]
המלון השלישי בעין בוקק, "גני שולמית" נבנה בשנת 1973[51] ונפתח להרצה באמצע 1975[52]. עד תחילת שנות ה-80 לא נפתחו בעין בוקק מלונות נוספים[53]. שני מלונות שנבנו במהלך שנות ה-70[54], מלון לוט ו"צל הרים", שיועדו להיות ברמת שלושה כוכבים נתקעו באמצע הבנייה[55] ונפתחו בראשית שנות ה-80[56]. בשנת 1985 עבר מלון "גני שולמית" לבעלות רשת מוריה ונקרא "גני מוריה"[57]. במרץ 1988 הצטרף למלונות בעין בוקק מלון שישי, מלון הוד[58][59].
בשנת 1996 נפתח מלון הייאט שהיה המלון הגדול ביותר בעין בוקק, עם כ-600 חדרים. ביוני 1997 נפתח מלון הולידיי-אין קראון פלאזה. בשנת 1997 היו עוד שתי מלונות בבנייה: מלון קיסר, ומלון קרסנופולסקי של האחים לוי[60].
נכון לשנת 2014, שוכנים בעין בוקק 12 בתי מלון ובהם כ-4,000 חדרים[61], ושלושה מרכזים מסחריים ("עין בוקק", "פטרה" ו"עין התכלת") שבהם מסעדות, חנויות ושירותים נוספים. בשנת 2018 נפתח במרכז עין בוקק קניון שמשתרע על פני שטח של כ-10,000 מ"ר.
בחלק מבתי המלון פועלים מרכזים רפואיים המתמחים בתיירות מרפא. חופי עין בוקק הוכשרו לרחצה על ידי החברה להגנות ים המלח במסגרת תקציבי שיקום ים המלח על ידי משרד התיירות, כיל ומועצה אזורית תמר. טיילת באורך של שלושה קילומטרים מחברת בין עין בוקק למתחם התיירות של חמי זוהר, הנמצא ליד היישוב נווה זוהר שמדרום לעין בוקק, ובו שלושה בתי מלון נוספים. בשטח הלא מפותח שבין שני אזורי המלונות קיים פוטנציאל לפיתוח מלונאי נוסף בהיקף של עד 8,000 חדרי מלון נוספים[62]. בעין בוקק שוכנים מצד בוקק, מצודה ביזנטית הנמצאת מצפון לנחל בוקק, סמוך ממערב לכביש 90, וכן שרידי בית חווה חשמונאי בגודל של 23X23 מטרים שחרב במרד הגדול.
קווי אוטובוס סדירים פועלים בין עין בוקק לירושלים, ערד, דימונה, אילת ולבאר שבע, ובעונות הטיולים אוטובוס תיירותי של המועצה האזורית מקשר בינה לבין אתרי התיירות לאורך ים המלח והיישובים.
מתחם המלונות בעין בוקק נקשר בעליית מפלס מי בריכות האידוי שבדרומו של ים המלח, הנגרמת כתוצאה מהפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח. בין תעשיית התיירות לתעשיית האשלג בים המלח שוררת מערכת של יחסי תלות הדדית[78]: הפעילות התעשייתית מאפשרת, מחד, את המשך קיומו של גוף מים שלצידו מוקמים בתי המלון, ומאידך גורמת לשקיעת מלח, לעליית מפלס הבריכות ולאפשרות של הצפת שטחי החוף והמתקנים הסמוכים לקו החוף. לאחר דיונים ממושכים והסכמים מורכבים, החלה חברת כיל, הבעלים של מפעלי ים המלח, בתיאום עם "החברה הממשלתית להגנות ים המלח" בהקמה והפעלה של מערך לקציר המלח בבריכות[79]. לפי התוכניות ישונעו כ-20 מיליון טון של מלח בשנה מבריכה 5 לים המלח, ויפוזרו בים. נכון לשנת 2017, תוכנית קציר המלח טרם התחילה.
אקלים
האקלים בעין בוקק מדברי (צחיח). בחודשי הקיץ הטמפרטורות מגיעות אל מעל 40° צלזיוס, ואילו בחודשי החורף הטמפרטורות נוחות ויורדים גשמים לעיתים רחוקות. הטמפרטורות הגבוהות במקום הופכות אותו לאחד החמים בישראל. ממוצע המשקעים השנתי במקום נמוך מ-50 מ"מ, כמו בכל אזור ים המלח ודרום הארץ.
