"אהבה מעבדות ים המלח בע"מ", המוכרת גם בשם המותג AHAVA, היא חברת קוסמטיקה ישראלית (בבעלות סינית של קבוצת פוסון מסין), שהוקמה בשנת 1988, מפתחת ומפיצה מוצרי קוסמטיקה המבוססים על בוץ ים המלח ומינרלים טבעיים המופקים מים המלח. מוצרי החברה נמכרים בחנויות כלבו, בפרפומריות וברשתות שיווק ביותר מ-30 מדינות ברחבי העולם. לחברה רשת חנויות בינלאומית בבעלות מלאה בסינגפור, בברלין, בבודפשט, בסיאול ובפיליפינים. החברה מחזיקה בחברה בת בבעלות מלאה בוויסבאדן שבגרמניה, הממלאת תפקיד מרכזי בשיווק מוצריה לאירופה.
היסטוריה
את הרעיון לשיווק בוץ ים המלח כמוצר קוסמטי הגו בקיבוץ עין גדי בשנות השבעים של המאה העשרים, כחלק ממאמץ למצוא מקורות הכנסה חדשים לקיבוץ. הקיבוץ קיבל סיוע וייעוץ עסקי מיעקב לוי, מייסד חברת המחקר גאלופ ישראל, שהחל לשווק את הבוץ בשנת 1975.
בראשית שנות השמונים של המאה העשרים, לאחר שש שנים של שיווק הבוץ, התקבלה בקיבוץ עין גדי החלטה להקים מפעל תמרוקים, ולהשתמש בבוץ כחומר גלם לצורכי המפעל. מפעל ״מוצרי בריאות עין גדי״ הוקם ביולי 1981. מטרתו המוצהרת הייתה להפיק, בשלב הראשון, בוץ ומלח רפואי ולשווקם בתכשירים בריאותיים, ובשלב השני לרקוח מוצרים קוסמטיים על בסיס בוץ ומינרלים אחרים.[2]
באותה עת, הקיבוצים החדשים שהוקמו בצפון ים המלח, מצפה שלם, קליה ואלמוג גם כן חיפשו מקור פרנסה. מחלקת התעשייה בתק״ם (התנועה הקיבוצית המאוחדת) תמכה בהקמת שותפות במפעל בין ארבעת הקיבוצים. המפעל החדש בבעלות משותפת הוקם בשנת 1982 ושכן בבית האריזה בעין גדי; בתחילה עבדו בו חמישה אנשים. ההשקעות העיקריות במפעל היו בטכניקת הכרייה ובפתרון סוגיית אריזתו של הבוץ. בשנים הראשונות המפעל לא הצליח וקיבוץ עין גדי שקל לסגור אותו או להעביר אותו לאחד הקיבוצים האחרים.[2]
המפנה החל שהמפעל התמקצע, למפעל הצטרף ד"ר דוד מלומד, רוקח ומומחה לכימיה קוסמטית מהאוניברסיטה העברית, שערך מחקר לבדיקת ולהגדרת הפעילות הקוסמטית של אוצרות הטבע של ים המלח (בוץ שחור ומינרלים). מטרת המחקר הייתה לפתח סדרת מוצרים דרמו–קוסמטיים אשר תתבסס על הפעילות התרפויטית של אוצרות הטבע הללו. בעזרת ד"ר מלומד יצרו שמפו, מי פנים, קרמים ושלושה סוגים של מסכות בוץ, שיצרו הכנסות צנועות ממכירות בשוק המקומי, בעיקר באתרים בחוף ים המלח. גם השיווק והאריזה שופרו, הומצא שם המותג "AHAVA" ועיצוב המותג בצבעי סגול, כחול וטורקיז בעזרת משרד הפרסום פוגל.[2]
בשנת 1984, פנו קיבוצי צפון ים מלח לתק"ם בבקשת סיוע להקמת מפעל מודרני. הוחלט שהמפעל החדש ימוקם בקיבוץ מצפה שלם. המפעל הועבר למצפה שלם ב־1985 והחל את דרכו במבנה זמני של מוסך עד להקמתו של מבנה הקבע (נבנה והושכר מחברת "מבני תעשייה בע"מ"). הפעילות העסקית של השותפות הועתקה לחברה שהוקמה (בבעלות בעלי המניות הקיבוצים השותפים) "מוצרי בריאות ים המלח בע"מ" / DEAD SEE HEALTH PRODUCT LTD. לחברה מונו מנכ"ל משה רון וסמנכ"ל כספים לירון חלף כמנהלים מטעם חברת ניהול "ייצור ופיתוח" - חברה בבעלות משקי התק"מ. עם זאת המפעל החדש עדיין לא היה רווחי והיה זקוק להשקעות נוספות ולגיוס הון (אקוויטי ובמימון זר) מהקיבוצים השותפים בעלי המניות בחברה, מהסוכנות היהודית, מבנקים, וממשרד המסחר והתעשייה-המדען הראשי (במסגרת חוק לעידוד השקעות הון). בשנת 1988 ובמסגרת מהלך אסטרטגי של הנהלת החברה, השקיעה חברת מפרו (יצרנית המכשיר להורדת שיער אפיליידי) מקיבוץ הגושרים במפעל. והמפעל נרשם כחברה בע"מ בשם "חברת מוצרי בריאות ים המלח (1988) בע"מ". בשנת 1989, התמנה דן בניהו מקיבוץ עין גדי כמנכ"ל המפעל, שהתמקד בפיתוח המפעל לפי עקרונות עסקיים, וגייס צוות של אנשי מקצוע בתחום השיווק והכספים. שם מפעל שונה מ"מוצרי בריאות ים המלח" ל"מעבדות ים המלח". המפעל גם החל לייצא את מוצריו, והחל גידול עקבי של היקף המכירות.
בשנת 2001, חתמה אהבה על הסכם ייצור ושיווק עם החברה היפנית ניקן סוהונשה, במסגרת ההסכם שילבה אהבה במוצריה את אצות הדונליילה שמפיקה ניקן במפעלה שבאילת.[3]
בספטמבר 2011 החברה סגרה את סניפה בלונדון עקב חוסר רווחיות ולאחר חרם ממושך שנערך נגדה על ידי ה-BDS וארגונים פרו־פלסטיניים בחו"ל[4], מכיוון שמוצריה מיוצרים באזור יהודה ושומרון. בשנת 2015, עקב חשש מסימון מוצרי התנחלויות הודיעה חברת AHAVA כי היא שוקלת להעביר את הייצור לתוך שטחי הקו הירוק.[5] בשנת 2016 נחתמה עסקת העתקת מפעל החברה ממצפה שלם, המצוי מעבר לקו הירוק, לשטח של 7 דונם בסמוך לעין־גדי עליו יוקם, בהשקעה של 25 מיליון שקל, מפעל אהבה החדש ומרכז המבקרים שלו. העסקה להחכרת הקרקע למפעל למשך 25 שנה נחתמה עם קיבוץ עין גדי שהשטח בבעלותו. המעבר מיועד לפתור את בעיית החרם על ההתנחלויות שעימו התמודדה החברה.
באפריל 2022 נפתח המפעל החדש של חברת "אהבה" בעין גדי[6].
בעלות
במשך השנים החזיקו גופים שונים במניות החברה. בעת הקמתו הוא הוחזק בשותפות על ידי הקיבוצים עין גדי, מצפה שלם, קליה ואלמוג. מפעלי ים המלח נכנסו לשותפות בחברה בשנת 1992 ומכרו את חלקם בשנת 2001.
בשנת 2001, רכש איש העסקים בני גאון ומשפחת לבנת כ-41% מהון המניות וכ-50% מזכויות ההצבעה בחברה לפי שווי שוק של 20 מיליון דולר.[7]
בשנת 2007, ניסה בני גאון להנפיק את חברת אהבה בבורסת AIM בלונדון אך זה לא יצאה לפועל.[8] בשנת 2008, רכשה קרן ההשקעות שמרוק כ-17% מהחברה בתמורה ל-12 מיליון דולר. ההשקעה התבצעה לפי שווי של 60 מיליון דולר.[9]
בשנת 2016, נמכרה אהבה לקבוצת פוסון (FUSON) הסינית לפי שווי פעילות כולל של 290 מיליון שקל (77 מיליון דולר). פוסון רכשה את כל החזקותיהם של בעלי המניות האחרים באהבה.[10]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אהבה מעבדות ים המלח - ahava בע"מ, נתב"ג - טלפון, שעות פתיחה ועוד בדפי זהב, באתר d.co.il - zap דפי זהב
- ^ 1 2 3 בריאות ויופי כמנוף לפיתוח חבל ים המלח ד״ר עדה שיין וד״ר דב גביש
- ^ אורה קורן, הסכם ייצור ושיווק בין מעבדות ים המלח לניקן סוהונשה היפאנית, באתר הארץ, 10 ביולי 2001.
- ^
נווית זומר, השנאה ניצחה את "אהבה": המפעל עובר לקו הירוק, באתר "ידיעות אחרונות", 9 במרץ 2016
- ^ אורה קורן, חשש מסימון מוצרי התנחלויות: חברת AHAVA שוקלת להעביר את הייצור לתוך שטחי הקו הירוק, באתר TheMarker, 8 ביוני 2015
- ^ נווית זומר, מפעל חדש לחברת "אהבה" בעין גדי, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באפריל 2022.
- ^ אילן מוסנאים, בני גאון נפרד מאהבה: מכר את חלקו בחברת הקוסמטיקה למשקיעים אמריקאים תמורת 8.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 19 בינואר 2003
- ^ אפרת נוימן, האם הבריטים יקנו אהבה מים המלח? חברת אהבה בוחנת הנפקה בבורסת AIM בלונדון, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
- ^ נתן שבע, אחרי הנסיון הכושל בלונדון אהבה מגייסת משקיע חדש: קרן שמרוק תשקיע 12 מיליון דולר בחברה, באתר הארץ, 10 באפריל 2008.
- ^ שלי אפלברג, נסגרה העסקה לרכישת "אהבה": פוסון תשלם תמורת חברת הקוסמטיקה 290 מ' ש', באתר TheMarker, 7 באפריל 2016
