אמורוזו שיחק ב-12 קבוצות שונות בקריירה שלו ובנבחרת ברזיל, זכה בתארים ופרסים אישיים וקבוצתיים רבים, היה מלך השערים בשלוש ליגות שונות, ושבר את שיא סכום ההעברות בבונדסליגה כאשר עבר לבורוסיה דורטמונד.
לקראת עונת 1996/1997 חתם אמורוזו באודינזה מהסרייה א', שם שיתף פעולה בחוד ההתקפה עם אוליבר בירהוף, והבקיע בעונתו הראשונה בקבוצה 12 שערים ב-28 הופעות ליגה, והוביל את הקבוצה למקום השלישי בליגה. בעונת 1997/1998 אמורוזו הבקיע רק חמישה שערים, אך עם עזיבת בירהוף למילאן בקיץ 1998, אמורוזו הפך לחלוץ העיקרי של הקבוצה, וסיים את עונת 1998/1999 עם 22 הבקעות, וכמלך השערים של הליגה האיטלקית. בקיץ 1999 נמכר אמורוזו לפארמה תמורת סכום עתק לימים ההם של 30 מיליון אירו, במטרה לשדרג את הקבוצה בגביע אופ"א ובליגה. אמורוזו סבל מפציעות בתקופתו בפארמה, ולא הביא את יכולותיו לידי ביטוי, כשהבקיע 11 שערי ליגה ב-39 הופעות בלבד. עם זאת, אמורוזו הגיע עם פארמה לגמר הגביע האיטלקי בשנת 2001, אך הקבוצה הפסידה בגמר לפיורנטינה במפגש כפול.
בורוסיה דורטמונד
בקיץ 2001 חתם אמורוזו בבורוסיה דורטמונד תמורת 50 מיליון מארק גרמני (כ-25 מיליון אירו דאז). החתמה זו הייתה היקרה ביותר בתולדות הכדורגל הגרמני באותה תקופה, כאשר רק החתמותיהם העתידיות של מריו גומז, חאבי מרטינס ומריו גצה על ידי באיירן מינכן הפכו ליקרות יותר, נכון ל-2016. כבר בעונתו הראשונה במועדון, סיים אמורוזו כמלך השערים של הבונדסליגה עם 18 הבקעות, בצוותא עם מרטין מקס ממינכן 1860 שהבקיע מספר זהה. בורוסיה דורטמונד זכתה באותה עונה באליפות הבונדסליגה, והגיעה לגמר גביע אופ"א. בחצי גמר גביע אופ"א הבקיע אמורוזו שלושער בניצחון 4:0 על מילאן בדרך לגמר, ובמשחק הגמר אמורוזו הבקיע את השער הראשון של דורטמונד בהפסד 3:2 לפיינורד שזכתה בתואר. אמורוזו שיחק בדורטמונד שתי עונות נוספות, אך כמות הופעותיו בקבוצה ירדה משמעותית בגין פציעות רבות, ובשתי העונות הבקיע עשרה שערים בסך הכל.
מלאגה וסאו פאולו
בקיץ 2004 חתם אמורוזו במאלגה הספרדית, שם הבקיע חמישה שערים ב-29 הופעות. בתום עונה זו חתם בסאו פאולו הברזילאית, שם הבקיע 12 שערים ב-22 הופעות, וזכה עם הקבוצה בקופה ליברטאדורס בשנת 2005, לאחר ניצחון במפגש כפול על אתלטיקו פרנאאנסה, כאשר המשחק הראשון הסתיים בתיקו 1:1, ובגומלין סאו פאולו ניצחה 4:0, כשאמורוזו מבקיע את השער הראשון. אמורוזו זכה עם סאו פאולו גם באליפות העולם לקבוצות בשנת 2005, לאחר ניצחון 1:0 בגמר על ליברפול, בו שיחק 90 דקות, וסיים כמלך השערים של הטורניר עם שתי הבקעות, ביחד עם שלושה שחקנים נוספים.
שלהי הקריירה
בינואר 2006, מיד לאחר הזכייה באליפות העולם לקבוצות, חתם אמורוזו במילאן לשנה וחצי, במקום כריסטיאן ויירי שעבר למונקו, אך לא השתלב בקבוצה, והסכים לבטל את חוזהו בתום עונת 2005/2006, ועבר לקורינתיאנס הברזילאית. מעבר זה לווה בציפיות רבות, ואמורוזו קיבל את החולצה מספר 10 שלבש לפניו קרלוס טבס שעזב לווסטהאם יונייטד. עם זאת, אמורוזו לא הצליח בקבוצה והבקיע שלושה שערים ב-15 הופעות, וחוזהו הותר באפריל 2007. אמורוזו סיים את העונה בגרמיו, שם הופיע שש פעמים ולא הבקיע, וכלל לא שיחק בחלק הראשון של עונת 2007/2008 עקב כושר לקוי. בינואר 2008 חתם אמורוזו על חוזה לשנה וחצי באריס סלוניקי היוונית, אך עזב בתום עונת 2007/2008 לאחר שהבקיע שני שערים בתשע הופעות. בקיץ 2008 חתם אמורוזו בקבוצה בה החל את הקריירה, גוארני, ששיחקה אז בליגה הברזילאית השנייה. אמורוזו הבקיע בגוארני ארבעה שערים ב-23 הופעות, ופרש בתום עונת 2008/2009 ממשחק פעיל בגין פציעות מרובות.
קריירה בינלאומית
לאמורוזו 19 הופעות במדי נבחרת ברזיל, בהן הבקיע תשעה שערים. את הופעת הבכורה במדים הלאומיים ערך בשנת 1995 בניצחון 5:0 על נבחרת צ'ילה. אמורוזו זכה עם נבחרת ברזיל בקופה אמריקה 1999 לאחר ניצחון 3:0 בגמר על נבחרת אורוגוואי. אמורוזו הבקיע בטורניר זה ארבעה שערים, ורק רונאלדו וריבאלדו הבקיעו יותר, חמישה שערים. הופעתו האחרונה של אמורוזו בנבחרת נערכה בשנת 2003.
