מנהרות הלחימה של רצועת עזה הן רשת מנהרות שנחפרו על ידי ממשל חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים ברצועת עזה, כחלק מהכנותיהם לפגוע באזרחי ישראל אשר מתגוררים בעוטף עזה. מנהרות אלה נחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, לשם חדירה סמויה מהרצועה לתחומי ישראל. בנוסף נחפרה רשת מנהרות ברחבי רצועת עזה, שמשמשת לתנועה סמויה, כמקום מסתור, להחזקת חטופים וכאמצעי לתמרון מול צה"ל.
במהלך מלחמת חרבות ברזל הקדיש צה"ל מאמצים רבים לאיתור המנהרות, חשיפתן, השמדתן וגם לחימה בתוכן.
מנהרות טרור שנחפרו לתוך שטח ישראל, ולעיתים לתוך יישובי עוטף עזה, במטרה לאפשר לחוליות טרור לחדור לשטח ישראל ולבצע פיגועי חטיפה ומיקוח במטרה להרוג כמה שיותר אזרחים וחיילים, ולחטוף ישראלים (הן אזרחים והן חיילים) לשטח הרצועה. רבים התייחסו למנהרות אלו כאל איום אסטרטגי וישראל השקיעה מאמץ ומשאבים רבים כדי למצוא להן מענה יעיל.
רשת המנהרות שנחפרה בתוך רצועת עזה נועדה לאפשר למחבלים, במקרה של כניסה קרקעית של צה"ל לרצועה, לנוע בחופשיות ובאופן סמוי מתחת לקרקע, לצאת בפתחים שנבנו מראש, ולהפתיע את החיילים התוקפים או לסגת במהירות.
רשת המנהרות כוללת גם מפקדות, מחסני אמל"ח וכן בונקרים שנועדו להגן על בכירי חמאס במקרה של תקיפה אווירית והפצצות. רשת זו כוללת מאות קילומטרים של תוואי וזכתה לכינוי "מטרו" ולעיתים ל"מטרו של חמאס" או ה"מטרו של עזה".
חלק מהמנהרות שנחפרות ממולכדות ומכילות מטעני חבלה וחומרי נפץ, על מנת לפוצצם מתחת למבנים וביצורים ישראליים.[1] כך למשל, הפיגוע במוצב JVT בציר פילדלפי ב-12 בדצמבר 2004 בו נהרגו 5 לוחמי גדוד הסיור המדברי, בוצע באמצעות מנהרת חבלה. מספר מנהרות חבלה נחפרו גם מתחת לציר הוברס. באחד המקרים, בפיגוע במוצב האורחאן בצומת גוש קטיף ביוני 2004, מנהרה שכזאת התפוצצה מתחת לכלי רכב צה"לי שניזוק מהפיצוץ והועף באוויר, אך לא היה מאויש בעת הפיצוץ. בפיגוע מנהרת תופת זה גם נהרג סמל ראשון רועי ניסים.
חמאס חפר מנהרות גם לאורך ולרוחב רצועת החוף על מנת לאפשר כניסה חשאית לים של צוללי יחידת הקומנדו הימי של חמאס. מאמץ זה נועד להקשות על האיתור שלהם כדי שיוכלו לחדור לישראל דרך הים, בצלילה חשאית, ולבצע פיגועים.
על ההתמודדות עם מנהרות הלחימה של רצועת עזה אחראי חיל ההנדסה הקרבית. היחידות שמתמודדות ומתמחות בלחימה מסוג זה הן יהל"ם, ובעיקר פלגות סמור, וכן גדודי ההנדסה קרבית, גדודי הסיור של חיל הרגלים (שכוללים פלחה"ן) ויחידות מיוחדות נוספות. היחידות שפועלות בשטח הן סמו"ר של יהל"ם ופלוגות הצמ"ה של אוגדת עזה, "אבירי הפלדה" ו"חתולי הפלדה".
איתור המנהרות נעשה בשלושה מישורים:
השמדת המנהרות בידי חיל ההנדסה נעשית במספר שלבים:
דרך חלופית, כאשר אין שליטה קרקעית על פתח המנהרה, היא הפצצת פתחי המנהרה או תוואי המנהרה מהאוויר.
ב-2017 פורסם שלצה"ל יש שיטה מסווגת ושקטה לנטרול המנהרות שמונעת שימוש חוזר בהן ושיקומן לאחר הנטרול. מדיווחים בעיתונות עולה כי צה"ל פיתח פצצת ספוג לאטימת פירי מנהרות ולמניעת שימוש בהן.[8]
כבר באפריל 2016 החל צה"ל בפרישת מערכת חיישנים לגילוי מנהרות בציר הוברס המקיף את רצועת עזה.
בשנת 2017 החל צה"ל להקים את המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה, חומה תת-קרקעית בעומק של עשרות מטרים, ונועדה לעצור את חדירת המנהרות לשטח ישראל.[9] הקמת המכשול הסתיימה ב-2021 וסיכלה מאז הקמתה לפחות מנהרה אחת שחפרו ארגוני הטרור הפלסטינים לשטח ישראל.
תא"ל ערן אורטל כותב כי "מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות-הגבול - הקמת מכשול גבול משוכלל יותר". עוד הוא כותב, בהקשר להתמודדות מדינת ישראל וצה"ל עם מכשול המנהרות, כי: "בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2012–2014 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה".[10]
חפירתן של מנהרות הלחימה החלה בתחילת המאה העשרים ואחת, לצד חפירת מנהרות הברחה ברצועת עזה בעיקר בציר פילדלפי, והתגברה לאחר מימוש תוכנית ההתנתקות. הפלסטינים הסבו את מנהרות ההברחות הסמוכות למוצבים למנהרות תופת או חפרו[11] מנהרות למטרה זו. חלק מהן שימשו למטרתן, חלקן התגלו טרם הפעלתן, וחלקן לא נחשפו. בנוסף למאמץ מודיעיני לאיתור מנהרות, עשתה ישראל מאמץ לפתח טכנולוגיה שתסייע לחשוף מנהרות. מטרה מרכזית של הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן הייתה איתור מנהרות בצד העזתי של הגבול. שיפור טכנולוגי מהותי באיתור מנהרות הביא באפריל 2016 לחשיפת שתי מנהרות ארוכות בגבול רצועת עזה. על הטכנולוגיה המתקדמת שסייעה למצוא את המנהרות הללו הוטל צו איסור פרסום.
ב-2021 טען חמאס שהכין רשת מנהרות באורך של 500 ק"מ ברצועת עזה,[12] אורך שהפך מאז להערכה הרשמית בקרב מומחים בתחום.[13] תא"ל (מיל.) פרופ' יעקב נגל, לשעבר היועץ לביטחון לאומי, העריך כי ייתכן שמדובר בהערכת חסר, ושייתכן שמדובר באלפי ק"מ של מנהרות.[14] בשנת 2024 העריך הניו יורק טיימס שבעזה יותר מ-5,700 פירי מנהרות המובילים למנהרות באורך כולל של 560 ק"מ עד 720 ק"מ.[15]
פרופ' קובי מיכאל העריך שמשמרות המהפכה האיראניים הם אלו שלימדו את חמאס חלק מהטכניקות לבניית המנהור ההתקפי.[16]
בערוץ החדשות פוקס ניוז פורסם מכתבו של אחמד, פלסטיני בן 30, למכר של אביו (איציק עזר) המתגורר במרכז הארץ. הגבר סיפר כי חמאס השתלט על בית העסק של אביו והפך אותו למפעל רקטות. חסר אמצעים ונואש לכסף, הוא אולץ לעבוד בחפירת המנהרות ללא ידיעה על מקום החפירה או מטרתה. פעילי חמאס פיקחו על העבודה, נתנו הוראות, וחלק מהעובדים אף הוכו.[17] מהנתונים הנאספים נראה כי צוותים של פועלים מגיעים מכוסי עיניים אל אתר הבנייה. הם עובדים מסביב לשעון בשתי משמרות של כשמונה עד כשתים עשרה שעות ביום, וחופרים בממוצע כעשרה עד חמישה עשר מטרים.[18][19] כדי למנוע הדלפת מידע על המנהרות, חמאס הוציא להורג עשרות חופרי מנהרות בשל החשש שיעבירו מידע מודיעיני לישראל.[18]
בשנת 2016 אירעו מקרים אחדים של התמוטטות מנהרות, שבהם נהרגו אנשי חמאס ששהו במנהרות.[20] לפי ההערכה, בין 30 ל-40 חופרים נהרגו בקריסות אלה.[21]
ארגון חמאס השקיע סכומי כסף ניכרים בפיתוח הרשת הנרחבת של המנהרות מתחת לרצועת עזה. ההערכה היא כי חמאס השקיע עשרות מיליוני דולרים מדי חודש בחפירת מנהרות חדשות ובתחזוקת הקיימות. עלות חפירת קילומטר מנהרה אחד מוערכת בכ-500 אלף דולר. על פי צה"ל, עלות מנהרה ממוצעת כשלושה מיליון דולר.[22]
ההישג הגדול ביותר של מנהרות הלחימה הוא חטיפתו של החייל גלעד שליט והריגת שניים מחבריו לטנק, ב-25 ביוני 2006, לאחר שחוליה שמנתה שבעה מחבלים חדרה מרצועת עזה לשטח ישראל דרך מנהרה שפתח היציאה שלה היה כ-100 מטרים מהגבול לתוך השטח הישראלי, בסמוך למעבר כרם שלום.
במהלך השנים התגלו מנהרות לחימה נוספות החוצות את הגבול מרצועת עזה לישראל.[23] מנהרה גדולה במיוחד, באורך של 1,800 מטר (מהם 300 מטר בשטח ישראל), שנחפרה בעומק של 22 מטר והייתה מדופנת ב-500 טון בטון ומלט, התגלתה על ידי צה"ל בחודש אוקטובר 2013. מוצא המנהרה היה סמוך לקיבוץ עין השלושה. לפי הערכת צה"ל חפירת המנהרה נמשכה כשנה וחצי, והסתיימה כחודשיים טרם גילוי המנהרה.[24] לאחר גילויה נהרסה המנהרה על ידי לוחמי יחידת סמו"ר של חיל ההנדסה הקרבית, באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות,[25] ועל ידי חיל האוויר הישראלי.[26] מנהרה גדולה נוספת נחשפה במרץ 2014, ו-700 מטר מתוכה היו בשטח ישראל, בין הקיבוצים עין השלושה[27] ונירים.[28]
איום המנהרות זינק לתודעה הציבורית במבצע צוק איתן בעקבות מספר פיגועי חדירה, המתוארים להלן:
לאחר החדירה ב-17 ביולי החלה הפעולה הקרקעית במבצע צוק איתן, שמטרתה המרכזית היא איתור מנהרות בצד העזתי של הגבול, ובמסגרת זו אותרו כ-30 מנהרות שחדרו לשטח ישראל, ונחשפו כ-60 פירי מנהרות. במהלך המבצע כמעט כל המנהרות שנתגלו פוצצו והושמדו.
לצד מנהרות החדירה, בנו חמאס ושאר ארגוני הטרור רשת של מנהרות פיקוד ותנועה סמויה מתחת למעוזי חמאס, מפקדותיו ומחסניו, בכל רחבי השטח הבנוי ברצועת עזה ובפרט בעזה, בשג'אעייה, בח'אן יונס וברפיח. במנהרות נחפרו עמדות תת-קרקעיות שכללו עמדות פיקוד, עמדות מסתור, מלכודות לחטיפת חיילים, מחסנים תת-קרקעיים של אמצעי לחימה ובהן רקטות ארטילריות. רשת מנהרות זו רחבה ביותר וכוללת מאות פירי כניסה ויציאה. חלק ממנהרות אלו נפגעו במהלך הלחימה הקרקעית במבצע צוק איתן.
בעקבות מבצע צוק איתן נושא המנהרות החודרות נכנס ללב התודעה הציבורית, ואחת הביקורות המרכזיות על הקבינט המדיני-ביטחוני וצה"ל במבצע היה על חוסר מוכנות לאיום המנהרות. בעקבות המבצע שכלל צה"ל את תורת הלחימה שלו בנושא התווך התת-קרקעי, הגדיל את סדר הכוחות של יהל"ם שמיועדים לטפל ולהשמיד את המנהרות, ואימן גדודי הנדסה קרבית, סיירות חיל רגלים ויחידות קומנדו ללחימה בתוך המנהרות. מערכת הביטחון שמה דגש על פיתוח פתרון טכנולוגי לאיתור המנהרות וכן פיתוח שיטות יעילות להשמידן, בין השאר באמצעות מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות, שהוכיחה את עצמה בפעילות מבצעית.
באפריל 2016 אותרה ונחשפה, באמצעות טכנולוגיה חדשה לאיתור מנהרות, מנהרה באזור כרם שלום שחפר חמאס לאחר מבצע צוק איתן. המנהרה הייתה מדופנת במלט ובטון, בעומק 40 מטר, וחדרה 150 מטר לתוך ישראל. המנהרה נוטרלה בידי חיל ההנדסה הקרבית.[5] בתחילת מאי חשפו כוחות חיל ההנדסה הקרבית מנהרה נוספת שחדרה אל תוך שטח ישראל. פעילות החישוף ואיתור המנהרה נעשתה תחת אש מרגמות מצד חמאס.[35]
ב-30 באוקטובר 2017 ביצע צה"ל את פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים: כוחות צה"ל פוצצו מנהרת טרור שחפר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אל תוך שטח ישראל, לעבר קיבוץ כיסופים, ואותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ומסווגת. בפיצוץ המנהרה נהרגו 14 מחבלים, מהג'יהאד האסלאמי ומחמאס. כחודש וקצת לאחר מכן, ב-10 בדצמבר 2017, הודיע דובר צה"ל[36] שכוחות צה"ל איתרו ונטרלו מנהרת טרור של ארגון הטרור חמאס, שחדרה לתוך שטח ישראל והגיעה סמוך לקיבוץ נירים.[37]
ב-14 בינואר 2018 ניטרל צה"ל מנהרת טרור שנחפרה על ידי חמאס מתחת למעבר כרם שלום וחדרה לתוך שטח ישראל וגם לתוך שטח מצרים. לפי ההערכות, עקב קרבתה לצינורות גז וסולר, המנהרה יועדה לביצוע פיגוע תופת במעבר כרם שלום ולפוצצו על יושביו. המנהרה אותרה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ונוטרלה בידי פיקוד הדרום וחיל ההנדסה הקרבית אחרי שפתח המנהרה ברפיח הופצץ על ידי חיל האוויר הישראלי.[38][39]
ב-18 במרץ 2018 נטרלו כוחות צה"ל שתי מנהרות טרור: מנהרה אחת הופצצה מהאוויר ומנהרה שנייה, שחודשה על ידי חמאס באזור רפיח, סוכלה על ידי חיל ההנדסה הקרבית תוך שימוש בציוד מכני הנדסי ואמצעים נוספים.[40][41]
ב-14 באפריל 2018 סיכלו חיל ההנדסה הקרבית ופיקוד הדרום, בשיתוף אמ"ן, חיל האוויר הישראלי ומפא"ת, מנהרת טרור מסועפת שחפר חמאס מג'באליה וחדרה לשטח ישראל.[42] המנהרה היא הארוכה ביותר שסוכלה, אורכה למעלה מ-9 ק"מ והיא מתחברת לרשת מנהרות מסועפת מתחת לג'באליה. המנהרה נוטרלה באמצעות הזרקת חומרים שטיבם לא פורסם.[43]
ב-12 במאי 2018 בערב תקף חיל האוויר הישראלי בצפון רצועת עזה עמדה של חמאס ומנהרת טרור שחפר חמאס אל כיוון מעבר ארז.[44][45]
ב-29 במאי 2018 תקף צה"ל מנהרת טרור והברחה בדרום הרצועה ליד מעבר כרם שלום, שנחפרה במתווה ציר ה-ח' ועברה דרך שטח מצרים ומשם חדרה כ-900 מטר לתוך שטח ישראל.[46][47]
ב-3 ביוני 2018 תקף חיל האוויר הישראלי מנהרת טרור ימית שנחפרה בצפון הרצועה ונועדה לאפשר לצוללי הקומנדו הימי של חמאס לצאת בחשאי אל תוך הים ומשם לצלול לעבר שטח ישראל כדי לבצע פיגועים.[48]
ב-14 ביולי 2018 הפציץ חיל האוויר הישראלי שתי מנהרות טרור התקפיות, אחת בצפון הרצועה (באזור בית חאנון) והשנייה בדרומה (באזור רפיח).[49]
ב-11 באוקטובר 2018 ניטרל חיל ההנדסה הקרבית מנהרת טרור מסועפת ומתקדמת שיצאה מח'אן יונס וחדרה 200 מטר לתוך שטח ישראל, אחרי שגילה אותה לפני מספר חודשים ולמד אותה.[50][51]
ב-20 באוקטובר 2020 פורסם כי חיל ההנדסה הקרבית ניטרל מנהרת טרור שיצאה מח'אן יונס וחדרה עשרות מטרים לתוך שטח ישראל, אחרי שאותרה באמצעות המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה.[52]
מרכיב מרכזי של פעילות צה"ל במבצע שומר החומות היה הפצצת מנהרות הלחימה ברצועת עזה והריסתן. במהלך המבצע הופצצו יותר ממאה קילומטרים של מנהרות. לפי ההערכות נגרם נזק קשה ל"מטרו" (כינוי לרשת המנהרות שחפר חמאס מתחת לעזה) וייתכן שעשרות מחבלים ששהו בפנים בעת ההפצצה נהרגו.
כשבוע לאחר מבצע עלות השחר, ב-15 באוגוסט 2022 פלגת סמו"ר של יהל"ם וכוחות הנדסה של אוגדת עזה סיכלו מנהרת טרור בעלת הסתעפויות ועומק עשרות מטרים שחמאס חפר לעבר ישראל.[53][54]
במהלך מבצע מגן וחץ, ב-11 במאי 2023, הושמדה מנהרת טרור של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל החלו כוחות היבשה בהובלת חיל ההנדסה הקרבית בהשמדה שיטתית של פירי מנהרות כדי לשלול יכולת תנועה מהאויב וללכוד אותו בתוך המנהרות ללא אספקה ויכולת לצאת ולתקוף את כוחות צה"ל. כלי צמ"ה ממוגנים – בעיקר דחפורי D9 ומחפרים ארוכי-זרוע – מחשפים את השטח וחושפים את הפירים, ואז לוחמי פלגות סמו"ר של יהל"ם מטפלים במנהרה, חוקרים אותה בעזרת אמצעים טכנולוגיים ולבסוף משמידים אותה.[55]
המנהרה הגדולה ביותר שאותרה כללה נתיבי נסיעה לג'יפים, מסילה, אולמות שהייה לחודשים וצינורות לשאיבת מי תהום.[56][57]
בדצמבר 2023, כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה הודיע צה"ל שהרס כ-500 פירי מנהרות מתוך 800 הפירים שחשף.[58] זאת מתוך הערכה שישנם כ-5,700 פירים ברחבי הרצועה.
בינואר 2024 כוחות יהל"ם, חטיבת עוז ויחידות מיוחדות נוספות לחמו במנהרות התת-קרקעיות של ח'אן יונס תוך שהם הורגים מחבלים רבים, שובים מחבלים שהסתתרו שם, מפיקים מודיעין, ממפים את המנהרות ולבסוף משמידים אותן.
בסוף ינואר 2024 החל צה"ל בהצפת מנהרות במים ומי ים, פרויקט שכונה תוכנית אטלנטיס.[59]
ביולי 2024 פורסם כי מערך המנהרות עדיין נמצא בכשירות גבוהה. רבות מהמנהרות שנפגעו שוקמו, וכן נבנו מחדש מפעלי בטון המספקים את הרכיבים שנדרשים לבניית מנהרות.[60] בדצמבר 2024 הוקם אזור חיץ מפורז ברוחב של כ-2 ק"מ סמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה, כחלק מכיבוש הרצועה במהלך מלחמת חרבות ברזל, ובאזור זה ביצעה אוגדת עזה מבצעי חיפוש והשמדה למנהרות הלחימה של חמאס.[61]
מצרים מצרים (צבא מצרים) • איראן איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא"פ)