הסמליל הישן של ביה"חבניין בית החולים הישן ברחוב יפו, הבניין שימש עד 2017 כבניין הנהלת רשות השידורתמונה משנות ה-30 של אמבולנס, בחזית בניין שערי צדק הישןהתייעצות רופאים בשערי צדק, במרכז, מנהל בית החולים דאז, ד"ר פאלק שלזינגר
יוצאי גרמניה והולנד בירושלים החליטו להקים בית חולים משלהם בהנהלת יהודים גרמנים חרדים, לדוברי גרמנית בלבד, ובחסות הקיסרות הגרמנית. היוזמה קיבלה תנופה עם בואו לארץ של רופא חרדי צעיר בשם ד"ר משה ואלאך, שהגיע בשליחות הוועד היהודי מפרנקפורט. לאחר שהתנסה בעבודה רפואית בעיר העתיקה ובפתיחת קליניקה פרטית, הצטרף ואלאך ליוזמה להקמת בית החולים, ויצא לגרמניה לגייס כספים ולקבל חסות אימפריאלית גרמנית. בעקבות הצלחת שליחותו של ד"ר ואלאך בגיוס כספים להקמת בית חולים, נרכשה הקרקע ונבנה בית החולים.
בית החולים, שנחשב מפואר לתקופתו ותוכנן בסגנון האקלקטי, הוקם בצדו הדרומי של רחוב יפו, צפונית לשכונת שערי צדק ושמו כשמה. הבניין הוקם על ידי משפחת הקבלנים היהודית פרידלנד, שפעלה רבות בתחום הבניה בירושלים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. מאז המעבר לבניין החדש, בשנת 1980, הוכרז הבניין הישן של בית החולים כאתר המיועד לשימור. הוא שימש כמשכנה של הנהלת רשות השידור עד לסגירתה. כיום פועלת בבניין עמותת רוח חדשה במסגרת פרויקט קבלני של המתחם.
תושבי ירושלים נהגו לכנותו "בית חולים וולך" או "בית החולים האמסטרדמי"[2]. בית החולים, שהיה מבין הגדולים והמודרניים בירושלים, היה מפעל חייו של ד"ר משה וולך, רווק כל חייו, שהתגורר בבנין בית החולים, ונטמן בבית עלמין קטן המצוי ממערב לבנין. בבנין בית החולים התגוררה גם האחות הראשית זלמה מאיר, שהייתה דמות ידועה בירושלים ונודעה בכינויה "האחות זלמה", או "שוועסטער זלמה". היא גידלה בתחומי בית החולים ילודים שננטשו על ידי הוריהם, וכמו ד"ר וולך לא נישאה מעולם.
לפי מצב הרפואה בתקופה ההיא היה בית החולים מתאים לדרישות לאשפוז חולים. הוא היה הראשון בו הייתה מחלקה לבידוד חולים מדבקים, וכן הנהיג ד"ר ולך חיסונים בקרב האוכלוסייה. מכיוון שהיה אז קשה להשיג חלב טרי בירושלים, הקים ד"ר ולך רפת עם 40 פרות בחצר ביה"ח, שהייתה קיימת עד 1948 וסיפקה חלב לא רק לביה"ח אלא גם לאוכלוסייה הדתית בירושלים, בפרט בחג הפסח. כמו כן הוכנס גנרטור לשימוש חשמל בשבת, אשר הוכיח את תועלתו גם בשעות חירום[3].
בשנת 1947 פרש וולך מהנהלת בית החולים והעביר את שרביט הניהול לידי ד"ר פאלק שלזינגר[4], אשר כיהן כמנהל בית החולים במשך 22 שנה. בשנים 1969–1981 כיהן פרופסור דוד מאיר כמנהל השלישי של בית החולים. התמחותו של מאיר בפתולוגיה גרמה תחילה לכך שמינויו זכה להתנגדות מצד חוגים דתיים, אשר חששו שבית החולים תחת הנהגתו ישנה את המדיניות של הימנעות מניתוחי מתים[5][6].
למרות התנגדות של הנהלת בית החולים הדסה, שבקשה למנוע הקמת בית חולים נוסף במערב ירושלים, הוקצה לשערי צדק מגרש של כ-45 דונם לצורך הקמת מרכז רפואי מודרני[9]. בשנת 1969 הוצגו תוכניות לבניית קמפוס חדש לבית החולים בשכונת בית וגן בירושלים, בסמוך להר הרצל, בעלות של 50 מיליון לירות[10], כעבור עשר שנים הושלמה הבנייה ובשנת 1980 עבר בית החולים בשלמותו, לקמפוס החדש. קמפוס זה שוכן על ציר תנועה מרכזי – שדרות הרצל, ונועד לשרת את כל צורכי תושבי האזור. הכוונה, שאף צלחה בידי היזמים, הייתה להפוך את בית החולים, ממוסד אזורי קטן, למרכז רפואי רב תחומי.
הבניין הישן ננטש לחלוטין, מתוך כוונה למכור אותו ואת המגרש עליו הוא עומד, ולממן לפחות חלק מעלות המעבר. מסיבות שונות לא הצליחה הנהלת בית החולים לממש את תוכניתה זו, ובית החולים נקלע באותן שנים לקשיים כספיים ניכרים, מעבר למאמץ למציאת מימון לתפעול שוטף של פעילות בית החולים.
מתחם המרכז הרפואי הנוכחי כולל שורת בניינים, המחוברים ביניהם במעברים עיליים ותת-קרקעיים. בצמוד לבית החולים הוכשר שטח חנייה לעובדים, לחולים ולמבקרים. בבית החולים ישנן קומות נוספות מוכנות לשעת חירום[11].
במשכנו החדש קיים במרכז הרפואי גם בית ספר לאחיות וכן בית ספר לילדים, המאושפזים במחלקת הילדים, או הנזקקים לטיפול קבוע בבית החולים. בית ספר זה פועל בסיוע משרד החינוך.
על פי נתונים רשמיים לשנת 2018, במרכז הרפואי שערי צדק 1,020 רופאים וכ-1,750 אחיות, במחלקות בית החולים כ-1,000 מיטות. מספר המתקבלים לאשפוז עמד על כ-92,300 לשנה ומספר ימי האשפוז - 390,000. כמו כן נולדו בבית החולים מעל 22,000 תינוקות ובוצעו בו מעל 35,000 ניתוחים. בחדר המיון (מחלקה לרפואה דחופה) טופלו כ-160,200 מקרים וכ-707,000 מטופלים טופלו במסגרת מרפאות החוץ[12].
חדר המיון (מחלקה לרפואה דחופה) של שערי צדק התפרסם, כאשר עסק בטיפול בנפגעי פיגועי הטרור, שהכו את ירושלים. באותה תקופה עמד הצוות, הכולל יהודים וערבים, חלקם תושבי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, תחת עומס פיסי ונפשי. באותה תקופה לא נדיר היה לראות בקומה אחת אנשי צוות יהודים מטפלים במחבלים שנפגעו, הן במהלך פיגועים והן על ידי צה"ל, ובקומה אחרת, אנשי צוות ערבים מטפלים בקורבנות הפיגועים.
בריאיון עמו באותה תקופה סיפר מנכ"ל בית החולים:
"לנו זה לא משנה אם הנפגע הוא יהודי, ערבי או סיני. אנשי הצוות הגיבו קשה למראה הפגיעות, וראו את זה על פניהם. אחר כך התראיינתי לטלוויזיה ואמרו לי שנראיתי לחוץ ומתוח. זה מראה שלא מתרגלים לדברים כאלה, והלב לא נעשה גס, למרות שעברנו עשרות אירועים"[13].
המרכז הרפואי שערי צדק מוגדר כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), ובראשו עומד מאז 2019 ד"ר עופר מרין הנושא בתואר מנכ"ל המרכז הרפואי.
בית החולים מקבל סיוע תקציבי ישירות מהממשלה ועיקר מימונו מגיע מתרומות, וכן תשלומי החולים וקופות החולים עבור מבוטחיהן. מדו"חות בית החולים לשנת 2011 עולה כי בשנה זו עמד מחזור ההכנסות שלו משירותים רפואיים על 732.1 מיליון שקל, לעומת 643.5 מיליון שקל בשנת 2010. בית החולים קיבל תרומות בשווי של 46.6 מיליון שקל לעומת 75.1 מיליון שקל בשנת 2010 וסיים את אותה שנה בגירעון של 106.1 מיליון שקל. שכרו ברוטו של המנכ"ל לשעבר הלוי עמד בשנים האחרונות על ממוצע של כ-140,000 ש"ח לחודש[14].
בסמוך למנכ"ל, פועל חבר מנהלים בינלאומי, שתפקידו לייעץ למנכ"ל בית החולים.
בית חולים על פי ההלכה
מאפיין ייחודי של בית החולים שערי צדק נקבע עוד בעת היווסדו. אז הוחלט כי בית החולים יהיה מודרני בגישתו הרפואית, אך יתנהל על פי חוקי ההלכה היהודית. גם כיום ממשיך בית החולים להתנהל במתכונת זו. כך למשל, המטבח המוסדי הוא ברמת כשרות "מהדרין", ומשתמשים בו במוצרים עם הכשר הבד"צ של העדה החרדית בלבד.
האתיקה של בית החולים מונחית על ידי ההלכה היהודית, וכך למשל, בית החולים איננו עוסק בפתרונות פונדקאות, וניתוחי מתים נעשים בו רק באישור רב בית החולים[5]. בית החולים תוכנן ופועל כבית חולים שומר שבת ככל האפשר. בבית החולים מופעלות מעליות שבת. טלפונים ציבוריים ושירותים לא חיוניים שובתים מעבודה בשבתות ומועדי ישראל.
ליד המרכז הרפואי שערי צדק פועל מכון שלזינגר, שהוקם על ידי מנהלו לשעבר של בית החולים, ד"ר פאלק שלזינגר, ובו עוסקים בפתרון בעיות אתיות רפואיות ברוח היהדות.
בקמפוס בית החולים הוקם גם בית כנסת, בקומה השמינית, ומתקיימים בו מניני תפילה יום יום, וקידוש וסעודות שבת מידי שבת. הרב יוסף שפרונג משמש כרב בית הכנסת.
מדעית שערי צדק
מדעית שערי צדק בע"מ היא חברת מסחור הידע, המחקר והפיתוח של המרכז הרפואי שערי צדק. בדומה לחברות מסחור ידע אחרות, מדעית אחראית על הקניין הרוחני ומסחור הטכנולוגיות שפותחו בשערי צדק. בנוסף, מדעית אחראית על הנגשת הידע הקליני הענף של בית החולים, שירותי ייעוץ רפואיים, וביצוע ניסויים קליניים.
החברה הוקמה בשנת 2013 והיא בבעלות מלאה של המרכז הרפואי שערי צדק. נכון ל-2022 עובדים בה כ-20 עובדים. יו"ר החברה הוא פרופ' דן טרנר, והמנכ"לית היא ד"ר רננה אופן.
כאחראית על המחקר והפיתוח בבית החולים, החברה מטפלת ומעודדת הגשת מענקי מחקר תחרותיים של כאלף רופאים בבית החולים. כחלק מהפעילות, החברה גם משקיעה בפרויקטים מחקריים ויישומיים לשם קידום המחקר הקליני בבית החולים. בנוסף, החברה אחראית על הגנה על הקניין הרוחני המתקבל ממחקרים אלו, רישום פטנטים, ומסחור הטכנולוגיה, אשר מרביתה בתחומי המכשור הרפואי. החברה גם מעודדת בחינת טכנולוגיות חדשות העוזרות לטיפול הקליני, באמצעות שירותי ייעוץ ממומחי המרכז הרפואי וביצוע ניסויים קליניים. לאור המידע הרפואי הנרחב שקיים בבית החולים, החברה גם עוזרת להנגשתו לשם פיתוח טכנולוגיות בישראל, בהתאם להוראות משרד הבריאות.
^פרופ' יהושע לייבוביץ, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז העירוני שערי-צדק, ירושלים, מאמר : "לתולדות בתי החולים היהודים בירושלים"
.jpg)
