פטנט

שער אישור ישראלי רשמי לפטנט

פטנט הוא סוג של קניין או נכס, השייך לקטגוריית הקניין הרוחני, בקשר להמצאות חדשניות. פטנט מעניק לבעליו זכות למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה המוגנת למשך תקופת ההגנה הקצובה בדין, שהיא 20 שנה ממועד בקשת הפטנט (עם חריגים אחדים). הזכות המעין-מונופוליסטית המוענקת לממציא מותנית, בכך שההמצאה כשירה לקבל פטנט, ובגילוי נאות של פרטי האמצאה לציבור. הגילוי צריך להיות בהיקף כזה, שבעל מקצוע ממוצע בתחום הרלוונטי יוכל לבצע וליישם את האמצאה על בסיס התביעות, הפירוט, השרטוטים והמידע הכלולים במסגרת "הבקשה לרישום הפטנט".^[1]

הפטנט הרשום מעניק זכות משפטית הניתנת על ידי המדינה לבעל אמצאה לזמן קצוב (תקופת תוקף פטנט היא בדרך כלל 20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט, וכך גם בישראל). כדי לקבל פטנט רשום על אמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך בכל מדינה (בישראל: רשות הפטנטים). על בקשת הפטנט לפרט את האמצאה עליה מבוקש הפטנט, באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו הוא שייך להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול תביעות (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שהאמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית (מה בין "אמצאה" לבין "המצאה"? המילה "המצאה" מתייחסת לתהליך המחשבתי שמוביל לתוצאה, התוצאה היא התוצר המוגמר והמוגדר שהיא ה"אמצאה").

הגדרה

מפה: מדינות שכלולות באמנת חוק הפטנטים – PCT, Patent Cooperation Treaty

פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים (אלא אם כן הוא סונתז באופן מלאכותי), רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות – אף לא על תוכנת מחשב (אך זו האחרונה מוגנת מכוח זכות יוצרים).

פטנט הוא מקומי, ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל האמצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות, זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה אמצאה בכל אחת מהמדינות האחרות בתוך 12 חודשים, וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. קיימות אמנות רב-מדינתיות נוספות, כגון אמנת שיתוף פעולה לפטנטים (PCT), במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן. גם במסגרת אמנות אלה, עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לממש את זכותו.

רשות הפטנטים הישראלית נבחרה להיות רשות החיפוש והבחינה בשנת 2014 וניתן להגיש את הבקשות הבינלאומיות לפטנט במסגרת אמנת שיתוף פעולה לפטנטים בישראל. הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל האמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות וגם חוסכת בהוצאות כספיות בשלבים הלאומיים במדינות, אם הבקשה עוברת את שלבי החיפוש והבחינה המקדימה הבינלאומית בהצלחה.

נשוא ההגנה של דיני הפטנטים הוא התחום הטכנולוגי, הגנה על המצאות שהם מוצרים או תהליכי ייצור תעשייתיים. פטנט לא מגן על תועלות חברתיות באופן כללי (למשל לא על זכויות יוצרים) אלא על התחום הטכנולוגי-תעשייתי. בהיבט זה, מדובר על פיתוחים שהם תוצר של התערבות האדם, לאמור, לא ניתן למשל להגן בפטנט על גילוי בעל חיים חדש ביערות קמבודיה, שכן הדגש הוא על התערבות האדם בטבע, בהקשר התעשייתי.

המטרות שביסוד שיטת הפטנטים

ההגנה הניתנת על ידי פטנט בישראל נועדה לתגמל ממציאים ולהניע אותם להמציא אמצאות יעילות ומועילות שיגדילו את רווחתו הכללית של הציבור בעצם זמינותן. לאחר סיום תקופת הפטנט, האמצאה מועברת לרשות הרבים, וכך הציבור יוכל ליהנות עוד יותר מההתקדמות שהושגה הודות לפועלו של ציבור הממציאים המונע על ידי הכרה בכך שפטנט מעניק זכות קניינית מעין מונופוליסטית ביחס לאמצאה המוגנת ולעיקרה.^[2] לפיכך הפטנט הוא מעין עסקה בין הממציא לבין הציבור, במסגרתה מקבל הממציא זכות מונופולין לזמן מוגבל, ובכלל זאת מניעה מאחרים לייצר כמוהו, ובתמורה לכך הוא טורח ומגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו. זכות מניעתית מאפשרת לממציא ליהנות בדרך ישירה בכך שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש בעצמו בתהליך שהמציא, או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם או תמלוגים מהרווחים. למדינה יש סמכות להשתמש באמצאה ללא תמלוגים ככל שיידרש לצרכיה. אם בעל האמצאה מנצל לרעה את המונופולין שיש לו, רשאי רשם הפטנטים ליתן רישיון כפייה למי שהגיש בקשה על כך.

אופי זכות הפטנט

ענף הפטנטים של עץ הקניין הרוחני, נועד לספק הגנה טריטוריאלית (רק במדינה שבה אושר הפטנט לרישום) לאמצאות בתחומי הטכנולוגיה התעשייתית, אמצאות שהם תוצר של התערבות האדם. זאת בדרך של יצירת זכות משפטית רשומה (זכות סטטוטוריות) הניתנת על ידי המדינה לבעל האמצאה, למשך זמן קצוב (בדרך כלל עשרים שנים). מונופול הפטנט יוצר במהותו זכות שלילית של בעל הפטנט למנוע מאחרים לנצל את אמצאתו ואולם מזכות זו נובעת זכות חיובית של בעל הפטנט לנצל את אמצאתו והזכות של בעל הפטנט להעניק זכויות ייצור או שיווק על פי הפטנט.^[3] קרי, פטנט איננו רישיון ייצור מן המדינה, אלא זכות למנוע מאחרים לייצר.

מהי אמצאה כשירת פטנט?

בפרק ב' לחוק הפטנטים, מוגדרים התנאים המהותיים לכשירות פטנט (להבדיל מתנאים פורמליים). סעיף 3 לחוק הפטנטים מפרט את התנאים המהותיים לכשירות אמצאה לפטנט לצורך קבלת בקשת פטנט לרישום, כדלקמן: "אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט". סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כי על אמצאה כשירת פטנט לעמוד בשישה קריטריונים מצטברים הבאים: (1) היות האמצאה מוצר או תהליך; (2) היות האמצאה בכל תחום טכנולוגי; (3) היות האמצאה מועילה; (4) היות האמצאה ניתנת לשימוש תעשייתי; (5) היות האמצאה חדשה; (6) היות האמצאה מתקדמת מבחינה המצאתית. בקשה לרישום פטנט בגין אמצאה חייבת לעמוד בכול תנאי-הסף באופן מצטבר.^[4]

הזכות להגיש בקשה לרישום פטנט

לפי סעיף 2 לחוק הפטנטים, בעל אמצאה כשירת פטנט זכאי לבקש שיינתן לו פטנט עליה. החוק קובע כי בעל אמצאה ולא רק הממציא הוא בעל הזכות לרישום פטנט. קרי, החוק מבחין בין ממציא, לבעל אמצאה ולמבקש. בעל אמצאה מוגדר בסעיף 1 לחוק כממציא או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או לפי העברה או לפי הסכם או מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או הסכם. במועד הגשת הבקשה, על מגיש הבקשה לציין את הזיקה הפרסונאלית הקיימת בינו לבין האמצאה נשואת בקשת הפטנט.

ייתכנו מקרים שבהם אמצאה תפותח על ידי כמה גורמים, ואזי האמצאה תירשם על שמם בבעלות משותפת. במקרים כאלה, ייחשב כל אחד מהבעלים כבעל חלק שווה בפטנט, זולת אם נקבעה חלוקה אחרת בהסכם בכתב בין הממציאים או אם נעשתה העברת זכויות מכוח דין כלשהו.

החוק לא מגדיר מהי "אמצאה" לעניין סעיף 1 לחוק, אולם לפי הפסיקה די בכך שהממציא נותן ביטוי לרעיונו בעל פה או בכתב ומתאר בכך כיצד ייושם רעיונו הלכה למעשה כדי שה"המצאה" תתגבש לכדי "אמצאה". גם מועד התגבשותה של האמצאה לא קבוע בחוק ועל פי הפסיקה, מועד ההתגבשות של האמצאה מרעיון מופשט אל ביטוי ברור במילים או בשרטוט המאפשר לבעל מקצוע סביר ליישמו הוא מועד התגבשות האמצאה. גם לעניין זהות הממציא אין הגדרה ברורה בדין והפסיקה רואה במי שתרם לגיבושו של הרעיון האמצאתי (Conception) כממציא האמצאה.^[5]

השלבים לקבלת הפטנט

השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם:

1. הכנת מסמך הקרוי בעגה המקצועית: פירוט בקשת פטנט (באנגלית: patent specification).^[6] המסמך כולל תקציר של האמצאה, תיאור שכולל התחום אליו היא שייכת והידע הקודם בהקשרו, הבעיות אותן פותרת האמצאה וכיצד היא פותרת אותן בדרך יישומים והדגמות, התועלת שבאמצאה, תיאורה בתרשימים ולוחות על פי הצורך, ומסתיימת בתביעות המגדירות את האמצאה.
2. הגשת בקשה לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שלו השכלה מדעית בתחום האמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק ותקנות פטנטים. בחינת הבקשה מתבצע בהתאם להוראות הבחינה שמפורסמות באתר רשות הפטנטים ופתוחות לעיון הציבור. במקרה של ליקויים בבקשה שולח הבוחן את השגותיו למבקש בהתכתבות. על המבקש להסיר את ההשגה או להסביר למה ההשגה אינה תקפה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה או חוסר הסבר יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
3. נמצא שהאמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים^[7] והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם האמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
4. בישראל, בקשה לפטנט מתפרסמת לעיון הציבור 18 חודשים מיום הגשתה או אם נתבקש דין קדימה עליה, 18 חודשים מתאריך דין קדימה. אם הבקשה מתקבלת (כלומר, הרשות רואה באמצאה ככשירת פטנט) ולא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום פרסום הבקשה, יוענק הפטנט עליה. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, ייתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יחליט אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (על פי כללי סדר דין אזרחי). כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
5. לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, ויישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק). תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה).

סוגי בקשות פטנט

משרדי פטנטים שונים במדינות שונות מגדירים סוגים של בקשות לפטנט, שכל אחד מהם מציע יתרונות שונים ומתאים למצבים שונים. כל משרד משתמש בשמות שונים לסוגי בקשות הפטנט.

בקשה רגילה לפטנט

בקשת פטנט רגילה היא הסוג הנפוץ ביותר של פטנט וכוללת את פירוט האמצאה ותביעות האמצאה, הנדרשים לצורך מתן פטנט.

בקשת פטנט זמנית (Provisional Patent Application)

משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארצות הברית מאפשר הגשת בקשת פטנט זמנית (Provisional Patent Application). בקשת פטנט זמנית לא נבחנת לתוכנה ולצורתה. עד תום 12 חודש מהגשתה, יכול המבקש להפוך בקשת פטנט זמנית לבקשת פטנט קבועה בארצות הברית באמצעות מסירת הודעה מתאימה ותשלום האגרות המתחייבות. בקשת פטנט זמנית שלא הפכה לקבועה, מתבטלת באופן אוטומטי בתום 12 חודש מהגשתה. בעת הגשת בקשת פטנט קבועה במדינות השותפות לאמנת פריז, יכולה בקשת פטנט זמנית לשמש את המגיש כבסיס לדרישת דין קדימה לפי האמנה. בקשת פטנט זמנית שבעליה לא הפך אותה לקבועה ואף לא שימשה לדרישת דין קדימה של בקשת פטנט שפורסמה, נשארת חסויה במשרד הפטנטים האמריקאי ולא תתפרסם לעיון הציבור.

בשנת 2020 החלה רשות הפטנטים בישראל לבחון את האפשרות לאימוץ המודל בארצות-הברית לבקשה ארעית לפטנט. הרשות פרסמה קריאה לציבור לקבלת הצעות ותובנות ביחס למסלול חדש ואופציונאלי בישראל שיאפשר הגשת בקשה ארעית לפטנט, לצורך קבלת תאריך הגשה וזאת בדומה למסלול הקיים בארצות הברית.^[8]

בקשה לאומית (National Application)

בקשת פטנט לאומית היא בקשת פטנט רגילה המוגשת במדינה מסוימת למשרד פטנטים לאומי. הגשת בקשת פטנט לאומית כפופה לחוקי המדינה שבה הוגשה הבקשה.

בקשה אזורית (Regional Application)

בקשת פטנט אזורית היא בקשת פטנט רגילה המוגשת אל איגוד של כמה מדינות. למשל, הגשה של בקשת פטנט לרשות הפטנטים באיחוד האירופאי (EPO) תחשב הגשה של בקשה אזורית. הגשת בקשת פטנט אזורית כפופה לחוקי הגוף האזורי שבו הוגשה הבקשה.

בקשה בין-לאומית (International Application)

צורה נוספת של הגשה, שנוצרה בעקבות אמנת ה-PCT, היא בקשת פטנט בין-לאומית (International application), המכונה בדרך כלל בקשת PCT. בקשת PCT היא בקשת פטנט רגילה המוגשת לארגון WIPO, שהוא זרוע מיוחדת של האו"ם שנקראת "ארגון הקניין הרוחני הבין-לאומי" אשר אחראי בין השאר לבדוק את התאמת הבקשות המבוקשות לרישום כפטנט.

ההיסטוריה של דיני הפטנטים

השימוש המוקדם ביותר במילה פטנט ידוע לנו מתקופת יוון העתיקה. בשנת 500 לפני הספירה הוענקו לממציא זכויות מיוחדות בגין אמצאה. שימוש מוקדם נוסף אנו מזהים גם במונח “Letters of Patent” (מכתבי פטנט), שהיה מסמך שהונפק על ידי הריבון, ואשר העניק זכויות מונופול לאדם פלוני. מנגנון זה קדם למערכת הפטנטים המודרנית המוכרת לנו כיום. מכתבי פטנט אלו ניתנו לאנשים נבחרים או למי שהיה מוכן לשלם עבורם. חוק הפטנטים הראשון שחוקק בהיסטוריה הוא חוק הפטנטים הוונציאני משנת 1474. חוק זה יצר את המסגרת החוקית הראשונה בהיסטוריה להגנה על אמצאות והעניק לממציא מונופול לתקופה של עשר שנים על אמצאתו. במאה ה-16 החל מלך צרפת, באמצעות מוסדות שהורשו לכך, להעניק פטנטים בגין אמצאות חדשות, כאשר החידוש באמצאה נבדק על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים. מערכת הפטנטים הצרפתית המודרנית נוצרה במהלך המהפכה הצרפתית בשנת 1791. מערכת הפטנטים האנגלית התפתחה ממכתבי הפטנט שניתנו בימי הביניים המוקדמים אל מערכת הפטנטים המודרנית הראשונה שחוקקה בשנת 1623 בחוק המונופולים (The Statute of Monopolies Act 1623), מערכת שהכירה לראשונה בצורך להגנה על קניין רוחני כדי לעודד פיתוח של אמצאות. ראשיתה של מערכת הפטנטים האמריקנית בשנת 1787 בחוקת ארצות-הברית, שם הוצע סעיף המתייחס לפטנטים כזכות יסוד ובהמשך חוקק בשנת 1790 חוק הפטנטים הראשון, תחת הכותרת “An Act to promote the progress of useful Arts”.^[9]

בישראל, משטר הגנת הפטנטים התבסס על חוקי המנדט הבריטי וראשיתו בחקיקת פקודת הפטנטים והמדגמים בשנת 1924, חקיקה שהתבססה במידה רבה על חוק הפטנטים הבריטי מאותה תקופה. שינויים בדוקטרינות ששלטו בחוקי הפטנטים של מדינות מערביות רבות בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, והרמוניזציה של חוקי הפטנטים של מדינות שונות בעקבות אשרורן של כמה אמנות בין-לאומיות, חייבו חקיקת חוק פטנטים חדש בישראל אשר חוקק על פי ההרמוניה העולמית של חוקי הפטנטים. חוק הפטנטים משנת 1967, שתקף גם היום, שיקף שינויים אלה והכניס את ישראל למסגרת הגנת פטנטים מודרנית התואמת את האמנות והדוקטרינות הבין-לאומיות.^[10]

סטטיסטיקה

תרשים: כמות הפטנטים בארצות הברית בין השנים 1790 לבין 2008

מספר פטנטים לכל מיליון תושבים נכון ל-2018

בישראל בכל שנה מוגשות כ-7,000 בקשות פטנטים. כך למשל בשנת 2014 הוגשו 6,273 בקשות, כאשר 10%–15% מהמגישים הם ישראלים. בהתפלגות הבאה: מכניקה, אלקטרוניקה, מחשבים, מכשור רפואי 37.13%, כימיה ופרמה 28.17%, וביוטכנולוגיה 33.41%. בשנת 2014 אושרו 3,984 בקשות פטנט שהוגשו בשנים הקודמות, כשהממוצע של פטנטים שהתקבלו בעשור הראשון של המאה ה-21 עומד על 2,164 פטנטים לשנה. בשנים אחרונות חלה קפיצה גדולה בקבלת פטנטים.^[11]

לפי ארגון WIPO, המדינות השיאניות בבקשות פטנטים בשנת 2014 הן: סין (928,177), ארצות הברית (578,802) ויפן (325,989); והמדינות השיאניות בקבלת פטנטים הן: ארצות הברית (300,700), סין (233,200) ויפן (227,100).^[12]

מספר הפטנטים התקפים בעולם עלה מ-7.2 מיליון בשנת 2008 ל-10.2 מיליון ב-2014.

שלוש המדינות המחזיקות במספר הפטנטים בתוקף הרב ביותר בשנת 2014 הן: ארצות הברית (2.53 מיליון), יפן (1.92 מיליון) וסין (1.2 מיליון).

בישראל הגישו כ-1,500 בקשות PCT בשנת 2018, וישראל מדורגת במקום ה-14 לפי מספר בקשות עבור בן אדם ו-22 באופן אבסולוטי.

ראו גם

• טרול פטנטים
• חיפוש פטנט
• אמנת פריז
• בוחן פטנטים
• יושירו נאקאמטסו – ממציא יפני בעל יותר מ-4,000 פטנטים
• תומאס אדיסון – ממציא שלזכותו עומדת רשימה של 1,083 פטנטים, והוא ידוע פחות בגלל הרשימה הארוכה ויותר בזכות הפרסום הרב של הפטנטים הידועים ביותר שלו ובראשם נורת הלהט, גרמופון ועוד.

לקריאה נוספת

• מדריך לפטנטים בישראל, הוצאת משרד הפטנטים שבמשרד המשפטים.
• המדריך לרישום וניצול פטנטים, מאת דני קרוננברג, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פטנט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פטנט

• חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967
• רשות הפטנטים בישראל
• משרד הפטנטים של ארצות הברית
• משרד הפטנטים האירופאי
• הארגון העולמי לקניין רוחני
• דרור דביר, זה? רעיון?, באתר "האייל הקורא"
• איתי להט, עניין עם פועלי קניין, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2014
• רן לוי, טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
• המדריך לרישום פטנט, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2019
• מתן סטמרי "שניים אוחזין באמצאת שירות – זה אומר אני המצאתיה וזה אומר אני המצאתיה" אתר משפט ועסקים 30 בדצמבר 2020
• עו"ד רועי מלצר, ‏5 טעויות קניין רוחני שסטארטאפים עושים, באתר ‏מאקו‏, 5 באפריל 2022
• רותי לוי, מי המציא את קופסת האוכל החדשנית הזו? הערעור התקדימי שהגיע לבית המשפט, באתר TheMarker‏, 29 בדצמבר 2024
• פטנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 11
2. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 12
3. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 14-15
4. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 83-84
5. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 593-594
6. פירוט הפטנט כולל מידע טכני ומשפטי רב, ועל כן יש הנעזרים במשפטנים עורכי פטנטים.
7. ראו: פרטים במשרד המשפטים.
8. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 363
9. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 6-9
10. יונתן דרורי, דיני פטנטים, כרך כרך א, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2023, עמ' 9-10
11. רשות הפטנטים - דו"ח שנתי 2014
12. WIPO ארגון עולמי לקניין רוחני, נתונים מדו"ח 2015 WIPO, ‏15.02.2016 (ארכיון)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.