צילום קבוצתי לרגל הופעת העיתון דבר, 1 דוד בן-גוריון, 2 פולה בן-גוריון, 3 זלמן שזר, 4 אליעזר קפלן, 5 אליהו גולומב, 6 דוד זכאי, 7 משה שרת 8 ישראל גורי, 1925.דוד זכאי עם הטלסקופ על גג הבית תצפית לכוכבים ולשירות ההגנה 1929.משפחת זכאי מימין לשמאל: הבן הצעיר אברהם, הבת חנה, האם רחל, הבן הבכור יעקב האב דוד זכאי ואירמה רעייתו של יעקב, פסח תש"א.
בהמלצת דוד בן-גוריון שינה דוד ז'וכוביצקי את שם משפחתו לעברי ובחר ב-זכאי, שמזכיר בצליל את השם המקורי.
עד לייסוד העיתון "דבר" בשנת 1925, ערך את ביטאון ההסתדרות (ה"פנקס") ואת ביטאון "אחדות העבודה" "קונטרס", שם גם פרסם את מדורו "טורים". עם ייסוד "דבר" הצטרף באופן טבעי לסגל העיתון שבו פרסם את טוריו, היה חבר ומזכיר המערכת, היה עורך לילה ובתקופה מסוימת גם ערך את העיתון. חתימתו "ז. דויד", לוותה אותו במשך כל שנותיו ב"דבר".[3] במדורו "קצרות" ביטא בתמציתיות חוויות מחייו, אירועים מחיי היישוב והעם היהודי וכתב על אודות אישים, ספרים ואנשי רוח. "קצרות" קובצו בשני ספרים.
זכאי היה אסטרונום חובב וסקירות על גרמי השמיים פרסם בטורו החודשי "בשמיים". תצפיותיו בכתמי השמש, במשך שנים רבות, התפרסמו בהוצאת מצפה הכוכבים בציריך, והוא אף תרגם לעברית את הספר "אסטרונומיה" של נורמן לוקייר (Lockyer), מדען ואסטרונום בריטי, בעל עניין מיוחד בשמש (תל אביב: קופת-הספר, תרפ"ט 1929, בסדרת "דעת: ספרי מדע לנוער ולעם).
בזמן מאורעות תרפ"ט, 1929, הוחבא במרתף ביתו בתל אביב, בשד' הקרן הקיימת (לימים שד' בן-גוריון) נשק של ה"הגנה". על גג הבית עמד הטלסקופ לתצפיות אסטרונומיות שבעזרתו תצפתו אנשי ה"הגנה" על הסביבה
בחצר ביתו הייתה לזכאי תחנה מטאורולוגית קטנטנה שבעזרתה דווח באופן קבוע ובמשך שנים רבות מאוד על כמויות המשקעים שנמדדו.
בשנות החמישים הרצה בשידור ב"קול ישראל" ובפורומים שונים על אגדה ומדרשי חז"ל. הרצאותיו קובצו בספר "נקרא באגדה".
דוד זכאי נפטר בתל אביב בשנת 1978, בן 91 היה במותו ונטמן בבית העלמין "נחלת יצחק"[4]. הותיר אחריו שני בנים ובת ושבעה נכדים[5].
בנו יעקב היה פעיל ב"הגנה", ביתו חנה שרתה ב ATS (חיל הנשים של הצבא הבריטי) ואברהם היה המפקד הראשון של הפלי"ם וראש מספן הציוד בחיל הים.
כתביו
קצרות, תל אביב: דבר, תשי"ד 1955. (לקט מאמרים שנדפסו ב"דבר")
קצרות, תשי"ג-תשל"ב, הוצאת דבר, 1973.
נקרא באגדה: כפשוטה ולאור ימינו, תל אביב מחברות לספרות, תשכ"ה 1964. (דברי אגדה והסברים; מבוסס על שיחות ששודרו ב"קול ישראל" בשנים תשט"ז-תשי"ז)[6]
קצרות תשי"ג–תשל"ב, תל אביב: דבר, תשל"ג 1973.
אחרים:
חיי אז"ר: לחג הגבורות, כ"ד שבט תרי"ד-תרצ"ד, תל אביב: המרכז לנער של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא"י, תרצ"ד. (ספרית המרכז לנוער; חוברת ב)
זלמן שזר: דיוקנו של נשיא / כתבו: דוד זכאי, חנוך ברטוב, ישעיהו אברך, תל אביב: עם עובד, 1973. (אלבום איורים לכבוד הנשיא שזר בלוית מובאות מדבריו ומכתביו ורשימות על אודותיו)
בעריכתו
דוד זכאי (עורך), דבר: מאסף במלאת עשרים וחמש שנים לדבר עיתון פועלי ארץ ישראל, תל אביב: דבר, תש"י.[7]
יוסף זלצמן: חמישים שנה להירצחו בשדות כנרת, תרע"ד – כ"ד בחשון – תשכ"ד / (ליקט והביא לביה"ד: מ' מלמד; ערך: ד' זכאי), כנרת: המרכז החקלאי וקבוצת כנרת, תשכ"ד.
ורנר קלר, התנ"ך כהיסטוריה (תרגם: ישראל זמורה; עריכה מדעית: דוד זכאי, יוסף ברסלבי), תל אביב: מחברות לספרות, תשי"ח 1958, תשכ"א 1961.
דוד זכאי (עורך לשוני), כל עת, הדפוס החדש, תשכ"ב אוקטובר 1961.
לקריאה נוספת
'זכאי (ז'וכוביצקי), דוד', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 219.
