אגדת הסופר

אגדת הסופר
מידע כללי
מאת שמואל יוסף עגנון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1919 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"אגדת הסופר" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ "אלו ואלו". הסיפור עוסק ברפאל הסופר, שהוא סופר סת"ם, אשתו מרים שמתה בדמי ימיה וספר התורה שכתב רפאל לזכרה.

תקציר העלילה

רפאל הסופר הוא סופר סת"ם העוסק במלאכתו בקדושה ובטהרה. במיוחד נהג להזמין אצלו כתיבת ספר תורה מי שהיה חשוך בנים או שמתה עליו אשתו. רפאל עסוק בעבודתו בדירה הקטנה שלו ושל אשתו, הנמצאת סמוך לבית הכנסת הגדול ולבית המדרש הישן, כמה פסיעות מהמקווה המשמש את רפאל להיטהרות. אשתו "מרת מרים הצנועה יושבת בית ומרחיבה את דעתו בדירה נאה ובכלים נאים". לאחר שהיא מסיימת את מלאכות הבית, מתקינה מרים בגד ליתום, כסגולה לכך שתזכה לבן, משום שלזוג לא היו ילדים. למרים גם קמיע שנתנה לה אמה, סגולה לזרע בן קיימא.

על כותל המזרח של הבית תלוי "מזרח" שרקמה מרים בנעוריה, ומולו מראה שה"מזרח" משתקף בה. לאחר טבילתה מרים "נותנת דעתה להתקשט לפני בעלה, מיד נראה לה מן המראה אותו מזרח וציוריו ואותם שני האריות שפיותיהם פתוחים, מיד היא נרתעת לאחוריה". וסיפור המפגש ביניהם ממשיך:

וכשחוזר רפאל מן התפילה ורואה את אשתו בעצם יופיה עומדת במראה מיד היא נושאת חן לפניו. מתקרב הוא אצלה לומר לה דברי ריצוי. כיוון שהוא מגיע אצלה מנצנץ לפניו שמו יתברך מתוך המראה מיד עומד וקורא בדביקות קדושה שויתי ה' לנגדי תמיד, ועוצם עיניו מפני כבוד השם ויראתו. ושניהם פורשים בשתיקה. הוא יושב בקרן זווית זו ולומד זוהר ותיקונים והיא יושבת בקרן זווית זו וקוראת בתחינה של אמהות, עד שהשינה חוטפת עיניהם.

לאחר שנואשה מרים מלזכות בבן, פנתה אל בעלה ובקשה שיכתוב ספר תורה גם למענם, אך רפאל ענה: "אלקים עוד לא כלא רחמיו מאתנו. עוד ראה נראה זרע על פני האדמה". לא כך קרה, משום שמרים חלתה ומתה, "ולא הניחה אחריה לא בן ולא בת".

לאחר שבעת ימי האבל החל רפאל לכתוב ספר תורה לזכר נשמת אשתו המנוחה. ימים רבים עסק בכך, עד לסיום הכתיבה. כאשר סיים את כתיבת הספר "גלל את הספר והגביהו למעלה בריקוד ובשמחה גדולה והיה מפזז ומרקד ומשורר לכבוד התורה". תוך כדי ריקוד נזכר רפאל כיצד פגש את מרים לראשונה. היה זה בליל שמחת תורה. רפאל הצעיר הלך עם ספר תורה בהקפות, וילדה קטנה ובידה דגל שמחת תורה שבראשו תפוח ונר דולק נישקה את ספר התורה שבידי רפאל, ו"נשמט הדגל מתוך ידה וצנח הנר על מעילו של רפאל". "אחרי החג תבע אביו של רפאל את אבי הנערה לדין על דבר אותה אצטלא של רפאל שנשרפה מחמת אותה תינוקת, והרב שהיה משתעי בלישנא דחוכמתא אמר אל אבי הנערה, אם ירצה השם ליום חתונתם תעשה לו מלבוש חדש. מיד הביאו צלוחית יי"ש וכתבו תנאים. ולחתונתם של רפאל ומרים תפרו לו מלבוש חדש."

רפאל המשיך לרקוד עם ספר התורה שכתב לזכר אשתו, ותוך כדי ריקוד זכה לחוויה מיסטית: "והבית מתמלא ספרי תורות הרבה, וזקנים הרבה מרקדים, וברקדם אינם מרימים את רגליהם ואינם כופפים את ברכיהם אלא כאותם שאין להם קפיצין,[1] והם מרקדים בלא תנועה ומסבבים את גופותיהם, ומרים עומדת באמצע ופניה מכוסים, והיא מרקדת בכתפיה, ושתי זרועותיה מזדקפות בחללו של החדר, והיא מתקרבת ובאה אצל ספרו של רפאל." בסופה של חוויה זו "הקדוש ברוך הוא פשט טליתו של אורה והעולם עומד בתפילת לחש של ערבית. העששית דעכה והפתילה שקעה בתוך השמן. פתאום קפצה לשון של אש והאירה את החדר. ואורה גלמה את פניו של רפאל הסופר שצנח עם ספרו, ושמלת חופתה של אשתו פרושה עליו ועל ספרו."

פרשנות

ההקדשה

בפתח הסיפור מופיעה ההקדשה: "מוקדש לנוַת ביתי לאסתר תחי'". ביטוי זה מופיע בגוף הסיפור בתיאורה של מרים: "ובין התנור ולכירים יושבת נות ביתו הצנועה".

ההקדשה לאסתר, אשתו של עגנון, הביאה לפרשנות בדבר האופן שבו משקף הסיפור את תחושתו האישית של עגנון. אריאל הירשפלד כתב על כך:

לא במקרה הקדיש עגנון את יצירת המופת הזאת לאשתו. כך הוא כותב מתחת לכותרתו: "מוקדש לנוַת ביתי לאסתר תחי'", משום שעיקר מהותה של יצירת האמנות על פי אגדת הסופר קשור בזיקה שבין האמן לארוס, לאהבה, להולדה, לאישה. יש בסיפור זה אמירה קשה וכואבת על מחירם של נישואים בין אמן לאישה, ועגנון לא רצה לטשטש את הזיקה בין הסיפור הזה לבין חייו הממשיים. להפך, הוא ביקש לרמוז כי בצד הסיפור האמנותי הזה יש סיפור נוסף, שבוודאי אינו זהה ואף אינו דומה בפרטיו, אבל הוא קרוב באיזו תמצית עקרונית, והוא סיפור חייו שלו עם משפחתו.[2]

מעשה האמנות

מקום מרכזי בסיפור זה מוקדש למעשה האמנות, דרך יצירתו של האמן. סיפור נוסף שבו עוסק עגנון במעשה האמנות הוא "עגונות". אמנם סופר סת"ם אינו סופר – סופר סת"ם אינו בודה דבר מלבו, אלא להפך – נדרש להקפיד ולדייק בחזרה על טקסט שאותו הוא מעתיק, אך בסיפור שלפנינו מוצגת גם מלאכתו של רפאל הסופר כמעשה אמנות, שרפאל משקע בו את נפשו, ואף, לאחר שכדי להיטהר טבל בנהר שמימיו מכוסים קרח, "זכה רפאל הסופר להכיר את סוד ה'".

אריאל הירשפלד רואה ב"אגדת הסופר" "וריאציה יהודית-מודרנית של סיפור אורפיאוס היווני".[3] גם אורפיאוס הוא אמן, שנישואיו הובילו למותה של אהובתו.

עקרותה של מרים

לעקרותה של מרים מקום מרכזי בסיפור. רפאל הסופר כותב ספרי תורה לפי הזמנתם של חשוכי בנים, ובהיפוך עלילתי גם אשתו מזמינה אצלו ספר תורה, לאחר שנואשה מלהרות וללדת.

המספר מציג את סיבת עקרותה בגישה הספוגה יראת שמים, בעקבות ההסבר התלמודי[4] לעקרותם (הזמנית) של אברהם ויצחק: "בנים לא היו להם. מפני שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים עצר את רחמה". הסצנה שבה רפאל ומרים מתקרבים זה לזה ביום טבילתה של מרים, אך מחמת הצדיקות נרתעים ופורשים בשתיקה איש לפינתו, העלתה פירושים אחרים לסיבת העקרות. פרשנים אחדים, ובהם י"מ תא-שמע, ארנה גולן[5] מיכל ארבל[6] ואריאל הירשפלד[7] סבורים, על פי סצנה זו ורמזים נוספים, שעקרותה של מרים נובעת מפרישות - בני הזוג אינם מקיימים יחסי מין. דן מירון, בשיחה עם גרשם שלום, ציין אף הוא, בעקבות סצנה זו: "ראשית, נראה לי, שעגנון מרמז במהלך הסיפור, שבני הזוג כלל אינם מקיימים מגע מיני" והוסיף "האנשים האלה מצפים לבן כנס. פרי בטן ללא מגע מיני." שלום שלל פרשנות זו, וטען שסצנה זו אינה אלא מעשה מסוים, אך אינה מייצגת גישה החוזרת על עצמה.[8]

ארנה גולן[5] ואשר א' ריבלין[9] רואים בפרישותו של רפאל חטא כפול שלו, הנרמז בלשון הסיפור: שלא קיים מצוות פרו ורבו שהוא מצווה עליה, ושמנע מאשתו את עונתה.

אסתר פוקס ציינה:

הזוג נענש למעשה על טהרתו המוגזמת. המסקנה הפוכה מזו הנובעת מהמעשייה היראית האותנטית: צדיקות רבה מביאה לעקרות ולמוות. הנימה היראית של הסיפור והפוזה היראית של המספר מקשות על הקורא לחדור בעד המעטה החיצוני ולעמוד על האירוניה הכוססת ביסוד מסכת התום הנרטיבית.[10]

טבילה

לטבילה מקום מרכזי בסיפור. מדי בוקר רפאל "יורד לתוך מקוה טהרה וטובל גופו הקלוש במים" ולאחר ארוחת הבוקר הוא חוזר וטובל. בעת כתיבת ספר תורה, וקודם שכתב שם קודש (שמו של האל) רפאל "חזר וטבל במקוה טהרה".

מרים טובלת ביום טבילתה ו"לובשת בגדים נאים ככלה ביום חופתה", אך בכך אין תועלת (כאמור בסעיף הקודם).

לאחר פטירתה של מרים, ביום חורף שבו המקווה היה סגור, "וכשהגיע רפאל לכתוב את השם לא מצא מקוה טהרה. נטל גרזן והלך אל הנהר אשר מחוץ לעיר ושבר את הקרח וירד וטבל ג' טבילות" ובעקבות זאת זכה "להכיר את סוד ה'". טבילה זו היא נקודת מפנה, המסיימת את מעצור הכתיבה שאחז ברפאל בכתיבת ספר התורה. מיכל ארבל מעירה על כך:

מצד אחד, המעשה הקיצוני של הטבילה בנהר הקפוא הוא שיאן והמשכן של כל הטבילות הקודמות, שהרי רפאל טובל עצמו בקביעות פעמיים ביום וחוזר וטובל בכל פעם שהוא עומד לכתוב את השם הקדוש. מצד אחר, הטבילה האחת הזאת פורצת את מערכת האיזונים שהטבילות החוזרות והנשנות היו חלק ממנה. שבירת הקרח היא שבירת הגבול בין עולם לעולם, והטבילה במי קרח היא התיקון המיסטי לטבילות החינם של מרים.[11]

פסקת הסיום

פסקת הסיום היא שיאה של חוויה מיסטית שחווה רפאל: "פתאום קפצה לשון של אש והאירה את החדר. ואורה גלמה את פניו של רפאל הסופר שצנח עם ספרו, ושמלת חופתה של אשתו פרושה עליו ועל ספרו."

פרשנים אחדים רואים סיום זה כמתאר את מותו של רפאל.[12][9][10] ריבלין מוצא הקבלות אחדות בין התיאורים שבסוף הסיפור (קודם לפסקת הסיום) ובין האגדות על מותו של משה.

גרשם שלום, שראה בסיפור זה כחלק מפסגת יצירתו של עגנון,[13] שוחח עם עגנון על הסיפור בשנת 1920 לערך, וזה תיאורו:

הייתי במינכן וראיתי את עגנון אז הרבה מאוד. דיברנו על הסיפור שקראתי בקובץ של לחובר, ושאלתי את עגנון מה פשר הסיום. אמר לי עגנון: אתה לא הבינות? אתה לא הבינות את הסוף? לי לא היה ברור אם הסוף הוא, שהגיבור נפטר מתוך אקסטזה, או שהוא מתנסה במראה מיסטי. שאלתי: האם הוא נפטר? או זה רק וויזיון, חזון? ואז אמר לי עגנון: ודאי שהוא לא נפטר. אתה לא הבינות. אתה לא הבינות את הרמז. אני מתפלא על בחור שכמוך שלא הבין מה כתוב שם. שאלתי: מה כתוב שם? והוא השיב, שרפאל רואה קרי. מתוך הנישואין המיסטיים וזיהוי התורה עם אשתו הוא רואה קרי, וזה רמוז במשפט האחרון של הסיפור - רמז לצנועים.[14]

ד"ר צחי וייס העיר על דבריו אלה של שלום: "גרשם שלום, הרגיש כי לפניו סיפור מיסטי על רפאל הסופר שחווה חוויה אקסטטית במהלך הריקוד עם ספר התורה. אולם הוא לא העלה על דעתו את המשמעות המלאה של אותה חוויה שעגנון התייחס עליה, שעניינה איחוד מיסטי בעל אופי מיני עם ספר התורה-אשתו של רפאל הסופר, שניהם דימויים סימבוליים לשכינה."[15]

שלום ממשיך ומספר שבשנת 1960 שוחח שוב עם עגנון על הסיפור, ועגנון התכחש לחלוטין לפרשנות שנתן 40 שנה קודם לכן. "הוא נתן לזה פירוש אחר לגמרי, איזה פירוש אורתודוקסי".

מיכל ארבל מציגה שתי דרכים להבנת החוויה הנפשית העוברת על רפאל ומתוארת בפסקת הסיום:

על פי ההבנה האחת, החוויה הנפשית מייצגת התרחשות מיסטית לא מציאותית, לא רציונלית, שאכן מתקיימת בעולמו הבדוי של הסיפור. על פי הבנה זו, ניצחונו הרומנטי של רפאל מושלם: הוא עובר כביכול בין שני האריות המצוירים במזרח ונכנס אל תוך הגן האבוד, אל תוך ההשתקפות המכוננת בתוך גבולותיה המסוגרים שלמות ואחדות של אהבה, יצירה וקדושה. ... על פי ההבנה השנייה, המלווה את הראשונה, ההתרחשויות המיסטיות אינן מתקיימות בשום מובן מחוץ לתודעתו של הגיבור, והטקסט מתאר התפרקות של תפיסת המציאות ושל החשיבה הרציונלית במהלך ההתמוטטות הנפשית."[11]

לשון הסיפור

"אגדת הסופר" מסופר כסיפור יראים, ולפיכך פעמים רבות משובץ דיבורם של רפאל ומרים, וכן דיבורו של המספר, בציטוט פסוקים מהמקרא ומחז"ל. דוגמאות:

  • הספור פותח במילים "אלה תולדות רפאל הסופר. רפאל הסופר היה איש צדיק תמים". זהו רמז ברור לנח, שסיפורו המקראי מתחיל במילים: ”אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ. נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו” (ספר בראשית, פרק ו', פסוק ט').[16]
  • אדם חשוך בנים שמגיע אל רפאל אומר "ואנוכי הולך ערירי", כפי שאמר אברהם לאלוהים (ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ב').
  • מגילת שיר השירים היא מקור למשפטים אחדים ב"אגדת הסופר":
    • "מצאוהו השומרים הסובבים בעיר", בעקבות ”מְצָאוּנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר” (מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק ג').
    • "והיא נזכרת בעטרה שעטרה לה אמה ביום חתונתה", בעקבות ” צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ” (מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק י"א).
  • "הנה הארץ לפניך, בטוב בעיניך שב", בעקבות ”וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ: בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֵׁב” (ספר בראשית, פרק כ', פסוק ט"ו).
  • כאשר מרים פונה אל רפאל הוא שואל "מה שאלתך מרים ומה בקשתך?" והיא עונה: "שאלתי ובקשתי אם מצאתי חן בעיני אישי ואם על אישי טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי". דיאלוג זה משחזר את הדיאלוג בין אחשוורוש לאסתר: ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן, מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ; וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְתֵעָשׂ. וַתַּעַן אֶסְתֵּר, וַתֹּאמַר: שְׁאֵלָתִי, וּבַקָּשָׁתִי. אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי” (מגילת אסתר, פרק ה', פסוק ח').
  • כאשר רפאל שם לב שמרים צופה בו בעבודתו, מתוארת מרים: "מיד אזיל בה חיורא ואתי סומקא" (כלומר: מיד הולך ממנה החיוורון ובא הסומק). זהו היפוך תיאורם של חז"ל את מי שהלבינו פניו ברבים: "דאזיל סומקא ואתא חיוורא" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ח, עמוד ב'), כלומר לאחר שהסמיק מבושה עוזב הסומק את פניו ומתחלף בחיוורון.
  • רפאל ומרים מתוארים: "הוא יושב בקרן זווית זו ולומד זוהר ותיקונים והיא יושבת בקרן זווית זו וקוראת בתחינה של אמהות", בעקבות פירוש רש"י המתאר את יצחק ורבקה: "זה עומד בזווית זו ומתפלל וזו עומדת בזווית זו ומתפללת" (בראשית כה כא).

על זיקתו הנרחבת של סיפור זה (ואחרים) ללשון המקורות העיר י"מ תא-שמע: "בקורת ספרותית-מקצועית, שלא קדמה לה עבודת חיטוט מקיפה בספרות ההלכה והאגדה - אשר באמצעותה אנו עמלים לפענח את אשר צפן הסופר, הריהי כמרכבה ההולכת לפני הסוסים."[12]

בנוסף, מכיל הסיפור הפניה לעולמם הפנימי של סיפורי עגנון, בהזכירו את ר' גדיאל התינוק, שבו עוסק הסיפור "מעשה רבי גדיאל התינוק", הנכלל אף הוא בקובץ "אלו ואלו".

תולדות הסיפור

גרעין הסיפור נכלל בסיפורו של עגנון "בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש", שפורסם בהמשכים בשנת 1909 בעיתון "הפועל הצעיר",[17] ולא נכלל בקובץ כל סיפוריו של עגנון.[18]

בשנת 1917 פורסם בכתב העת "Der Jude" תרגום לגרמנית של "אגדת הסופר", מעשה ידי מקס שטראוס.[19]

בספרו האוטוביוגרפי "מברלין לירושלים" מספר גרשם שלום:

זכורני ערב במאי 1917 כשעגנון קרא ב"בית הוועד העברי" אחד מסיפוריו השלמים כמעט, "אגדת הסופר" שעדיין לא היה נדפס, אך כבר תורגם לגרמנית. עוד היום שמור בלבי הרושם העז שסיפור זה עשה עלי ובאוזני מהדהד קולו המתוק והמקונן, בכעין ניגון מופנה פנימה, מונוטוני בחילופי גאות ושפל, שכן לא היה מיַצג טוב של יצירותיו, ואפשר אפילו לומר שהיה קורא גרוע.[20]

הסיפור ראה אור לראשונה בעברית בוורשה בשנת ה'תרע"ט (1919) ב"ערכים - קבצים לשאלות החיים ולספרות" שבעריכת פישל לחובר.

בשנת 1921 יצא לאור בהוצאת הספרים "יודישער פרלאג" (Jüdischer Verlag) קובץ סיפוריו של עגנון "בסוד ישרים", ובארבעת הסיפורים שבו נכלל גם "אגדת הסופר".

במסגרת כל כתבי עגנון, בגרסתם הראשונה, שיצאה לאור בשנת 1931 בהוצאת שוקן, "אגדת הסופר" נכלל בכרך השלישי, שנקרא "מאז ומעתה". בגרסתם השנייה, שיצאה לאור בשנת 1953, נכלל "אגדת הסופר" בכרך השני, "אלו ואלו" (המקביל ל"מאז ומעתה").[21]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מלאכים, על פי תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק א', הלכה א'
  2. ^ אריאל הירשפלד, לקרוא את ש"י עגנון, אחוזת בית, 2011, הפרק "בין סופר סת"ם לסתם סופר", עמ' 63.
  3. ^ אריאל הירשפלד, לקרוא את ש"י עגנון, אחוזת בית, 2011, הפרק "בין סופר סת"ם לסתם סופר", עמ' 80.
  4. ^ "אמר רבי יצחק: מפני מה היו אבותינו עקורים? מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים" תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ד, עמוד א'.
  5. ^ 1 2 ארנה גולן, "'אגדת הסופר' לש"י עגנון", בתוך: בעז שכביץ ומנחם פרי (עורכים), ספר היובל לשמעון הלקין : במלאת לו שבעים וחמש שנה, הוצאת ראובן מס, 1975, עמ' 697-661.
  6. ^ מיכל ארבל, כתוב על עורו של הכלב - על תפיסת היצירה אצל ש"י עגנון, הוצאת כתר
  7. ^ אריאל הירשפלד, לקרוא את ש"י עגנון, אחוזת בית, 2011, הפרק "בין סופר סת"ם לסתם סופר", עמ' 70.
  8. ^ " דן מירון מראיין את גרשם שלום על ש"י עגנון", בספר רציפות ומרד: גרשם שלום באומר ובשיח, כינס וערך אברהם שפירא, הוצאת עם עובד, 1994, עמ' 82-81
  9. ^ 1 2 אשר א. ריבלין, "מהו חטאו של רפאל הסופר? מבט אחר על "אגדת הסופר" מאת ש"י עגנון", עלי-שיח 25 תשמ"ח, עמ' 126-115
  10. ^ 1 2 אסתר פוקס, אמנות ההיתממות: על האירוניה של ש"י עגנון, מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ה, עמ' 52-51
  11. ^ 1 2 מיכל ארבל, כתוב על עורו של הכלב - על תפיסת היצירה אצל ש"י עגנון, הוצאת כתר, 2006, עמ' 31-21.
  12. ^ 1 2 ישראל מ' תא-שמע, "מדרש עגנון", החינוך, ניסן תשכ"ז, עמ' 162-155.
  13. ^ במאמרו "ש"י עגנון - אחרון הקלסיקאים העבריים?" שתרגומו לעברית פורסם בשנת 1970 ב"משא" (ושנית בספרו "עוד דבר", עמ' 353) כתב שלום:
    מבין הסיפורים הדראמטיים קשה לומר איזהו הראוי לשבח מכולם. לפי דעתי, שלושה סיפורים כאלה של עגנון הם מן המעלה הגבוהה ביותר שבנמצא. אלה הם: "אגדת הסופר", "הרופא וגרושתו" ו"שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו".
  14. ^ " דן מירון מראיין את גרשם שלום על ש"י עגנון", בספר רציפות ומרד: גרשם שלום באומר ובשיח, כינס וערך אברהם שפירא, הוצאת עם עובד, 1994, עמ' 82
  15. ^ צחי וייס, המיסטיקה ביצירתו של ש"י עגנון, חדשות מחלקה ראשונה, 10 בינואר 2010
  16. ^ על משמעותה המורכבת של הקבלה סגנונית זו ראו: ארנה גולן, "'אגדת הסופר' לש"י עגנון", בתוך: בעז שכביץ ומנחם פרי (עורכים), ספר היובל לשמעון הלקין : במלאת לו שבעים וחמש שנה, הוצאת ראובן מס, 1975, עמ' 667-669.
  17. ^ ש"י עגנון, בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש, הפועל הצעיר, 21 במאי 1909, המשך, המשך, המשך, המשך
  18. ^ הסיפור פורסם שנית בספר: אמונה ירון, רפאל וייזר, דן לאור, ראובן מירקין (עורכים), קובץ עגנון, הוצאת מאגנס.
  19. ^ ש"י עגנון - ש"ז שוקן, הוצאת שוקן, 2003, עמ' 50
  20. ^ גרשם שלום, מברלין לירושלים, הוצאת עם עובד, 1982, עמ' 101.
  21. ^ דן לאור, "כתבי עגנון : מפת דרכים", בתוך: ראובן צור וטובה רוזן (עורכים), ספר ישראל לוין ב, 1995, עמ' 142-123.


Read other articles:

Ця стаття не містить посилань на джерела. Ви можете допомогти поліпшити цю статтю, додавши посилання на надійні (авторитетні) джерела. Матеріал без джерел може бути піддано сумніву та вилучено. (лютий 2023) Ця стаття містить текст, що не відповідає енциклопедичному стилю. Б

 

Simon Stock ontvangt het scapulier van Maria (sculptuur in de Santa Maria della Vittoria) Het scapulier van Onze Lieve Vrouw van de berg Karmel is een scapulier dat tijdens een Mariaverschijning op 16 juli 1251 in Cambridge aan de heilige karmeliet Simon Stock overhandigd werd. Tijdens deze verschijning overhandigde Maria hem een bruin wollen scapulier. Deze verschijning is door de Kerk meermaals erkend. De beloften Maria beloofde bij het overhandigen van het scapulier: Neem dit scapulier, he...

 

Triângulo com a área 6, um número congruente. Em matemática, um número côngruo é um inteiro positivo que pode ser representado pela área de um triângulo retângulo, cujos lados são números racionais. Uma definição mais geral inclui todos os números racionais com essa propriedade. Esses números são uma generalização do problema dos côngruos. A sequência dos números inteiros congruentes começa com: 5, 6, 7, 13, 14, 15, 20, 21, 22, 23, 24, 28, 29, 30, 31, 34, 37, 38, 39, 41...

In geometry, 2k1 polytope is a uniform polytope in n dimensions (n = k+4) constructed from the En Coxeter group. The family was named by their Coxeter symbol as 2k1 by its bifurcating Coxeter-Dynkin diagram, with a single ring on the end of the 2-node sequence. It can be named by an extended Schläfli symbol {3,3,3k,1}. Family members The family starts uniquely as 6-polytopes, but can be extended backwards to include the 5-orthoplex (pentacross) in 5-dimensions, and the 4-simplex (5-cell) in ...

 

الهة اليوغيني، من القرن العاشر زمن سلالة تشولا، منحوتة من الجرانيت (حجر أخضر). يبلغ ارتفاعها 116.0 سم وعرضها 76.0 سم وعمقها 43.2 سم. عثر عليه في كافيريباكام بولاية تاميل نادو في الهند. من معرض آرثر إم. ساكلر في الأكاديمية الوطنية للعلوم (سميثسونيان) في واشنطن العاصمة. القرن العاشر ه...

 

Halaman ini berisi artikel tentang kota Cheonan di Korea Selatan. Untuk kapal angkatan laut, lihat ROKS Cheonan (PCC-772). Untuk artikel tentang tenggelamnya kapal ini, lihat ROKS Cheonan sinking. Cheonan 천안KotamadyaTranskripsi Korea • Hangul천안시 • Hanja天安市 • Alih Aksara yang DisempurnakanCheonan-si • McCune-ReischauerCh'ŏnan-siDari kiri ke kanan: Jalur Shinbu, Terminal, Namsan Public, Samgeori Park, Taejeosan Bronze Buddha,...

Istana Himeji adalah istana paling dikunjungi di Jepang[1] dan sebuah Situs Warisan Dunia UNESCO. Zaman Sengoku di Jepang dari pertengahan abad ke-15 sampai awal abad ke-17 adalah masa konflik militer yang hampir berkelanjutan. Para kepala militer berkuasa yang dikenal sebagai daimyo, seperti Oda Nobunaga, Toyotomi Hideyoshi atau Tokugawa Ieyasu, berjuang untuk menyatukan Jepang.[2] Pada zaman Sengoku, karena terjadinya perang, sejumlah besar benteng dan istana dibangun. Konst...

 

Der Kanton Appenzell Ausserrhoden umfasst 20 politische Gemeinden, die in Appenzell Ausserrhoden offiziell Einwohnergemeinden genannt werden (Stand: Januar 2018). Nach der Landteilung von 1597 wurden aus den sechs Rhoden des ungeteilten Kantons Appenzell, die nun im Gebiet von Ausserrhoden lagen, gleichnamige Gemeinden mit weitgehend gleichen Grenzen. Einige Änderungen im Grenzverlauf gab es an der neuen Grenze zu Innerrhoden. Im Laufe der Zeit teilten sich viele Gemeinden auf, bis schliessl...

 

2006 studio album by BeirutGulag OrkestarStudio album by BeirutReleasedMay 9, 2006GenreBalkan folkLength37:25LabelBa Da BingBeirut chronology Gulag Orkestar(2006) Lon Gisland(2007) Gulag Orkestar is the debut album of Beirut. It was recorded in 2005 in Albuquerque, New Mexico. The Gulag was a Soviet government agency administering criminal justice, while orkestar is the Serbo-Croatian word for orchestra. It is written in the booklet that the front and back photos were found in a libra...

花長井線用於花長井線的YR-880型(日语:山形鉄道YR-880形気動車)YR-888 スウィングガールズ塗装車輛日語原名フラワー長井線假名フラワーながいせん羅馬字Furawā-Nagai sen概覽營運地點 日本山形縣起點站赤湯站終點站荒砥站技術數據路線長度30.5公里最高速度最高110公里/小時車站數目17個軌距1,067毫米電氣化方式全線非電氣化(日语:非電化)使用车型參見車輛运营信息...

 

1928 Greek legislative election ← 1926 19 August 1928 1932 → All 250 seats in the Hellenic Parliament126 seats needed for a majority   First party Second party Third party   Leader Eleftherios Venizelos Alexandros Papanastasiou Panagis Tsaldaris Party Liberal AEK People's Party Last election 108 seats 17 seats 60 seats Seats won 178 20 19 Seat change 70 3 41 Popular vote 477,502 68,278 243,543 Percentage 46.94% 6.71% 23.49%   Fourth par...

 

Viking Age reenactmentMoesgård VikingetræfStatusActiveGenreHistorical reenactmentDate(s)Last week of JulyFrequencyAnnuallyVenueMoesgård MuseumLocation(s)AarhusCountryDenmarkYears active1977 - presentPrevious event2022Next event2023Participants1,400 (2015)Attendance24,400 (2015)AreaMoesgård Beach Moesgård Viking Moot is an annual historical reenactment event in Aarhus, Denmark with a week-long viking market and mock battles.[1] It is the largest Viking Age reenactment event in Den...

British statistician David HandOBE FBAHand in 2015BornDavid John Hand (1950-06-30) 30 June 1950 (age 73)Peterborough, EnglandAlma materUniversity of Oxford (BA)University of Southampton (PhD)AwardsGuy Medal (2002)George Box Medal (2016)Scientific careerFieldsStatisticsMachine learningData miningData scienceBig data[1]InstitutionsOpen UniversityImperial College LondonWinton Capital Management[2]ThesisThe Classification of Incomplete Vectors (1977)Doctoral adv...

 

American human rights lawyer Judith Brown ChomskyBorn1942 (age 80–81)Philadelphia, Pennsylvania, USNationalityAmericanOccupationHuman rights lawyerSpouse(s)David Chomsky, M.D. (1960-2021, his death)RelativesNoam Chomsky (brother-in-law) Judith Brown Chomsky (born 1942 in Philadelphia, Pennsylvania)[1] is an American human rights lawyer. She is the sister-in-law of MIT linguistics professor Noam Chomsky. Chomsky became involved with politics when she participated in demonstr...

 

1933 film This article relies largely or entirely on a single source. Relevant discussion may be found on the talk page. Please help improve this article by introducing citations to additional sources.Find sources: When Strangers Marry 1933 film – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (November 2022) When Strangers MarryDirected byClarence G. BadgerWritten byMaximilian FosterJames Kevin McGuinnessStarringJack HoltLilian BondGustav von Seyffe...

Gedung Persatuan Internasional統一國際大樓Informasi umumStatusBeroperasiJenisGedung perkantoran, Pusat perbelanjaanLokasiDistrik Xinyi, Taipei, TaiwanKoordinat25°2′23.31″N 121°33′54.7″E / 25.0398083°N 121.565194°E / 25.0398083; 121.565194Koordinat: 25°2′23.31″N 121°33′54.7″E / 25.0398083°N 121.565194°E / 25.0398083; 121.565194Mulai dibangun20 Februari 20022Rampung20 Mei 2004TinggiAtap154 m[1]Data teknisJumla...

 

Commune in Grand Est, FranceVilleruptCommuneThe old festival hall in Villerupt Coat of armsLocation of Villerupt VilleruptShow map of FranceVilleruptShow map of Grand EstCoordinates: 49°28′11″N 5°55′43″E / 49.4697°N 5.9286°E / 49.4697; 5.9286CountryFranceRegionGrand EstDepartmentMeurthe-et-MoselleArrondissementBrieyCantonVilleruptIntercommunalityPays Haut Val d'AlzetteGovernment • Mayor (2021–2026) Pierrick Spizak[1]Area16.56 ...

 

This article is about a music album. For the phrase, see to hell in a handbasket. For the Aurelio Voltaire song, see Ooky Spooky. 2011 studio album by Meat LoafHell in a HandbasketNorth American coverStudio album by Meat LoafReleasedSeptember 30, 2011 (Australia) February 27, 2012 (UK) March 13, 2012 (US)RecordedSummer 2011GenreHard rock, heavy metalLength53:05LabelLegacyProducerPaul Crook, Lil JonMeat Loaf chronology Hang Cool Teddy Bear(2010) Hell in a Handbasket(2011) Braver Than W...

Ambassade du Sénégal en Guinée Sénégal Guinée Lieu Villas 41 et 42, Cite des Nations, Boulbinet, Kaloum Conakry B.P. 842 Coordonnées 9° 30′ 21″ nord, 13° 42′ 57″ ouest Géolocalisation sur la carte : Conakry Ambassade du Sénégal en Guinée Géolocalisation sur la carte : Guinée Ambassade du Sénégal en Guinée Voir aussi : Ambassade de Guinée au Sénégal modifier  L'ambassade du Sénégal en Guinée est la principale rep...

 

كورن فليكسكورن فليكسمعلومات عامةالمنشأ الولايات المتحدةالمنطقة باتل كريك المصح في ميشيغانالمبتكر الدكتور جون هارفي كيلوغ (1894) ويل كيث كيلوجالنوع حبوب الإفطار — cereal flakes (en) — food preserve (en) المكونات الرئيسية المضروب الذرة، سكر، ملت توابل، ارتفاع سكر الفواكه شراب الذرةتنويعا...

 

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!