סכסוך עם הברון רוטשילד גרם לגירושם של הביל"ויים ממקוה ישראל. עם עזיבתו, עבד כפועל בראשון לציון ובפתח תקווה. יחיאל מיכל פינס התגייס לטובת המגורשים וסייע לחלק מהם לעבור לירושלים, שם התארגנו כקבוצה של בעלי מלאכה שכונתה "שה"ו", ראשי תיבות של "שיבת החרש והמסגר" (ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק ט"ז). חברי הקבוצה הקימו בירושלים בית מלאכה לנגרות ולעיצוב חפצי נוי מעץ זית, והצליחו למכור את תוצרתם. יעקב עבד כסתת ועוזר לנגר. אולם כעבור זמן מה התפרקה חבורה זו.
בכ"ה בכסלותרמ"ה יצא עם חבריו לייסד את גדרה. הוא נמנה עם תשעת המתיישבים הראשונים, וחי בה עד לפטירתו. בעזרת הידע שרכש בירושלים במלאכת הנגרות, בנה במו ידיו צריף-מגורים, ואף נודע בין הערבים בכנוי "הנגר" ("יעקוב אל-נגר"). בשנת 1889 נישא לחיה-צפורה (פייגה) ליס (1865–1946), אחותו הצעירה של הביל"ויי יוסף לייב ליס,[1] ילידת סינובקה שבפלך מינסק, שעלתה ארצה בסתיו 1885 בעקבות אחיה ולפי הצעתו.[2]בשנת 1891 נולד בנם היחיד, עמרם.
יעקב חזנוב היה בעל סגנון עברי צח ומלוטש. שימש כפה לאנשי גדרה בעת שכתב את מכתבם הראשון שנדפס בהוספה ל"הצבי" של אליעזר בן-יהודה (כ"ד בטבתתרמ"ה). הוא אף כתב על נטיעת הכרם הראשון בגדרה. באספת כללית של "התאחדות הכורמים הקואופרטיבית" היה נציג גדרה ביחד עם דב ליבוביץ, ויצא בנאום סנגוריה על המקום. צבי הנרי פרנק, שהיה נציגו של הברון רוטשילד בארץ, התרשם מאוד מכישרונו הרטורי ואמר לו ולליבוביץ: "עורכי דין הייתם צריכים להיות ולא איכרים". חזנוב מילא תפקידים אחראיים בהנהלת המושבה, היה חבר בוועד המושבה ובוועד בית הספר.
בשנת 1907 השתתף במשלחת של דוד טריטש לאל עריש, שעסקה בחקירת אפשרויות ההתיישבות שם, והיה בין אלה שנאסרו באל עריש בפקודת הממשלה המצרית.
יעקב הלחמי, כרונלוגיה של הסרט הארץ-ישראלי 1897–1947), באתר בית הסרט העברי, 30 באוגוסט 2008 - (מכתב (1913) של הביל"ויי יעקב-שלמה חזנוב, שהצטלם בסרט בחגיגת 30 שנה לעלית ביל"ו, נמצא תיאור ראשון של הסרטה בארץ מאת משתתף)
