מאתייסן החל לשחק בקבוצות הנוער של קבוצת וילם II בגיל תשע. הוא הגיע עד לסגל הקבוצה הבוגרת, בה החל לשחק בעונת 1998/1999 תחת המאמן קו אדריאנסה. את הופעת הבכורה שלו בליגת העל ההולנדית רשם מאתייסן ב-27 בפברואר1999 במשחק מול אוטרכט. הוא שיחק שש עונות במדי הקבוצה, עד שנמכר ב-2004 לא.ז. אלקמאר, אותה אימן אז אדריאנסה, מאמנו הראשון בווילם II. למרות ההיכרות המוקדמת עם המאמן, התקשה מאתייסן להשתלב בהרכבה הפותח של אלקמאר, כשבתקופתו בקבוצה סבל גם ממספר פציעות. למרות זאת, הוא סייע לקבוצתו לסיים כסגנית האלופה בהולנד בעונת 2005/2006.
מאתייסן נמכר בסיום העונה להמבורג מהבונדסליגה, שם שיתף פעולה עם בני ארצו, רפאל ואן דר וארט ונייג'ל דה יונג. הוא השתלב בצורה טובה בהרכבה של הקבוצה, והיה לשחקן הרכב בחמש העונות שלו במועדון. ב-20 באוקטובר2007, במהלך עונתו השנייה במועדון, כבש מאתייסן את שער הבכורה שלו בקבוצה, במשחק ליגה מול שטוטגרט, שהיה לשער ה-2,500 של הקבוצה בבונדסליגה. על אף שבנובמבר 2008 האריך מאתייסן את חוזהו בקבוצה לשלוש שנים וחצי נוספות, הוא נמכר ביוני 2011 למלאגה מהליגה הספרדית[1]. בתום עונה אחת שוחרר מאתייסן מהקבוצה ולאחר שמספר קבוצות בהולנד הביעו בו עניין, הוא חתם ב-10 באוגוסט2012 בפיינורד. שמונה ימים אחר כך, רשם מאתייסן את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, מול הירנביין. הוא הספיק לשחק כ-15 דקות במשחק לפני שהורחק בכרטיס אדום. ב-24 בפברואר2013, לאחר משחק ליגה בו ניצחה פיינורד 1–2 את פ.ס.וו. איינדהובן, המתין שחקנה של איינדהובן ג'רמיין לנס למאתייסן במדרגות לחדר ההלבשה, שם ניסה לתקוף אותו בעקבות עימות ביניהם במהלך המשחק. האירוע התפתח לתגרה בין שחקני שתי הקבוצות[2].
נבחרת הולנד
ב-17 בנובמבר2004 ערך מאתייסן את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת הולנד, תחת המאמן מרקו ואן באסטן, בניצחון 0–3 על אנדורה. מאז הופעת הבכורה שלו, היה מאתייסן לשחקן הרכב קבוע בנבחרת, וזומן על ידי ואן באסטן לסגל לקראת מונדיאל 2006 בגרמניה. הוא פתח בשני משחקיה הראשונים של הולנד בשלב הבתים, בניצחונות על סרביה וחוף השנהב, ולא נטל במשחק האחרון של שלב הבתים מול ארגנטינה בגלל ספיגת צהובים. בהפסד 0–1 לפורטוגל בשמינית הגמר, פתח מאתייסן בהרכב אך הוחלף בדקה ה-56, במצב של 0–1 לפורטוגל, על ידי רפאל ואן דר וארט.
מאתייסן הוסיף להיות בלם הרכב תחת ואן באסטן גם בטורניר יורו 2008 באוסטריה ושווייץ. הוא פתח בהרכב בשני משחקי הפתיחה המרשימים של הולנד, שהסתיימו בניצחונות 0–3 על איטליה ו-1–4 על צרפת, וקיבל מנוחה במשחק השלישי. גם בטורניר זה הודחה הולנד במשחק הראשון לאחר שלב הבתים, הפעם לאחר שהודחה בהארכה על ידי רוסיה. מאתייסן שיחק לכל אורכו של המשחק.
על אף החלפת ואן באסטן בבארט ואן מרוויק בתום הטורניר, מאתייסן הוסיף להיות שחקן הרכב קבוע בנבחרת. הוא היה לשחקן בעל מספר הדקות הרב ביותר בנבחרת במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010, בו ספגה הולנד את המספר הנמוך ביותר של שערים מבין כל הנבחרות האירופיות, שני שערי חובה בלבד. מאתייסן זומן על ידי ואן מרוויק לטורניר מונדיאל 2010 בדרום אפריקה. הולנד סיימה את שלב הבתים במאזן מושלם של שלושה ניצחונות, ומאתייסן לא החמיץ ולו דקה אחת בשלב זה. הוא פתח גם בניצחון על סלובקיה בשמינית הגמר, אך החמיץ את רבע הגמר מול ברזיל בגלל פציעה טרם המשחק. למרות זאת, הוא חזר להרכב בניצחון על אורוגוואי בחצי הגמר, והעפיל עם נבחרתו למשחק הגמר מול ספרד, הגמר הראשון של הולנד לאחר 32 שנים. במשחק עצמו מאתייסן לא הצליח למנוע מספרד ניצחון 0–1 בהארכה וזכייה בטורניר. מאתייסן פתח בשישה מתוך שבעת משחקיה של הולנד בטורניר, ובכל המשחקים בהם פתח, הוא שיחק לכל אורכם.
מאתייסן זומן על ידי ואן מרוויק גם ליורו 2012 באוקראינה ופולין, אך הטורניר הסתיים בכישלון מצידה של הנבחרת, שהפסידה בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים. מאתייסן לא שיחק במשחק הפתיחה, אך פתח בהפסדים לגרמניה ופורטוגל. הוא הוסיף לשחק עוד מספר משחקים באותה שנה, ובסך הכל בשמונה שנים בנבחרת רשם מאתייסן 84 הופעות, בהן כבש שלושה שערים.