ורידיס אינווירונמנט בע"מ היא חברה ציבורית ישראלית הפועלת בשלושה תחומים עיקריים – שירותי ניהול פסולת, שירותי ניהול מים ושירותי אנרגיה. החברה נמצאת בבעלות דלק רכב שבשליטת גיל אגמון, קרן תש"י וחברת הביטוח הראל[2].
החברה הוקמה ביוזמת אורי שטרקמן, איש עסקים יליד צרפת שעלה לישראל ב-1967, ועבד בקבוצת שאול אייזנברג. בשנת 1992 השתתף בכנס בעיר ליון, שבו נחשף בראשונה לתחום איכות הסביבה והטיפול בפסולת והחליט להקים חברה בישראל שתעסוק בתחום. שטרקמן ייצר קשר עם חברת ויאוליה (שפעלה אז בשם "Compagnie Générale des Eaux" - "חברת המים הכללית"), אחת החברות הגדולות בעולם בתחום, והתקבל לשיחה עם הנרי פרוגליו, שהיה אז מנהל בכיר ובהמשך מנכ"ל ויושב ראש הקבוצה. בעקבות המפגש מונה שטרקמן בשנת 1993 לנציג החברה בישראל[3].
הפרויקט הראשון של החברה היה הקמת שותפות עם קבוצת נייר חדרה (שפעלה אז בשם "מפעלי נייר אמריקאיים ישראליים) בשם אקולטק (ECOLTECH), שהקימה בישראל מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת[4]. בספטמבר 1998 רכשה 51% מחברת אמניר מיחזור מקבוצת נייר חדרה[5]. ושנה אחר כך רכשה חברת " ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות" שעסקה בפינוי אשפה ומיחזור, והקימה את אתר פסולת דודאים. האתר הוקם על מנת להחליף את מזבלת חיריה ואתרים דומים[6], ולעמוד בסטנדרטים מודרניים של איכות הסביבה[7]. ת.מ.מ גם זכתה במכרז לשינוע אשפה באמצעות רכבת ישראל[8]. החברה גם ביקשה לקנות את אתר הפסולת "חוגלה" שגם הוקם באותה עת, מהתאגיד צרפתי אחר " ליאונז' דז'ו"[9]. באפריל 2000 אושר מיזוג בין אמניר לת.מ.מ[10]. "ת.מ.מ. תעשיות מיחזור משולבות בע"מ" הייתה באותן השנים חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב (היא נמחקה מהמסחר בינואר 2007 לאחר שויאוליה הגישה הצעת רכש למניות הציבור[11]).
החברה גם התמודדה במספר מרכזים להפרטת משק המים של יישובים שונים. ב-1997 זכתה במכרז להפרטת משק המים והביוב של פרדס-חנה פרדס חנה-כרכור בשיתוף קבוצת קרדן. פרדס-חנה הייתה הרשות המקומית הראשונה בישראל שהפריטה לחלוטין את משק המים והביוב שלה[12]. אולם בית המשפט העליון ביטל את המכרז[13]. החברה גם התמודדה במכרז לאחזקת מכוני הטיהור של העיר טבריה[14].
בתחילת שנות ה-2000 פעלה החברה בשם "ויוונדי ישראל" לאחר שינוי השם של תאגיד האם בצרפת[15]. החברה נכנסה גם לתחום התחבורה הציבורית, באמצעות חברת הבת של תאגיד האם קונקס (Connex), והחלה במשא ומתן על רכישת עד 50% מחברת דן[16]. בנובמבר 2001 זכתה קונקס במכרז להפעלת 36 קווי תחבורה באשדוד ובטבריה[17]. החברה החלה להפעיל את הקווים באוגוסט 2002[18]. קווי עירוניים ובין עירוניים באזור דרום מישור החוף (אשקלון, אשדוד, יבנה, רחובות, קריית מלאכי, גדרה[19].
בסוף שנת 2000 השתתפה החברה בקבוצת VID שהתמודדה במכרז להקמת מתקן ההתפלה הראשון בישראל באשקלון, יחד עם חברת הנדסת התפלה וקבוצת דנקנר השקעות[20]. שנה אחר כך זכתה במכרז[21]. הקמת המתקן החלה בספטמבר 2002, כאשר בנק לאומי סיפק מחצית מהמימון הדרוש לפרויקט[22]. את המחצית השנייה של המימון סיפקו גופים מוסדיים[23]. המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט 2005[24].
בשנת 2001 נכנסה לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, והקימה אחר כך את חברת קונקט (במקור "קונקס ירושלים"), חברת ההפעלה של הרכבת הקלה, במסגרת קבוצת סיטיפס שזכתה במכרז. על פי הסכם הזיכיון, מפעיל הרכבת הקלה היה חייב להיות בעל ניסיון בינלאומי בהפעלת רכבות קלות, לכן היה צורך לגייס שותף מחוץ לישראל[25]. השותפות בפרויקט הרכבת הביא לתביעה נגד החברה על ידי ארגון פלסטיני בצרפת, בטענה כי חלק מהפרויקט בשטח כבוש[26]. באותה שנה גם רכשה את מטמנת עברון[27].
בשנת 2003 החלה חברת הבת ת.מ.מ בהקמת אתר אפעה לסילוק אשפה במישור רותם[28].
החל משנת 2003 התחרתה במסגרת קבוצת "מטרו-רייל" במכרז להקמת רכבת הקלה בתל אביב, יחד עם חברות שיכון ובינוי, וינצ'י (Vinci), אלסטום הצרפתית וזובלין (Zublin) הגרמנית[29], אך בסוף 2006 הפסידה במכרז לקבוצת "MTS" בראשות אפריקה ישראל של לב לבייב[30]. ב-2010 הודיעה המדינה על הלאמה של הפרויקט שימומן ישירות מתקציב המדינה וינוהל ישירות על ידי החברה הממשלתית נת"ע[31].
בשנת 2006, החלה החברה לפעול בשם "ואוליה ישראל" (לאחר שינוי של שם תאגיד האם) באותה עת החזיקה כבר בכ-20 חברות בנות בישראל, העסיקה 1,700 עובדים ומחזור פעילותה השנתי היה כ-350 מיליון דולר. באוקטובר 2007 ביקר יו"ר ומנכ"ל ואוליה העולמית בישראל[32], נפגש עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט והודיע על הקמת קמפוס לאיכות הסביבה במרכז האקדמי רופין[33].
בעשור השני של המאה ה-21 יצאה מתחום התחבורה הציבורית בישראל, שמכרה את הפעילות האוטובוסים לחברת אפיקים ב-2013[34]. בשנת 2014 יצאה מפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, לאחר שהפעילה אותו בהצלחה במשך שלוש שנים, ומכרה את חברת ההפעלה לשאר השותפים בסיטיפס[35].
בשנת 2015 נמכרה פעילות החברה לחברת ההשקעות הבינלאומית Oaktree Capital Management[36].
בינואר 2017 שינתה החברה את שמה ל"ורידיס". בשנת 2018 דלק מערכות רכב הפכה לבעלת השליטה לאחר רכישת 70% ממניות החברה תמורת כמיליארד שקל.[37]. ביוני 2021 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של 3.74 מיליארד שקל.[38]
חטיבת שירותי הפסולת ואיכות הסביבה של ורידיס כוללת שירותי איסוף פסולת בתפוצה ארצית וטיפול בפסולת מוצקה ובפסולת חומרים מסוכנים. החטיבה עוסקת במיון והפרדת פסולת, השבת פסולת לאנרגיה וייצור דלק חלופי מפסולת (RDF), מיחזור פסולת אורגנית ועיבודה לקומפוסט, הפעלת מטמנות מבוקרות והפקת גז מטמנות לייצור חשמל, וטיפול בחומרים מסוכנים[39].
על פעילות המפעל באתר חיריה, נטען שאינו מטפל כראוי בפסולת הרטובה, האורגנית, המופרדת מן הפסולת היבשה שרק היא משמשת לייצור ה-RDF, ולכן גורם מאז הקמתו למטרדי ריח קשים לתושבי גוש דן בעוטף חירייה, מטרד שהיה נחלתם בעבר עת שימש אתר חירייה אתר להטמנת פסולת עד סגירתו ב-1998[40].
חטיבת המים של ורידיס פועלת בשני תחומים עיקריים – התפלת מים וטיפול בשפכים עירוניים ותעשייתיים. החברה שותפה שווה בהחזקות מתקן התפלה אשקלון יחד עם חברת IDE, והיא משמשת כחברת התפעול והתחזוקה של מתקן ההתפלה. בתחום הטיפול בשפכים מספקת החברה שירותי תפעול ופתרונות טכנולוגיים למתקני טיפול בשפכים עירוניים ותשטיפי מטמנות.
חטיבת האנרגיה של ורידיס, אשר פעלה בעבר תחת המותג "דלקיה" (חטיבת האנרגיה של קבוצת ואוליה הבינלאומית), פועלת בתחום תשתיות האנרגיה והיא שותפה (20%) בתחנת הכוח מישור רותם יחד עם או.פי.סי אנרגיה, אותם רכשה ב-2007[41]. החטיבה מעניקה שירותי ניהול ותפעול של תחנות כוח, הכוללות את תחנת הכוח IPP דלק אשקלון ותחנת הביוגז באפעה. החטיבה עוסקת בשירותי התייעלות אנרגטית לסקטור המסחרי והיא מפעילה שירותי תחזוקה של מערכות חימום, אוורור ומיזוג אוויר.
ואוליה תחבורה ישראל הייתה חטיבת התחבורה של ואוליה ישראל והיא נמכרה בשנת 2013. החטיבה פעלה בתחום ההיסעים הציבוריים, תחת המותג קונקס[42] והפעילה אשכולות תחבורה ציבורית החל מינואר 2003 בערים אשדוד, יבנה, טבריה, לוד, מודיעין ועוד[43]. בחודש ספטמבר 2013 נמכרה פעילותה של קונקס לחברת אפיקים[44].