שווי שוק (באנגלית: Market capitalization) הוא שווייה של חברה ציבורית, לפי מחירן של מניותיה הנסחרות בבורסה לניירות ערך. ככלל, שווי השוק הוא מכפלת מספר המניות במחיר למניה. לדוגמה, אם לחברה יש 20 מיליון מניות[1] ומחירה של כל מניה הוא 20 דולר, שווי השוק של החברה הוא 400 מיליון דולר. שווי השוק מהווה את אחד הכלים במדידת כדאיות ההשקעה במניות חברה מסוימת, וכן בקביעת משקלה של מניה במדדים השונים. בחישוב שווי השוק לא מביאים בחשבון מניות רדומות, שהן מניות שהחברה רכשה בחזרה.
חישוב
כאשר לחברה יש יותר מסוג מניות אחד, שווי השוק הוא סכום כל שוויי השוק של המניות מהסוגים השונים. כמו כן, אם לחברה יש ניירות ערך הנכללים בהון העצמי שלה שאינם מניות (למשל, כתבי אופציה), והנסחרים בבורסה, אזי גם ניירות ערך אלו יובאו בחישוב שווי השוק. אם יש סוג מניות שאינו נסחר (לדוגמה, מניות יסוד), הרי שהוא לא ייכלל בחישוב שווי השוק של החברה. המונח "שווי שוק" מחייב את קיומו של שוק. מסיבה זו, לחברות פרטיות, אף שיש להן שווי, אין שווי שוק.
שווי השוק מהווה בסיס למספר חישובים כלכליים מרכזיים הנוגעים לחברה. למשל, מכפיל הרווח הוא שווי השוק של החברה חלקי הרווח הנקי שלה. מכפיל ההון של חברה הוא שווי השוק שלה חלקי ההון העצמי שלה. ככל שמכפילים אלו נמוכים יותר, החברה מציגה לכאורה הזדמנות טובה יותר להשקעה (שכן המחיר הנוכחי שבו המשקיע יכול לרכוש את מניותיה הוא נמוך יחסית לשווי הכלכלי שהן מייצגות). ככל שהם גבוהים יותר, החברה לכאורה יקרה יותר, עבור המשקיע במניות, ביחס לערך הכלכלי הפנימי שלה.
שווי השוק של כלל החברות הנסחרות בשוקי העולם במרץ 2007 נאמד בכ-50 טריליון דולר ארצות הברית.
בנוסף, שווי שוק הוא שווייה של סדרת ניירות ערך מסוימת. לדוגמה, סדרת אג"ח, שיש בה 100 מיליון יחידות אג"ח שמחיר השוק של כל אחת מהן הוא 1.2 ש"ח, היא בעלת שווי שוק של 120 מיליון ש"ח. אין לכך קשר לשווי שוק במובן של שווייה של חברה. במקרה זה, הנתון אינו משמש בעיקר לבחינת כדאיות ההשקעה אלא לקביעת משקלה של האיגרת במדד, כגון מדד תל בונד 60.
השפעת שווי השוק על המסחר במניות
לשווי השוק של חברה השפעה רבה על המדדים בהם היא נסחרת.
בארצות הברית, בה שווי שוק נקרא בקצרה Cap (קיצור של Market capitalization), קיים סיווג של מניות לפי שווי השוק שלהן:
- Micro-Cap – מניות של חברות קטנות מאוד, במונחים אמריקניים, אשר שווי השוק שלהן בין 50 ל-250 מיליון דולר
- Small-Cap – מניות של חברות ששווי השוק שלהן בין 250 מיליון ל-2 מיליארד דולר
- Mid-Cap – מניות של חברות ששווי השוק שלהן בין 2 מיליארד ל-10 מיליארד דולר
- Large-Cap – מניות של חברות גדולות, ששווי השוק שלהן מעל 10 מיליארד דולר
במדדים המובילים בארצות הברית, כמו מדד S&P 500 ומדד דאו ג'ונס, רוב המניות מייצגות חברות גדולות (Large-Cap), אך בעוד שבמדד S&P 500 שווי השוק הוא קריטריון הן לכניסה למדד והן למשקל המניה בו, במדד דאו ג'ונס שווי השוק אינו מהווה קריטריון לכך.
בישראל, 35 המניות המובילות בשווי השוק שלהן נכללות במדד תל אביב 35. כך נבחרות גם המניות הכלולות במדד תל אביב 125.[2] משקלי המניות במדדים אינם שווי השוק שלהן, אלא שווי החזקות הציבור בהן.[3] לשווי השוק השפעה גם על המסחר השוטף במניות. גופים מוסדיים נוטים להשקיע במניות של חברות ששווי השוק שלהן גבוה, מסיבות רבות, שהחשובה בהן היא רמת הסחירות במניה, הנגזרת בעיקר משווי השוק. מניותיהן של חברות בעלות שווי שוק נמוך נחשבות למניות דלות-סחירות. הן נוטות לעורר עניין פחות בקרב משקיעים. בישראל, מניות של חברות ששווי השוק שלהן נמוך יחסית נכללות ברשימת מניות היתר, ששמה נובע מכך שכלולות בה יתר המניות (אלו שאינן במדד תל אביב 125).
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מספר המניות בהון העומד של החברה (shares outstanding).
- ^ חברות מסוימות העונות לקריטריון של שווי השוק אינן נכללות במדדים אלה משום שאינן עונות לקריטריון נוסף – שיעור החזקת הציבור בהן חייב להיות לפחות 25%. על חברות אלו נמנית, למשל, נכון לשנת 2012, חברת הביטוח מגדל.
- ^ זהו שווי השוק של המניות שאינן מוחזקות על ידי בעלי השליטה ובעלי עניין אחרים בחברה.
