שורט סקוויז

שורט סקוויז (באנגלית: Short squeeze) הוא תהליך של עליית מחיר חדה, שמתרחש במניה (או במכשיר פיננסי אחר) שבה יש היקף גדול של מוכרים בחסר (המכונים "שורטיסטים"), בדרך כלל לאחר עלייה ראשונית של מחיר המניה מסיבה כלשהי. בעוד שציפייתם של השורטיסטים היא שמחיר המניה ירד, וכך יוכלו "להתכסות" חזרה במניות שמכרו במחיר נמוך ממחיר המכירה, העלייה במחיר המניה מסבה להם "הפסדים על הנייר" (הפסדים שטרם מומשו). כתוצאה מכך השורטיסטים עשויים להידרש על ידי הגוף שהשאיל להם את המניות להסתלק מהתחייבותם (כלומר לרכוש בחזרה את המניה שמכרו), אם מסיבה של היעדר ביטחונות מספקים או מחשש להפסדים נוספים. תופעת ה-"שורט סקוויז" מתרחשת כאשר המוכרים בחסר מתחילים לקנות מניות מול היצע נמוך, וכך נגרמת עלייה חדה נוספת במחיר המניה, שמכניסה עוד שורטיסטים למעגל הקונים, וחוזר חלילה.

עליית מחיר המניה בעת שורט סקוויז אינה נובעת מניתוח פונדמנטלי של החברה שזו מנייתה, כי אם מנסיבות טכניות הנוגעות לחוזים ולביטחונות.

תהליך השורט סקוויז

אילוסטרציה של השפעת שורט סקוויז - הביקוש המוגבר, שנובע מניסיון המוכרים בחסר לסיים את העסקה, מוביל לעלייה חדה במחיר המניה (החץ הכחול), לעומת העלייה האפשרית לו הייתה המניה מושפעת מנתוני החברה בלבד (החץ האדום).

מכירה בחסר דורשת מהמשקיע העמדת ביטחונות כנגד מצב בו מחיר המכשיר הפיננסי יעלה, ולברוקר לא יהיה תזרים מספיק בחשבון של המשקיע על מנת לרכוש בחזרה את המכשיר הפיננסי במחירו החדש (הגבוה יותר). ככל שמחיר המכשיר הפיננסי עולה, כך נדרש המשקיע להעמיד ביטחונות נוספים. כאשר מתרחשת עלייה חדה במחיר המכשיר הפיננסי, ולמשקיע אין אפשרות להעמיד ביטחונות נוספים, הברוקר של המשקיע שמחזיק בפוזיציית שורט רשאי להביא לסיום עסקת המכירה בחסר (קרי, לקנות בחזרה את המכשיר הפיננסי).

תופעה של עליית מחיר חדה ופתאומית (בניגוד לתחזיותיו של מי שביצע מכירה בחסר) עלולה להביאה לכך שהעסקה תתחיל לרשום הפסדים "על הנייר" (הפסד לא ממומש). ככל שהעלייה תימשך יתקרב הרגע בו הביטחונות שהופקדו לא יהיו מספקים, עד כדי פניה מהברוקר למשקיע שעליו להוסיף ביטחונות בטרם תבוצע על ידו סגירה של העסקה בהפסד רב בשל קניית הנכס המושאל (Buying back).

תופעה זו נפוצה בעיקר במניות להן שווי שוק קטן יחסית ובעיקר במניות בהן נוכחות ה"שורטיסטים" עולה על 7-8%. פקודות הקנייה הרבות אשר משמשות כפקודות הגנה לשם קטיעת ההפסד (Stop loss), ממוקמות מעלה על ציר המחיר. לעיתים, פקודות אלה מתבססות על ניתוח טכני כגון נקודת שיא קודמות של המחיר שהמשקיע מניח שיהוו מעין חסם במקרה של עלייה במחיר. עלייה קטנה ופתאומית במחיר המניה, שעשויה להיגרם בשל חדשות שוק או התערבות של משקיע מוסדי, עשויה להביא להפעלה אוטומטית של פקודות הגנה. כאשר חלקם היחסי של סוחרי השורט במניות אלו גבוה, פקודות ה-stop loss מופעלות בזו אחר זו כבאפקט דומינו, ומייצרות חיש מהר זרם ביקוש אדיר למניה הניזון מפקודות stop loss נוספות שהוצבו במעלה מחיר המניה.

תיאור תהליך השורט סקוויז:

1. בשל עליה במחיר המניה, אחדים מהמשקיעים בחסר נאלצים לסיים את העסקה, וכתוצאה מכך מזרימים ביקושים.
2. הביקושים מעלים את מחיר המניה.
3. כתוצאה מעליית המחיר, מבקשים משקיעים נוספים לסיים את העסקה בין אם בגלל חוסר ביטחונות ובין אם בגלל רצון לצמצם הפסדים שעלולים להגיע כתוצאה מהמשך העלייה במחיר. כתוצאה מכך, מוזרמים ביקושים נוספים.
4. התהליך מזין את עצמו כאשר בכל פעם נכנסים משקיעים נוספים המבקשים לצאת מהעסקה, וכמות הביקושים הולכת ועולה.
5. בשלב מסוים, לאחר קפיצה משמעותית ופתאומית מאוד, מתחילים להופיע מוכרים והתהליך מאט ונעצר. לאחר הסקוויז, יכולה להיות גם ירידה כאשר מוכרים הרוצים לנצל את רמת המחירים הגבוהה, מזרימים היצעים.

התופעה ההפוכה לשורט סקוויז, ונפוצה פחות היא הלונג סקוויז (אנ').

אירועי שורט סקוויז בולטים

ב-26 באוקטובר 2008 הכריזה חברת פורשה על כוונתה להשתלט על חברת פולקסווגן. באותו זמן, כ-18% ממניות פולקסווגן היו מושאלות למשקיעים שפתחו עסקת מכירה בחסר. מניית פולקסווגן, שנסחרה ב-DAX, עלתה מ-210.85€ ל-1,005€ תוך יומיים. העלייה החדה במחיר המניה יוחסה גם לקניות בהיקף גבוה של המניה שנעשו על ידי המשקיעים האלו. סגירת עסקאות המכירה בחסר נעשתה בצורה כה מהירה, שתוך יומיים ירד מספר המניות הנתונות למכירה בחסר ל-8.5%.^[1][2]

בינואר 2021 ביצעו סוחרים מפורום באתר Reddit הרצת מניות גלויה, במטרה להביא לשורט סקוויז במניית חברת גיימסטופ - חברה שנמצאה בקשיים פיננסיים משמעותיים. ההרצה החלה לאחר שמספר קרנות גידור ביצעו מכירה בחסר למניית החברה, מתוך הערכה שמחיר המניה צפוי לרדת. באותה עת, 140% ממניות החברה היו נתונות למכירה בחסר.^[3] בעקבות ההרצה, עלה מחירה של מניית גיימסטופ מ-19.94$ ב-11 בינואר לשיא של 483$ ב-28 בינואר (עלייה של מעל 2,400%). חלק גדול מהעלייה במחיר המניה נבע משורט סקוויז. ההפסדים שספגו קרנות הגידור שביצעו מכירה בחסר למניות החברה נאמדו ב-26 בינואר ב-6 מיליארד דולר,^[4] וב-28 בחודש סך ההפסדים מפוזיציות שורט על גיימסטופ וחברות אמריקניות נוספות נאמד ביותר מ-70 מיליארד דולר.^[5]

קישורים חיצוניים

• Albert S. Kyle (1992). "A Theory of Futures Market Manipulations" (PDF). In Paul Weller (ed.). The Theory of Futures Markets. oxford: Blackwell's. pp. 272–303.
• Wei Xu; Yu Zheng (2016). The Short Squeeze: The 'Invisible' Cost of Short Sales. doi:10.2139/ssrn.2783374. SSRN 2783374.

• דורין הרטמן, גיימסטופ: מרד האיכרים, בבלוג הסולידית, 29 בינואר 2021

הערות שוליים

1. Franklin Allen; Marlene Haas; Eric Nowak; Angel Tengulov (2019). "Market Efficiency and Limits to Arbitrage: Evidence from the Volkswagen Short Squeeze". Swiss Finance Institute. 17-64. doi:10.2139/ssrn.2977019. SSRN 2977019.
2. אריאל אטיאס, מניות פולקסווגן מזנקות ב-70%: פורשה מעוניינת להגיע להחזקה של 75%, באתר ביזפורטל, 27 באוקטובר 2008.
3. כלומר, חלק מהמניות נמכרו בחסר יותר מפעם אחת
4. Katherine Greifeld and Bailey Lipschultz, GameStop Short-Sellers Reload Bets After $6 Billion Loss, Bloomberg.com, 25 January 2021.
5. Sujata Rao, Losses on short positions in U.S. firms top $70 billion - Ortex data, Reuters, ‏28 בינואר 2021