עושה שוק

עושה שוק (באנגלית: Market Maker) הוא ישות פיננסית, לרוב חברת ברוקרים או חברת מסחר מתמחה, הממלאת תפקיד מכריע בשווקים הפיננסיים על ידי הקלה על קנייה ומכירה של מכשירים פיננסיים כמו מניות, אג"ח, מטבעות או נגזרים. תפקידו העיקרי של עושה שוק הוא לספק נזילות לשוק, מה שאומר שהם תמיד מוכנים לקנות או למכור מכשיר פיננסי מסוים במחירים נקובים. עושי שוק משיגים זאת על ידי התמדה בהצגה של הצעת מחיר (המחיר שבו הם מוכנים לקנות - Quote) וגם בקשה (המחיר שבו הם מוכנים למכור -Ask) עבור המכשירים הפיננסיים שהם מכסים. מרווח הצעות-בקשה זה מייצג את שולי הרווח שלהם. על ידי כך, עושי שוק מבטיחים שתמיד יהיו קונים ומוכרים זמינים לסוחרים ולמשקיעים, גם במצבים שבהם אולי לא יהיה קונה או מוכר טבעי באותו רגע בדיוק.

פעולות אלו נעשות על ידי ברוקר^[1] אשר קיבל על עצמו לקנות או למכור נייר ערך מסוים, כאשר מופיע ביקוש או היצע בנייר ערך זה והוא לא נמכר או נקנה בשער הנתון בנייר הערך.

כאשר אנשים מחפשים לקנות מניה או אג"ח, הם בדרך כלל נתקלים בשני מחירים:

מחיר הצעה (Bid): זהו המחיר שבו קונה פוטנציאלי מוכן לרכוש את נייר הערך. זה המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם.

מחיר בקשה (Ask): זהו המחיר שבו מוכר מוכן למכור את נייר הערך. זה המחיר הנמוך ביותר שבו מוכר מוכן להיפרד מהנייר.

ההבדל בין מחיר ההצעה למחיר הביקוש ידוע בשם "מרווח הצעה-בקשה". טווח זו מייצג את הרווח שמרוויחים עושי שוק או ברוקרים על מנת להקל על תהליך הקנייה והמכירה. עושי שוק מציעים לקנות במחיר ההצעה ולמכור במחיר הביקוש, ומעבירים לכיסם את ההפרש כפיצוי על תפקידם בשמירה על נזילות השוק.

לדוגמה, אם אתה רואה מניה נסחרת עם מחיר הצעה של $50 ומחיר ביקוש של $51, זה אומר שאתה יכול לקנות את המניה ב-$51 (מחיר מבוקשה) או למכור אותה ב-$50 (מחיר הצעה).

בעת המסחר, משקיעים וסוחרים צריכים להיות מודעים למרווח הצעות מחיר, מכיוון שהוא מייצג עלות מיידית. אם אתה קונה, בדרך כלל תצטרך לשלם את המחיר המבוקש, ואם אתה מוכר, בדרך כלל תקבל את מחיר ההצעה. ככל שהמרווח בין הצעות מחיר גדול יותר, כך עלות העסקה עשויה להיות גבוהה יותר.

חשוב לציין שמחירי ההצעה והביקוש יכולים להשתנות במהירות בהתבסס על תנאי השוק, היצע וביקוש וגורמים אחרים המשפיעים על מחיר המכשיר הפיננסי.

חשיבות הפעילות של עושי שוק למערכת המסחר הפיננסי

עושי שוק ממלאים תפקיד מכריע בשווקים הפיננסיים מכמה סיבות חשובות:

הפרשת נזילות (Liquidity Provision): עושי שוק מבטיחים שתמיד יהיו קונים ומוכרים מוכנים בשוק, מה שמשפר את נזילות השוק. המשמעות היא שסוחרים ומשקיעים יכולים לבצע עסקאות ביתר קלות ללא שיבושים משמעותיים במחיר. ללא עושי שוק, עשויים להיות מצבים שבהם קשה למצוא צד נגדי לקנייה או מכירה של נייר ערך.

יעילות מחירים (Price Efficiency): עושי שוק תורמים לגילוי ויעילות מחירים על ידי עדכון מתמיד של מחירי ההצעות והבקשות שלהם על סמך המידע שיש להם על תנאי השוק. זה עוזר למנוע תנודות מחירים גדולות עקב חוסר איזון בהיצע וביקוש.

תנודתיות מופחתת (Reduced Volatility): על ידי מתן זרם רציף של ציטוטי קניה ומכירה, עושי שוק מסייעים במניעת תנודתיות מחירים קיצונית שעלולה להיווצר אם יהיו חוסר איזון פתאומי בין קונים למוכרים. יציבות זו מועילה הן לסוחרים לטווח קצר והן למשקיעים לטווח ארוך.

גישה לסוחרים קטנים (Access for Small Traders): עושי שוק מאפשרים למשקיעים קמעונאיים בודדים ולסוחרים קטנים יותר להשתתף בשווקים הפיננסיים. הם מבטיחים שתמיד יש מישהו שמוכן לסחור איתם, גם אם המסחר קטן יחסית.

מסחר יעיל (Efficient Trading): עושי שוק מאפשרים ביצוע יעיל ובזמן של עסקאות. הנוכחות שלהם מפחיתה את הזמן והמאמץ שלוקח לסוחרים למצוא צד נגדי, ומאפשרת להם לקנות או למכור במהירות במחירי השוק הרווחים.

הזדמנויות ארביטראז' (Arbitrage Opportunities): עושי שוק עוזרים לבטל הזדמנויות ארביטראז', שבהן סוחרים יכולים לנצל פערי מחיר זמניים בין שווקים או בורסות שונות. הם מתאימים במהירות את הצעות המחיר שלהם כדי לשקף מחירי שוק מדויקים.

ניהול סיכונים (Risk Management): עושי שוק מנהלים את הסיכון שלהם על ידי שמירה על תיק ניירות ערך מאוזן. הם מעריכים ללא הרף את עמדותיהם ומתאים את הציטוטים שלהם כדי למזער את החשיפה שלהם לתנודות מחירים.

הנפקות ראשוניות (IPOs): עושי שוק יכולים לסייע במסחר ראשוני של מניות שהונפקו לאחרונה במהלך הנפקה. הם מספקים נזילות למניות אלה, ומבטיחים שהמסחר יכול להתחיל בצורה חלקה.

בשוקי הנגזרים, עושי שוק מספקים נזילות ומקלים על המסחר באופציות, בחוזים עתידיים ובמכשירים נגזרים אחרים. הם ממלאים תפקיד קריטי באפשרות לסוחרים לנהל סיכונים ולהעלות ספקולציות על תנועות שוק.

שלמות שוק (Market Integrity): עושי שוק עוזרים להבטיח שוק הוגן ומסודר על ידי מתן מחירי הצעה וביקוש עקביים. זה מקדם אמון בין המשתתפים ומונע מניפולציות פתאומיות במחיר.

עושה השוק נותן מראש הוראות קנייה או מכירה, שייכנסו לפועל בירידות או עליות נתונות של שער נייר הערך. פקודות עושה השוק מובאות למסחר בבורסה אחרי הפקודות שניתנו על ידי הציבור, שכן אם הציבור נותן די פקודות קנייה ומכירה לנייר הערך, השוק בנייר מתקיים ואין צורך בעושה שוק (וזה עשוי לקרות רק אם הסכום המוצע למכירה זהה לסכום המוצע לקניה במחיר נתון). אם הפקודות שניתנו על ידי הציבור לא מתבצעות בשער נייר הערך הקיים (מכיוון שהסכום המוצע למכירה אינו זהה לסכום המוצע לקניה), הן יוצאות לפועל תוך ירידה או עלייה בשער נייר הערך, הזוכה לסיוע של עושה השוק. כך מושגת הסחירות בנייר הערך.

רוכשי ניירות ערך מייחסים חשיבות לתכונת הסחירות, וכאשר ידוע לציבור המשקיעים שאין עושה שוק בנייר ערך נתון, הם ישקלו האם לרכוש נייר ערך זה, שעלול להיפגע בשל הסחירות הנמוכה שלו, שכן, אם ירצו למכור אותו, יהיה עליהם להמתין לקונה, שעלול להופיע רק אחרי ירידה מהותית בשער נייר הערך, מבלי להתחשב בכמות המוצעת למכירה.

קיומם של ברוקרים העוסקים בעשיית שוק מקובלת בבורסות בעולם הרחב. מטרת פעולתם היא הקניית סחירות לניירות הערך. על ידי המוכנות שלהם להצטרף למסחר, באופן כמעט מיידי, עם הופעת ביקוש או היצע חריג לנייר הערך, כך נמנעות תנודות לא רצויות בשערי ניירות ערך. פעולתם מסייעת לקיום מסחר תקין בפעולת הבורסה במשק מודרני. בארצות הברית, מפקחים מספר גופים על פעילות הברוקרים: FCM, CFTC ו-NFA.

לסיכום, עושי שוק הם חלק מרכזי בשמירה על תפקוד טוב של השווקים הפיננסיים. תפקידם באספקת נזילות, ייצוב מחירים והנעת מסחר יעיל מועיל למשתתפים שונים, ממשקיעים בודדים ועד סוחרים מוסדיים, על ידי יצירת סביבת מסחר נגישה, שקופה ומסודרת יותר.^[2]

ברוקרים מיוחדים

הסדר תפעולם של עושי שוק, הפועלים בצורה המסייעת למסחר התקין, הונהג באופן תקני בבורסות של ארצות הברית: הבורסה לניירות ערך בניו יורק New York Stock Exchange (NYSE) והבורסה האמריקאית לניירות ערך (American Stock Exchange (AMEX. הם כונו בשם ברוקרים מיוחדים (specialist broker). בראשית המאה ה-21 הם מבצעים כ-10% מהעסקות. נקל להבין את פעולותיהם אם נתבונן במתכונת הפעולה של הבורסה של ניו-יורק. בבורסה זו יש עמדות מסחר. בכל עמדת מסחר נסחרות מניות נתונות. עושי השוק במניות נתונות צמודים לעמדת המסחר שלהם. והיה, כאשר סוחר בורסה רוצה להוציא לפועל פקודה שקיבל מלקוח בנייר ערך מסוים, הוא פונה לעמדה בה מתנהל המסחר בנייר ערך זה. אם הוא מוצא שם סוחרים אחרים המבקשים לבצע עסקה בנייר הערך הנתון הוא מכריז על סחורתו ואם נמצא צד שני, המוכן לבצע את העסקה בשער המוצע, יוצאת לפועל העסקה בין השניים. העסקה נרשמת ומופיעה על לוח הרצף של המחירים. קורה ולא מתבצעת עסקה כי אין מוכר או קונה במחיר הנתון, אז מופיע הברוקר המיוחד ושוקל את השתתפותו בעסקה. אם הוא סבור שמדובר במצב זמני של מחסור בנייר הערך או עודף בנייר הערך הוא יכנס לעסקה תוך עליה או ירידה בשער, בהתאם לשיקול דעתו. הברוקר המיוחד פועל ממניעים עסקיים שלו בלבד (להבדיל מהוויסות שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, במיוחד בתקופה שקדמה למשבר מניות הבנקים).

עושי שוק בבורסה לניירות ערך בתל אביב

בישראל שולבו עושי שוק במסחר בניירות ערך בשנת 2003. עושי השוק אשר הותר להם לעסוק בתחום זה מוגבלים בפעולותיהם על ידי תקנות הבורסה. בין השאר, אין להקנות להם עדיפות בפעולות קנייה ומכירה על פני משתתפים אחרים במסחר.

פעילות עושי השוק בבורסה לניירות ערך בתל אביב מושתתת על המלצות ועדת האוזר. היא הייתה אחת מהמלצות ועדת בייסקי, אשר הוקמה אחרי משבר מניות הבנקים ב-1983.

בבורסה לניירות ערך בתל אביב פעילים כיום שישה עושי שוק בכ-250 ניירות ערך.

ראו גם

• ויסות שערי ניירות ערך
• שכפול עושי שוק^[3]
• עשיית שוק עם חיכוכי חיפוש ומידע^[4]

קישורים חיצוניים

• עשיית שוק בבורסה לניירות ערך בתל אביב
• המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב
• דיווחים על פעילות "עושה השוק" בבורסה לניירות ערך בניו יורק

הגדרת ״עושה שוק״ באתר הבורסה

הערות שוליים

1. מכונה ספציאליסט (Specialist) בבורסות האמריקאיות, בהן הוגדרו לראשונה דרכי הפעולה של סוחרים אלה
2. Vijay Mohan, Automated market makers and decentralized exchanges: a DeFi primer, Financial Innovation 8, 2022-02-14, עמ' 20 doi: 10.1186/s40854-021-00314-5
3. Guillermo Angeris, Alex Evans, Tarun Chitra, Replicating market makers, Digital Finance 5, 2023-06-01, עמ' 367–387 doi: 10.1007/s42521-023-00082-0
4. Benjamin Lester, Ali Shourideh, Venky Venkateswaran, Ariel Zetlin-Jones, Market-making with search and information frictions, Journal of Economic Theory, 2023-08-05, עמ' 105714 doi: 10.1016/j.jet.2023.105714