עקום התשואה שקלי, המייצג את התשואה על איגרות חוב ממשלתיות מסוג "שחר", נכון ל-12 במרץ2008
בכלכלהעקום התשואה או עקום הריביות העיתיות הוא עקום המתאר את המבנה העיתי של שערי ריבית, כלומר את התלות של התשואה השנתית על איגרת חוב כלשהי במשכה של תקופת המימוש הנתונה לאותה איגרת, וזאת עבור בעל חוב ושער מטבע נתונים. על פי רוב עקום התשואה עולה ככל שמשך ההלוואה מתארך וזאת בשל הגידול בסיכון על הלוואות ארוכות טווח. כך למשל, איגרות חוב המונפקות על ידי המדינה לתקופות ארוכות הן על פי רוב בעלות שער ריבית גבוה יותר מאיגרות חוב ממשלתיות המונפקות לטווחי זמן קצרים. לעיתים העקום יכול להיות שטוח ואפילו יורד, דבר זה קורה בדרך כלל כאשר המשקיעים חושבים שהריבית הנוכחית במשק גבוהה וצופים הורדות ריבית בעתיד.
בעזרת צורת העקום ניתן להעריך את המדיניות המוניטרית (מדיניות הבנק המרכזי) הצפויה ואת השלב שבו נמצא המשק במחזור העסקים. בתקופות בהן העקום הפוך או שטוח ניתן לומר כי הבנק המרכזי מקיים מדיניות מוניטרית הדוקה ומעלה את הריבית לזמן קצר, עם זאת המשקיעים סבורים כי לטווח בינוני וארוך הריבית צריכה לרדת ולכן העקום מתהפך[1]. עקום שטוח או יורד נפוץ בתקופות בהן המשק נמצא בשיא או קרוב לכך במחזור העסקים והבנק המרכזי מנסה לדכא לחצים אינפלציוניים באמצעות העלאות ריבית לזמן קצר. לעיתים קרובות, עקום תשואה הפוך הוא אינדיקטור למיתון מתקרב[2][3], אך הניבוי אינו וודאי ובהזדמנויות שונות בעבר לא התממש המיתון[4].
עקום התשואה מספק למשקיע תמונה נוכחית לגבי גובה הריבית העתידית,
מנקודת ראות המשקיעים מוסדיים (קרנות הפנסיה וקופות הגמל).
בדרך זו מאותתים המשקיעים מוסדיים לבנק המרכזי מה ואיך הם רואים את מצבו של המשק הכלכלי לפי ראייתם.
