דוקשטי (בליטאית: DūkštasⓘⒾ, דוקשטס; בפולנית: Dukszty; ביידיש: דוקשט) היא עיירה במחוז המשנה איגנלינה במחוז אוטנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
דוקשטי הייתה יישוב בבעלות נסיכים מאז המאה ה-16, ואזכורה הראשון בכתב הוא משנת 1737. מהמחצית השנייה של המאה ה-19 הואץ פיתוחה של העיירה, עם חיבורה לקו מסילת הברזל.
יהודי דוקשטי
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בדוקשטי כ-650 יהודים, כשני שלישים מסך האוכלוסייה בה. בעיירה התקיימה פעילות ציונית, ופעלו בה מוסדות יהודיים שונים, ובהם בית ספר מרשת תרבות ובית ספר יידי.
במהלך מבצע ברברוסה נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד בביצוע מעשי רצח ביהודיה, והקימו בה שני גטאות, אליהם צוו יהודי היישוב לעבור ללא רכוש. בד בבד נלקחו יהודי העיירה לעבודות כפייה בתנאים קשים.
ב-21 בספטמבר 1941 רוכזו יהודי העיירה בידי שוטרים גרמנים וליטאים, והוצעדו לכיוון יער דגוצ'יאי (Deguciai), בו רוכזו יהודים נוספים מהאזור. שם נורו תחילה הילדים והזקנים, ולמחרת יתר היהודים. מספר בעלי מקצוע שהושארו בעיירה נרצחו לאחר מכן.
קישורים חיצוניים
