האזכור הראשון של בירז' הוא משנת 1455. בשנת 1586 החלה בנייתה של טירה ביישוב, ובשנת 1589 הוענקו לו זכויות עיר. בשנים אלה נבנה בעיר סכר על שני הנהרות לצדם היא יושבת, תוך יצירת אגם מלאכותי, הראשון מסוגו בליטא.
יהודים ישבו בבירז' מסוף המאה ה-16, ונטלו חלק פעיל בפיתוח היישוב. בין מלחמות העולם חיו בעיר כ-3,000 יהודים, כשליש מתושביה, ופעלו בה מוסדות תרבות ודת יהודיים. בתקופה הסובייטית נסגרו מוסדות אלו, ועסקי היהודים בעיר הולאמו בחלקם.
ב-26 ביוני1941 נכנסו לבירז' הגרמנים, ועד מהרה החלו ליטאים מקומיים לפרוע ביהודי המקום. ב-26 ביולי רוכזו כל יהודי העיר בגטו שהוקם בה, תוך רצח יהודים בעת ההעברה.
ב-8 באוקטובר 1941 נלקחו כ-2,400 יושבי הגטו, ובהם כ-900 ילדים, ליער אסרטבה (Astrava), כ-3 ק"מ מהעיר, ושם נרצחו כולם בבורות ירי.
