תערוכה עולמית

הביתן ההולנדי באקספו 2000 בהנובר, אחד הביתנים הפופולריים ביותר בתערוכה. הוא נועד להוות דוגמה לדרכים שבהן ההולנדים מתמודדים עם חלל גאוגרפי מוגבל: בקומה הראשונה שלו יש שדות פרחים, בקומה השנייה יער, ועל קומת הגג (הנתמכת רק בגזעי עצים) ביצה אמיתית, וטחנות רוח המספקות את כל החשמל למבנה.

תערוכה עולמית, או יריד עולמי, או אקספו (Expo), הוא השם של מספר תערוכות ציבוריות גדולות המתקיימות מאז מחצית המאה ה-19. הגוף הרשמי המפקח על התערוכות העולמיות הוא הלשכה לתערוכות בינלאומיות (בצרפתית: BIE – Bureau International des Expositions) אשר נוסדה בשנת 1928. תערוכות המאושרות על ידי הלשכה לתערוכות בינלאומיות מתחלקות למספר סוגים: עולמיות, בינלאומיות, ומיוחדות. התערוכות נמשכות בדרך כלל בין שלושה לשישה חודשים. בנוסף, מדינות מקיימות תערוכות לאומיות או בינלאומיות משל עצמן, ללא הפיקוח של הלשכה לתערוכות.

נכון לתחילת המאה ה-21, תערוכות עולמיות הן האירוע הבינלאומי השלישי בגודלו מבחינת משקלו הכלכלי והתרבותי, לאחר המונדיאל והמשחקים האולימפיים, אם כי קדמו לשני אירועים אלה. התערוכה העולמית הראשונה התקיימה בארמון הבדולח בהייד פארק שבלונדון בשנת 1851 תחת השם "תערוכה גדולה של יצירות התעשייה של כל האומות". קיום ה"תערוכה הגדולה", כפי שכונתה לימים, היה רעיון של הנסיך אלברט, בעלה של המלכה ויקטוריה, והתערוכה הייתה התערוכה הבינלאומית הראשונה של מוצרי תעשייה, סחר בינלאומי ויחסים בינלאומיים ואפילו תיירות. היא הייתה הראשונה בשרשרת של תערוכות בינלאומיות שכונו "תערוכות עולמיות", המתקיימות עד היום.

מקור המשיכה העיקרי של התערוכות הבינלאומיות הוא הביתנים הבינלאומיים, אותם מקימות המדינות המשתתפות. ב"אקספו 2000", שנערכה בעיר הנובר, עיצבה כל מדינה, כנהוג, את ביתן התערוכה שלה. עלותו הממוצעת של ביתן לאומי הייתה מעל 26 מיליון דולר. לנוכח הוצאות אלו היו מדינות באיחוד האירופי שהביעו ספקות באשר לתועלת הכלכלית שתצמח מהשקעה זו, תועלת שקשה להעריכה. מחקר עצמאי אחד על התועלת הכלכלית המופקת מהשתתפות בתערוכה עולמית, נעשה על הביתן ההולנדי בתערוכת "אקספו 2000". מחקר זה העריך כי הביתן, אשר עלה לממשלת הולנד כ-70 מיליון דולר, הביא להכנסות פוטנציאליות של כ-700 מיליון דולר לכלכלה ההולנדית. המחקר אף זיהה מספר מאפייני מפתח המנבאים הצלחת ביתנים בינלאומיים בתערוכות עולמיות.^[1]

תערוכות בינלאומיות בישראל

אגרומשוב היא התערוכה הבינלאומית השנתית לחקלאות. אגרומשוב החלה כתערוכה שנדדה בין הקיבוצים בישראל. התערוכה הראשונה התקיימה ביולי 1991 בקיבוץ גלאון, מאז 1998 התערוכה התקיימה במרכז הירידים שבתל אביב ובעשור השלישי של המאה ה-21, מתקיימת בבנייני האומה בירושלים. מוצגים בה טכנולוגיות חקלאיות, כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית ועוד.

התערוכה, המאורגנת על ידי חברת משוב גרופ, ומציגה בכל שנה טכנולוגיות המסייעות לפתור את משבר המזון העולמי, המחסור העולמי ההולך וגובר במים, וכדומה. קהל היעד של התערוכה מורכב מחקלאים, ספקי תשומות, משווקים, חוקרים, מדריכים, מפיצים, משקיעים וכדומה. בסך הכל, מבקרים בה עשרות אלפי אנשים מדי שנה.

היסטוריה

מקורן של התערוכות העולמיות נמצא במסורת הצרפתית של תערוכות לאומיות ששיאן היה בתערוכה הצרפתית התעשייתית בשנת 1844 בפריז. לאחר תערוכה זו באו מספר תערוכות לאומיות ביבשת אירופה ואחריהן התקיימה התערוכה הבינלאומית הראשונה בלונדון.

מאז שהחלו להתקיים, בשנת 1851, התפתח והשתנה אופיין של התערוכות העולמיות. בהתפתחות זו ניתן להבחין באופן גס בשלוש תקופות שונות: תקופת התיעוש, תקופת מפגש התרבויות ותקופת המיתוג הלאומי.

תקופת "התיעוש": 1851–1938

בתקופה זו רוב התערוכות העולמיות התמקדו בסחר עולמי ובהצגת חידושים והישגים טכנולוגיים. התערוכות העולמיות היו המקום שבו הוצגו ההמצאות והחידושים האחרונים מרחבי העולם במקום אחד. התערוכה העולמית בלונדון בשנת 1851, ^[2] התערוכה העולמית של פריז (1889), התערוכה העולמית של שיקגו (1893), בשנת 1900 בפריז, התערוכה הבינלאומית להיגיינה בשנת 1911 בדרזדן, בשנת 1915 בסן פרנסיסקו, היו כולן תערוכות פורצות דרך בחידושים שהוצגו בהן. המצאות כגון הטלפון, הוצגו לראשונה בתקופה זו. חלק ניכר מתדמיתן של התערוכות העולמיות עד היום נשען על אותם הימים.

תקופת מפגש התרבויות: 1939–1991

התערוכה העולמית של ניו יורק (1939) והתערוכה בסטוקהולם בשנת 1949 סמלו את השינוי שחל במוקד התערוכות העולמיות. מאותה עת החלו התערוכות העולמיות להיות מבוססות יותר על החשיבות והייחודיות התרבותית של המדינות המשתתפות, והתייחסו יותר להיבטים שונים של התרבות האנושית. התערוכות הפכו עתידניות יותר באופיין ואוטופיסטיות בהיקפן. פיתוחים טכנולוגיים והמצאות עדיין נותרו נושא חשוב בתערוכות, אולם לא היוו עוד את הנושאים המרכזיים שלהן. כך, למשל, הנושא המרכזי של תערוכת ניו יורק בשנת 1939 היה "עולם המחר", ובסטוקהולם – "ספורט". מפגשי תרבויות וחילופי תרבויות החלו להיות הנושאים הבולטים בתערוכות. התערוכות הבולטות ביותר בנושא מפגש התרבויות, לדעת רבים, נערכו במונטריאול בשנת 1967 (אקספו 67') ובאוסקה, יפן (אקספו 70').

תקופת המיתוג הלאומי: 1992 – ימינו

החל מן התערוכה העולמית בעיר סביליה בשנת 1992, "אקספו 92", המדינות המשתתפות בתערוכה החלו להשתמש בביתניהן באופן בולט יותר כבמה לשיפור תדמיתן העולמית. פינלנד, יפן, קנדה, צרפת וספרד הן דוגמאות בולטות למגמה זו. מחקר שנערך בתערוכה העולמית בהנובר בשנת 2000 הראה כי שיפור התדמית הלאומית הייתה המטרה המרכזית של 73% מן המדינות שהשתתפו בתערוכה.^[3] בעולם שבו תדמית לאומית טובה היא נכס לאומי, ביתני התערוכה הפכו לכלי במסע פרסום והתערוכה העולמית כולה הפכה לכלי למיתוג לאומי. בנפרד מן הסיבות התרבותיות והסמליות, המדינות המארחות (והערים והאזורים בהם מתקיימת התערוכה) עושים שימוש בתערוכה העולמית כדי למתג את עצמם. כך למשל, ספרד עשתה שימוש בתערוכה העולמית בשנת 1992, ובמשחקים האולימפיים בקיץ 1992 בברצלונה, כדי להדגיש את מעמדה החדש כמדינה מודרנית, דמוקרטית וחברה בולטת באיחוד האירופי ובקהילה העולמית.

בימינו ניתן למצוא בתערוכות העולמיות מרכיבים מכל שלוש התקופות ההיסטוריות. התערוכות מציגות חידושים טכנולוגיים, משמשות קרקע למפגש תרבויות וכן מסייעות למיתוג לאומי של המדינות המשתתפות בהן וכן למדינה ולעיר המארחת.

סוגי תערוכות עולמיות

בימינו קיימים שני סוגים של תערוכות עולמיות, תערוכות רשומות ותערוכות מוכרות. התערוכות הרשומות הן התערוכות הגדולות יותר. בעבר כונו התערוכות הרשומות "תערוכות אוניברסליות". מונח זה אינו נמצא עוד בשימוש רשמי. בתערוכות רשומות, המדינות המשתתפות בונות בדרך כלל ביתנים נפרדים לעצמן. לכן, אלה התערוכות המפוארות ביותר והיקרות ביותר. התערוכות הרשומות מתקיימות בדרך כלל לאורך שישה שבועות עד שישה חודשים. מאז שנת 1995, פרק הזמן בין תערוכה רשומה אחת לבאה אחריה הוא לפחות חמש שנים. התערוכה הרשומה האחרונה נערכה בשנת 2015 במילאנו.

תערוכות מוכרות קטנות יותר בהיקפן ובהשקעות המבוצעות בהן ומתקיימות לאורך תקופה קצרה יותר, בין שלושה שבועות לשלושה חודשים. בעבר כונו תערוכות אלה בשם "תערוכות בינלאומיות" או "תערוכות מיוחדות", אולם מונחים אלה אינם נמצאים עוד בשימוש רשמי. שטח תערוכות אלה אסור שיעלה על 250 דונם והגוף המארגן חייב לבנות ביתנים עבור המדינות המשתתפות, חינם וללא דמי שכירות, מיסים, או חיובים אחרים. הביתנים של המדינות המשתתפות מוגבלים בשטחם ל-1,000 מטר רבוע בלבד. רק תערוכה מוכרת אחת מתקיימת בין שתי תערוכות רשומות.^[4]

תערוכות בינלאומיות מקצועיות

בעשורים האחרונים מתפתחת בעולם תעשיית התערוכות הבינלאומיות המקצועיות. מדובר בתערוכות המפגישות את אנשי המקצוע מענף מסוים מכל העולם.

בין התערוכות המוכרות והגדולות ניתן למנות את:

• דרופה בדיסלדורף גרמניה – בענף הדפוס
• sima בפריז – תערוכת חקלאות
• ifat במינכן – לאיכות הסביבה
• itb בברלין – בענף התיירות

גרמניה היא המדינה הבולטת ביותר בעולם בתחום זה. המדינה מסייעת לתערוכות ורואה בהם ענף כלכלי חשוב. בגרמניה מספר רב של מרכזים לתערוכות בערים אסן, קלן, ברלין, דיסלדורף, פרנקפורט, נירנברג ומינכן. רוב התערוכות המקצועיות החשובות בעולם מתקיימות במערב אירופה (בעיקר באיטליה, צרפת ובגרמניה). בעשור האחרון מתפתחות תערוכות מקצועיות חשובות גם ברוסיה ובמזרח.

תערוכות רשומות ("תערוכות עולמיות")

תערוכות עולמיות מתמקדות בנושאים עולמיים המתייחסים למלוא היקף ההתנסות האנושית. בתערוכות עולמיות אלה הביתנים הלאומיים השונים משקפים את מבטה של כל מדינה על הנושא המרכזי. הנושא המרכזי לתערוכה העולמית ביפן בשנת 2005, "אקספו 2005", היה "חוכמת הטבע". תערוכות עולמיות נערכות בדרך כלל בפרקי זמן מרוחקים יותר מאלה של תערוכות מיוחדות או בינלאומיות, זאת משיקולי עלות. כדי להבחין בין התערוכות העולמיות לבין התערוכות הקטנות יותר, התערוכה העולמית חייבת להקים ביתנים מיוחדים ונפרדים במיוחד לצורך התערוכה. כתוצאה מכך, המדינות מתחרות ביניהן בהקמת ביתני תערוכה בעלי עיצובים יוצאי דופן הנטבעים בזיכרון. דוגמאות בולטות מן העת האחרונה כוללות את ביתני המדינות יפן, צרפת, מרוקו וספרד ב"אקספו 92" בסביליה. לעיתים בוחרות מדינות לשלוח לתערוכה ביתן בבנייה טרומית לצורך הקמה במתחם התערוכה, יש ומדינות מתפתחות בוחרות להקים ביתן משותף כדי לחסוך בעלויות ההקמה היקרות (כך למשל הקימו מדינות מרכז אמריקה ביתן משותף בתערוכה העולמית בשנת 1992).

התערוכה העולמית היחידה שהתקיימה ללא אישור הלשכה לתערוכות בינלאומיות נערכה בניו יורק בשנים 1964–1965. התערוכה לא קיבלה את אישור הלשכה כיוון שלא עמדה בדרישות הלשכה לגודל השטח. מארגני התערוכה, שכונתה "היריד העולמי של ניו יורק", פנו לארגוני תיירות ומסחר כדי שיתנו חסותם לביתנים הלאומים, זאת תחת חסות רשמית של ממשלות המדינות.

תערוכות מוכרות ("תערוכות בינלאומיות או מיוחדות")

תערוכות בינלאומיות הן תערוכות הנערכות בדרך כלל על נושא צר יחסית: תחבורה למשל ("אקספו 86" בוונקובר, קנדה), או "שעות הפנאי ועידן הטכנולוגיה" ("אקספו 88" בבריסביין, אוסטרליה). נושאים אלה צרים וממוקדים יותר מן הנושאים מקיפי-עולם הנבחרים בדרך כלל לתערוכות העולמיות.

תערוכות מיוחדות הן בעלות נושא צר עוד יותר, כגון "תערוכות הגננות הבינלאומיות" המתקיימות 3–4 פעמים בעשור בערים שונות בעולם, או התערוכה שהוקדשה לאוקיינוסים שנערכה בליסבון בשנת 1998.

תערוכות מיוחדות ותערוכות בינלאומיות קטנות יותר, בדרך כלל, מתערוכות עולמיות וזולות יותר לתפעול. תערוכות אלה נערכות בדרך כלל במבני תערוכות קבועים, ויש הטוענים כי היעדר הצורך להשקיע בבניית ביתנים מפוארים מפנה יותר משאבים לאיכות התצוגות.

בשנת 2008 התקיימה בסרגוסה תערוכה בינלאומית בנושא "מים ופיתוח בר-קיימא", ובשנת 2012 התקיימה התערוכה בקוריאה הדרומית, בעיר יסו, בנושא "האוקיינוס החי וחופו".^[5]

רשימת התערוכות הרשומות והמוכרות שנערכו

שנה עיר מדינה 1851 לונדון – ערך מורחב הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הממלכה המאוחדת 1855 פריז – ערך מורחב צרפת צרפת 1862 לונדון הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הממלכה המאוחדת 1867 פריז – ערך מורחב הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 1873 וינה – ערך מורחב האימפריה האוסטרו-הונגרית אוסטרו-הונגריה 1876 פילדלפיה ארצות הברית ארצות הברית 1878 פריז – ערך מורחב הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 1880 מלבורן ויקטוריה (אוסטרליה) מושבת ויקטוריה (באימפריה הבריטית) 1884 ניו אורלינס ארצות הברית ארצות הברית 1888 ברצלונה – ערך מורחב ספרד 1785 ספרד 1889 פריז – ערך מורחב הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 1893 שיקגו – ערך מורחב ארצות הברית ארצות הברית 1896 בודפשט האימפריה האוסטרו-הונגרית אוסטרו-הונגריה 1897 בריסל סטוקהולם בלגיה בלגיה האיחוד השוודי-נורווגי שוודיה-נורווגיה 1900 פריז – ערך מורחב הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 1901 צ'ארלסטון ארצות הברית ארצות הברית 1904 סנט לואיס ארצות הברית ארצות הברית 1905 ליאז' בלגיה בלגיה 1906 מילאנו ממלכת איטליה איטליה 1910 בריסל בלגיה בלגיה 1911 טורינו ממלכת איטליה איטליה 1913 גנט בלגיה בלגיה 1914 ליון הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 1915 סן פרנסיסקו ארצות הברית ארצות הברית 1915 סן דייגו ארצות הברית ארצות הברית 1929 ברצלונה – ערך מורחב ספרד 1785 ספרד 1933 שיקגו – ערך מורחב ארצות הברית ארצות הברית

שנה עיר מדינה 1935 בריסל – ערך מורחב בלגיה בלגיה 1937 פריז – ערך מורחב הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפת 1939 ניו יורק – ערך מורחב ארצות הברית ארצות הברית 1939-1940 סן פרנסיסקו ארצות הברית ארצות הברית 1958 בריסל – ערך מורחב בלגיה בלגיה 1962 סיאטל ארצות הברית ארצות הברית 1967 מונטריאול – ערך מורחב קנדה קנדה 1968 סן אנטוניו ארצות הברית ארצות הברית 1970 אוסקה – ערך מורחב יפן יפן 1974 ספוקיין – ערך מורחב ארצות הברית ארצות הברית 1982 נוקסוויל ארצות הברית ארצות הברית 1984 ניו אורלינס ארצות הברית ארצות הברית 1986 ונקובר קנדה קנדה 1988 בריסביין אוסטרליה אוסטרליה 1990 אוסקה יפן יפן 1992 סביליה ספרד ספרד 1993 טג'אן קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 1998 ליסבון פורטוגל פורטוגל 2000 הנובר גרמניה גרמניה 2005 אאיצ'י יפן יפן 2008 סרגוסה ספרד ספרד 2010 שאנגחאי – ערך מורחב הרפובליקה העממית של סין סין 2012 יאוסו קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 2015 מילאנו איטליה איטליה 2017 אסטנה קזחסטן קזחסטן 2020 דובאי איחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות

הטבלה אינה כוללת תערוכות מיוחדות.

התערוכה העולמית בשנת 2015 התקיימה באיטליה, בעיר מילאנו, בנושא "להאכיל את העולם, אנרגיה לחיים" (הצעת טורקיה, לתערוכה בעיר איזמיר, בנושא "דרכים חדשות לשיפור בריאות העולם לכל", לא התקבלה). ב-27 בנובמבר 2013 הודיעה הוועדה המארגנת של התערוכה היושבת בפריז, כי באירוח התערוכה העולמית בשנת 2020 זכתה איחוד האמירויות, לאחר שנדחו הצעות אחרות מאת רוסיה, ברזיל וטורקיה. בגלל מגפת הקורונה נדחתה פתיחת תערוכה זו לשנת 2021.^[6] תערוכה זו תהיה הראשונה שמתקיימת במזרח התיכון. הלשכה לתערוכות בינלאומיות קבעה כי התערוכה העולמית בשנת 2023 תערך בבואנוס איירס והתערוכה העולמית בשנת 2025 תערך באוסקה.

המורשת האדריכלית של התערוכות

הכיפה הגאודזית – הביוספירה של בקמינסטר פולר מאקספו 67'

רוב המבנים הנבנים לצורך התערוכות העולמיות הם מבנים זמניים אשר מפורקים עם תום התערוכה. עם זאת קיימים מספר מבנים יוצאי דופן אשר נותרו על תילם לאחר תום התערוכות וחלקם הפכו לחלק מן הנוף האדריכלי של ערי התערוכה. התערוכות נחשבות ל"מגרש משחקים" אדריכלי ובכולן היו מעורבים אדריכלים מן השורה הראשונה בעולם, אשר יצרו מבנים אוונגרדיים רבים ובעלי חשיבות רבה.

המפורסם מבין מבנים אלה הוא מגדל אייפל בפריז שנבנה על ידי גוסטב אייפל ואף נקרא על שמו. המגדל נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1889, והפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מקו האופק של העיר.

מבנים בולטים נוספים שנבנו לכבוד תערוכות עולמיות הם:

• ארמון הבדולח, שנבנה לכבוד התערוכה העולמית בלונדון בשנת 1851.
• בניין תערוכת המאה, שנערכה לכבוד יובל ה-100 לארצות הברית, בעיר פילדלפיה.
• בניין התערוכה המלכותי במלבורן, שנבנה לכבוד התערוכה הבינלאומית בשנת 1880 והוכרז אתר מורשת עולמית.
• הבניין המרכזי של "אקספו 98" בליסבון.
• ביתן ברצלונה בתערוכה בעיר ב-1929, שתוכנן על ידי מיס ון דר רוהה. נהרס לאחר התערוכה אך נבנה מחדש כמה עשורים מאוחר יותר בשל חשיבותו המיוחדת.
• ביתן פיליפס בבריסל, אשר נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1958.
• מבנה האטומיום בבריסל, אשר נבנה לכבוד אותה תערוכה.
• ביתן האומנויות, בתערוכה העולמית בשיקגו בשנת 1893, משמש היום כמשכנו של המוזיאון למדע ולתעשייה.
• מחט החלל (Space Needle) בסיאטל, נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1962.
• הביוספירה ב"אקספו 67" במונטריאול, כביתן האמריקאי, שהיא תצוגת תכלית של כיפה גאודזית שנבנתה על ידי ממציאה בקמינסטר פולר.
• פרויקט הביטאט באותה התערוכה שתוכנן על ידי משה ספדיה.
• האקווריום של מילאנו נבנה לכבוד התערוכה העולמית בשנת 1906 ופתוח לקהל עד היום.
• "כדור השמש" שנבנה לכבוד התערוכה העולמית בנוקסוויל מעטר את העיר עד היום.
• הפועל ואשת הקולחוז.

שטחי תערוכות שהפכו לגנים ציבוריים

• אודובן פארק בניו אורלינס הוא שטח התערוכה הבינלאומית שהוקדשה לכותנה, משנת 1884.
• ג'קסון פארק בשיקגו הוא אתר התערוכה בשנת 1893.
• פארק פלאשינג מדוז בניו יורק הוא אתר התערוכות שנערכו בשנים 1939/1940 וכן 1964/1965.
• אתר התערוכה ב"אקספו 67" במונטריאול
• אתר התערוכה בסן אנטוניו משנת 1968
• אתר תערוכת "אקספו 70'" באוסקה
• אתר תערוכת "אקספו 74" בספוקיין
• אתר תערוכת "אקספו 86" בוונקובר
• אתר תערוכת "אקספו 88" בבריסביין
• אתר תערוכת "אקספו 92" בסביליה
• אתר תערוכת "אקספו 93" בדייג'ן
• אתר תערוכת "אקספו 98" בליסבון, אשר חולק למספר אזורים נפרדים.

ביתנים לאומיים שפורקו ונבנו באתר אחר

• הביתן הארגנטינאי בתערוכת פריז 1889 עומד היום בבואנוס איירס
• הביתן הצ'יליאני בתערוכת פריז 1889 עומד היום בסנטיאגו ומשמש כמוזיאון
• המגדל היפני מתערוכת פריז 1900 עומד היום בבריסל לבקשת המלך לאופולד השני
• הביתן הבלגי מתערוכת ניו יורק בשנת 1939 הועבר לריצ'מונד, וירג'יניה.
• ביתן סאניו מתערוכת "אקספו 70" באוסקה משמש כמרכז אסיה באוניברסיטת קולומביה הבריטית בוונקובר
• הביתן הפורטוגזי מתערוכת "אקספו 2000" בהנובר עומד היום בעיר קוימברה בפורטוגל.
• הביתן הסובייטי (ביתן מוסקבה) מתערוכת "אקספו 67" עומד היום ב-מרכז התערוכה של כל רוסיה במוסקבה.

השתתפות ישראל בתערוכות

בפעם הראשונה שנערכה תערוכה בינלאומית בארץ הייתה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל בה הוקצה שטח על "חצי האי הירקוני" להקמתו של מתחם "יריד המזרח" (שלאחר קום המדינה הפך למרכז הירידים תל אביב).

ישראל הצטרפה כמדינה חברה ללשכה לתערוכות בינלאומיות (BIE) ב-31 במאי 1952, והפסיקה חברותה ב-18 בפברואר 1988. ישראל שבה והצטרפה לארגון ב-10 ביוני 1997. כיבוש השממה (או בשמה הרשמי: תערוכת אקספו "ירושלים 1953") הייתה תערוכה עולמית אשר נערכה בירושלים, ישראל במרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה בין התאריכים ה-22 בספטמבר 1953 ל-14 באוקטובר 1953. התערוכה הייתה התערוכה הבינלאומית הראשונה שנערכה בישראל, התערוכה הוכרה על ידי ה-BIE. בתערוכה השתתפו 13 מדינות וביקרו בה כמיליון וחצי מבקרים.^[7] בחודש מאי 1956 נערכה בבית דגן תערוכה מיוחדת, שהוכרה על ידי ה-BIE, בנושא: "גידול הדרים" תחת השם: התערוכה הבינלאומית לחקלאות במסגרת פרויקט "הקונגרס הבינלאומי הרביעי של מגדלי פרי הדר התיכון" התקיימה בין התאריכים 21 במאי ל-20 ביוני 1956. התערוכה הייתה מוכרת על ידי הלשכה לתערוכות בינלאומיות. ^[8] החל משנת 1991 מתקיימת תערוכת החקלאות הבינלאומית השנתית אגרומשוב. אגרומשוב החלה כתערוכה שנדדה בין הקיבוצים והחל משנת 1998 התקיימה אגרומשוב במרכזי התערוכות הגדולים בישראל אקספו תל אביב ובניני האומה בירושלים. ישראל השתתפה ב"אקספו 58" בבריסל והקימה בתערוכה ביתן ישראלי. נשיא המדינה, יצחק בן-צבי נסע לבלגיה וביקר בביתן הישראלי בתערוכה ב-17 ביולי 1958.

השתתפותה של ישראל ב"אקספו 67" במונטריאול הייתה כנראה ההשתתפות הבולטת ביותר של ישראל בתערוכות העולמיות. נושא התערוכה היה "אדם ואדמתו בעולם" והיא נערכה החל מ-28 באפריל 1967 ועד 27 באוקטובר 1967. במהלך התערוכה התרחשה מלחמת ששת הימים, אשר מיקדה תשומת לב עולמית בישראל, והפכה את הביתן הישראלי למוקד משיכה ל-50 מיליון המבקרים שביקרו בתערוכה. הביתן הישראלי סיפר את סיפור תקומתו של עם ישראל לאחר 2,000 שנות גלות, כעם עצמאי בארצו. בביתן הישראלי היה אולם, בן 250 מושבים, ובו הוקרנו סרטים על ישראל וכן נערכו הופעות זמר וריקודים ישראליים. סמוך לאולם פעלה מסעדה כשרה שהגישה אוכל ישראלי. באולם הכניסה הייתה תערוכת עתיקות ובה הוצגו גם מגילות מדבר יהודה. עוד הוצגו בביתן הישגיה של מדינת ישראל מאז תקומתה, תחייתה של השפה העברית, הישגיה הטכנולוגיים של המדינה וכן פעולותיה של ישראל בעזרה למדינות מתפתחות בעולם.^[9] בתערוכה היה ביתן נוסף שהוקדש ליהדות ולעם היהודי, אשר הקמתו מומנה מתרומות הקהילה היהודית בקנדה.^[10]

ב"אקספו 98" הביתן הישראלי כלל תערוכה בנושא ים, בהתאם לנושא הכללי של התערוכה העולמית, ובה בין היתר העתק הסירה מגינוסר. בנוסף, כלל הביתן תערוכת תמונות מישראל בסימן חגיגות היובל למדינה וחנות למוצרים מהארץ.

ישראל השתתפה גם בתערוכת "אקספו 2000" בהנובר שבגרמניה. ממשלת ישראל החליטה על השתתפותה בתערוכה זו רק כחודש ימים לפני פתיחתה. הביתן הישראלי בתערוכה היה בשטח של כ-500 מ"ר ועל תקרתו הוקרנו סרטים קצרים על מגוון נושאים הקשורים בישראל. בביתן הוקמו 21 עמדות מחשב מהן יכלו המבקרים לגלוש בפורטל תוכן מיוחד שעסק בישראל.^[11]

ישראל לא השתתפה בתערוכה הבינלאומית בסרגוסה בשנת 2008,^[12] אך כבר ב-2007 קיבלה הממשלה החלטה להשתתף בתערוכה העולמית בשנת 2010 בשאנגחאי, סין.^[13] לצורך הפרויקט מונתה ועדת היגוי בין-משרדית ונציב ישראלי לאקספו 2010. התכנון והביצוע של הפרויקט הובל על ידי משרד החוץ.^[14]

הביתן הישראלי באקספו 2010 הורכב משני גופים ארכיטקטוניים מעוגלים הבנויים אבן וזכוכית ומשולבים באופן המזכיר צורת יין-יאנג. הוא כלל תצוגות ומיצגים שביטאו את הקשר בין ההיסטוריה היהודית לבין החדשנות הישראלית תוך התמקדות בדיאלוג בין מסורת וקידמה, וביצירת נקודות השקה בין התרבות היהודית לבין זו הסינית. בביתן הוצגו חידושים ופיתוחים טכנולוגיים ישראליים במגוון תחומי החיים: בריאות, חקלאות, מים, אנרגיה סולארית, היי-טק ותקשורת. מבואת הביתן הוקדשה לנופי ואתרי ישראל, וכללה קיר מצויר באורך 30 מ"ר ובו ארבע נישות: ירושלים, תל אביב, ים המלח והנגב. המיצגים בגן הביתן התמקדו בנושאי איכות הסביבה. במשך ששת חודשי התערוכה, בין 1 במאי ל-31 באוקטובר 2010, ביקרו בביתן הישראלי 3,037,500 מבקרים – ממצע של כ-16,500 מבקרים ביום, מספר שיא של מבקרים בביתן ישראלי בתולדות היריד.^[15]

ישראל השתתפה גם ב"אקספו 2012" ביאוסו, קוריאה הדרומית^[16] ובאקספו 2015 במילאנו.^[17][18]

הביתן הישראלי באקספו 2015, שנקרא גם "שדות המחר" (Fields of Tomorrow), הוקם במטרה להציג את הישגיה הטכנולוגיים של ישראל, בדגש על תחום החקלאות המתקדמת, ואת האופן שבו מופץ הידע הישראלי בעולם המתפתח "למען עולם שוויוני המתמודד עם אתגר הרעב והעוני הגלובלי".^[19] גולת הכותרת של הביתן הייתה "השדה הניצב" – שדה חי שהוצב בשיפוע של 70 מעלות, באורך של 68 מטרים ובגובה 12 מטרים. בשדה, שהתבסס על דגימה מתוך השדות של עמק יזרעאל ונפרס לאורך כל הקיר החיצוני של הביתן, הוצגו מגוון גדול של דגנים, ירקות וצמחים שגודלו בטכנולוגיה מתקדמת והושקו באמצעות מערכת טפטפות ממוחשבת – שיטת השקיה שפותחה לראשונה בישראל.

ישראל השתתפה בתערוכת אקספו 2020 אשר נערכה בדובאי.^[20][21]

• 
  פסלון דקורטיבי בעיצוב רות שלוס שהיה חלק מן התצוגה בביתן הישראלי בשנת 1967
• 
  הביתן הישראלי באקספו 2010 בשנגחאי
• 
  הביתן הישראלי באקספו 2015 במילאנו
• 
  הביתן הישראלי באקספו 2015 במילאנו
• 
  הביתן הישראלי באקספו 2015 במילאנו

ראו גם

• יריד המזרח
• כיבוש השממה
• התערוכה הבינלאומית לחקלאות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ירידים עולמיים

• מוזיאון אקספו - אתר המוקדש לתיאור התערוכות העולמיות ולמורשתן
• אתר הלשכה לתערוכות בינלאומיות
• ההתאחדות הבינלאומית לירידים ותערוכות אקספו
• אייל להמן, מילאנו, "אקספו" במילאנו: מסביב לעולם ביום, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015
• עמית קוטלר, אקספו 2015: הצצה לתערוכה הגדולה בעולם, באתר ynet, 30 באפריל 2015
• אקספוזיציה: רשמים מתערוכת אקספו 2015 במילאנו, באתר טיים אאוט
• תערוכה עולמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. Tjaco Walvis (2003), "Building Brand Locations", Corporate Reputation Review, Vol.5, No.4, pp.358-366
2. אסתר זנדברג, סמל החדשנות הוויקטוריאנית, באתר הארץ, 5 במאי 2011
3. Walvis, T.H. (2001) "Expo 2000 Hannover in Numbers: How were countries doing?" Stardust New Ventures, Amsterdam
4. אמנת הלשכה לתערוכות הבינלאומיות
5. האתר המוקדש לאקספו 2012
6. Dubai Expo confirms new dates: Oct 1, 2021 until Mar 31, 2022 khaleejtimes.com, May 4, 2020
7. על תערוכת "כיבוש המדבר" באתר BIE(הקישור אינו פעיל, 27.03.2018)
8. על תערוכת "גידול הדרים" בבית דגן, באתר BIE(הקישור אינו פעיל, 27.03.2018)
9. על הביתן הישראלי באקספו67
10. סקירה ביקורתית של הביתן הישראלי והיהודי באקספו 67'
11. על הביתן הישראלי באקספו 2000(הקישור אינו פעיל, 27.03.2018)
12. מדינות שהודיעו על השתתפותן בתערוכה הבינלאומית בסרגוסה(הקישור אינו פעיל, 27.03.2018)
13. החלטת ממשלה 2496 מיום 28.10.2007 באתר משרד ראש הממשלה
14. ישראל תשתתף בתערוכת "אקספו" 2010 אתר משרד החוץ של מדינת ישראל, 28.10.2007
15. משרד החוץ, ביתן ישראל - אקפסו 2010 שנגחאי סין, הפקה:אלבטרוס צילומי אוויר בע"מ, 2014
16. השתתפות מדינת ישראל בתערוכת "אקספו 2012" ביאוסו, קוריאה הדרומית, החלטה מספר 4635 של ממשלת ישראל השלושים ושתיים, משנת 2012, באתר של משרד ראש הממשלה, תיקון החלטת הממשלה 3392 מ-30 ביוני 2011
17. אתר הביתן הישראלי באקספו מילאנו 2015
18. צפריר רינת, הביתן הישראלי באקספו 2015 קוצר שבחים, באתר הארץ, 31 במאי 2015
19. נעמה ריבה, פרסום ראשון: הביתן הישראלי בתערוכת Expo 2015 במילאנו, באתר Xnet‏, 23 בפברואר 2014
20. נילי כהן, עמיחי שטרן, ישראל תשתתף בתערוכת אקספו 2020 בדובאי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באפריל 2019
21. תערוכת "אקספו 2020" שתערך בדובאי בשנת 2020, מציינת עידן חדש ביחסים של ישראל עם דובאי, באתר "דובאי ישראל"