המושב הוא המזרחי ביותר ביישובי דרום הגולן, וממזרח לו נמצאות העיירות הסוריותנווא וג'אסם.
היסטוריה
רמת מגשימים עלה על הקרקע באוגוסט 1968 כהיאחזות נח"ל של התנועה הדתית-ציוניתבני עקיבא. גרעין המגשימים שהקים את היישוב כלל כ-20 איש, שהתיישבו זמנית בבתים נטושים בכפר הערבי פיק[3]. רמת מגשימים נועד להיות מושב שיתופי מבוסס על פלחה והוא קיבל עם הקמתו כ-4,700 דונם אדמה. בנוסף היה המשק אמור להיות מבוסס על מרעה בקר ולול הודים[4]. בשלב הראשון בני הגרעין התיישבו יחד עם הגרעין שהקים אחר כך את המושב נאות גולן בבתי פיק[5], ופעלו כקיבוץ[6].
רמת מגשימים הוא מראשוני היישובים הישראליים בגולן, וראשון היישובים הדתיים בגולן. בשנת 1968 התארגן לאחר שמונה חודשים עברו למחנה צבאי סורי נטוש צמוד למקומו הנוכחי של המושב, ובקיץ 1972 עבר המושב למקומו הנוכחי. את המושב תכנן האדריכל דוד בסט.
בט' באבה'תש"ל (11 באוגוסט 1970), בשעות אחר הצהריים, יצא משדה החמניות של רמת מגשימים ג'יפ ובו חמישה אנשים: שניים מחברי המשק, בנימין כפיר[7] ועזריה גינסברג[8], ואיתם שלוש בנות[9] גרעין 'איתן' של תנועת הצופים הדתיים מ"שבט משואות" מירושלים: יונה סובר[10], אילנה בולה[11] ותמר דרור[12], שעלו לעבוד במושב עד למועד גיוסן[13]. עם רדת הערב, משבוששו לחזור, החלו מחפשים אחריהם, אך רק למחרת בבוקר התברר כי הג'יפ שבו נסעו עלה על מוקש רב עוצמה, וכל נוסעיו נהרגו[14]. על שמן של הבנות שנהרגו נקרא בית הכנסת "בית ציון ואוהל אית"ן" שבירושלים (אילנה בולה, יונה סובר, תמר נחמה דרור) וכמו כן נקרא על שמן (ועל שם אנשים נוספים) המושב אבני איתן ברמת הגולן. בנוסף הוקמה לזכר הנופלים "אנדרטת החמישה"[15], דרומית-מזרחית לרמת מגשימים.
בסוף 1970 התחילה הקמתו של יישוב הקבע של המושב[16] ובאותה עת החלה גם הקמתו של מאגר מים ליד המושב[17]. המאגר התמלא לאחר חורף אחד[18].
במהלך נובמבר 1972 סבל המושב מהפגזות תכופות מכיוון סוריה. בהפגזה הראשונה נהרסו לולי הישוב[19].
בראשית מלחמת יום הכיפורים פונה המושב, נכבש בידי הצבא הסורי בבוקר היום השני למלחמה, ושוחרר כעבור יומיים על ידי צה"ל. היישוב נפגע קשות לאחר קרב שריון שהתנהל בו[21]. חלק מחברי המשק חזרו אליו עוד באמצע המלחמה לתחילת שיקום המקום[22].
בפברואר 1974 נהרגה חברת המושב אסתר (אסי) בן דוד[23] במהלך הפגזה ארטילרית בתקופה מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור[24].
בשנת 2003 אושרה תוכנית הרחבה של המושב המאפשרת בניית עד 250 יחידות דיור נוספות[30].
ב-7 בינואר2005 נהרג בן המושב בהתפוצצות נפל פגז בעת שטייל סמוך למושב[31].
כלכלה
המושב התבסס עם הקמתו על משק חקלאי גדול ועל עבודת חוץ של חברים, שהכניסו את משכורתם לקופה המשותפת. כל משפחה הייתה מקבלת תקציב על פי מספר הנפשות וכפי צרכיה.
בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי, עקב חובות שצבר בעקבות משבר האינפלציה בישראל, יחד עם מושבים רבים אחרים בפריפריה[33]. המושב לקח חלק בהסדר חובות המושבים. בנוסף אספת החברים של המושב החליטה על הקמת צוותי חשיבה שתפקידם היה להמליץ על שינויים באורחות החיים ביישוב. המלצות הצוותים השונים התקבלו בהצבעה בקלפי ברוב של כ-97%, ובעקבותיהם מרכיבי הצריכה ביישוב (חינוך, בריאות, דיור) עברו בחודש מאי 1991 לשיטת התשלום הישיר. מאז כל חבר צריך לשאת בעלות חינוך ילדיו, בריאות משפחתו, תחזוקת ביתו והרחבתו (קודם לכן מימן אותם המושב). חברים העובדים במושב מקבלים את שכרם מאז השינוי לפי אופי תפקידם והיקף משרתם, וחברים העובדים מחוץ למושב ("עובדי חוץ") מקבלים את שכרם ממעבידם. בוטל "התקציב האחיד" והונהגה הפרדה מוחלטת בין עסקי המושב בתחום החקלאות ובין ניהול חיי הקהילה (תרבות, בית כנסת, נוי וכדומה), שממומנים מאז ואילך מגביית תשלום אחיד מכל בית אב.
בשנות ה-90 היה המושב שותף בהקמת כפר הנופש "כינר", הסמוך למושב רמות על שפת הכנרת, המיועד לציבור הדתי המציע נופש כשר למהדרין.
בשנת 2014 נתנה רשות החשמל רישיון מותנה לחברת אנלייט אנרגיה מתחדשת להקמת חוות רוח בראשית, חווות טורבינת רוח הגדולה בישראל, שבחלקה ממוקמת על אדמות המושב. החברה להגנת הטבע התנגדה תחילה לפרויקט והקמתו התעכבה[34]. ביולי 2018 נחתם הסכם להקמת החווה[35], והקמתה החלה בתחילת 2020 בעלות של 1.25 מיליארד שקל[36][37]. מושב רמת מגשימים מחזיק ב-40% מהפרויקט, בשותפות עם שבעה יישובים אחרים ברמת הגולן. את הקמת הפרויקט ממן בנק הפועלים[38].
