אשדוד היא העיר המתוכננת הגדולה והוותיקה בישראל. היא מחולקת ל-17 רובעי מגורים מינהליים, ו-4 רבעים מעורבי שימושים – גם מגורים וגם מסחר. המע"ר (מרכז עסקים ראשי), המרינה, קריית התרבות, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד (קריית פרס). רבעי המגורים בעלי שמות בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), והשאר נקראים על שם תפקידם (כגון המע"ר, ורובע המרינה הממוקם סביב למרינה אשדוד). בנוסף, שניים מן הרבעים בעלי ייעוד ספציפי – קריית פרס שבדרום נועדה לשירותים מיוחדים, דוגמת בית חולים ואוניברסיטת אשדוד העתידית, ורובע פארק לכיש מיועד לשמש קריית ספורט.
בצפון העיר קיימים גם שלושה אזורי תעשייה גדולים – אזורי התעשייה הקלה (קריית חלוצים), הכבדה (קריית איתנים), והצפוני, וכן נמל אשדוד, שהם נפרדים מרובעי המגורים. הפרדת השימושים באשדוד, בין התעשייה למגורים באשדוד, מושתת על משטר הרוחות באזור, ולכן התעשייה נמצאת מצפון ולא מדרום – כדי למנוע זיהום מרבעי המגורים.[1]
החלוקה בעיר באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים, וכן בנושא תוכניות מתאר שונות. כל רובע בעיר מתפקד כיחידה אורבנית עצמאית, ולכן ברבעים השונים קיימים השירותים היומיומיים של התושבים באותם רבעים כמו מרכזים קהילתיים, בתי ספר וגני ילדים, וקופות חולים. מאז 2011, ניהול רבעי המגורים מופקד בידי מינהלות הרבעים, שתפקידן לשמש זרוע ביצועית של גופי העירייה לתושב ברמה הפנים-רובעית.
בשונה מערים אחרות בישראל, רובעי אשדוד לא מחולקים פנימית לשכונות. בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות, המצטלבים בזוויות ישרות ומהוות רשת ("גריד") של שתי וערב. צורת העיר הקיימת כמעט זהה לתכנון המקורי שלה בסוף שנות ה-50, עם שינויים שהתרחשו בשנות ה-90, בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר.
במהלך השנים, העיר התפתחה דרומה, דבר שהוביל להבדלי מראה בולטים בין רובעי העיר הצפוניים לאלו הדרומיים, עם סוגי בנייה שונים בהתאם לגלי העלייה והאדריכלות הישראלית ששלטה באותה תקופה. כמו כן, למרבית הרבעים נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל: סופרים עבריים, פרחים ושמות תנ"כיים),[2] בשונה מהרבעים הוותיקים שאינם אחידים בנושא זה.
רובע א' הוא הרובע הראשון שהחל להיבנות בעיר, עת נוסדה ב-1956. בנייתו הסתיימה במהלך שנות ה-70, והוא היה הרובע המרכזי באשדוד עד הקמתו של רובע הקריה. הרובע ממוקם בחלק הצפון מערבי של העיר, ותחום מצפון על ידי שדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב ברחוב הטיילת ובחוף הים. בתחומי החוף של הרובע פועלים שני חופים מוכרזים, חוף "מי-עמי" ו"חוף לידו", מהוותיקים בעיר. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני-נמוך.[5] ברובע אין נושא אחיד לשמות הרחובות, שכן רובם ניתנו בשנותיה הראשונות של העיר, רובם נלקחו כדוגמה מערים אחרות או ניתנו כמחווה לתורמים למפעל בנייתה של אשדוד (דוגמת רחוב רוגוזין על שמו של ישראל רוגוזין).
הפארק המרכזי של הרובע הוא "גן אלישבע", הקרוי על שמה של אלישבע קפלן, אשת ראש הממשלה אשכול, אשר תרם רבות לפיתוחה של אשדוד בשנותיה הראשונות ועל שמו קרויה גם תחנת הכוח בעיר. בתחומי הגן נמצא היד לחללי חיל הים. בשטחו הצפוני של הרובע מתנשאת גבעת יונה, בה מצויים שרידים ארכאולוגיים רבים ותצפית פנורמית על העיר ונמל אשדוד. כמו כן, שוכן בה מגדלור אשדוד ששימש את הנמל בעבר. במפגש הרחובות רוגוזין–שבי ציון, נמצאת כיכר עירונית ובה אנדרטת הנר, שעיצבה מתילדה הלפרין, תושבת העיר, לזכר בנה שנפל במלחמת ההתשה ולכל חללי מערכות ישראל.
בשנים הראשונות להקמת העיר, התגוררו בשטחו הצפוני של הרובע עשרות משפחות ממרוקו, ממצרים ומרומניה במבנים ארעיים. שכונת הקבע הראשונה של אשדוד הוקמה ב-1958, ונקראה "שיכון עובדי חברת החשמל". עובדי תחנת הכוח אשכול התגוררו בתחילה ביישובי האזור, ועם סיום הקמתה של תחנת הכוח, עברו להתגורר ברובע א'. עד לשנות ה-80, הרובע היה האזור המסחרי העיקרי של העיר. עשרות עסקים, חנויות ובתי קפה לאורכם של רחובות רוגוזין ושבי ציון שהם הרחובות הראשיים של הרובע. ואלו משכו לרובע מדי יום תושבים מרחבי העיר, בין המוסדות הכלל עירוניים שקמו ברובע אפשר למנות את אצטדיון הכדורגל הרשמי של אשדוד, אצטדיון הי"א. התחנה המרכזית הישנה של אשדוד, וקולנוע "דגון". במהלך השנים, חשיבות הרובע פחתה משמעותית, עם הקמתו של הרובע המרכזי בעיר, הקריה, וכן כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה ברובע.
ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("גאולים", "יהל"ם" ו"אילנות"), בית הספר הטכנולוגי קציני-ים אורט אשדוד, כפר הילדים והנוער מל"י "נווה גלים", ושני מרכזים קהילתיים ("עוזיאל" ו"אחווה"). הבנייה ברובע מעורבת, וכוללת שיכונים נמוכים, צמודי קרקע ורבי קומות. במהלך העשור השני של המאה ה-21, הרובע החל לעבור התחדשות עירונית, עם הוצאתם לפועל של עשרות פרויקטי תמ"א 38 לחיזוק וחידוש מבנים, וכן פרויקט פינוי בינוי ראשון באשדוד. בתחומי הרובע פועלים גם בית ויצו, מרכז קליטה בית קנדה (בתכנונם של האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן שהוכרז כמבנה לשימור), בית אמני אשדוד על שם אריה קלנג, ובית המלון הראשון בעיר ברמת אירוח יוקרתית הנקרא "West". ברחוב הטיילת ברובע, הנושק לחוף הים, החלה לפעול החל מהעשור השני של המאה ה-21 שדרת חיי לילה מרכזית בעיר, ובה מסעדות, פאבים ואולמות אירועים רבים. בחניית חוף "לידו" הסמוך מתקיים בימי רביעי "השוק הפתוח", אחד מהשווקים הגדולים באזור הדרום.
בנובמבר 2024 אושרה תוכנית להתחדשות עירונית במרכז הרובע, בתכנון האדריכל גיל מינסטר.[6][7]
בנייתו של רובע ב' החלה גם היא בשנותיה הראשונות של אשדוד, במקביל לבנייתו של רובע א'. בנייתו הסתיימה בסוף שנות ה-60. הרובע ממוקם בצפון העיר, ותחום מצפון בציר ז'בוטינסקי, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע גרים כ-10 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[8][9]
ברובע משתרע הפארק הגדול בעיר – פארק בן-גוריון המכונה בפי התושבים גם "פארק המשטרה" על שם תחנת המשטרה ששכנה מדרומו בעבר,[10] אשר בתחומו נמצא האצטדיון הרב-תכליתי, וכן בית משפט השלום. במרכז הרובע, פארק מרכזי נוסף שנקרא "גן הלוחמים", ובו שוכנת הספרייה העירונית על שם יוסף מאירהוף. מרבית הרחובות ברובע קרויים על שם אישים חשובים בהיסטוריה היהודית, ועל שם חיות וציפורים. את הרובע מחלקים שלושה רחובות מרכזיים – קיבוץ גלויות (אשר מחבר את הרובע עם רובע ה'), רמב"ם (בו מתרכז המסחר הרובעי בעיקר) ויוספטל.
בהיעדר רובע מע"ר בעיר בעשרות שנותיה הראשונות, ובדומה לרובע א', רובע ב' הפך גם הוא לרובע מרכזי ומסחרי בעיר. במרכז הרובע הוקם מבנה משרדים ומסחר גדול, ובצמוד לו השוק העירוני, אשר משכו גם הם אלפים מתושבי העיר מדי יום.
בצפון הרובע נוסדו גם שני התיכונים הראשונים של העיר – מקיף א' הממלכתי, ומקיף ב' הממלכתי-דתי, הפועלים עד היום. במקביל לרובע א', גם חשיבותו של רובע ב' התנוונה עם השנים, והוא עובר תהליך של הזדקנות. הבנייה ברובע מתאפיינת בבנייה נמוכה, של שיכונים עד גובה 4 קומות. גם רובע זה החל לעבור במאה ה-21 תהליך התחדשות עירונית.
רובע ג' החל להיבנות במהלך שנות ה-60, בין היתר בעקבות גלי עלייה גדולים של עולים חרדים מארצות הברית ומאירופה. בתחילת שנות ה-70 התרחב הרובע עם הגעתם של אלפי עולים מגאורגיה לאשדוד. הרובע ממוקם בצפון-מזרח העיר, ותחום מצפון בשדרות בן-גוריון, מדרום בשדרות יצחק הנשיא, ממזרח בשדרות משה סנה, וממערב בשדרות בני ברית. ברובע גרים כ-24 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג נמוך.[14] כמחצית מאוכלוסייתו של רובע זה היא מהמגזר החרדי, והשאר מורכב מאוכלוסייה מעורבת של ותיקים, חילונים ועולים חדשים. הפארק המרכזי של הרובע הוא גן "נווה יהונתן", על שמו של יוני נתניהו, והרחוב הראשי שלו הוא שדרות הפלמ"ח. הבנייה ברובע מעורבת, אך ברובה מורכבת משיכונים נמוכים. גם ברובע זה אשר החלו הליכי התחדשות עירונית.
רובע ד' החל להיבנות בשנות ה-70, ובנייתו נמשכה עד לתחילת שנות ה-90. הוא ממוקם במערב העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות הרצל, וממערב בשדרות משה דיין וחוף הים. רובע ד' התהווה גם הוא עד לשנות ה-90 כאחד הרבעים המרכזיים בעיר, ובניין העירייה והתחנה המרכזית של העיר אף שכנו בו, עד מעברם לרובע הקריה בתחילת שנות האלפיים. אלה, הסבו עצמם לבניין משרדים ומרכז מסחרי גדול ופעיל. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני.[16]
אוכלוסיית הרובע הטרוגנית, ומורכבת מאזרחים ותיקים, משפחות וזוגות צעירים וכן עולים חדשים משפרי דיור. הבנייה ברובע מורכבת מבנייה רוויה ומשיכונים רבים, יחד עם שכונת צמודי קרקע גדולה בסמוך לחוף. הרחובות המרכזים ברובע הם רחוב רוגוזין, אשר ממשיך את מסלולו מרובע א', רחוב משה שפירא, בו מתרכז המסחר הרובעי, ורחוב קרן היסוד, אשר מחבר את הרובע עם הקריה. הרחובות ברובע בחציים קרויים על שמם של חברי הכנסת משנותיה הראשונות של המדינה, ועל שם מושגים הקשורים לים.
בעבר, נחשב הרובע ליוקרתי באשדוד בשל קרבתו לים, וכן בזכות בניית דירות גדולות ובתים צמודי קרקע. עם הקמת הרבעים הדרומיים, איבד הרובע מיוקרתו, אך עדיין נחשב לרובע מבוקש בקרב משפרי דיור ומשפחות.[דרוש מקור] ברחבי הרובע מפוזרים מספר פארקים, שהמרכזי שבהם הוא פארק "התאומים", אשר הוקם כאות זיכרון לפיגועי 11 בספטמבר. בסמוך לרובע נמצא גם פארק אשדוד-ים (על שם העיר העתיקה), הפארק המרכזי בעיר, אשר הוקם בשנת 2013 ומכיל אטרקציות רבות, ביניהם אמפי אשדוד, אך הוא אינו משתייך לרובע מסוים. ברובע פועל גם המוזיאון לתרבות הפלשתים, אשר מציג את ההיסטוריה של אשדוד כאחת מחמש ערי פלשת הגדולות. כמו כן, ברובע פועלים שלושה בתי ספר ממלכתיים ("שחר", "ארזים" ו"רעים"), תיכון מקיף ג', מרכז ההעשרה למחוננים ומצטיינים מרחבי העיר "מרו"ם", והמרכז הקהילתי "גולדי" בו שוכן התיאטרון העירוני "ברמוזה" אליו עבר מקניון לב אשדוד[17] עם סגירתו ב-2023.
ברובע זה מתקיימת התחדשות עירונית מסיבית, לאור גמר עתודות הקרקע לבנייה בו.
בנייתו של רובע ה' החלה בשנות ה-70, כאשר מרביתו נבנה רק במהלך שנות ה-90. הרובע ממוקם במרכז העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות בני ברית, וממערב בשדרות הרצל. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי מדורג בדירוג בינוני.[18] בדומה לרובע ד', האוכלוסייה ברובע מגוונת מאוד, וכך גם הבנייה, אשר ברובה מורכבת מרבי קומות, וכן משיכונים וצמודי קרקע.
שני רחובות מרכזיים חוצים את הרובע לארבעה חלקים, רחוב משה אבן עזרא ורחוב יהודה הלוי, אשר במרכזם שוכן קניון לב אשדוד, אשר הוקם בתחילת שנות ה-90 ובעבר היה הקניון הגדול בעיר. ממזרח לרובע משתרעים פארק יגאל אלון וגן הפסלים, אשר ממשיכים את הריאה הירוקה של פארק "בן-גוריון" מרובע ב'. הרחובות ברובע קרויים על שם משוררים, סופרים ויצירות עבריות. ברובע פועלים שני בתי ספר ממלכתיים ("שז"ר" ו"רננים"), שלושה בתי ספר חרדיים לבנות ("בית יעקב – נאות שמחה", חורב" ו"בני יוסף – חיי שרה" השוכן במקומו של בית הספר מפת"ן חרמון שנסגר[19]), מועדון ספורט להרמת משקולות "גל אולימפי הפועל אשדוד", סניף אגודת ניצן העירוני, מרכז קהילתי "טנה" ותיכון מקיף ד' אשדוד. כמו כן, ברובע שוכן בית האבות המרכזי של העיר, ע"ש שאול בן שמחון.
בעבר פעלה ברובע גם תחנת המשטרה העירונית, אשר נסגרה בשנת 2014, ובמקומה נפתחה תחנת מרחב לכיש ברובע י'. בשטחה מתוכנן לקום מתחם מגורים.[20] כמו כן, מרפאת "ביקורופא" העירונית, ותאגיד המים העירוני "יובלים" שהתרכזו בעבר ברובע החליפו מקומם ועברו לאזור התעשייה הקלה ולרובע א' בהתאמה.
פארק אלון
קניון לב אשדוד וצומת יהודה הלוי–משה אבן עזרא
גן הפסלים
מרכז מסחרי ורפואי "סנטר פארק" (בית הרופאים), וצומת יהודה הלוי–משה אבן עזרא המרכזית ברובע
רובע ו' החל להיבנות באמצע שנות ה-60, ובנייתו הסתיימה בשנות ה-70. הרובע ממוקם במזרח העיר, ותחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות הרב לוין, וממערב בשדרות בני ברית. ברובע גרים מעל 14 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי בו מדורג נמוך.[21] הרובע הוקם במהירות לאור כמויות העולים הגדולות בשנים אלה, ולכן מורכב ברובו המוחלט משיכונים נמוכים.
בשנים האחרונות קיימת מגמת התחרדות גדולה ברובע, כשאוכלוסייה חרדית קובעת בה את משכנה, דבר שהתבטא בבניית בתי כנסת ומבני ציבור ייעודיים לאוכלוסייה זו.[22][23] שני הרחובות המרכזיים ברובע הם רחוב שלמה בן-יוסף, המחבר את הרובע עם רובע ג', ורחוב דב גור, הקרוי על שמו של ראש המועצה הראשון של אשדוד. הפארק המרכזי של הרובע נקרא על שמו של אבנר לביוב, חסיד חב"ד. הרחובות ברובע קרויים על שם אישים רבים מההיסטוריה היהודית, מנהיגי קהילות יהודיות, ולוחמים על תקומת המדינה.
ברובע פועלים ארבעה בתי ספר ממלכתיים ("הראל", "יד שבתאי", "שילה" ו"גלים"), ומתנ"ס מרכזי וקאנטרי "בית לברון", אשר פועלים בו גם בריכה עירונית, ומגרשי טניס. בבית לברון פעל בעבר גם סינמטק.[24] ברובע שוכן שוק עירוני הכולל מעל 80 חנויות,[25] לשכת רווחה בין-רובעית, מועדון לוותיקי מלחמת העולם השנייה (וטרנים), "בית העולה" ליוצאי אתיופיה וברית המועצות לשעבר ממוקמת שלוחה שכונתית למרכז הצעירים העירוני, כיוונים בשכונה, וכן שלוחה של הספרייה העירונית לדוברי רוסית.
ברובע שוכן הרחוב היחיד בעיר הקרוי על שמו של חלל צה"ל, נתן אלבז.[26] הורים של נופלים נוספים, שהיו בני העיר, דרשו גם הם את אזכור בניהם בעיר אך אלו לא הונצחו ברחובות עקב מספר הרב שהקשה לתת הנצחה ראויה.[26] הבקשה להנציח את אלבז ברחוב בעיר הגיעה מממשלת ישראל.[26]
מדי שנה מאז 2017 מתקיים ברובע פסטיבל VAV, פסטיבל ההיפ הופ הגדול בישראל. הפסטיבל מארח את מיטב אמני הז'אנר, ומקיים תחרויות ראפינג וברייקדאנס בהן גם הציבור הרחב משתתף.[27][28] ברובע זה מתקיימת התחדשות עירונית מסיבית בדמות תמ"א 38 ופינוי בינוי. בתחילת 2022 הודיעה עיריית אשדוד על שיפוץ השוק ברובע בתקציב של 12 מיליון ש"ח.[25]
רובע ז' החל להיבנות במהלך שנות ה-90 וממוקם במזרח העיר. תחום מצפון בשדרות יצחק הנשיא וברחוב רבי שמעון בן שטח, מדרום בשדרות ירושלים, ממזרח בשדרות משה סנה, וממערב בשדרות הרב לוין. ברובע גרים כ-22 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי בו מדורג נמוך.[21] ברובע זה מתגוררת אוכלוסייה חרדית בלבד, ועל כן, בחרה עיריית אשדוד להעניק לרחובות הרובע שמות של תנאים ואמוראים.
ברובע פועלים מוסדות דת רבים, ומוסדות חינוך רבים של החינוך העצמאי. הפארק המרכזי של הרובע קרוי גם הוא על שמו של הרב לוין. צפונית לרובע ממוקם מתחם מפעלי "אלתא מערכות" של התעשייה האווירית לישראל.
רובע ח' הוקם בשנות ה-70. כל שמות הרחובות ברובע זה הם שמות הקשורים לפרחים. ברובע גרים כ-16 אלף תושבים,[4] והחתך הסוציו-אקונומי בו מדורג נמוך.[21] הרובע בעל אוכלוסייה מגוונת של חילונים, חרדים ועולים חדשים.[21]מקומות ציבוריים ברובע: בניין הדיור הציבורי "עמיגור" במתחם "פלדות" ששימש בעבר מרכז קליטה, מכון רפואי של בית החולים "אסותא" במרכז "כלניות", מועדון "הדס" לוותיקי מלחמת העולם השנייה המכיל גם את מוזיאון הגבורה היהודית במלחמה מול הנאצים והשואה ומתנ"ס "חרצית" ובו בריכה עירונית וחדר כושר עירוני.
רובע ט' הוקם בתחילת שנות ה-90. ברובע קיימים אזורים רבים עם בתים צמודי קרקע. שמות הרחובות ברובע זה הם שמות של רבנים ושל יישובים שהוקמו עם העליות הראשונות לארץ ישראל. ברובע גרים בצוותא עולים מברית המועצות, ותיקים ואוכלוסייה דתית – בסך הכל 10 אלף תושבים.[30][4]מקומות ציבוריים ברובע: פארק הוורדים, אולפנה, מרכז ייעוץ לנוער ומשרדי התאחדות עולי ברית המועצות (בתוך המרכז המסחרי).
מקומות ציבוריים ברובע: מדרחוב הנביאים, מרכז יום לקשיש "בית אביב", בית כנסת ובית מדרש לעולי ברית המועצות של ארגון "הדור הרביעי", ישיבת ההסדר "נוה דקלים", בית העולה העירוני "איתן" ובו גם ספרייה לקוראי רוסית (בדומה לבית העולה ברובע ו') ומתנ"ס "דיונה" ובו אולם מופעים. ברובע ממוקמת גם תחנת המשטרה החדשה של אשדוד, אשר נחנכה בשנת 2015 לאחר המעבר מהתחנה ברובע ה', ומשמשת גם כמטה מרחב לכיש של משטרת ישראל.
רובע י"א הוקם באמצע שנות ה-70. שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של נחלים בארץ ושמות של הרים בארץ.[33] ברובע גרים מעל 19 אלף תושבים.[4] הרחוב המרכזי ברובע קרוי על שם ימת כנרת.
מקומות ציבוריים ברובע: בית הספר התיכון מקיף ו', מועדון גמלאים "מרגלית" לדוברי רוסית וספרדית, קן של השומר הצעיר, סניף של בני עקיבא, מכון כושר פרטי ומתנ"ס "עם-שלום" ובו חדר כושר עירוני לילדים אולם כדוריד ומגרשי טניס עירוניים; הרב מרדכי מנשה לאופר הוא רב הרובע.
גן גולדה (פארק י"א)
מרכזון הרובע
משחק טניס במרכז העירוני ברובע, מרכז קהילתי עם שלום, 2024
רובע י"ג הוקם בתחילת שנות ה-90 ביחד עם הקמת רובע י', וגם הוא, לשם קליטה מהירה של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.[31] רוב שמות הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של המלכים ששלטו בממלכות יהודה וישראל. ברובע גרים מעל 19 אלף תושבים.[4]
מקומות ציבוריים ברובע: לשכת רווחה בין־רובעית, מרכז ייעוץ לנוער, בית הספר התיכון מקיף ח', קן של תנועת הנוער העובד והלומד, בית מדרש של חב"ד "אשל אשדוד" עבור דוברי רוסית, מתנ"ס "דיונה" המשותף גם לרובע י', בית לעולה – "בית איתן" וקאנטרי קלאב שבנייתו התעכבה שנים רבות,[34] ונפתח לבסוף בקיץ 2024.[35]
ברובע פועלים 2 בתי ספר יסודיים ממלכתיים – "רתמים" ו"שקד".
רובע י"ד הוא רובע בהליכי בנייה, שאינו מאוכלס. שטחו חולש על פארק החולות והדיונה הגדולה. עתידים להיבנות שם בנייני מגורים ופארק היי-טק.[36] זהו הרובע החסר היחיד שהופיע עוד בתוכנית החלוקה המקורית של העיר לרבעים. מאחר ששטחו חולש על הדיונה הגדולה, אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, היתכנות בנייתו הוטלה בספק, אך ב-2022, לאור תמיכה נרחבת במועצת העירייה ב-2016,[37] אושרה בנייתו בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.[38]
רובע ט"ו הוא הרובע הגדול באשדוד מבחינת השטח. הרובע בנוי ברובו ממבנים פרטיים דו-קומתיים וכן רבי קומות אחדים. פיתוחו ובנייתו חולקה לארבעה שלבים, השלבים הראשונים נבנו באמצע שנות ה-80 והאחרונים בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21.[39] ברובע גרים כ-11 אלף תושבים.[4]
ברובע זה שוכן מגדל עתיק המכונה "המיצדית". שמהווה שריד ליישוב אשדוד ים ששכן במקום במשך אלפי שנים. המיצדית שימשה בזמן הכיבוש הערבי על ארץ ישראל כמגדל איתות המקשר עם העיר הערבית רמלה על מנת לנטר אויבים המנסים לחדור לארץ מחוף ימה של אשדוד. ברובע ט"ו פועל מחנה של המחנות העולים, וכן מתנ"ס "דקל" בשטח בית הספר היסודי "אופק". ברובע ממוקמת גם כיכר עין השמש ("היובל") – מעגל התנועה השני בגודלו בישראל, אחרי כיכר המדינה בתל אביב – וכן כיכר ינקה קופלה. ברובע נמצא מסוף האוטובוסים הגדול בדרום העיר – מסוף ריביירה.
רובע ט"ז הוקם בעשור הראשון של המאה ה-21. על מנת לנצל את שטחו הקטן יחסית (בעקבות שימור הדיונה הגדולה); רובו בנוי רבי קומות. הרחובות וגני הילדים ברובע זה קרויים על שמם של פירות.[39] ברובע פועלים בית הספר היסודי "רימונים" ובית הספר "גוונים" לחינוך מיוחד. ברובע גרים מעל שבעת אלפים תושבים.[4]
רובע י"ז הוקם בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. הוא בנוי ברובו מבתים פרטיים. הרחובות ברובע זה קרויים על שמם של אבני חן.[39] ברובע זה פועל בית הספר היסודי הממלכתי "שירת הים" ומקיף י"א. ברובע גרים מעל חמשת אלפים תושבים.[4] הרובע גובל עם רובע ט"ו בשדרות תל חי.
רובע הקריה ("הסיטי") החל להבנות בסוף שנות ה-90 ונכון לשנת 2024 בנייתו כמעט הושלמה. הקריה הוא הרובע המאוכלס ביותר באשדוד עם מעל ל-22 אלף תושבים.[4]הרובע מחולק לפי ייעודי שימוש: מגורים, מע"ר (מרכז עסקים ראשי), וקריית התרבות.[39] בשנת 2013 החל להבנות חלקו של הרובע הקרוי מע"ר דרום.[40] רובע זה מצטרף לרבעים א', ב' ו-ד' ויוצר ביחד איתם את מרכז העיר.[41][4]
מרכזי התרבות הראשיים של של העיר ממוקמים בקריית התרבות. ב-2018 החליטה עיריית אשדוד לקרוא לה על שמו של צבי צילקר,[42] שהיה ראש העיר שכיהן בה לתקופה הארוכה ביותר, ונחשב למזוהה איתה ועם התפתחותה לעיר תעשייה גדולה.[43] בקריה ממוקמים מוסדות ציבוריים רבים, וביניהם בית עיריית אשדוד, קניון "סימול", בית יד לבנים בו שוכן הארכיון לתולדות אשדוד, היכל התרבות העירוני "המשכן לאמנויות הבמה הפיס", המרכז הפדגוגי פסג"ה, והמרכז לאמנויות "מונארט" בו שוכנים מוזיאון אשדוד לאמנות והקונסרבטוריון העירוני "אקדמא". כמו כן, הוא ממוקם בסמוך למרכז הקניות "גן העיר", וביניהם ממוקמת כיכר הנושאת את אותו השם.
רובע הקריה מע"ר הוא מרכז העסקים הראשי בעיר, ממוקם במערב רובע הקריה, והוא מחולק לשני מתחמים לא רציפים, המופרדים על ידי קריית התרבות ע"ש צבי צילקר – דרום וצפון.
החלק הצפוני, הגובל ברובע ד' בשדרות ירושלים וב"סיטי" בשדרות הרצל, ונמצאים בו בעיקר מתחמי מסחר ומשרדים, ביניהם "מרכז הקריה" במערב, ובצפון מגדל דמרי ומגדלי K מעורבי השימושים. החלק הדרומי גובל ברובע הסיטי, רובע י"א והמרינה. הרובע תוכנן להיבנות מבניינים רבי קומות. חלק מהבניינים כבר בנויים וחלקם נבנים. הרחוב הראשי ברובע קרוי "כינור" וממנו מסתעפים שאר הרחובות, הקרויים על שמם של אמנים בישראל.
רובע המרינה הוא רובע שבנייתו החלה בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21. בסמוך למרינה של אשדוד. ולכן המקומות העיקריים ברובע קשורים למרינה. רציפי חנייה לכלי שיט, המרכז לחינוך ספורט ימי, מועדון שיט, תחנות איסוף של אוניות הלוקחות נוסעים לשיט תיירותי בים. הרובע מתפרש על פני 803 דונם וגרים בו מעל 2,500 מתושבי העיר.[4]
במבוא הרובע ממוקמת כיכר יהודי סלוניקי ("המפרשים"), ובה פסל המפרשים בעיצוב ישראל הדני.
ב-2019 עיריית אשדוד אישרה מיזם להקמת אגם מלאכותי לנוי ולספורט ברובע שיתפרש על פני 57 דונם, ויכלול בתחומו מרכז מסחרי שיהיה פתוח בכל שעות היממה ובו בתי מלון, פאבים ובתי קפה. האתר מיועד להיפתח במהלך 2023.[46]
ב-2012 אושרה תוכנית להקמת קמפוס אקדמי ירוק[52] ברובע בתקציב של 300 מיליון ש"ח, שישתרע על שטח בגודל 150 דונם בקרבת "הדיונה הגדולה" ממזרח ומדרום.[53][54][55] ב-2018 הונחה אבן הפינה הראשונה במקום, והודיעה עיריית אשדוד על תוכנית המקום, הכוללת מרכז של מכללה להנדסה ע"ש סמי שמעון (שתעבור מרובע ב')[56] הצפויה להיות המוסד הראשון שיקום באתר ותשתרע על 46 דונם. ביתר שטח הקמפוס מתוכננים לקום מוסדות להשכלה גבוהה ואוניברסיטה.[57] המקום מתוכנן לכלול מעונות עבור 10,000 סטודנטים, מגורי סגל וכ-3,000 יחידות דיור.[58]
פארק ההיי-טק
פארק ההיי-טק הוא מתחם מעורב-שימושים[59] ברובע המיוחד, בו מתוכננים לקום מגדלי משרדים, וכן אזורי מסחר ומגורים הצפויים לשמש את מתחם הקריה האקדמית.[60] ב-2019 החלה בנייתו.[61]
ב-2021 החלה החלה בנייתו של מפעל "אלבטק" (אלתא), שהוא הראשון לקום בפארק.[61]
רובע פארק לכיש הוא רובע בשלבי הקמה ראשוניים. ברובע מתוכננת להיבנות שכונת מגורים חדשה שתמנה 2,700 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, קריית ספורט ובה בריכה אולימפית ואצטדיון אשדוד העתידי. הרובע ממוקם בחלקה הצפוני של אשדוד, מזרחית לנמל, כשהוא נתחם ממערב לנחל לכיש וממזרחית לשדרות הרצל. הרובע יתפרש על כ-617 דונם.[62]
עבודות הפיתוח של הרובע, שיעמוד כחיץ בין העיר אשדוד לפארק לכיש,[63] החלו בסוף שנת 2021.[64] ביולי 2023 הונחה אבן הפינה למתחם המגורים הראשון שצפוי להיבנות ברובע.[65]
בניית אצטדיון אשדוד, אוקטובר 2024
בניית שכונת מגורים ("כוכב הצפון") לאורך שדרות הרצל, ספטמבר 2024
היחידה לתכנון אסטרטגי[ג], שנתון סטטיסטי אשדוד 2015, באתר עיריית אשדוד, שנת בנייה – עמ' 26, נתוני שטח – עמ' 60, נתוני אוכלוסייה – עמ' 64, נתוני התפלגות אוכלוסייה – עמ' 65, נתוני אשכול חברתי-כלכלי – עמ' 104, פברואר 2016