רשות המסים בישראל היא גוף ממשלתי הפועל המהווה יחידת סמך של משרד האוצר ועוסקת בעיקר בגביית מיסים וכן במתן מענקים ממשלתיים מסוימים.
הרשות הוקמה ב-1 בספטמבר2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל לאחד את האגפים לגביית מיסים - אגף מס הכנסהומסוי מקרקעין, אגף המכס ומע"מ ושע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים). המטרה הייתה "לאחד את ניהול נושא גביית המיסים תחת מנהל ראשי אחד ולהסמיך אותו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים".
מבנה ארגוני
הרשות מונה כ-5,500 עובדים, בהנהלה וביחידות השדה.
דלפק הקבלה של המרכז הארצי למידע, שירות ומשאבים בקריית הממשלה תל אביב
הנהלת הרשות, המרכזת את פעילות המטה, מטפלת בנושאים מקצועיים כמפורט:
חטיבת מנהל - אחראית לפיתוח משאבי אנוש ברשות, ריכוז הטיפול בתקציב והקצאת משאבים.
חטיבת שומה וביקורת חשבונות - אחראית על שומת מס הכנסה, שומת מיסוי מקרקעין וביקורת חשבונות במע"מ. ממונה על אכיפת הוראות ניהול ספרים ותשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת.
חטיבת מודיעין וחקירות - אחראית על אכיפת חוקי המיסים וטיפול בתיקים בהם קיים חשד לביצוע עבירות מס פליליות.
חטיבה מקצועית - אחראית על התוויית מדיניות בנושאים מקצועיים, לרבות ייזום וטיפול בהצעות חוק ותיקוני חקיקה. כן מטפלת בפניות הנוגעות להחלטות מיסוי מקדמיות.
חטיבה משפטית - מטפלת בנושאים במישור האזרחי (כמו: תכנון וניסוח הצעות חוק) ובמישור הפלילי (הכנה וניהול של תיקים פליליים).
החטיבה לאכיפת הגבייה - אחראית לקביעת מדיניות הגבייה ומדיניות ניהול החוב ומעקב אחר תהליכי אכיפת הגבייה.
שע"ם (שירות עיבודים ממוחשבים) - מערך המחשוב של הרשות.
חטיבת ביקורת פנים ונציב קבילות - מטפלת בעריכת ביקורות פנימיות ובבדיקת תלונות הציבור.
מינהל המכס - מטפל בקביעת מדיניות בתחום סחר חוץ, אכיפת תנאי חוקיות היבוא והיצוא, פיקוח על היבוא המסחרי לרשות הפלסטינית.
חטיבת מידע, שירות ומשאבים - אחראית על הפעלת דלפקי קבלת הדו"חות השנתיים וכלל המסמכים אשר מוגשים על ידי הציבור הרחב.
חטיבת שירות לקוחות - מופקדת על ממשק זמין, ידידותי ויעיל לציבור ופועלת לייעול תהליכי עבודה תוך התמקדות בלקוחות.
חטיבת תכנון וכלכלה - מטפלת בתחומי התכנון, הכלכלה, המדיניות וניתוח ההיבטים הנוגעים למערכת המס.
חטיבת דוברות והסברה - עוסקת בהעברת מידע לציבור בנוגע למדיניות ופעילות הרשות וכן מידע למיצוי זכויות ומילוי חובות.
מכס ומע"מ - 8 בתי מכס, 9 מעברי גבול יבשתיים בינלאומיים, 8 מעברים פנימיים, 3 נציגויות בחו"ל, 18 משרדי מע"מ, יחידת קישור מע"מ לרשות הפלסטינית, 4 משרדי חקירות אזוריים, יחידת מודיעין ארצית ויחידת מטה להברחות סמים והלבנת הון.
היסטוריה
לוגו אגף המכס ומע"מ בישראל עד 2003דגל רשות המכס, דגל בית המכס, דגל המכס לפי התוספת השנייה לתקנות המכס, תשכ״ו–1965
מכס
המכס, כמס המוטל על סחורה המועברת ממדינה אחת לשנייה, הופיע לראשונה במאות ה-18 וה-19. עד אז הוטל המס על העברת סחורות בדרך של תשלום עבור השימוש בדרכים, מעבר בגשר שעל פני נהר, שימוש בנמל וכן עבור הגנה בהעברת אנשים או סחורות ממקום למקום. מדיניות המכס בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית נקבעה בהתאם לעקרונות השיטה הטורקית בעניין ועד שנת 1838 חל איסור על סחר חוץ. בשנת 1838, שנת הרפורמות הגדולות בטורקיה, בוטל האיסור על יבוא ויצוא סחורות בחוזים מסחריים ונקבע מכס על יבוא בשיעור של 5% מערך הסחורה ומכס על יצוא בשיעור של 2.12%.
הבסיס החוקי לגביית המכס בתקופת המנדט הונח בפקודת המכס (1929), פקודת גבול המכס (1924), פקודת תעריף המכס והפטורים (1937) ושורה ארוכה של פקודות, תקנות וצווים. עם התבססותו של השלטון המנדטורי בארץ, עלתה חשיבותו של המכס ובמרוצת הזמן, היווה המכס את המקור העיקרי להכנסותיה של הממשלה המנדטורית בכלל וממסים בפרט. עם הנהגתו של מס הכנסה בארץ, החל לרדת חלקו של המכס בכלל הכנסותיה של הממשלה המנדטורית ממסים. מרביתם של שיעורי המכס בתקופת המנדט היו שיעורים קצובים.
הקמת מדינת ישראל הביאה לשינוי במדיניות הכלכלית של הממשל בארץ ובכלל זה גם שינוי במדיניות המכס. העקרונות הבסיסיים עליהם הושתתה מדיניות המכס היו: הגדלת הכנסות, עידוד התעשייה המקומית על ידי הטלת מכס על מוצרי יבוא מוגמרים (שהיו פטורים עד אז) והרחבת מסגרת הפטור לגבי חומרי גלם וציוד לתעשייה, סיוע בשיפור מאזן התשלומים על ידי ייקורם של מוצרי היבוא בעזרת המכס המוטל עליהם ועידוד היצוא על ידי החזרת המכס לגבי חומרי גלם שהשתמשו בהם ליצור מוצרים לייצוא.
לאורך השנים חתמה רשות המיסים על חמישה הסכמי מכס בילטרליים במסגרת תוכנית שמפעיל מינהל המכס להקל על יבוא ויצוא של סחורות. לרשות המיסים הסכמים מול רשויות המכס של ארצות הברית, טאיוואן, קוריאה הדרומית, סין וקנדה.
|
קצין המכס גבריאל אורן חותם על מסמכי המכס של האניה Luce, הראשונה לעגון בנמל אילת.
קציני משטרת המכס, ירושלים, 1963
מס הכנסה
מס הכנסה הוטל בארץ ישראל, לראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, בשנת 1941 כאשר היו בארץ כמיליון וחצי תושבים. כניסתו שינתה את פני מערכת המיסים בתקופת המנדט. הבסיס עליו הוטל המס היה "יכולת התשלום", שנקבעה על יסוד ההכנסה השנתית הכוללת תוך מתן ניכויים שונים. על ההכנסה השנתית החייבת במס הוטל מס בשיעורים העולים עם ההכנסה (שיעור המס השולי נע בין 5% ל-30%). עם כינונה של המדינה קיבלה הממשלה בירושה מממשלת המנדט, מחלקת מס הכנסה מצומצמת למדי. מספרם של הנישומים שהיו ידועים למחלקה זו ב-15 במאי 1948 היה 88,560. ב-21 במאי 1948 התפרסמה ההסמכה הכללית להעברת סמכויות מממשלת המנדט לממשלה הזמנית, ומכוחה סמכויות הגבייה של מושלי המחוזות לפי, בין השאר, פקודת המיסים (גביה) ופקודת מס הכנסה, הועברו לשר האוצר.
שע"ם
שע"ם (ראשי תיבות של "שירות עיבודים ממוכנים") היה יחידת מחשוב עצמאית של מינהל הכנסות המדינה שהוקמה ב-1 בינואר1960, וכעת של רשות המיסים. מנהלה הראשון, יצחק נעמן, הוא שהגה את שמה. עד הקמת שע"ם השתמש אגף מס הכנסה בשירותי המרכז למיכון משרדי (מל"מ), שהיה לשכת שירות של כל משרדי הממשלה. עם הקמתו מנה שע"ם כחמישים עובדים. כיום מונה שע"ם כ-500 עובדים ותקציבו (לשנת 2016) עומד על 160 מיליון ש"ח. המשתמש העיקרי בשירותי שע"ם הוא רשות המיסים, וכן משתמשים בשירותיו מייצגים, לפעולות מול רשות המיסים.
מס ערך מוסף (מע"מ)
ב-1 ביולי1976 פורסם חוק מס ערך מוסף והותקנו התקנות להפעלתו, שש שנים לאחר ששר האוצר פנחס ספיר מינה ועדה ציבורית בראשות השופטשלמה אשר, לבחינת ההיערכות להטלת המס מבלי לגרום לעיוותים כלכליים וחברתיים. בשנת 1976, עם הפעלת חוק המע"מ, שונה שמה של "הנהלת המכס והבלו" ל"הנהלת המכס ומע"מ".
רשות המיסים
רשות המיסים הוקמה ב-1 בספטמבר2004, בעקבות החלטה של ממשלת ישראל ב-15 בספטמבר 2003 לאחד את גופי גביית המיסים. לרשות המיסים אוחדו אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין (שנודע גם בשם "נציבות מס הכנסה"), אגף המכס והמע"מ ושע"מ (זרוע המחשוב של אגף מס הכנסה). לראש הרשות החדשה מונה איתן רוב, שהיה קודם לכן מנהל אגף המכס והמע"מ. החליף אותו ג'קי מצא.
ב-2 בינואר2007 עצרה המשטרה את מצא, את קודמו בתפקיד, איתן רוב, ובכירים נוספים ברשות, בחשד של קבלת שוחד, במה שנודע כ"פרשת רשות המיסים". כממלא מקומו הזמני מונה ד"ר יוסי בכר. בעקבות המעצר פרש מצא מתפקידו, ומאוחר יותר הורשע ונדון לשנת מאסר[1].
תשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה, בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. תפקיד זה בא לידי ביטוי נרחב בעקבות מלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה נגרם נזק רב לרכוש ושובשה העבודה באזור הצפון, וכן בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה ומעשי איבה נוספים. בנוסף, חוק זה משמש למתן פיצויים בגין נזקי בצורת.
.svg){kind=icon}
