PROFILBARU.COM

יחסי ישראל–פינלנד
ישראל	פינלנד


ישראל	פינלנד
שטח (בקילומטר רבוע)
22,072	338,145
אוכלוסייה
10,023,983	5,620,344
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901	300,187
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,868	53,411
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית	רפובליקה

בין מדינת ישראל והרפובליקה של פינלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1950. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות, מסחר ותרבות. לישראל יש שגרירות רשמית בהלסינקי, בעוד שלפינלנד יש שגרירות רשמית בתל אביב.

היסטוריה

המגע הראשון בין שתי המדינות החל זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות של ישראל, כאשר פינלנד הכירה בישראל דה-פקטו בתאריך 11 ביוני 1948, כחודש לאחר הכרזת העצמאות. בתאריך 18 במרץ 1949 פינלנד הכריזה על הכרתה בישראל באופן רשמי, ובעקבות זאת כוננה עימה יחסים דיפלומטיים מלאים בתאריך 14 בנובמבר 1950. פינלנד פתחה את שגרירותה בתל אביב בשנת 1952, בעוד שישראל פתחה את שגרירותה בהלסינקי בשנת 1956^[1].

בסוף שנות ה-60, עם עליית הנושא הפלסטיני לסדר היום העולמי, ירדה תמיכתה של פינלנד בישראל והיא החלה למתוח ביקורת על מדיניותה ולתמוך בעניין הפלסטיני^[2]. סיבה נוספת שניתנה ליחסים הקרירים עם ישראל הייתה קרבתה של פינלנד לברית המועצות. בשנת 1978 ביקר שר החוץ משה דיין בפינלנד, ונשיא פינלנד, אורהו קקונן, נמנע בדיפלומטיות מלפוגשו^[3].

על רקע אירועי המשט לעזה בשנת 2010, אשר הוביל לגל אנטי ישראלי ברחבי אירופה ולשורה של הפגנות כנגד מדינת ישראל, התקיים בהלסינקי מפגן תמיכה המוני, אשר נועד להפגין את תמיכתו של העם הפיני במדינת ישראל ובפעולותיה. בין היתר, מחו משתתפי המפגן על הסיקור התקשורתי בפינלנד אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר לטענתם מוצג מראשיתו בצורה עוינת לישראל^[4].

נכון לשנת 2013, ישראל ופינלנד מקיימות שיתוף פעולה רחב בתחומים פוליטיים, לצד תחומי מסחר ותיירות, כאשר מספרם של התיירים הפינים שמבקרים בישראל מדי שנה מוערך בכ-10,000^[1].

ב-19 במאי 2021, במהלך העימות בין ישראל לחמאס, (מבצע שומר החומות), נערך בהלסינקי מפגן תמיכה בישראל^[5]. תחת מגבלות התקהלות של מגפת הקורונה. מספר המשתתפים במפגן זה היה נמוך ביחס למפגן תמיכה פרו-פלסטיני שהתקיים במקביל.

יחסים ביטחוניים

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הפכה ישראל לספק נשק חשוב עבור כוחות ההגנה של פינלנד.

בשנת 1999 רכשה פינלנד מערכת כלי טיס בלתי מאויש מדגם "ריינג'ר" תוצרת התעשייה האווירית לישראל, תמורת כ-20 מיליון דולר^[6]. במשך תקופה ביצע צבא פינלנד ניסוים לבחינת התאמת הכלי לטופוגרפיה המיווחדת של המדינה ותנאי האקלים הקשים בחורף. בעקבות התוצאות החיוביות הוחלט לרכוש מערכת שנייה מסוג ריינג'ר בשנת 2003^[7].

בשנת 2000 זכתה חברת תדיראן קשר בחוזה להספקת 3,000 מכשירי קשר עבור צבא פינלנד^[8].

בשנים 2004־2005 סיפקה חברת ECI Telecom לצבא הפיני ציוד תקשורת בהיקף של 18 מיליון דולר^[9].

בשנת 2007 חברת אלביט מערכות הקימה מיזם משותף עם חברת Patria AMV, הנמצאת בבעלות ממשלת פינלנד, שזכה בחוזה בהיקף מוערך ב-40 מיליון דולר לשדרוג הרכב המשוריין של צבא סלובניה לתקן נאט"ו^[10].

בשנת 2009 זכתה חברת אלביט מערכות בחוזה בהיקף של 17 מיליון יורו לאספקת מערכות קשר המיועדות לשימוש הדרגים הלוחמים למשרד הביטחון של פינלנד^[11].

בשנת 2012 זכתה חברת אירונאוטיקס אספקת מיני מל"טים מדגם "אורביטר". במסגרת החוזה סיפקה אירונאוטיקס לצבא פינלנד גם הדרכה, חלפים ושירותי תחזוקה, והקימה בפינלנד יכולת עצמאית לתחזוקה ותמיכה במערכות ה"אורביטר"^[12].

בשנת 2018 הודיעה ממשלת פינלנד כי היא בחרה בטילי גבריאל של התעשייה האווירית להחלפת מערך טילי הים-ים של פינלנד, שבעלות של 162 מיליון יורו עם אופציה לעסקת המשך בשווי 193 מיליון יורו^[13].

בשנת 2019 זכתה חברת אלתא מערכות במכרז לאספקת מכ"מים רב-משימתיים לצבא פינלנד^[14]. בינואר 2020 זכתה חרת תעש מערכות במכרז של צבא פינלנד לאספקת תחמושת טנקים מסוג חצב ויחידות הזנת נתונים לתחמושת, בעלות של 40 מיליון דולר^[15].

בשנת 2023, עם הצטרפותה לנאט"ו, פינלנד הודיעה כי תרכוש מישראל את מערכת ההגנה מטילים קלע דוד^[16]. בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל, התבצעה רכישת המערכת בעלות של 1.3 מיליארד ש"ח^[17].

יחסים כלכליים

בתחילת שנת 1999, שתי המדינות חתמו על הסכם אמנת מס בין שתי המדינות, אשר נועד לסייע בהרחבת הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות^[18].

בשנת 2004, שיתוף הפעולה הכלכלי-מסחרי בין המדינות הוביל להקמתו של מיזם משותף לשתי המדינות, אשר נועד להרחיב את שיתוף הפעולה הבין-מדינתי בתחומי המחקר והפיתוח של טכנולוגיות חדשות. לשכת המדען הראשי מישראל, וכן הסוכנות הפינית למחקר וחדשנות, הקצו כל אחת סכום של 5 מיליון יורו למימון הפרויקט.

בשנת 2005, היקף היצוא הישראלי לפינלנד עמד על סך של כ-96 מיליון יורו בשנה, בעוד שהיקף היבוא הישראלי מפינלנד עמד על כ-155 מיליון יורו בשנה. היבוא הישראלי מפינלנד מתמקד בעיקר בתחומי המכונות, מוצרי טלפוניה, עצים, נייר ותוצרים כימיקליים מהתעשייה הפינית, בעוד שהיצוא הישראלי לפינלנד מתמקד בעיקר בתחומי מוצרי טלפונייה, מוצרים תעשייתיים, וכן פירות וירקות מתוצרת ישראלית.

ארגון הסחר פינלנד-ישראל, אשר מקום מושבו בפינלנד, משמש כמתווך בין חברות פיניות וישראליות, וזאת על מנת להקל על יצירת קשרים עסקיים חדשים. כמו כן, הארגון מסייע בארגונם ושיגורם של משלחות עסקיות פיניות לישראל, ומארח משלחות עסקיות מישראל המבקרות בפינלנד^[19].

קשרים תרבותיים

במהלך שנת 2006, ובמסגרת שיתוף הפעולה התרבותי הנרחב בין שתי המדינות, אשר מחויבות לערכי הליברליזם והדמוקרטיה, התקיימה בתל אביב, בסיוע של ממשלת פינלנד, תצוגה בנושא חיי הקהילה היהודית בפינלנד בין השנים 1830-1970^[20].