חוות החרקים והפרפרים הישראלית היא חוות גידול חרקים, בעיקר פרפרים, הממוקמת בין היישובים קדרון ובית אלעזרי ליד נחל שורק.
החווה הוקמה בשנת 2004 על שטח חקלאי פרטי של כחמישה דונם, מתוך רצון שגם בישראל תהיה גינת פרפרים, בדומה לחממות הקיימות בעולם, המציגות פרפרים טרופיים.
אישור להקמת חווה טרופית לא הושג, אך ייחודה של חווה זו הוא בכך שיש בה פרפרים ארץ-ישראליים, ובכך שזוהי החווה הראשונה בארץ המגדלת פרפרים. ניתן למצוא בה בעיקר את הפרפרים: דנאית הדורה ולבנין הכרוב, וגם חרקים למיניהם, כגון: מקלונאים, תיקנים וכן פרוקי-רגליים אחרים כגון עכבישים ועוד.
עד שנת 2009 היה בחווה מרכז מבקרים. כיום מקיים צוות החווה חוגי בית למבוגרים וחוגים בגני ילדים וכיתות נמוכות, משכיר אוהל פרפרים ומוכר ערכות הפרחת פרפרים לאירועים.
פרפרים הם חרקים בעלי גלגול מלא. כלומר, הם מאופיינים במחזור החיים הייחודי של: ביצה, זחל, גולם, בוגר. נקבת הפרפר מטילה בעונה כ-200 ביצים. כיום, רק כ-2% מהביצים שהוטלו משלימות את מחזור החיים והופכות, בסופו של דבר, לפרפרים. כל השאר אינן שורדות את השלבים המוקדמים של מחזור החיים. בין אם בשל פגיעה בשלב הביצה או הגולם, כאשר צרעות או מזיקים שונים מטילים לתוכם; ובין אם בשלב הזחל, כתוצאה ממחסור במזון, כתוצאה מאכילת מזון מורעל, או כתוצאה מכך שנטרפו על ידי טורפים למיניהם.
המטרה העיקרית של העמותה ושל החווה היא להעלות ל-40% את שיעור הפרפרים שישלימו את הגלגול המלא, ולאפשר לפרפרים לשוב אל מקומם בטבע הישראלי.
החווה היא חלק מעמותת "החזרת הפרפר אל הטבע" הדוגלת בשמירה על אוכלוסיית הפרפרים הארץ-ישראליים ועוסקת בפיתוח אוכלוסייה זו. העמותה הוקמה בשנת 2004 על ידי נילי שחר מתוך רצון להגן על הפרפרים בארץ ישראל, אשר נמצאים בסכנת הכחדה. הגורמים להכחדה הם: הבנייה הענפה, הנוגסת בשטחים הפתוחים, בהם חיים הפרפרים; שרשרת המזון הטבעית; מחלות. העמותה נסגרה בשנת 2019.[1]