ב-1939 כמעט והוצע כנציג מטעם הלייבור בבחירות לפרלמנט, אך נדחה עקב קשריו עם המפלגה הקומוניסטית של בריטניה[2]. מ-1928 ועד 1947 כיהן קרישנה מנון כמזכיר משרד ההסברה של תנועת העצמאות ההודית, השדולה הגדולה ביותר בפרלמנט הבריטי והיה מוכר כנואם מוכשר וכריזמטי[1]. במסגרת זו הכיר את הפילוסוףברטרנד ראסל, הסופרא.מ. פורסטר וג'ווהרלל נהרו, לימים ראש ממשלתה הראשון של הודו, ידידו הקרוב ופטרונו הפוליטי של קרישנה מנון. יחד עם זאת, נערך על קרישנה מנון החל מ-1929 מעקב של ה-MI5 כ"גורם מרכזי במהפכה ההודית"[2].
קרישנה מנון נודע כאדם בוטה וחריף-לשון, כאשר נשאל בימי מלחמת העולם השנייה, מה עדיף לעם ההודי, להיות כבוש תחת בריטניה או תחת גרמניה הנאצית, השיב שהדבר הוא כמו לשאול דג האם הוא מעדיף להיות מטוגן בחמאה או במרגרינה[3].
מדינאי ודיפלומט הודי
שגריר באו"ם
עם קבלת עצמאות הודו, מונה קרישנה מנון לשגריר ארצו בבריטניה, תפקיד אותו מילא בשנים 1947 - 1952. גם לאחר שכיהן בתפקיד רשמי של מדינה ריבונית, לא חדל המעקב המודיעיני אחריו.
דוגמה למרכזיות הודו בזירה הבינלאומית באמצעות פעילותו של קרישנה מנון באו"ם ניתן לראות למשל בקיץ 1956, אז הגיש קרישנה מנון הצעת תיווך בין מצרים לבין בריטניה בנושא זכויות השיט בתעלת סואץ, בה הציע למסור את זכויות הבעלות והתפעול של התעלה למצרים בכפוף לייעוץ ועדת מומחים בינלאומית, כהצעה מתחרה להצעתו של מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון פוסטר דאלס, שהציע ניהול באמצעות ועדה בינלאומית[6]. משבר סואץ בנובמבר אותה שנה הוכיח לקרישנה מנון שמדינת ישראל אינה אלא נציגות של האימפריאליזם הבריטי-אמריקאי במזרח התיכון, דבר שהוביל להתקרבות בין קרישנה מנון לגמאל עבד אל נאצר, במישור המדיני והאישי כאחד ולביקורת קשה וארסית שהטיח מנון בישראל. כך, למשל אמר שאל לו לנאצר להכריז כי הוא יזרוק את ישראל לים, כיוון שהדבר יגרום לזיהומו של הים[7][8].
במהלך שתי ישיבות רצופות של מועצת הביטחון, ב-23 וה-24 בינואר1957, נשא קרישנה מנון נאום בן שמונה שעות על זכותה של הודו על חבל הארץ קשמיר. פיליבסטר זה נחשב לנאום הארוך ביותר שנישא במועצת הביטחון[9].
בתפקידו כשר ההגנה פעל לבניית הכוח על ידי הצטיידות ופיתוח תעשיות צבאיות ובפרט התעשייה האווירית ההודית, שבתקופתו ייצרה את מטוס הקרב הסילוני הראשון מתוצרתה, ה-HAL HF-24 Marut.
כשנה לאחר מכן, באוקטובר 1962 הסתבכו תקריות גבול בגבול הודו-סין במדינת ארונאצ'ל פרדש שבהימלאיה והתדרדרו למלחמת הודו–סין. ב-20 באוקטובר הותקף פטרול הודי צפונה לקו מקמהון והמתיחות זלגה לאזור האסטרטגי אקסאי צ'ין. צבא הודו ניגף קשות במהלך הלחימה וצבא סין הצליח להשיג שליטה בשני האזורים שבמחלוקת עד שנעצר חד-צדדית. נגד קרישנה מנון הופנתה ביקורת ציבורית קשה עקב העובדה שהצבא ההודי נתפש בלתי מוכן. בעיקר הוטחה בו ביקורת שיומרותיו להנהגה עולמית גרמו לו להקל ראש בבעיות הביטחון השוטף של הודו. ב-1 בנובמבר הודח קרישנה מנון מתפקידו כשר ההגנה ושבוע לאחר מכן הודח גם מתפקידו כשר הייצור המלחמתי[11].
שנים אחרונות
לאחר פיטוריו מתפקיד שר ההגנה ירדה קרנו של קרישנה מנון[12], מגמה שהתעצמה לאחר מות ידידו ופטרונו הפוליטי נהרו ב-1964. לאחר מות נהרו ניסה להתמודד על ראשות הממשלה אך הפסיד[13] ללאל בהדור שסטרי, שכיהן כשנתיים עד לעלייתה לשלטון של אינדירה גנדי. בדצמבר 1966 נפסלה התמודדותו לפרלמנט בעילה הטכנית שעל אף שנבחר שנים כנציג מחוז צפון בומביי, לא היה תושב מדינת מהאראשטרה. בבחירות ב-1968 התמודד כעצמאי נגד מועמד הקונגרס, והובס בין היתר בזכות קמפיין אגרסיבי של שיוו סנה, שהתנגדו לו עקב אי-היותו מראטהי.[14] קרישנה מנון לא זכה לתמיכת מפלגתו, עקב חילוקי דעות עם ראשיה ולמעשה סולק ממפלגת הקונגרס. הוא ניסה את כוחו כמועמד עצמאי ונכשל[15].
ב-1969 נבחר לפרלמנט כמועמד עצמאי מטעם מדינת בנגל וב-1971 נבחר כנציג עצמאי מטעם מדינת ילדותו, קרלה.
^Monika Verma, Return of the Politics of Nativism in Maharashtra, The Indian Journal of Political Science Vol. 72, No. 3, (JULY - SEPT., 2011) (באנגלית), JSTOR 41858848
