סווארן סינג נולד ב-19 באוגוסט 1907 בכפר שהנקר בפנג'אב למשפחה סיקית. הוא קיבל תואר במדעים ולאחר מכן פנה למשפטים בג'הנקר, שם החל לעסוק בעריכת דין ב-1932.[1]
בשנות השלושים היה סינג חבר בשירומאני אקאלי דאל. מעט לפני הבחירות לאספה המחוקקת של פנג'אב ב-1946 הקים באלדב סינג את המפלגה הפתנית, וסווארן סינג נבחר לסגנו במפלגה החדשה.[דרוש מקור] סווארן סינג נחר לחבר האספה, ומעט לאחר מכן מונה לשר הפיתוח.[1] ביוני 1948 מונה לשר המשפטים.[2]
עם בחירתו ללוק סבהה ב-1952 מונה סינג לשר העובדים, השיכון והאספקה בממשלת ג'ווהרלל נהרו השנייה, וב-1957 מונה לשר הפלדה, המכרות ודלק בממשלת נהרו השלישית. בממשלת נהרו הרביעית ב-1962 מונה לשר הרכבות (1962), מזון וחקלאות (1963) ותעשייה וצרכים אזרחיים.[1]
באוקטובר 1974 חזר סינג לתפקיד שר ההגנה, ובדצמבר 1975 תמה כהונתו כשר,[4] לאחר שהיה השר היחיד לערער על החלטת אינדירה גנדי בישיבת הממשלה בה הכרז מצב החירום בהודו.[3]
לאחר תבוסת הקונגרס בבחירות ב-1977, התפצלה המפלגה להקונגרס (S) והקוגרס (I). סינג מונה לנשיא הקונגרס (S).[7] המפלגה התמוססה בבחירות ב-1980, וסינג הצטרף לקונגרס הלאומי ההודי בראשות אינדירה גנדי, למרות שלא היה פעיל כפוליטיקאי.[1] בעקבות כישוריו הדיפלומטיים ומוצאו הסיקי, שימש סינג כנושא ונותן מטעם ממשלת הודו במהלך המאבק הסיקי בשנות השמונים.[8]