|
הבחירות ללוק סבהה (1977)
הבחירות ללוק סבהה ב-1977 התקיימו בשתי פעימות, ב-16 וב-20 במרץ. הבחירות קבעו את הרכב הלוק סבהה השישי.
בבחירות אלו, שהתקיימו מיד עם תום מצב החירום בהודו, הובסה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי לראשונה, ומפלגת ג'נטה זכתה ברוב.
רקע
 ערך מורחב – מצב החירום בהודו
הבחירות ללוק סבהה התקיימו מיד לאחר תום מצב החירום בהודו, עליו הכריז נשיא הודו פקרודין עלי אחמד לבקשת ראש ממשלת הודו אינדירה גנדי ביולי 1975. מצב החירום הוחל לאחר שבית המשפט הגבוה באללהאבאד קיבל ביוני 1975 את עתירת ראג' נראין (אנ') שהפסיד לגנדי במחוז הבחירה שלה באוטר פרדש, והרשיע את גנדי בשימוש לרעה במנגנון הממשלתי, שימוש בשירותי משטרה לתעמולת בחירות, שימוש בשירותי ייעוץ מחבר פרלמנט מכהן במהלך הבחירות, ושימוש פרטי בתשתית החשמל הממשלתית במערכת הבחירות הקודמת. בית המשפט ביטל את תוצאות הבחירות, קבע כי אינדירה גנדי צריכה לפנות את מקומה בלוק סבהה, ואסר עליה להתמודד שוב במשך שש שנים.
גנדי, שבבחירות ללוק סבהה ב-1971 נישאה על גלי האהדה שיצרה ניצחון הודו במלחמת הודו–פקיסטן השלישית, ומפלגת הקונגרס בראשותה זכתה ב-352 מתוך מושבי הלוק סבהה, דבר שזיכה אותה ברוב של שני שלישים בלוק סבהה, השתמשה ברוב זה כדי לחוקק חוק שמסמיך את נשיא הודו להחליט על תקופת ההדחה של חבר בלוק סבהה, שנכנס לתוקף ב-6 באוגוסט 1975. הרוב בן השני שלישים אפשר לגנדי להעביר תיקון לחוקת הודו שקבע כי נשיא הודו, סגנו, ראש ממשלת הודו ויושב ראש הלוק סבהה לא יתבעו לדיו במהלך כהונתם על דברים שנעשו על ידי סמכויותיהם, ועתירות נגד בחירתם לא יובאו לפני בית משפט רגיל. גם נקבע כי חוקי הבחירות ותביעות נגדם לא יחולו על ראש ממשלת הודו ויושב ראש הלוק סבהה.[1] בדצמבר 1975 בית המשפט העליון של הודו דחה עתירות שטענו כי התיקון יוצא מדוקטרינת המבנה הבסיסי, ואישר את חוקיותו ואת בחירתה של גנדי.[2][3]
בדצמבר 1975, במהלך ועידת הקונגרס בצ'אנדיגאר הוחלט על דחיית הבחירות בשנה מכוח סמכויות החירום, ובמקום שכהונת הלוק סבהה תתום במרץ 1976 היא נקבעה להדחות למרץ 1977.[4] ומאוחר יותר הוכנס תיקון לחוקת הודו שהאריך את כהונת הלוק סבהה לשש שנים, אך התיקון הוחל על הלוק סבהה הבא.[5] במקביל, נעצרו רבים מחברי האופוזיציה, בהם חברים מכהנים לוק סבהה.
ב-18 בינואר 1977 הכריזה גנדי על קיום בחירות במרץ אותה שנה. ההחלטה נבעה מיציבות הכלכלה, לצד הביטחון בניצחונה של הקונגרס בבחירות. מעט קודם להכרזה שוחררו מנהיגי האופוזיציה מורארג'י דסאי ולאל קרישנה אדוואני לצד אישים אחרים. כשנים עשר חברי הלוק סבהה לא שוחררו, בהם ראג' נאראין.[6]
ארבעה מפלגות אופוזיציה שמנהיגיהן נכלאו במהלך מצב החירום התאחדו למפלגת אחת, מפלגת ג'נטה. המפלגות היו הקונגרס (O) (מתנגדי אינדירה גנדי בקונגרס הלאומי ההודי, בהרטיה ג'אנה סנג (קודמתה של בהרטיה ג'נטה סנג), המפלגה הסוציאליסטית (אנ') ובהרטיה לוק דאל (אנ').
בפברואר 1977 התפטרו מתפקידיהם בממשלה ג'גג'יואן ראם וחמישה שרים נוספים והקימו את מפלגת הקונגרס לדמוקרטיה (אנ') שתמכה מפלגת ג'נטה נגד אינדירה גנדי.[7]
בחירות
מספרם הכולל של בעלי זכות הצבעה היה 321,174,321.[8] מספר המועמדים הגבוה ביותר ממפלגה אחת היה מטעם הקונגרס הלאומי ההודי, ש-492 מועמדים התמודדו מטעמה. 405 התמודדו מטעם הג'נטה, 91 מטעם המפלגה הקומוניסטית של הודו, 53 מהמפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית), ו-30 מפלגות נוספות העמידו פחות מעשרים מועמדים בפני עצמם. 1224 התמודדו כעצמאים, וסך הכל התמודדו 2,439 מועמדים בבחירות.[9] רק שבעים נשים התמודדו בבחירות, מהן נבחרו 19.[10]
בדצמבר 1976 פרסמה ועדת הבחירות של הודו צו לארגון מחדש של מחוזות בחירה,[11] שהגדיל את מספר המחוזות הבחירה ל-542. המספר הוא הבסיס להרכב הנוכחי, בעקבות קביעה שהוכנסה לחוקת הודו שקבעה כי לא תשונה חלוקת המושבים בלוק על בסיס מפקד האוכלוסין עד ל-2000.[12] המספר שונה ב-1989, אז הוגדל המספר ל-543, בעקבות פיצול גואה, דאמאן ודיו למדינת גואה וטריטוריית האיחוד דאמאן ודיו.
בבחירות אלו לא הייתה נציגות ממונה לסוכנות הגבול הצפון–מזרחית, שהפכה לטריטוריית האיחוד ארונאצ'ל פרדש בינואר 1972.
הבחירות הללו היו הראשונות בהן השתתפה סיקים, שהסתפחה להודו ב-1975.
במקביל לבחירות הארציות התקיימו בחירות לאספה המחוקקת של קרלה.
תוצאות הבחירות
|
| מפלגה
|
מושבים
|
קולות
|
אחוזים
|
שינוי
|
|
|
ג'נטה
|
295[א]
|
78,062,828
|
41.32%
|
209
|
|
|
הקונגרס הלאומי ההודי
|
154
|
65,211,589
|
34.52%
|
198
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית)
|
22
|
8,113,659
|
4.29%
|
3
|
|
|
אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית
|
18
|
5,480,378
|
2.90%
|
חדש
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית של הודו
|
7
|
5,322,088
|
2.82%
|
16
|
|
|
דראווידה מונטרה קזגאם
|
2
|
3,323,320
|
1.76%
|
21
|
|
|
הקונגרס הלאומי ההודי (ארגון)
|
3
|
3,252,217
|
1.72%
|
13
|
|
|
שירומאני אקאלי דאל
|
9
|
2,373,331
|
1.26%
|
8
|
|
|
מפלגת האיכרים והעובדים של הודו
|
5
|
1,030,232
|
0.55%
|
5
|
|
|
המפלגה הרפובליקנית של הודו (קהוברגדד)
|
2
|
956,072
|
0.51%
|
2
|
|
|
המפלגה סוציאליסטית המהפכנית
|
4
|
851,164
|
0.45%
|
1
|
|
|
גוש הקדמה הכלל הודי
|
3
|
633,644
|
0.34%
|
1
|
|
|
הליגה המוסלמית המאוחדת ההודית
|
2
|
565,007
|
0.30%
|
|
|
|
קרלה קונגרס (קבוצת פיליאלי)
|
0
|
526,937
|
0.28%
|
חדש
|
|
|
קרלה קונגרס
|
2
|
491,674
|
0.26%
|
1
|
|
|
הוועדה הלאומית של ג'אמו וקשמיר
|
2
|
483,192
|
0.26%
|
חדש
|
|
|
הליגה המוסלמית (אופוזיציה)
|
0
|
318,979
|
0.17%
|
חדש
|
|
|
המרכז לאיחוד הסוציאליסטים של הודו
|
0
|
280,995
|
0.15%
|
|
|
|
מפלגת וישאל של הריאנה
|
0
|
192,867
|
0.10%
|
1
|
|
|
המפלגה הרפובליקנית של הודו
|
0
|
155,972
|
0.08%
|
1
|
|
|
מפלגת ג'הרקאנד הכלל הודית
|
1
|
126,288
|
0.07%
|
|
|
|
מהאראשטראוודי גומנטק
|
1
|
118,748
|
0.06%
|
1
|
|
|
מפלגת ג'הרקנד
|
0
|
116,961
|
0.06%
|
חדש
|
|
|
מפלגת אנשי מניפור
|
0
|
109,130
|
0.06%
|
|
|
|
שושיט סמג' דאל (אקאלי בהרטיה)
|
0
|
96,753
|
0.05%
|
חדש
|
|
|
המפלגה הקומוניסטית המהפכנית של הודו
|
0
|
45,047
|
0.02%
|
|
|
|
טריפורה אופג'אטי ג'ובה סמיתי
|
0
|
35,916
|
0.02%
|
חדש
|
|
|
הינדו מהסבהה
|
0
|
35,419
|
0.02%
|
|
|
|
ביהר פרנט הול ג'הרקאנד
|
0
|
27,116
|
0.01%
|
|
|
|
אקאלי בהרטיה ראם רג'יה פרישד
|
0
|
26,169
|
0.01%
|
|
|
|
מפלגת העבודה הכלל הודית
|
0
|
17,191
|
0.01%
|
חדש
|
|
|
אקאלי בהרטיה ליגת גורקה
|
0
|
12,509
|
0.01%
|
|
|
|
כל הודו שירומאני באבא ג'יואן סינג מזבהי דאל
|
0
|
5,868
|
0.00%
|
חדש
|
|
|
עצמאיים
|
9
|
10,393,617
|
5.50%
|
|
| שני נציגי הקהילה האנגלית-הודית (ממונים)
|
2
|
–
|
|
|
| סך הכל
|
544
|
197,824,274
|
100.00
|
- ^ כולל 24 מושבים של הקונגרס לדמוקרטיה שהתאחדה עם המפלגה מיד לאחר הבחירות
לאחר הבחירות
הקואליציה בראשות הג'נטה ניצחה בבחירות, ונוצרה התחבטות על ראש הממשלה מטעמה בין מורארג'י דסאי, ג'גג'יואן ראם וצ'אראן סינג, ומניהיגי התנועה החליטו לבקש את הכרעת ג'בפרש נאריאן (אנ'), שנחשב למנהיג הרוחני של התנועה, שבחר בדסאי.[13]
לאחר הקמת הממשלה החלו ההבדלים האידאולגיים שבין פלגי המפלגה להעניק עליה, כאשר המרכיבים השמאליים של המפלגה, דרשו שחברי המפלגה ימנעו מקיום קשר עם ראשטריה סוויאמסווק סאנג, תנועת האם האידאולוגית של הבהרטיה ג'אנה סנג', בו ראו "נאמנות כפולה".[14] ב-24 ביולי 1979 החליטה המפלגה על נטישת קשריה עם הראשטריה, ואסרה על חברי המפלגה לקיים קשר עם הראשטריה.[15] בעקבות כך פרשו כ-100 מחברי הלוק סבהה מהמפלגה והסירו את תמיכתם בממשלת דסאי. ב-28 ביולי 1979 השביע נשיא הודו נילאם סנג'יווה רדי את צ'אראן סינג לראש הממשלה מטעם המפלגה, על סמך הבטחת הקונגרס הלאומי ההודי בראשות אינדירה גנדי לתמוך בממשלתו מבחוץ. ב-21 באוגוסט התפטר סינג מראשות הממשלה, שלאחר הודעת מפלגת הקונגרס על משיכת תמיכתה בו על רקע סירובו להורות על סגירת חקירות נגד אינדירה גנדי לא היה בכוחו להציג רוב. עם תבוסת ממשלת צ'אראן סינג בהצעת אי-אמון בתוך חודש לכהונת ממשלתו ביקש ג'גג'יואן ראם לנסות את כוחו בהרכבת ממשלה, אך רדי הורה על קיום בחירות חדשות.[16]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Constitution (Thirty-ninth Amendment) Act, 1975
- ^ SMT. Indira Nehru Gandi v. Shri Raj Narain
- ^ S. Raghavan, Supreme Court upholds PM Indira Gandhi's election to Lok Sabha in 1971 mid-term poll, India Today, 15 בדצמבר 1975
- ^ India to Postpone Electiones a Year, The New York Times, 30 בדצמבר 1975
- ^ The Constitution (Forty-second Amendment) Act, 1976, s. 17
- ^ MRS. Gandi, Easing Crisis Rule, Decides on March Election, The New York Times, 19 בינואר 1977
- ^ Jagjivan Ram, others resign from Congress, form new political party, India Today
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1977 to the Sixth Lok Sabha, כרך I, New Delhi: Election Commission of India, 1978, עמ' 4
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1977 to the Sixth Lok Sabha, כרך I, New Delhi: Election Commission of India, 1978, עמ' 93–95
- ^ Statistcal Report on General Electios, 1977 to the Sixth Lok Sabha, כרך I, New Delhi: Election Commission of India, 1978, עמ' 111
- ^ Delimitation of Parliamentary and Assembly Constituencies Order, 1976
- ^ The Constitution (Forty-second Amendment) Act, 1976 s. 12
- ^ New India Bloc Picks Desai to be Premier, The New York Times, 24 במרץ 1977
- ^ RSS: Fish with fowl's feathers, India Today
- ^ Forty Years Ago, July 25, 1979: Janata RSS Ties, The Indian Express, 24 ביולי 2019
- ^ Jagjivan Ram, champion of India's Untouchables, dies at 78, הניו יורק טיימס, 7 ביולי 1986 (באנגלית)
|
|
